הייתי שמחה אם היית שואל איזה שאלה..(אפילו הכי מפגרת כמו מתי צריך לבוא האוטובוס,את מחכה הרבה.?,יש לך אולי לפרוט לי (כסף), וכו'..או אפילו אם זה נראלך מתאים אז להגיד לה אם היא אחות של..וכו')

אפשר לנסות לפתוח שיחה-אם היא תהיה בענין אז אני מאמינה שהיא תזרום ותדבר..ואם לא אז לא נורא..סכ"ה דברת עם מישהי..

יש לקחת בחשבון שאולי היא ביישנית ולכן לא תתפתח שיחה..אבל לא יודעת..נראלי פשוט לסמוך על ה',ולפתח שיחה..

(ובשום פנים לא להגיד את נראת לי מתאימה באלך שנראה אם זה זה..--- לא לשדר שאתה בל"ח!!!

אלא על דרך הזרימה

וגם אני אשמח לעוד תגובות והצעות מאנשים יותר מלומדים

שברגע שאני יפנה לאחת כזאת, אני יקבל מבט של נבוט לראש.

בס"ד

כל בת אוהבת להיות מוחמאת ,להרגיש רצויה ומקובלת
(סליחה על הרדידות אחיותי האהובות, אני אוהבת אתכן!! אבל ככה נוצרנו...)
ולכן גם אם תחטוף מבט של נבוט, יתכן ויבוא אח"כ שיחת טלפון.
אגב זה נכון בדר"כ לגבי מחמאות בכלל, מחמאה חודרת ללב אך לא תמיד רואים את התגובה שלה.

ומצד האמת שלי...אם בחור יציע לי את עצמו ,אני חושבת שאני הייתי עושה עליו בירור רציני לאללה.
היו יותר מדי מקרים בעולם....
 

זאת לא בושה להתחיל, גם לא עם בנות 'דוסיות'! [מחילה מכל שונאי ההגדרות..=]

וכן- צריך לדעת איך לעשות את זה ואיך לגשת...

ואתה, בינך לבין עצמך צריך לבדוק שלא כל בת שניה, היית מתחיל איתה אם רק היה לך אומץ...

אז.. אל תרתע מהבושה,

וגם לא מפרצוף מבולבל שלה, כי עם כל הכבוד,

זה לא נפוץ [לצערנו? לא יודעת.. תלוי את מי אתה שואל ]

ולכן אולי היא תתפלא,

אבל יכול להיות שזה ייגמר בפליאה וימשיך הלאה...

בהצלחה,

בכל מקרה

בתור בת הרבה יותר קשה להתחיל עם בנים כי בנות מפחדות... זה גם באמת לא התפקיד של הבת(אתה מוזמן להציץ בספרים שקשורים למשפחה וכן רבנים כתבו אותם ושם אומרים שהבחור הוא זה שצריך לחזר אחרי הבת כי הוא זה שאיבד והאבדה זאת אישתו...) עכשיו מתוך כך אין לך מה להתבייש פשוט תגיד לעצמך אני מחפש את האבדה שלי ואני לא יודע איך היא נראת אז מקסימום זו לא היא ... בכול זאת לא צריך להגזים זה רחוב... תשאל אותה משהו הגיוני שאפשר לפתוח איתו שיחה אם זה נראה לה היא תתן את המס' אם לא אז לא... לא צריך לעשות מזה סיפור הרי מה הסיכוי שתראה אותה שוב?? וגם אם כן אתה בטוח שתזכור שדברת איתה?

(שמה בדיחה אחד התחיל עם בת דודה שלי ברחוב והיא אמרה לו לא... אח"כ היא פגשה אותו שוב היא אמרה לו לא... אח"כ בפעם השלישית היא אמרה לו לא... היא פגשה אותו 3 פעמים כמה סיכוי שזה יקרה??? ולא הם לא התחתנו לתוהים...)

לא נעים אם הבחורה שלא הצליח לכם איתה באיזה אמצע דרך תראה אתכם 'רצים' אחרי בחורה אחרת באיזה טרמפיאדה.

מה היא תגיד לעצמה? חתיכת מתחילן..!

ובאמת כדאי שתזהרו במיוחד בציבור החמדמד שלנו שרק בו יש את 'חוק הדתיים השלובים'

ו.. אתם יכולים לנחש לאן דברים יכולים להתגלגל |מרחיק לכת|

עם מספר טלפון שלך ..

אולי גם תכתוב מס' של חבר לברר עליך .

ושאם נראה לה ששייך או שלא שתכתוב לך sms שתדע. 

תתן לה או למשהו אחר (שלא תחשוב שזה הוא שידגיש)  שיעביר לה או תבקש ממשהי שתתן לה ...

ב"הצלחה רבה! 

מי שלא מסוגל לדבר, אפשר לשלוח פתק.

למסור פתק??

אני לא מאמין שמישו עושה את זה.

הוא ייראה כמו מלפפון רקוב. (יש דבר כזה?)

עדיף לו כבר לנסות להתחיל איתה בהצעות שאמרו פה לפני. פתק זה הרבה יותר מפדח.

אבל יש כאלה שאין להם אומץ, אז יש אפשרויות אחרות.

וזה היה שיא המרגש..

[רק שהוא היה חילוני ואני הייתי תפוסה.. כל הבעסה]

באמת.. הגזמתם!

מי ישמע...

ראיתם מישהי חמודה? תתפסו אומץ או שבאסה לכם.

ראיתן מישהו חמוד? אז למה אתם מחכות?!

זה כבר מגוחך. ברור שמה שדרוש כאן זה טיפת אומץ. ואם אין לכם כזה- תנסו להקשיב לשיחה שלה מאיפה היא או טיפת מידע אחרת ותבררו.

על החתום- סטיגידיש. אחת ביישנית שמעולם לא פחדה להתחיל עם גבר. ושגם גברים דוסים אזרו אומץ והתחילו איתה.

באמת שהגזמתם כבר.

שביקשו  ממנה ברח'  10 שקלים , זאת גם אפשרות

וכדי להחזיר לה, תבקש מספר טלפון שלה.

למה אנשים רואים כ"כ הרבה...

מאיפה הגיעה האופנה הזו של לראות בכל בחורה ברחוב אופציה לחתונה?

למה אנשים מתירים לעצמם לברור ת'סחורה בשוק?

ואיך הם מצליחים לרמות את עצמם שמה שהם לא מתרשמים ממנו זה לא מראה חיצוני

אלא שבאמת הבנות טובות ואיכותיות?

קטונתי.

אני בכלל לא בטוח ששדכן עושה את זה יותר טוב מאשר לראות בחורה ואיך היא מתנהגת, וכמו שכבר הזכירו פה יש הרבה דברים זעירים בהתנהגות שמהם אפשר ללמוד.

אין לי לגמרי תשובה

אבל משו יש לי- משו על סימנים וטביעת עין

היה מתחיל איתי הוא היה בהחלט חוטף מבטשל נבוט בראש

יש לי רעיון: תלך לבחור אחרת ותבקש ממנה עזרה להשיג את המספר שלאו רק ות'שם של הבחורה שמוצאת חן בעינך ובעזרת חוק הדתיים השלובים תמצא מישו שיכיר בניכם

תסביר יותר טוב מה זה "מתירים לעצמם". מה, הלכתית??

מרמים את עצמם? לא נראה לי.

לכל אחד יש חוש בסיסי. הלבוש, המראה, ההתנהגות, החברים/ות שאיתו/איתה, אולי אופן הדיבור. זה מלמד הרבה. כמו שביום הראשון שאתה במקום חדש, אתה כבר יכול לנחש של מי תהיה חבר ומי לא. ולפעמים אתה טועה. אז, מה? מתאים - יופי. לא הלך - הכי טוב!

הניסיון למצוא מאפיינים דומים בשידוך ע"י הגדרות הרבה פעמים לא מוצלח יותר מזה. ואולי להיפך!

שאתה מתחיל פתאום לפתוח עיניים ולראות מה יש מסביב.

שכשאתה חושב "היא נראת לי אופציה..", גם היא חושבת כך כלפיך.

משעשע אותי לראות בחור ובחורה שמגניבים מבטים, ומקווים שהשני/ה לא הבחין/ה במבט.

אודה שזה קורה גם במשפחות הטובות ביותר.. (:

"היא תשלח לי מבט של נבוט"- אני לא יודעת על מה אתם מדברים.

למה שתשלח לך מבט כזה? עשית משהו לא נכון?

יכול להיות שהיא שולחת מבט כזה כמגננה, כי היא מתפדחת. לא יודעת..

אם נראה לך- תנסה. ובצניעות.

אדם לא יכול לדעת איך יבוא זיווגו. יש ע"י שדכן ויש בטרמפיאדה.

יכולים לדעת אם הבחורה נשואה או לא....

הבחורים יכולים להיות נשואים.....

אבל תכלס...

אומץ!!!

מה תפסיד?

ותחשוב מה תרוויח אם כן ילך...!

תחשבו לרגע על תקופות שזוגיות לא עניינה אותכם, איך הייתם מגיבות אז?

ראית מישהי שמוצאת חן בעיניך, ראית מישהו שמוצא חן בעינייך - חייכו אליו, חיוך נחמד.

אם הוא או היא יחייכו אליכם חזרה כבר עשיתם את חצי הדרך.

אל תכינו פתק מראש, זה לא נראה טוב, תוציאו עפרון ותכתבו את הטלפון שלכם, או תבקשו מספר טלפון.

אתם בדרך הנכונה.

אין שיטה טובה יותר למצא בן זוג מאשר להתביית על מישהו שמוצא חן בעיניך בתקווה שגם אתה תמצא חן בעיניו.

מזה פתקים??איפה אתם??בגן??

אם אתם רואים אותה בתור אופציה תגשו לדבר איתה..אל תקשו מספר פלאפון ישר..אני נגיד,אם היו מבקשים ממני מספר פלאפון הייתי נבהלת..כי אני כאילו לא מכירה אותך אז למה שאני ייתן לך את המספר שלי???הרגע הכרתי אותך..אני לא יביא לך עכשיו את הפלאפון שלי..פשוט תלכו ותדברו..איפה את גרה??איפה את לומדת/עושה שירות??שאלות כאלו..וסתם, לדעת אם היא משתתפת באיזושהיא פעילות.. עזרא/בני עקיבא/אריאל..

מי שרוצה להיות אמיץ, יקבל טר"ש או צל"ש. 

מצד אחד שווה את הניסיון - ומהצד השני הסיכויים גבוהים שהבחורה תראה את זה בצורה שלילית.

דעתי:

שלעולם אין מה להפסיד. 

אם תיגש והבחורה תירתע, תהיה בדיוק באותו מקום. 

ואילו על הסיכוי הקטן שזה ילך, אולי כן תקבל שכר לפעולתך. 

כדאי לעשות את זה בצורה נוחה ונעימה, לא מאיימת, ולא כזו שתהפוך אותך לאויב ציבורי (לא מדברים עם זרים).

לפעמים אם תתן קצת רקע לעצמך (במקום לשאול עליה), אז חוק הדתיים השלובים, ובירור בסיסי של הבחורה יוכיחו לה שלא מדובר באדם זר. (למשל אם תספר לה בהתחלה מאיזו ישיבה ויישוב אתה).

לצערי יש פה מכשול חברתי לא פשוט שהחברה הניחה, ועם הזמן והעקשנות של היחידים המכשול יישבר לבאים אחרינו.

ולמרות הכול - לזכור להיזהר מזרים, לא לחלק מספרי טלפון בקלות, לא לעלות לטרמפים בעייתיים, וכו.

להשתמש בחכמה בחוקי הדתיים השלובים, ובבירורים בסיסיים, רק בכדי להבין שהאדם השני נורמלי ולא יחטוף אתכם.  

בהצלחה לכולם!

יש נטיה בד"כ כשמנסים "להתחיל"- לשאול מיליון שאלות. וזה מרתיע.

עדיף להתחיל לספר על עצמך. מי את\ה. לא לעשות חקירת שב"כ.

וכמובן- אנשים, תעשו טובה, לכו לפני זה למכולת ותקנו כמויות של טאקט. בתור אחת שמתחילים איתה די הרבה (ולא אני ממש לא חיה בסרט שכל ילד ששואל אותי אם קו 8976 עבר מתחיל איתי, הבעיה שלי הפוכה בד"כ) יש אנשים חסרי טאקט ברמות! (אחרי שאמרתי לו בפירוש שיעזוב אותי, הלכתי לקצה השני של התחנה והוא בא אחרי מנסה שוב..) (או דתי אחד שניסה לשכנע אותי לתת לו צ'אנס- ושם לי יד על הכתף.. הוא חטף ממני עצבים כאלו שהוא ברח..חצוף!) 

ולחשוב טיפה- מה המטרה כאן? לצאת או להתחתן?...

צריך מלא טאקט לא להתחיל עם בחורה כאילו היא חפץ של מישהו!(אחד התחיל לשרוק לי מה אני נראת לו כלב?!) צריך לבוא בעדינות להתחיל בקטן (כמו למשל לשאול אותה אם עבר האוטובוס או מה השעה.. וכו')  ואם היא אומרת שזה לא שייך אז לא להמשיך לנסות היא ל-א רוצה! אנשים אל תחיו בסרט שתפגשו את האביר החלומות שלכם באיזו טרמפידה חשוכת אל או באוטובוס כן זה בדרך כלל לא קורה!!! צריך הרבה רגישות לדברים זה בנ"א לא חיות ולא חפצים! אל תשכחו את זה!

למה שבת תביא לבן שהיא לא מכירה ת'מספר שלה????? ידוע שזה מסוכן! מה ההבדל הגדול בין זה לבין לתת מספר באינטרנט?

אם כבר יש אומץ אז להתחיל לדבר איתה ולשאול כל מיני שאלות כמו איפה את לומדת וכו'...

ואז אולי אם זה נראה מתאים הבת כבר פחות תחשוש לתת ת'מספר............

ב"הצלחה...

בס"ד

יש בנות בנות 16 שנראות מתאימות במבט חיצוני

את חברה שלי שאלו בשישית אם היא פנויה אחרי נסיעה שלמה שהוא הסתכל עליה.

לי חייל דתי אחד כתב בפלאפון שלו "תחייכי קצת, מה את נראית שבוזה" ואין לי מושג מה הוא ניסה לעשות.. אולי הוא סתם רצה להיות נחמד, אבל מאז אני לא מתקרבת לחיילים בטרמפיאדות ואטובוסים

אם זה רק לפי שיפוט חיצוני אז אני ממש נגד.

פתח איתה בשיחה. בטרמפיאדה זה פשוט - לאן את נוסעת? הרבה זמן פה וכד' - רק לא להיות בנאלי מידי ("את באה לפה הרבה?" - לא משהו...)

תוך כדי למצוא פרט אחד שיעזור לך בהמשך ליצור קשר בשיטת הדתיים השלובים - מקום עבודה, לימודים, מגורים. אם היא לא שתפה פעולה, אין מה לעשות. אם הצלחת למצוא פרט כלשהו, תמשיך לעבוד אח"כ כדי לאתר אותה.דרך חברים.

יש גם את שיטת הפתק שלדעתי בנות הציבור שלנו טרם מוכנות אליו לענ"ד.

והכי חשוב: חיצוניות זה לא העיקר! אל תשכח.

בדיוק שמעתי השבוע ממישהי סיפור שבחורה ממש ביישנית  פתאום תפסה אומץ ,ניגשה אליה ואמרה לה שראתה בחור דרך המחיצה בישיבה והיא רוצה לצאת איתו...ובסוף הם התחתתנו!!!קיצר לנסות ,להשתדל,ה' אחראי לתוצאות,אל תהיה לחוץ מדיי כי יש מצב שבעז"ה תרוויח מזה,ואם לא אז ה' פשוט רצה אחרת..וכמובןן  שלא לשכוח את העניין של שמירת העיניים,וכשיצא לך לראות מישהי שבאמת יכולה להתאים אז לעשות הכל בצניעות ושהסיבה לא תהיה רק בגלל יופי חיצוני אלא אם קלטת קצת יותר על הבחורה בזמן הזה(זאת דעתי)...בהצלחה שתזכה מהרה מהרה!!!

ב"ה

נאמר שה' מזווג זיווגים. אז למה אני צריכה להתערב ככה? זה נשמע בינאלי אבל... להתחיל לשווק את עצמך ברחוב זה לא בנאלי?

ברור שיש ת'עניין הזה שאסור לשבת ולחכות לנס... בשביל זה מתפללים, עובדים על עצמנו ובוטחים בה' (זה גם סוג של עשי'ה!!!!)

נישואין זה דבר עצום. עצום מספיק כדי שאני לא אראה אותו כתלוי רק בי!

העלאתי פה נקודה, אולי לא בניסוח המדוייק ו..מקווה שלא עיצבנתי אתכם

זה יעזור לך להשוות את זה לאוטובוס. 

נגיד ואת צריכה לנסוע לאיפשהו- מה הצעדים שאת עושה בשביל להשיג את המטרה שלך?

את מתפללת, עובדת על עצמך, ובוטחת בה'- נכון?

את לא בודקת אוטובוסים, יוצאת ברגל לתחנה, עולה לאוטובוס הנכון, משלמת, וכו...

לא להתבלבל.

הקב"ה דורש מאיתנו התנהגות מתאימה שאנחנו מכניסים תחת המושג "השתדלות".

ובמקרה הזה, אני מציע ללמוד "מההשתדלות" שלנו כלפי דברים אחרים, בכדי שנדע עד כמה אנחנו מקיימים את חלקנו בעניין מציאת בני זוג.

וכמה מתאים פה ציטוט של הראי"ה.

שימי לב, שהדיון בשרשור אינו על "שיווק עצמי" אלא נודע לפן אחר של יצירת קשר "טבעי" שאינו דרך "שדכנות" (רחמנא ליצלן).  

נישואין, כמו כל משיח או נשמה או כל רעיון גדול בנויים ומשתלבים בעולם הזה על גוף חומרי מחמור לגוף.

חמור זה חמור זה חמור, ויש להתייחס אליו ככזה, אף עם המשיח רוכב עליו.

 התעלמות מצרכיו של החמור יגרמו לכך שגם המשיח לא יבוא (כי לא יהיה לו חמור). 

חשבונות שמיא טובים לקב"ה, וטוב לאדם להשאיר את החשבונות האלו לקב"ה (מסיבות טכניות שהוא לא הקב"ה). 

את לעומת זאת נדרשת לחשבונות אדם (כמה מתאים ציטוטים מדוד המלך)

עד כאן, אין עניין להאריך.

אדם צריך לעשות את ההשדלות שלו. אין ספק.

אבל יש דרכים להכיר ויש דרכים.

אני קצת מתלבטת לגבי השיטה המדוברת פה, האם היא נחשבת השתדלות או (לא להעלב פריצות.

אני חושבת שדרך ההכרות הזו, של הטרמפיאדה, מתאימה יותר לבנים.

לבנות זה קצת יותר בעייתי להתחיל כך קשר עם בחור. קשה לי להסביר מה ההבדל. זה נשמע לי לא כ"כ צנוע.. לא איי..

בת יקרה- ראית בחור שמשך את תשומת ליבך (מעבר למראה חיצוני)? חפשי דרך איך לברר עליו/ סעי איתו בטרמפ עד למקום מושבו ושם תבררי עליו/ מצאי דרך יצירתית אחרת..

זו דעתי (ולא רק..).

אני חושב שצריך להכיר את עולם הטרמפים. 

אולם יותר מכך, לתפוס טרמפים בגהה בטרמפ לחץ, לא דומה לטרמפיאדה של היישוב שם נוער וזקן מהיישוב יושבים בצוותא ומחכים למישהו מהישוב שיקפיץ אותם. 

וכו וכו וכו. 

לכן נדמה לי שזה תלוי איזה משקל ואופי זה תופס בעולמכם. 

ב"ה

נסיעה באוטובוס זה לא כ"כ דומה לנישואים...

נישואים - הרבה יותר רוחני!!

ז"א, מי שרוצה להשיג כל יום את האוטובוס בעוד הוא נמצא בתחנה ע"י עבודה עצמית בבית..שייערב לו! אבל לא לזה התכוונתי =)

ד.א. כמעט בטוחה שהחמור של המשיח יסתדר גם בלי העזרה והדאגה שלנו לצרכיו

ואמא שלי הייתה בשוק שהכל התהפך ובנות צריכות להתחיל עם הבנים.

עזוב אותך מנבוט בראש, אם אתה חושב שזה יכול ללכת אז תעשה את זה. בטאקט! בלי להציק, תבין שתכלס עשית לבחורה את היום. לא ראיתי מישהי שהתחילו איתה ולא שמחה מזה בסתר ליבה לפחות..

לדעתי תעשה מה שזורם לך ומתאים לאווירה ותזכור שמקסימום יצאת טמבל. זה לא כל כך נורא.. הרווח שלך מהסיפור יכול להיות שווה הכל.

מקווה רק שאוכל בקרוב ליישם אחת אחת מההצעות הרבות שהועלו פה...

עכשיו זה כבר תלוי רק בי.

ועל האומץ!!

שנשמע ממך בשורות טובות ובמהרה!

+

חתן^!+כלה^!

ישועות ונקמות...

אני רואה שמפריע להרבה אנשים כאן שזה נתפס לא טוב בציבור שלנו, ואני חושבת שבאמת הרבה פעמים זה יהיה מוזר - שוב, תלוי איך מתי ובנסיבות אבל זה באמת קצת מוזר ולא מקובל, ויש שישר יגידו "פריצעס". אז השינוי יכול להתחיל מכאן, מהדיון הזה. דבר על זה פה ושם בקבוצות של חברים/ות, ככה מעלים את זה למודעות.. ויוצרים איזה שיח והתלבטות בנושא.... זה דבר קטן שכל אחד יכול לעשות בשביל לקדם את הגישה שלו.

דבר שני, באמת צריך כמויות של טאקט. קודם חיוך הוא - חיוך היא. אם חייכו חזרה, הדבר הבא זה קצת כזה לדבר על האוטובוס המעצבן שמתעכב (והוא ת-מ-י-ד מתעכב!! אל תתווכחו איתי!! ), וכד'... ואח"כ? לזרום, אני לא יודעת, כזה לפי המצב וכו'...

בהצלחה לאמיצים.

זה באמת מחמיא שמתחילים (לא שאני בגיל...), ואולי צריך למצוא מילה עם קונוטציה פחות שלילית בשביל העניין הזה.. ;)

אז היא תיצחק או תחייך עם לא אז זה פשוט לא ..............

דבר ראשון- אני לא הייתי נותנת בחיים את הטלפון שלי לסתם בחור, אז ממש ממש חשוב לספר על עצמך ולמצוא מכרים משותפים (חוק הדתים השלובים וכו...)

דבר שני- לא לשיר לה! מה נראה לך? זה הדבר הכי הזוי בעולם!

תשלח אותו בסוף הנסיעה, או לפני שאתה הולך- שיציג את עצמך לפני הבחורה ויספר לה ששמת עליה עין... ככה היא יכולה  לשאול עליך שאלות התעניינות ואם זה לא מתאים להגיד לא בלי לפגוע בך בפנים...

אני ממש בעד ליזום.

ככה אני הכרתי, והתארסתי

בהצלחה!

שהוא מעגלי

משאיר נזקים לאורך הדרך

והמטרה לא מושגת

המרַצה מתבאס לעשות משהו שפחות לטעמו

המעשה יוצא עקום

כי עוגה עושים באהבה

המרוּצה לא באמת מרוצה

ואז המרַצה שוב נכנס לפעול

זה מתחיל במילה טובה,

ויכול להיות גם טירחה מאומצת,

נסיעה רחוקה או הוצאה כספית גבוהה.

האם הצד השני מכיר בזה?

"העושה טובה למי שאינו מכיר בה..."?

או "המפייסו בדברים..."?

לרוב נשים חכמות פיקחות ומבינות שהגבר משקיע או מקדיש מזמנו, מתאמץ ומנסה.

ואם היא לא שמה לב לזה? אז חבל על המאמץ.

הראש והלב שלה במקום אחר.

נתינה היא חשובה מאוד, בטח בזוגיות.

ריצוי זה גרוע. כי ריצוי מונע בדרך כלל מפחד.

באופן אירוני הריצוי לא מתמקד בשני, אלא בעצמי. בפּנים- אני רוצה לרָצוֹת את השני כדי שלא יקרה א' ב' ג'..

ואז זה בדיוק הפוך מנתינה. כי אני בעצם הסיפור, לא הוא.

וזה יוצר שני אפקטים-

א. לא נעים לצד השני לקבל ככה. זאת לא נתינה אמיתית, וזה מורגש.

ב. זאת נתינה שהיא באה עם מחיקה עצמית. מה שגרוע בתווך הארוך (לשני הצדדים אגב).

בגדול בחוויה שלי, אלמנט דומיננטי של ריצוי יכול להרוס זוגיות.

(לעומת נתינה שהיא חלק הכרחי ובלתי נפרד מזוגיות)

כלומר, זה מה שאתה עושה בפועל, אבל המניע הוא בכלל לא הצד השני ולא טובתו, המניע הוא שאתה תהיה אהוב, שאתה תקבל אישור ולא דחייה.

זה ה-הבדל.

אתה מרכז הסיפור, לא הוא.

זאת תכונה שמאמצים בילדות, בשלב כל שהוא הבנת שכדי לשרוד ולהרגיש אהוב אתה צריך לרצות, לשמח, להיות מושלם, לא להיות נטל.

אפשר לעשות טובות, אפשר לעזור,

כדי לנהל מערכות יחסים טובות חייב לפעמים להתגמש

אבל בריצוי המניע הוא לא אותו מניע וזאת הבעיה.

לריצוי אין גבול, בריצוי אתה מרגיש שחוק, קורבן, שנלקח ממך ולא שנתת.

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

יש שיר כזה

אגב זו תשובה לכל אתגר

חתן מתוק מדבש*

אני חושב שכולנו רוצים לבנות בית ורק מחכים לזה

שיעור ד' זה לא צעיר

לא צריך לקחת אותי כפרוייקט כדי לשדך לי?

אבל אני כופר וצעיר מכדי להכיר בחורות שיתאימו לך

זקן בעלז. ואולי אתה לא מכיר בחורות שיתאימי לי אבל אולי את הסגנון כן

את הסגנון ודאי שאני מכיר, אבל את הבחורות לא

מתחיל שיעור ג'

להכיר בנות בסגנון זה כבר משהו אחר. השאלה יותר מי יכול לעזור לי להכיר

לא הייתי חושש מזה לשניה

במקומי; שיר או סיפור וכו'. חוששת שהוא יעשה זאת טוב יותר.

ולזה אני לא מוכנה. באמת רוצה להאמין שאף פעם לא

יוכל להחליף את האדם, את היצירתיות האנושית.

אחרת, מה אנחנו עושים פה בכלל?

מהסיבה הפשוטה שאיני אוהב לנהל שיחות.

הרימו כוס לחייו ואמרו: "ומה עלינו לספר למלך על אודותיך, זנון?".

"לא כלום", השיב להם, "מלבד שישנו איש זקן באתונה שיכול לשתוק בשעת משתה".

"על הפטפטנות", פלוטרכוס.

טאקט ויכולת להתאים את עצמך לסיטואציה שאתה נמצא בה היא נכללת בכישורי חברה בסיסיים.

ברור שיש מקרים שעדיף לוותר על הנימוסים ולדבר ישירות, אבל הרבה יותר מעצבן בן אדם שלא יודע להתאים את עצמו לסיטואציה.

אוקי,

למשל אם בן אדם "מתאים את עצמו לסיטואציה" ולמעשה נרצה או לא, צבוע כלפי הצד השני,

איך נדע שהוא לא עושה את זה איתנו ?

כי אצל הבן אדם הישיר, עם כולם, נדע שמה שהוא אומר, זה מה שהוא חושב

ואם הוא רוצה "להתאים את עצמו לסיטואציה", הוא לא מחרטט הוא פשוט שותק.

ואם הוא אוהב את הצד השני הוא מחייך לו ואם הוא לא אוהב הוא לא מחייך. הכל ברור. בלי לעגל פינות. בלי צביעות.

אחרי ההבהרה הזו,

איזה אופי תעדיפו יותר ?

גם אני מעדיף בחורה יפה וגם שמאוד אוהבת את המטבח וגם אוהבת מאוד לגדל ולחנך ילדים (ממש אוהבת, נהנית מזה)

אבל מה אני מעדיף יותר ? שתאהב לגדל ולחנך ילדים.

אין לי בעיה שהיא לא תהיה יפה ושלא תאהב את המטבח, למרות שגם אלה דברים חשובים, אבל אם צריך לבחור, בחרתי. ויתרתי.

רואה ? עניתי על התשובה.

עכשיו תורכם (פנייה לנשים וגברים)

מה חשוב לכם יותר ? ישיר כלפי כולם (סותם במקרה שלא רוצה לפגוע אבל לא מחייך ולא מספר סיפורי סבתא)

או...מעגל פינות ? זורם ? ונרצה או לא מחרטט קלות. או זה או זה.

זו השאלה.

שאלה שיש לה תשובה ברורה מאוד וניתן לענות עליה בצורה החלטית,

גם אם זה פחות נח, אבל זה פורום אנונימי, אז אני מאמין שזה אפשרי.

זכיה ב 20 מיליון שקל בשנה הקרובה , לעונים.

שייך,

סביר מאוד שאפילו לא קיבלו את הפרטים שלך בגלל זה.

לפעמים דווקא כשהאדם כבר לא רלוונטי עבורנו הדמיון מתחיל להשלים את כל מה שלא באמת קרה. הוא בונה בראש מה היה יכול להיות ובקלות מצייר תמונה מושלמת ( מידי) שלא בטוח שהייתה קיימת במציאות.

כשאתה רואה אותה עם בעל וילד אתה לא באמת רואה את החיים שהיו יכולים להיות לכם. אתה רואה תוצאה מוגמרת והמוח באופן טבעי משלים את החסר..

אל תשכח שגם אם הייתם נפגשים אף אחד לא יודע אם באמת הייתם מתאימים. יש הבדל גדול בין פוטנציאל שדמיינו במשך שנים לבין זוגיות אמיתית שנבנת יום יום .

ובעיניי, המשפט שכתבת מה אני אמצא? הוא כנראה הדבר שבאמת יושב מתחת לכל זה. מתי שלי תגיע

אל תיתן למחשבות האלה לשכנע אותך שפספסת את האחת. יכול להיות שהן פשוט מזכירות לך כמה אתה רוצה כבר להקים בית משלך. וגם זה, בעזרת ה' יגיע.

ועם כל מה שכתבתי לי יש כלל ישר שקופץ לי לא להשוות לאחרים תתרכז בעצמך זה באמת הרבה יותר כיף

זה באמת מה שחשתבי בהתחלה... מי אמר שאנחנו בכלל מתאימים. וזהעבד טוב

רק שבחודש האחרון לא יודע פתאום נכנס למח