הייתי שמחה אם היית שואל איזה שאלה..(אפילו הכי מפגרת כמו מתי צריך לבוא האוטובוס,את מחכה הרבה.?,יש לך אולי לפרוט לי (כסף), וכו'..או אפילו אם זה נראלך מתאים אז להגיד לה אם היא אחות של..וכו')

אפשר לנסות לפתוח שיחה-אם היא תהיה בענין אז אני מאמינה שהיא תזרום ותדבר..ואם לא אז לא נורא..סכ"ה דברת עם מישהי..

יש לקחת בחשבון שאולי היא ביישנית ולכן לא תתפתח שיחה..אבל לא יודעת..נראלי פשוט לסמוך על ה',ולפתח שיחה..

(ובשום פנים לא להגיד את נראת לי מתאימה באלך שנראה אם זה זה..--- לא לשדר שאתה בל"ח!!!

אלא על דרך הזרימה

וגם אני אשמח לעוד תגובות והצעות מאנשים יותר מלומדים

שברגע שאני יפנה לאחת כזאת, אני יקבל מבט של נבוט לראש.

בס"ד

כל בת אוהבת להיות מוחמאת ,להרגיש רצויה ומקובלת
(סליחה על הרדידות אחיותי האהובות, אני אוהבת אתכן!! אבל ככה נוצרנו...)
ולכן גם אם תחטוף מבט של נבוט, יתכן ויבוא אח"כ שיחת טלפון.
אגב זה נכון בדר"כ לגבי מחמאות בכלל, מחמאה חודרת ללב אך לא תמיד רואים את התגובה שלה.

ומצד האמת שלי...אם בחור יציע לי את עצמו ,אני חושבת שאני הייתי עושה עליו בירור רציני לאללה.
היו יותר מדי מקרים בעולם....
 

זאת לא בושה להתחיל, גם לא עם בנות 'דוסיות'! [מחילה מכל שונאי ההגדרות..=]

וכן- צריך לדעת איך לעשות את זה ואיך לגשת...

ואתה, בינך לבין עצמך צריך לבדוק שלא כל בת שניה, היית מתחיל איתה אם רק היה לך אומץ...

אז.. אל תרתע מהבושה,

וגם לא מפרצוף מבולבל שלה, כי עם כל הכבוד,

זה לא נפוץ [לצערנו? לא יודעת.. תלוי את מי אתה שואל ]

ולכן אולי היא תתפלא,

אבל יכול להיות שזה ייגמר בפליאה וימשיך הלאה...

בהצלחה,

בכל מקרה

בתור בת הרבה יותר קשה להתחיל עם בנים כי בנות מפחדות... זה גם באמת לא התפקיד של הבת(אתה מוזמן להציץ בספרים שקשורים למשפחה וכן רבנים כתבו אותם ושם אומרים שהבחור הוא זה שצריך לחזר אחרי הבת כי הוא זה שאיבד והאבדה זאת אישתו...) עכשיו מתוך כך אין לך מה להתבייש פשוט תגיד לעצמך אני מחפש את האבדה שלי ואני לא יודע איך היא נראת אז מקסימום זו לא היא ... בכול זאת לא צריך להגזים זה רחוב... תשאל אותה משהו הגיוני שאפשר לפתוח איתו שיחה אם זה נראה לה היא תתן את המס' אם לא אז לא... לא צריך לעשות מזה סיפור הרי מה הסיכוי שתראה אותה שוב?? וגם אם כן אתה בטוח שתזכור שדברת איתה?

(שמה בדיחה אחד התחיל עם בת דודה שלי ברחוב והיא אמרה לו לא... אח"כ היא פגשה אותו שוב היא אמרה לו לא... אח"כ בפעם השלישית היא אמרה לו לא... היא פגשה אותו 3 פעמים כמה סיכוי שזה יקרה??? ולא הם לא התחתנו לתוהים...)

לא נעים אם הבחורה שלא הצליח לכם איתה באיזה אמצע דרך תראה אתכם 'רצים' אחרי בחורה אחרת באיזה טרמפיאדה.

מה היא תגיד לעצמה? חתיכת מתחילן..!

ובאמת כדאי שתזהרו במיוחד בציבור החמדמד שלנו שרק בו יש את 'חוק הדתיים השלובים'

ו.. אתם יכולים לנחש לאן דברים יכולים להתגלגל |מרחיק לכת|

עם מספר טלפון שלך ..

אולי גם תכתוב מס' של חבר לברר עליך .

ושאם נראה לה ששייך או שלא שתכתוב לך sms שתדע. 

תתן לה או למשהו אחר (שלא תחשוב שזה הוא שידגיש)  שיעביר לה או תבקש ממשהי שתתן לה ...

ב"הצלחה רבה! 

מי שלא מסוגל לדבר, אפשר לשלוח פתק.

למסור פתק??

אני לא מאמין שמישו עושה את זה.

הוא ייראה כמו מלפפון רקוב. (יש דבר כזה?)

עדיף לו כבר לנסות להתחיל איתה בהצעות שאמרו פה לפני. פתק זה הרבה יותר מפדח.

אבל יש כאלה שאין להם אומץ, אז יש אפשרויות אחרות.

וזה היה שיא המרגש..

[רק שהוא היה חילוני ואני הייתי תפוסה.. כל הבעסה]

באמת.. הגזמתם!

מי ישמע...

ראיתם מישהי חמודה? תתפסו אומץ או שבאסה לכם.

ראיתן מישהו חמוד? אז למה אתם מחכות?!

זה כבר מגוחך. ברור שמה שדרוש כאן זה טיפת אומץ. ואם אין לכם כזה- תנסו להקשיב לשיחה שלה מאיפה היא או טיפת מידע אחרת ותבררו.

על החתום- סטיגידיש. אחת ביישנית שמעולם לא פחדה להתחיל עם גבר. ושגם גברים דוסים אזרו אומץ והתחילו איתה.

באמת שהגזמתם כבר.

שביקשו  ממנה ברח'  10 שקלים , זאת גם אפשרות

וכדי להחזיר לה, תבקש מספר טלפון שלה.

למה אנשים רואים כ"כ הרבה...

מאיפה הגיעה האופנה הזו של לראות בכל בחורה ברחוב אופציה לחתונה?

למה אנשים מתירים לעצמם לברור ת'סחורה בשוק?

ואיך הם מצליחים לרמות את עצמם שמה שהם לא מתרשמים ממנו זה לא מראה חיצוני

אלא שבאמת הבנות טובות ואיכותיות?

קטונתי.

אני בכלל לא בטוח ששדכן עושה את זה יותר טוב מאשר לראות בחורה ואיך היא מתנהגת, וכמו שכבר הזכירו פה יש הרבה דברים זעירים בהתנהגות שמהם אפשר ללמוד.

אין לי לגמרי תשובה

אבל משו יש לי- משו על סימנים וטביעת עין

היה מתחיל איתי הוא היה בהחלט חוטף מבטשל נבוט בראש

יש לי רעיון: תלך לבחור אחרת ותבקש ממנה עזרה להשיג את המספר שלאו רק ות'שם של הבחורה שמוצאת חן בעינך ובעזרת חוק הדתיים השלובים תמצא מישו שיכיר בניכם

תסביר יותר טוב מה זה "מתירים לעצמם". מה, הלכתית??

מרמים את עצמם? לא נראה לי.

לכל אחד יש חוש בסיסי. הלבוש, המראה, ההתנהגות, החברים/ות שאיתו/איתה, אולי אופן הדיבור. זה מלמד הרבה. כמו שביום הראשון שאתה במקום חדש, אתה כבר יכול לנחש של מי תהיה חבר ומי לא. ולפעמים אתה טועה. אז, מה? מתאים - יופי. לא הלך - הכי טוב!

הניסיון למצוא מאפיינים דומים בשידוך ע"י הגדרות הרבה פעמים לא מוצלח יותר מזה. ואולי להיפך!

שאתה מתחיל פתאום לפתוח עיניים ולראות מה יש מסביב.

שכשאתה חושב "היא נראת לי אופציה..", גם היא חושבת כך כלפיך.

משעשע אותי לראות בחור ובחורה שמגניבים מבטים, ומקווים שהשני/ה לא הבחין/ה במבט.

אודה שזה קורה גם במשפחות הטובות ביותר.. (:

"היא תשלח לי מבט של נבוט"- אני לא יודעת על מה אתם מדברים.

למה שתשלח לך מבט כזה? עשית משהו לא נכון?

יכול להיות שהיא שולחת מבט כזה כמגננה, כי היא מתפדחת. לא יודעת..

אם נראה לך- תנסה. ובצניעות.

אדם לא יכול לדעת איך יבוא זיווגו. יש ע"י שדכן ויש בטרמפיאדה.

יכולים לדעת אם הבחורה נשואה או לא....

הבחורים יכולים להיות נשואים.....

אבל תכלס...

אומץ!!!

מה תפסיד?

ותחשוב מה תרוויח אם כן ילך...!

תחשבו לרגע על תקופות שזוגיות לא עניינה אותכם, איך הייתם מגיבות אז?

ראית מישהי שמוצאת חן בעיניך, ראית מישהו שמוצא חן בעינייך - חייכו אליו, חיוך נחמד.

אם הוא או היא יחייכו אליכם חזרה כבר עשיתם את חצי הדרך.

אל תכינו פתק מראש, זה לא נראה טוב, תוציאו עפרון ותכתבו את הטלפון שלכם, או תבקשו מספר טלפון.

אתם בדרך הנכונה.

אין שיטה טובה יותר למצא בן זוג מאשר להתביית על מישהו שמוצא חן בעיניך בתקווה שגם אתה תמצא חן בעיניו.

מזה פתקים??איפה אתם??בגן??

אם אתם רואים אותה בתור אופציה תגשו לדבר איתה..אל תקשו מספר פלאפון ישר..אני נגיד,אם היו מבקשים ממני מספר פלאפון הייתי נבהלת..כי אני כאילו לא מכירה אותך אז למה שאני ייתן לך את המספר שלי???הרגע הכרתי אותך..אני לא יביא לך עכשיו את הפלאפון שלי..פשוט תלכו ותדברו..איפה את גרה??איפה את לומדת/עושה שירות??שאלות כאלו..וסתם, לדעת אם היא משתתפת באיזושהיא פעילות.. עזרא/בני עקיבא/אריאל..

מי שרוצה להיות אמיץ, יקבל טר"ש או צל"ש. 

מצד אחד שווה את הניסיון - ומהצד השני הסיכויים גבוהים שהבחורה תראה את זה בצורה שלילית.

דעתי:

שלעולם אין מה להפסיד. 

אם תיגש והבחורה תירתע, תהיה בדיוק באותו מקום. 

ואילו על הסיכוי הקטן שזה ילך, אולי כן תקבל שכר לפעולתך. 

כדאי לעשות את זה בצורה נוחה ונעימה, לא מאיימת, ולא כזו שתהפוך אותך לאויב ציבורי (לא מדברים עם זרים).

לפעמים אם תתן קצת רקע לעצמך (במקום לשאול עליה), אז חוק הדתיים השלובים, ובירור בסיסי של הבחורה יוכיחו לה שלא מדובר באדם זר. (למשל אם תספר לה בהתחלה מאיזו ישיבה ויישוב אתה).

לצערי יש פה מכשול חברתי לא פשוט שהחברה הניחה, ועם הזמן והעקשנות של היחידים המכשול יישבר לבאים אחרינו.

ולמרות הכול - לזכור להיזהר מזרים, לא לחלק מספרי טלפון בקלות, לא לעלות לטרמפים בעייתיים, וכו.

להשתמש בחכמה בחוקי הדתיים השלובים, ובבירורים בסיסיים, רק בכדי להבין שהאדם השני נורמלי ולא יחטוף אתכם.  

בהצלחה לכולם!

יש נטיה בד"כ כשמנסים "להתחיל"- לשאול מיליון שאלות. וזה מרתיע.

עדיף להתחיל לספר על עצמך. מי את\ה. לא לעשות חקירת שב"כ.

וכמובן- אנשים, תעשו טובה, לכו לפני זה למכולת ותקנו כמויות של טאקט. בתור אחת שמתחילים איתה די הרבה (ולא אני ממש לא חיה בסרט שכל ילד ששואל אותי אם קו 8976 עבר מתחיל איתי, הבעיה שלי הפוכה בד"כ) יש אנשים חסרי טאקט ברמות! (אחרי שאמרתי לו בפירוש שיעזוב אותי, הלכתי לקצה השני של התחנה והוא בא אחרי מנסה שוב..) (או דתי אחד שניסה לשכנע אותי לתת לו צ'אנס- ושם לי יד על הכתף.. הוא חטף ממני עצבים כאלו שהוא ברח..חצוף!) 

ולחשוב טיפה- מה המטרה כאן? לצאת או להתחתן?...

צריך מלא טאקט לא להתחיל עם בחורה כאילו היא חפץ של מישהו!(אחד התחיל לשרוק לי מה אני נראת לו כלב?!) צריך לבוא בעדינות להתחיל בקטן (כמו למשל לשאול אותה אם עבר האוטובוס או מה השעה.. וכו')  ואם היא אומרת שזה לא שייך אז לא להמשיך לנסות היא ל-א רוצה! אנשים אל תחיו בסרט שתפגשו את האביר החלומות שלכם באיזו טרמפידה חשוכת אל או באוטובוס כן זה בדרך כלל לא קורה!!! צריך הרבה רגישות לדברים זה בנ"א לא חיות ולא חפצים! אל תשכחו את זה!

למה שבת תביא לבן שהיא לא מכירה ת'מספר שלה????? ידוע שזה מסוכן! מה ההבדל הגדול בין זה לבין לתת מספר באינטרנט?

אם כבר יש אומץ אז להתחיל לדבר איתה ולשאול כל מיני שאלות כמו איפה את לומדת וכו'...

ואז אולי אם זה נראה מתאים הבת כבר פחות תחשוש לתת ת'מספר............

ב"הצלחה...

בס"ד

יש בנות בנות 16 שנראות מתאימות במבט חיצוני

את חברה שלי שאלו בשישית אם היא פנויה אחרי נסיעה שלמה שהוא הסתכל עליה.

לי חייל דתי אחד כתב בפלאפון שלו "תחייכי קצת, מה את נראית שבוזה" ואין לי מושג מה הוא ניסה לעשות.. אולי הוא סתם רצה להיות נחמד, אבל מאז אני לא מתקרבת לחיילים בטרמפיאדות ואטובוסים

אם זה רק לפי שיפוט חיצוני אז אני ממש נגד.

פתח איתה בשיחה. בטרמפיאדה זה פשוט - לאן את נוסעת? הרבה זמן פה וכד' - רק לא להיות בנאלי מידי ("את באה לפה הרבה?" - לא משהו...)

תוך כדי למצוא פרט אחד שיעזור לך בהמשך ליצור קשר בשיטת הדתיים השלובים - מקום עבודה, לימודים, מגורים. אם היא לא שתפה פעולה, אין מה לעשות. אם הצלחת למצוא פרט כלשהו, תמשיך לעבוד אח"כ כדי לאתר אותה.דרך חברים.

יש גם את שיטת הפתק שלדעתי בנות הציבור שלנו טרם מוכנות אליו לענ"ד.

והכי חשוב: חיצוניות זה לא העיקר! אל תשכח.

בדיוק שמעתי השבוע ממישהי סיפור שבחורה ממש ביישנית  פתאום תפסה אומץ ,ניגשה אליה ואמרה לה שראתה בחור דרך המחיצה בישיבה והיא רוצה לצאת איתו...ובסוף הם התחתתנו!!!קיצר לנסות ,להשתדל,ה' אחראי לתוצאות,אל תהיה לחוץ מדיי כי יש מצב שבעז"ה תרוויח מזה,ואם לא אז ה' פשוט רצה אחרת..וכמובןן  שלא לשכוח את העניין של שמירת העיניים,וכשיצא לך לראות מישהי שבאמת יכולה להתאים אז לעשות הכל בצניעות ושהסיבה לא תהיה רק בגלל יופי חיצוני אלא אם קלטת קצת יותר על הבחורה בזמן הזה(זאת דעתי)...בהצלחה שתזכה מהרה מהרה!!!

ב"ה

נאמר שה' מזווג זיווגים. אז למה אני צריכה להתערב ככה? זה נשמע בינאלי אבל... להתחיל לשווק את עצמך ברחוב זה לא בנאלי?

ברור שיש ת'עניין הזה שאסור לשבת ולחכות לנס... בשביל זה מתפללים, עובדים על עצמנו ובוטחים בה' (זה גם סוג של עשי'ה!!!!)

נישואין זה דבר עצום. עצום מספיק כדי שאני לא אראה אותו כתלוי רק בי!

העלאתי פה נקודה, אולי לא בניסוח המדוייק ו..מקווה שלא עיצבנתי אתכם

זה יעזור לך להשוות את זה לאוטובוס. 

נגיד ואת צריכה לנסוע לאיפשהו- מה הצעדים שאת עושה בשביל להשיג את המטרה שלך?

את מתפללת, עובדת על עצמך, ובוטחת בה'- נכון?

את לא בודקת אוטובוסים, יוצאת ברגל לתחנה, עולה לאוטובוס הנכון, משלמת, וכו...

לא להתבלבל.

הקב"ה דורש מאיתנו התנהגות מתאימה שאנחנו מכניסים תחת המושג "השתדלות".

ובמקרה הזה, אני מציע ללמוד "מההשתדלות" שלנו כלפי דברים אחרים, בכדי שנדע עד כמה אנחנו מקיימים את חלקנו בעניין מציאת בני זוג.

וכמה מתאים פה ציטוט של הראי"ה.

שימי לב, שהדיון בשרשור אינו על "שיווק עצמי" אלא נודע לפן אחר של יצירת קשר "טבעי" שאינו דרך "שדכנות" (רחמנא ליצלן).  

נישואין, כמו כל משיח או נשמה או כל רעיון גדול בנויים ומשתלבים בעולם הזה על גוף חומרי מחמור לגוף.

חמור זה חמור זה חמור, ויש להתייחס אליו ככזה, אף עם המשיח רוכב עליו.

 התעלמות מצרכיו של החמור יגרמו לכך שגם המשיח לא יבוא (כי לא יהיה לו חמור). 

חשבונות שמיא טובים לקב"ה, וטוב לאדם להשאיר את החשבונות האלו לקב"ה (מסיבות טכניות שהוא לא הקב"ה). 

את לעומת זאת נדרשת לחשבונות אדם (כמה מתאים ציטוטים מדוד המלך)

עד כאן, אין עניין להאריך.

אדם צריך לעשות את ההשדלות שלו. אין ספק.

אבל יש דרכים להכיר ויש דרכים.

אני קצת מתלבטת לגבי השיטה המדוברת פה, האם היא נחשבת השתדלות או (לא להעלב פריצות.

אני חושבת שדרך ההכרות הזו, של הטרמפיאדה, מתאימה יותר לבנים.

לבנות זה קצת יותר בעייתי להתחיל כך קשר עם בחור. קשה לי להסביר מה ההבדל. זה נשמע לי לא כ"כ צנוע.. לא איי..

בת יקרה- ראית בחור שמשך את תשומת ליבך (מעבר למראה חיצוני)? חפשי דרך איך לברר עליו/ סעי איתו בטרמפ עד למקום מושבו ושם תבררי עליו/ מצאי דרך יצירתית אחרת..

זו דעתי (ולא רק..).

אני חושב שצריך להכיר את עולם הטרמפים. 

אולם יותר מכך, לתפוס טרמפים בגהה בטרמפ לחץ, לא דומה לטרמפיאדה של היישוב שם נוער וזקן מהיישוב יושבים בצוותא ומחכים למישהו מהישוב שיקפיץ אותם. 

וכו וכו וכו. 

לכן נדמה לי שזה תלוי איזה משקל ואופי זה תופס בעולמכם. 

ב"ה

נסיעה באוטובוס זה לא כ"כ דומה לנישואים...

נישואים - הרבה יותר רוחני!!

ז"א, מי שרוצה להשיג כל יום את האוטובוס בעוד הוא נמצא בתחנה ע"י עבודה עצמית בבית..שייערב לו! אבל לא לזה התכוונתי =)

ד.א. כמעט בטוחה שהחמור של המשיח יסתדר גם בלי העזרה והדאגה שלנו לצרכיו

ואמא שלי הייתה בשוק שהכל התהפך ובנות צריכות להתחיל עם הבנים.

עזוב אותך מנבוט בראש, אם אתה חושב שזה יכול ללכת אז תעשה את זה. בטאקט! בלי להציק, תבין שתכלס עשית לבחורה את היום. לא ראיתי מישהי שהתחילו איתה ולא שמחה מזה בסתר ליבה לפחות..

לדעתי תעשה מה שזורם לך ומתאים לאווירה ותזכור שמקסימום יצאת טמבל. זה לא כל כך נורא.. הרווח שלך מהסיפור יכול להיות שווה הכל.

מקווה רק שאוכל בקרוב ליישם אחת אחת מההצעות הרבות שהועלו פה...

עכשיו זה כבר תלוי רק בי.

ועל האומץ!!

שנשמע ממך בשורות טובות ובמהרה!

+

חתן^!+כלה^!

ישועות ונקמות...

אני רואה שמפריע להרבה אנשים כאן שזה נתפס לא טוב בציבור שלנו, ואני חושבת שבאמת הרבה פעמים זה יהיה מוזר - שוב, תלוי איך מתי ובנסיבות אבל זה באמת קצת מוזר ולא מקובל, ויש שישר יגידו "פריצעס". אז השינוי יכול להתחיל מכאן, מהדיון הזה. דבר על זה פה ושם בקבוצות של חברים/ות, ככה מעלים את זה למודעות.. ויוצרים איזה שיח והתלבטות בנושא.... זה דבר קטן שכל אחד יכול לעשות בשביל לקדם את הגישה שלו.

דבר שני, באמת צריך כמויות של טאקט. קודם חיוך הוא - חיוך היא. אם חייכו חזרה, הדבר הבא זה קצת כזה לדבר על האוטובוס המעצבן שמתעכב (והוא ת-מ-י-ד מתעכב!! אל תתווכחו איתי!! ), וכד'... ואח"כ? לזרום, אני לא יודעת, כזה לפי המצב וכו'...

בהצלחה לאמיצים.

זה באמת מחמיא שמתחילים (לא שאני בגיל...), ואולי צריך למצוא מילה עם קונוטציה פחות שלילית בשביל העניין הזה.. ;)

אז היא תיצחק או תחייך עם לא אז זה פשוט לא ..............

דבר ראשון- אני לא הייתי נותנת בחיים את הטלפון שלי לסתם בחור, אז ממש ממש חשוב לספר על עצמך ולמצוא מכרים משותפים (חוק הדתים השלובים וכו...)

דבר שני- לא לשיר לה! מה נראה לך? זה הדבר הכי הזוי בעולם!

תשלח אותו בסוף הנסיעה, או לפני שאתה הולך- שיציג את עצמך לפני הבחורה ויספר לה ששמת עליה עין... ככה היא יכולה  לשאול עליך שאלות התעניינות ואם זה לא מתאים להגיד לא בלי לפגוע בך בפנים...

אני ממש בעד ליזום.

ככה אני הכרתי, והתארסתי

בהצלחה!

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!

-דעתי-.

המילה "עיקר" מבלבלת כאן..
אבל הכוונה הבסיס. קודם שיהיה את זה. בלי זה, אין על מה לדבר. אין בכלל מה לנסות.

ניקח את שוק הרכב.

אם אין בלמים שעובדים חלק,
ואין מנוע שפועל חלק,

אין בכלל מה להסתכל על הצבע והצורה וכמה אנשים הוא מסוגל להכיל בתוכו.

עכשיו נניח שיש בסיס.
זה אומר שכל רכב מתאים לך ? לא.
יש כאלה מעדיפים רכב קטן, גדול, בטוח, מהיר, נמוך, גבוה. טוב לשטח, טוב לעיר.

אבל קודם הבסיס.

ככה אני מבין את זה.
כלומר, זה שיש למישהו "לב טוב, והוא מקסים" זה רק -תחילת- הסיפור. לא סוף הסיפור.

במה הוא עובד ? 
מה הוא למד ?
איך הוא מתנהג כשדברים לא מסתדרים כמו שהוא רוצה ? איך הוא עומד בלחץ ?
האם הוא דברן ? שקט ? 

כל אחד והפרמטרים שחשובים לו, ממש כמו בבחירת רכב. כמובן, כל אחד והתקציב שלו (מה שיש לו להציע)

בהצלחה.

אני לא מסתכל מהצד של האדם שיש לו מידות טובות או לב טוב..המשפט הזה בדרך כלל נאמר לאנשים כאיזה משהו להתמקד בו ופחות בחיצוניות(אגב הוא נאמר בעיקר לגברים ממה שאני מכיר) אף פעם לר באמת האמנתי בו כל כך, נכון, יש בו מן האמת אבל בדור הזה להגיד לבחור "העיקר לב טוב ומידות טובות" אם הוא לא צדיק נסתר בנם של קדושים בעיניי זה פחות רלוונטי לנסות למכור לו את זה, והאמת עכשיו כשאני חושב על זה, אני חושב שהרבה שדכנים נופלים שם(גילוי נאות אף פעם לא הלכתי לשדכן/ית) ומרגיש לי שהם לא באמת מתעניינים במה אתה מחפש/ת אלא פשוט לחתן בלי הרבה מאמץ ואז מגיע המשפט " העיקר לב טוב"

חנוכה מלבלב מלא בלבלובי שמחה וכו🦝🔥