אם את לא יכולה להרשות את זה לעצמך, אז לכאורה אין על מה לדבר...

איך הגיל קשור ללידת בית? לידה בגיל מבוגר יותר היא מסוכנת יותר?

אני לא יודעת איזה סיפורים "לא נחמדים" החברה שלך ראתה. אני לא שמעתי על שום לידת בית שהסתיימה לא בטוב, בגלל שהיא התחילה בבית (מלבד לידות שהתבצעו עם מיילדת לא מוסמכת, וגם אז לא ברור מה בדיוק היה).

לעומת זאת, שמעתי לצערי הרבה מאאאאאאאאוד סיפורים על סיבוכים בלידות בבית רפואה, שלא היו מתרחשים אילו הלידה היתה בבית. פעמים רבות היולדת אפילו אינה מודעת לצעדי הצוות הרפואי שגרמו לסיבוך, או הגדילו את הסיכון.

לעתים הלידה בבית מסתבכת בצורה זו או אחרת, ואז כמובן יש לנסוע לבית החולים, ואלה כנראה הסיפורים ה"לא נחמדים" של החברה שלך. אבל הבית הוא לא הסיבה לסיבוך.

אם היית יולדת פעם ראשונה בגיל 40 , היית מבינה אותי (אני אפילו פוחדת לכתוב את זה , כי אני בשבוע 26 , ועדיין לא ידוע איך זה יסתיים מבחינתי - אני מוכנה לכל תסריט)

הגיל לא קשור כ"כ אם הכל תקין.

ויש מיילדות שזה לא כ"כ יקר אצלן,אם את מגיע אח"כ לביה"ח את מקבלת ביטוח לאומי לילד,לגבי מענק לידה אני לא סגורה על זה.

ומצטרפת לאברכית

אבל יש לי כמה שאלות (לא מתריסות) באמת שואלת

אם ח"ו יש לילוד מצוקת נשימה כל דקה קובעת זה לא יעזור לטוס לב"ח

אם מגלים איזה פגם ח"ו שמצריך לילוד ניתוח חרום - (לב או משהו כזה) ה' ישמור 

או מקרים שלאם יש סיבוך תוך כדי (יש לי חברה שהיה לה קרע בנרתיק והיה לה דימום פנימי  מטורף והיא איבדה כמויות של דם ...הצילו אותה ברגע האחרון בניתוח חרום היא הייתה ממש בסכנת חיים !!!)

לא יודעת מפחיד קצת לא?

לא שווה לסבול את החוסר נוחות 

וכמובן לבוא עם ידע או דולה שלא תתן לצוות הרפואי "לסבך" מצד שני אם העניינים מסתבכים אתה קרוב להכל?

* מצוקת נשימה - בשביל זה המיילדת מגיעה מצויידת בשני בלוני חמצן. במקרה הצורך ח"ו, היא מגישה ליילוד עזרה ראשונה וקוראת לאמבולנס באופן מיידי.

* ניתוח חירום לתינוק ל"ע - קודם כל, רוב המיילדות המוסמכות (אם לא כולן) מתנות לידת בית בכך שתתבצע סקירת מערכות, ורצוי מורחבת. כך שאם יודעים מראש על צורך בניתוח חירום, כמובן שלא יולדים בבית. ואם לא יודעים מראש, אז גם לוקח בד"כ לפחות כמה שעות לגלות את זה. אם האפגר של התינוק תקין, אין שום בעיה לחכות 24 שעות עד שיבדוק אותו רופא ילדים.

אם האפגר לא תקין ויש צורך בניתוח חירום מיידי - זה מאוד מאוד נדיר, לא שמעתי על מקרה כזה, אבל בכל מקרה לוקח זמן להכין חדר ניתוח, זה לא ברגע. מודיעים לבית הרפואה ועד שנוסעים לשם בינתיים הם מתכוננים לקבל את התינוק.

* לגבי קרע בנרתיק וכיוצא בזה: זה נחמד מאוד מצדו של בית הרפואה ש"הציל" אותה אחרי שהיא כבר איבדה כמויות של דם. סליחה על הציניות. אולי אני טועה וזה לא היה המקרה, אבל לצערי נפוץ מאוד שבבית הרפואה לא מבחינים מיד בכך שהיולדת איבדה יותר מדי דם. כמה סיפורים שמעתי על יולדות שהתעלפו במקלחת! יש גם כמה סיפורים כאלה שהסתיימו רע מאוד  והכל בגלל שלא היה אף אחד עם היולדת ולא שמו לב שהיא מאבדת דם.

למיילדת בית יש עירוי בשביל לתת עזרה ראשונה, ומכיוון שהיא מיילדת פרטית ונמצאת בקשר עם היולדת, אחד-על-אחד ללא הפסקה (גם במשך כמה שעות לאחר הלידה) - היא יכולה לעלות על בעיה כזאת באופן מיידי ולהטיס מיד את היולדת לביה"ח, כשבינתיים הם מתכוננים לקבלתה, כמו בסעיף הקודם.

מענק לידה מקבלים רק אם מתאשפזים אחרי הלידה ל12 שעות (או 24, תלוי איפה) - שזה מוציא חצי מהעניין של לידה בבית וממש לא שווה.

קצבת ילדים ודמי לידה (חופשת לידה) מקבלים בכל מקרה, לא משנה איפה יולדים.

כבר לא צריך להתאשפז, רק לבוא להבדק.

ביטלו את זה ממש לא ממזמן

אם מישהי רוצה הסבר אז פרטים באישי.

http://www.btl.gov.il/benefits/maternity/maternity_grant/pages/default.aspx

זכאית למענק לידה יולדת שילדה בבית חולים או אושפזה בבית חולים מיד לאחר הלידה 

וכנראה שעוד לא הספיקו לעדכן באתר שלהם.

ואישית אני חושבת שזה צחוק מהעבודה. הם בעצם רק כאילו מוכנים לתת לנשים שילדו בלידת בית...

אני מסתכלת על זה ככה. אם זה מעל ..נגיד 360 שקלים . מה לא שווה לשכב במטת בית חולים ולקבל מרק פושר וביצה שחוממה יותר מדי תמורת ...רגע 30 ש"ח לשעה??? (אין סמיילי , אבל מקווה שאת לפחות מחייכת

אז אני מוכנה לאכול מאוכל הנוראי שלהם גם יומיים...כולל הכותונת ה"צנועה". אולי בלניאדו המצב יותר טוב.

אבל לא חייבים ללבוש אותן. גם בלידות עצמן התעקשתי ללבוש מעל ה"כתונת" של בי"ח חלוק שלי. 

לא תמיד המיילדות מתלהבות אבל לי זה חשוב.

..ואפילו בלשון המעטה - אבל העניין הזה חשוב גם לי .

לי זה גם נתן תחושה של שליטה מסוימת.

אבל גוף של 40 זה לא גוף של בת 20 . לעומת זאת אם אישה ילדה לפני גיל 40 , אז הרחם שלה יודע להרות וללדת , ולכן עקרונית לידת בית כן אפשרית - בגיל הזה , בתנאי שיש לך נסיון , ורצוי נסיון טוב.

אני ילדתי את 3 הילדים שלי בבית ונכון זה יקר אבל מסתדרים , לפי דעתי הגיל לא משנה , וכמו שכבר אמרו פה בקשר לסיכונים והסיבוכים יש יותר סיבוכים בבית חולים ההתאוששות יותר ארוכה והרבה פעמים הטראומה לאמא ולתינוק יותר גדולה . בלידת בית תינוק נולד בסביבה הטבעית שלו אל משפחה עוטפת ואוהבת הוא לא עובר ידיים לאנשים זרים בשעות הראשונות לחיו ולא עובר בדיקות פולשניות , התינוק נישאר על האם יונק כמה שהוא רוצהאת הבדיקה הרפואית לא חייבים לעשות מיד אפשר לחכות כמה שעות ולהזמין רופא ילדים הביתה ( עוד הוצאה של 400-600 שקל , אבל מה זה כבר משנה ... אחרי ששילמנו 4500 למיילדת ...) אם כבר מדברים על המיילדת היא גם עושה את מעקב ההריון וגם מגיעה אחרי לידה לבדוק שהאם ותינוק בסדר גם עושה את בדיקת הדם בעקב שהיא בדיקה כואבת ועדיף להניק את התינוק בזמן הזה בבית חולים לא נותנים ..

אם את מדברת על מענק לידה וכבר יש לך ילדים זה סכום מזערי , וזה לא באמת שיקול ...

בכל אופן כל הדברים האלה במידה והאם והתינוק בריאים ההריון לא בסיכון ונערכו בדיקות קודם והמיילת היא אחת ממילדות הבית המורשות בארץ ..

אפשר לקבל על זה החזר אם יש ביטוח משלים, זה נחשב להתייעצות עם רופא, כך שמשלמים רק 100 ש"ח.

אין לי תובנות לגבי לידות בית...

רק רציתי לאחל לך המשך הריון תקין ובריא,

לידה קלה בבריאות לך ולתינוק!

אמן ! אצל כל אחת ואחת פה .

בלידה הבאה בע"ה אני שוקלת ללדת בבית או בצימר או משהו קרוב לביח,לא חסר כאלו בצפון ובמרכז,הבעיה שאני גרה בבנימין..

אין כמו הביטחון שמקנה לי  הנוכחות הרפואית בלידה- וכל פלאי הטכנולוגיה שיכולים לעזור לי.....

וכמובן- זו רק דעתי.....

אין לי נסיון , אבל נראה לי שלידה היא תהליך פיזיולוגי פסיכולוגי -ולכן כדאי ללדת איפה שמרגישים בטוחים. זה ברור שיש היום הרבה ילדים חיים בזכות הקדמה .(אישית מהמקום שלי עכשיו , הייתי מעדיפה את הבית - אבל זה יכול להשתנות)

זה איפה הלידת בית תהיה.

זה צריך להיות מקום שאת מרגישה בו בטוחה וגם לא רחוק מאד מבית החולים.

אלא אם כן חשבת על משהו כמו "צימר" של לידות.

חשוב שתהיה לך גם תמיכה כלשהי עד שהמיילדת מגיעה וכו'.

אין בעיה מיוחדת ללדת בגיל מבוגר.

העניין הוא, שכל הרגל לא טוב של אורח חיים שהיה לך, אז חיית איתו יותר זמן. למשל, אישה שהתחילה לעשן בגיל 18, חס וחלילה. בגיל 25 היא מעשנת "רק" 7 שנים, אבל בגיל 40 היא אחרי 22 שנות עישון!

כך שאלא אם את מעשנת או אלכוהליסטית (או צרכנית כבדה של סטייקים וצ'יפס וחבריהם), אין משמעות מיוחדת להריון ולידה בגיל מבוגר.

אני התחלתי ללדת בגיל 26, היום אני בת 35, ואני מתכננת ללדת שוב בעתיד. ב"ה בינתיים אני לא רואה בעיות מיוחדות של הגיל

בנוגע ללידת בית - מצטרפת לכל הדברים החכמים שאמרו לך.

אם את באמת בעניין, ממליצה להפסיק להקשיב לסיפורי אימה, ולהתרכז בסיפורים טובים. אלו הם הרוב

המספרים לא משקרים, והם מראים שלידת בית מתוכננת, בטוחה לפחות כמו לידת בית חולים (משווים כמובן לידות דומות: עובר יחיד, מצג ראש, משקל רגיל, לידה במועד, וכן הלאה). המחקרים עקביים וחוזרים על התוצאות, בכל העולם וגם בישראל.

מטבע הדברים, חברתך נתקלת בסיפורים מסויימים של לידת בית. היא לא רואה את כל שאר הלידות וגם לידת בית שהסתיימה בבית חולים, רוב הסיכויים שחוויית הלידה תהיה משופרת, מכיוון שהיולדת בטוחה ויודעת שהיא עשתה את כל מה שאפשר על מנת ללדת בצורה הטובה ביותר. ב"ה יש לנו בתי חולים - כשצריך! הרבה פעמים לא צריך, ב"ה

יסלחו לי כולם...

אבל בלידות שלי, שכולם הגיעו אחרי הריון בריא (פרט לאחת)

כולן , פרט לאחת, התחילו תקין,

ראיתי היטב כמה חשובה נוכחות רפואית.

ילדתי לידות רגילות, טבעיות, תוך כדי תנועה , בחדרי לידה רגילים לגבמרי, אבל ידעתי מה אני רוצה. וכשהיו (_ והיו) סיכונים רפואיים - אז נעזרנו בצוות הרפואי.

אם הייתי צריכה להגיע מביתי לבית רפואה כלשהוא... מי יודע מה היה קורה בדרך...!

וסיפור הפחדה לסיום, סליחה, אני לא נוטה להבהיל אבל זה צורם לי כלכך. שכנה ילדה בלידת בית. מים מקוניאליים לא סמיכים, הלידה התקדמה מהר כך שאא היה להגיע לבית חולים והמיילדת לא ראתה גם צורך, כנראה. תינוק יצא, עבר סקשן קל. הלידה היתה בערב ראש השנה בבקר, באותו ערב הוא פיתח מצוקה נשימתית - תינוק בן 7 שעות!

לקח זמן עד ששמו לב, עד שהבינו שזה המצב, ועד שהגיעו בליווי חמצן באמבולנס עד בית החולים עברו כמה שעות. וזה היה חג... לא חבל לסכן תינוק בשביל זה?

ומה עם יולדת שמדממות פתאום אחרי לידה? שהרחם לא התכווצה היטב? למה הסיכון הזה טוב? האם סתם נקבע שאשה מברכת "הגומל" אחרי לידה???

בקיצור- אני נגד.

כן ללכת על הטבעי ביותר, ועל ההתערבות הרפואית המינימאלית ביותר, יש בתי רפואה עם גישה מתאימה לזה, אבל בלי צוות רפואי ? ודאי שלא.

סביר להניח שמרחק מבית רפואה הוא גם שיקול.

בכל אופן אני רוצה להגיב על המקרה שהבאת: בלי לדעת באיזו מיילדת מדובר, אני בטוחה שלא זו היתה אחת המיילדות המוסמכות מארגון אמה"י.

מיילדת מוסמכת, מפנה לבי"ח כשיש מים מיקוניאליים, גם אם לא סמיכים. מיילדת מוסמכת לא משאירה בבית תינוק שעבר סקשן בלי מעקב צמוד ובדיקת רופא, ועוד כשיש חג, ו - לא הבנתי למה לקח שעות (?!) עד שהגיעו לביה"ח? אם הם גרים במרחק של יותר מחצי שעה מבי"ח (ורצוי יותר קרוב), אז מיילדת מוסמכת גם לא תיילד שם.

גם מיילדות ויולדות הבית שמעו על יולדות שמדממות אחרי לידה (עייני בתגובתי לקיפי) ושהרחם לא מתכווצת היטב ועל כל  מה שעוד עלול לקרות בלידה חלילה, והן ערוכות לתרחישים הללו, ל"ע.

לכן לדעתי אין לחשוש מלידה ביתית, כל עוד היא מתבצעת, כדברי לילך, אני מצטטת: במידה והאם והתינוק בריאים ההריון לא בסיכון ונערכו בדיקות קודם והמיילדת היא אחת ממילדות הבית המורשות בארץ.

לקח שעות כי הם לא ככ ידעו אם אכן יש לתינוק בעיה או לא....אחכ כי היה חג אז הם עוד התלבטו... ( זו כבר בעיה הורית לא בעיה של המיילדת כמובן)

ואני בכ"ז משוכנעת נגד לידות בית. סליחה.

ללידת בית

הרבה דברים אחרים כן, אבל אין שום התניה של מרחק מסוים מבית החולים.

בכלל מה שמתעניינת בנושא כדאי לה לקרוא את את החוזר של משרד הבריאות בנושא לידת בית.

אבל זה בפירוש לא חלק מהנהלים שנקבעו.

הנה, הפעם היה לי כוח לחפש:

http://www.midwife.co.il/%D7%9C%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%99%D7%AA/

חובה שיהיה בבית חשמל ומים, אבל שום מילה על מרחק מבית החולים.

בכל מקרה הלינק חסום לי.

את צודקת שזה לא מופיע, אבל זה ממש מוזר. בתכל'ס, ברור שחייבים להיות במרחק שלא עולה על חצי שעה.

אבל כן קראתי קצת על הנושא.

חוץ מזה שאני חושבת שכל המחקרים על כמה-שיותר-בטוח-ללדת-בבית-מאשר-בבית-חולים הם בלוף אחד גדול מאחר והם משווים בין לידת בליווי מיילדת פרטית צמודה, ללא אפידורל וכו' ללידת עם מיילדת של בית חולים (אחת ל3 יולדות בדר"כ) עם אפידורל וכו'...

מצטערת מאוד, ברור שבטוח יותר ללדת עם מיילדת פרטית, וברור שמי שלא לוקחת אפידורל יש לה פחות סיכוי לסיבוכים בלידה.

את אומרת שברור שיותר בטוח ללדת עם מיילדת פרטית - נו? אז איפה נעשה את זה אם לא בבית?

ושאפידורל מגביר את הסיכון לסיבוכים - אבל בבית חולים, יש סיכוי הרבה יותר גדול שיולדת תיקח אפידורל.

כפי שאפשר בבית.

בכל מקרה כדי שמחקר יתן תוצאות טובות ואמינות שתי הקבוצות צריכות להיות זהות ככל הניתן פרט לגורם הנבדק במחקר. המחקרים שנעשו על לידות בית בפרוש לא עומדים בקריטריון הזה.

ומחקרי זבוב בלי כנפיים לא שומע יש בשפע...

ומצד שני, גם אם המיילדת הפרטית ולא הבית הם אלו שעושים את ההבדל, עדין המחקרים האלו בהחלט מוכיחים שלא ניתן לטעון שלידת בית מסוכנת יותר מלידה בבית חולים. (וכמי שנפגעה מרשלנות רפואית אני יכולה לנחש בדיוק למה...)

יש כזה דבר באיזור ירושלים?

ואני מסכימה עם הפיסקה האחרונה שלך. רק שאני חושבת שיש עוד כמה וכמה גורמים בבית שעושים את ההבדל.

אני בטוחה שאת מסכימה איתי שיש לנפש השפעה גדולה על הגוף, ושההשפעה הזאת ניכרת בקצב התקדמות הלידה. כלומר, שהבחירה ללדת במקום שנותן לאישה תחושת נינוחות ושלווה מקסימלית, היא לא (רק) "פינוק" או "חוויה", אלא קשורה באופן ישיר לאופן שבו תתפתח הלידה, ומכאן גם לאפשרויות השונות של סיבוכים וכדומה.

יש להם רשימה של מיילדות פרטיות

כמדומני שבעין כרם בירושלים אפשר ללדת עם מיילדת פרטית.

בכלל יש חדר לידה טבעי שעולה 3500 ש"ח

מה שטוב בזה שזה ממש בלי התערבות ואם חס וחלילה צריך יש רופאים במקום.

אני מקווה שתהיה לי משפחה גדולה, וזה אומר, לעשות כמה ויתורים, לא?

אני לא יכולה להוציא ארבעים וחמש אלף בשביל לידה בבית... (10 ילדים..)

בינתיים,

השתדלתי לזרום עם הלידות שלי, ולהגיע כמה שיותר מאוחר לבית חולים, ללידה.

זקנת השבט יקרה,

גם אם יש לך את היכולת לממן לידה בבית,

לא הייתי עושה את זה בלידה ראשונה.

אני מאוד אוהבת ללדת טבעי, ולהיות קשובה לגוף שלי, לעזור לעצמי, ולא להתבלבל מכל מיני גורמים חיצוניים (כמו בבי"ח, שכל שאלה ובדיקה שלהם מאוד מפריעה לי לריכוז),

אבל אף פעם אי אפשר לדעת אילו כוחות יהיו לך בלידה,

גם אם תכננת המון לידה טבעית,

יכול להיות שבלידה תרגישי שהמצב שונה, ואת רוצה אפידורל, או צורה אחרת של אלחוש.

אני ילדתי את כל הלידות שלי בלידה טבעית, חוץ מלידה אחת, שבה הרגשתי שאני מעוניינת בסוג אחר של לידה,

וזה מותר!!!!

לא פחדתי מהכאב, הכרתי אותו טוב מהלידות הקודמות, אבל מאוד רציתי לשמור לי כוח גם לימים שאחרי הלידה (בעיקר מבחינת הנפש, כי ההתמודדות עם הכאב לוקחת לי הרבה כוחות).

מה שחשוב הוא להיות ברוגע, בשמחה, לשים לב להיות בתנוחות מתאימות, ולהמשיך בזה, גם אם מהלך הלידה השתנה והפך פחות "טבעי".

בלידת בית לא ידוע לי שניתן לקבל אפידורל, כי יש צורך ברופא מרדים, כך שלא תוכלי להתחרט באמצע הלידה.

תקנו אותי אם אני טועה... 

אני ילדתי בעין כרם, לא בחדר הטבעי

אבל לדעתי באותה צורה שיולדים בטבעי, ללא שום התערבות

אפילו לא פיטוצין בשביל השיליה.

מה גם שהיה סיכוי גבוה שלא היו מכניסים אותי לשם

כי הייתי עם דימום וחששו להפרדות שיליה.חראם על המקדמה.

אז לא שילמתי וילדתי טבעי, הם נורא פתוחים בעין כרם

וזורמים עם הטבעי ומעל הכל גם יוזמים בכיוון.

זקנת השבט אני רציתי קודם כל לדעת מזה ללדת ופעם הבאה

לנסות לקחת את זה לכיוונים שונים וגם אם אין פעם באה

אותי זה מפחיד.

1. נובה טי פעם אחת ופעמיים גיינפיקס

2. הנובה טי עשה כתמים כמה ימים לפני הוסת הגיינפיקס לא. חוץ מזה דימום רגיל עם שניהם

3. בהתחלה כן, וקיבלתי היתר גורף לבדוק מינימום בדיקות. הפסק יום ראשון ואחרון. כשראיתי שהכל בסדר אז כן בדקתי יותר

4. כן ולא.

כן כי זה מנע הריון

לא כי זה עשה לי בעיות גינקולוגיות אחרות ומסתבר שכנראה התקנים לא יושבים אצלי טוב..

1. ג'ניפיקס

2. התקנתי אחרי לידה, כשהווסת חזרה האריך- כיומיים שלושה הכתמות לפני ועוד יום עד להפסק.

3. הרבה הכתמות, הקלות בשבעה נקיים

4.סהכ כן במיוחד שהייתי ללא ווסת מס' חודשים, אבל ברגע שהגיעה היה מבאס בגלל הנ''ל 

1. נובה טי

2. הכביד במחזורים הראשונים אחרי ההתקנה, וקצת גרם להכתמות לפני הוסת בוסתות הראשונות. אחר כך היה די רגיל. ייתכן שהזמן להיטהר התארך ביום. לא בטוחה שזה קשור להתקן.

3. רק בהתחלה ואז באמת קיבלתי פסיקה מיוחדת אבל תוך פעמיים-שלוש זה הסתדר.

4. כן!

1. מונה ליזה

2, האריך את הווסת ביום בערך והכביד את הדימום

3. אין דימומים בין ווסתיים ב''ה

4. במניעה הכי טובה שניסיתי

אני מאוהבת במחזור החודשי. זה משפיע פלאים על החשק;)

זה לא הורג לי את הספונטניות - מה שקרה עם הדיאפרגמה.

בקיצור

מבחינתי זאת המניעה הנבחרת

וניסיתי- גלולות הנקה, דיאפרגמה, שקפים ונרות

1. מונה ליזה

2. לא

3. לא היו דימומים בין וסתיים.

4. מרוצה מאד. שגר ושכח.

1. נובה טי

2. בהתחלה כן, מחזורין ארוכים יותר( האריך לי מ3 ימים ל5 ימים) וגם דימום כבד יותר אבל אחרי 4 חודשי הסתגלות הגוף שלי חזר לעצמו

3.היו ממש מעט, בהתחלה בהסתגלות קיבלתי היתר לבדוק רק הפסק, יום ראשון ויון אחרון

4. ממליצה מאוד. הייתי עם ההתקן תקוםה ארוכה מאוד וזה באמת שגר ושכח. מניעה מעולה בלי כל הבאלגן לש ההורמונים

בהצלחה

נובה טי

כן

כן. עם ליווי הלכתי צמוד הצלחתי לא להיאסר רוב הזמן

כן,עד שנהייתה לי דלקת באגן ונאלצתי להוציא, לא החזיק הרבה לצערי, 7 חודשים

1. כנראה נובה טי, לא בטוחה

2. כן וכן. גם וסתות יותר כואבים יחסית

3. נראה לי שלא

4. הייתי מאוד מרוצה. מבחינתי היה הכי חשוב ללא הורמונים.

2. לא

3. מעט כתמים לפני

4. כן, עד שנכנסתי להריון עם ההתקן, חצי שנה אחרי שהתקנתי אותו! אז בדיעבד ממש לא מרוצה..

יצא לי לכתוב על זה כנה פעמים בשרשורים שונים

1. שמתי מירנה - דימומים לא פוסקים וכבדים כחודש ומשהו. ישמע יוזר אבל הרגשתי פיזית משהו זז לי בבטן .התייאשתי והוצאתי.

2. התקן נובה טי- גרם לי לדלקת חמורה באגן וברחם . לקחתי פעמיים טיפול משולב של אנטיביוטיקה בהפרש של כמה חודשים אחד מהשני . כמובן שזה גרם לבלגן רציני בגוף ובקיבה וזה גרם לי להקאות ושלשולים.

הרופאה המצליצה שכדי להפטר מהדלקת,צריך להכנס להריון. וזה מה שעשיתי...

בסוף זה עשה פעולה הפוכה ההתקן הזה 🤣מודה על הילד הזה אבל תכלס הגיע בזמן שלא הייתי בנויה נפשית... בקיצור

לא מתאים לכל אחת ....לרגישות שבינינו.

3. כל הזמן אומרים לשים תחתונים כהים .. קצת קשה לי עם זה

מה,אם יש דם אז מתעלמים ממנו כאילו לא ראיתי ?

ההתקן הזה ממש דפק אותי כי יש לי עד היום כל מני מכאובים טרום ובים וסתיים שלא היו לפני.

לגבי הדלקת שזה עלול לגרום, זה כתוב במפורש כתופעת לוואי לא שכיחה בעלון . שימו לב.

בהצלחה 

גם אני נהייתי עם כל מיני כאבים והרגשות מוזרות במהלך החודש

אולי סוג של דלקת כרונית (כמובן לקחתי אנטיביוטיקה לטיפול אבל כנראה זה לא ממגר לגמרי)

לא יודעת

התייאשתי לבינתיים מהתקנים

אם תבינו את המשמעות

להכניס גוף זר לרחם

כדי שיגרום לסוג של "דלקת פעילה או לא פעילה"

וכך ימנע הריון. .. נשמע לי מזוכיזם

וזה באמת מתסכל

כי נשים דתיות אין להן ממש פתרון אחר ...

הלוואי שיהיה משהו כבר שמונע 100 אחוז בלי הורמונים וכשר הלכתית

שמתי מונה ליזה

הרגשתי כאבי בטן לעיתים קרובות

עשה דימומים והכתמות כל.הזמן

אחרי חודשיים התייאשתי והוצאתי

1. נובה טי

2. בהחלט

3. בהתחלה לא, בשלב מסוים כן. אבל אני לא יודעת אם זה קשור דווקא להתקן או לזריקות הרזיה שלקחתי במקביל. קיבלתי היתר לבדוק 3 פעמים, ראשון אמצע ושביעי.

4. היה ממש מעצבן לקבל כל חודש, וגם אז, הווסת היתה מאוד מאסיבית וארוכה. אבל אחרי 10 שנים של הריונות הנקות וגלולות סופסוף נהיה לי חשק נורמלי, מה שמשפיע עליי לטובה גם בהריון הנוכחי. אז בסוף זה שווה את זה. 

1. מונה ליזה

2. ממש בקטנה

3. כן, להפחית בדיקות

4. כן. חוץ מאשר בתקופות עם הרבה כתמים 

1. נובה טי

2. כן, אבל ככל שהחודשים עברו זה היה פחות משמעותי. בהתחלה היה איזור ה8 ולפעמים אפילו 9 ימים, ואחרי כמה חודשים (לא יותר מדי) היה סביב ה5-6 ימים

3. ב"ה לא היו

4. מאוד! המניעה שהכי אהבתי. הרגשתי שאני מחוברת לגוף שלי וזה נתן לי המון

1.נובה טי כבר פעם שלישית,אז יש נסיון יש מה להשוות בין הפעמים

2.פעמים קודמות האריך ביום יומיים,הפעם לא תמיד הרבה פעמים יכולה לעשות הפסק ביום הרבעי.

3.בקודמים היו המון התמים בין ווסתיים השתדלתי להתנהל איתם נכון,רוב הפעמים הכתם היה דווקא ביום האחרון של ה7 נקיים,וזה היה באסה ממש.

הפעם אין שום דבר ממש.

זה כן גורם לי לכאבי תופת לפני המחזור ותוך כדי.וגם בקןדמים זה גרם לי לכאבים

4.אף פעם לא הייתי מרוצה משום מניעה אבל זה היה הכי פחות גרוע.עם גלולות נכנסתי להריון,והתופעות לוואי של ההורמונים הוציאו אותי מדעתי.

דבר נוסף אף פעם לא חיפשתי דווקא מומחה הלכתי למי שהיה פנוי באותו זמן.כולם היו בסדר.

1.נובה טי

2.כן וכן

3.קיבלתי פסיקה לעשות את המינימום בדיקות וללבוש שחור בשבעת נקיים. אחרי החודש הראשון לרב לא היה כתמים וכו'

4. מצד אחד ההורמונים היו קשים לי ממש מצד שני פה בלי הורמונים זה האריך לי את המחזור ל7-8 ימים וגם קיצר ל27 ימים שזה היה קשוח לי

היה דימום כבד מאוד וממש כאב לי כל ווסת ( לא יודעת אם קשור כי הוצאתי בווסת וב"ה נכנסתי להריון מיד אחרי )

אני שוקלת לעשות התקן הורמונלי אבל לדעתי אם זה לא היה הולך כן הייתי חוזרת לזה

מקווה שעזרתי 

1. התקן מונה ליזה

2. האריך את הוסת, אבל דווקא היה פחות כבד

3. היו דימומים רק בחודשיים הראשונים, והתקנתי כשהייתי טהורה אחרי לידה אז לא הייתה בעיה עם 7 נקיים

4. הייתי מרוצה מזה שלא הכנסתי לי הורמונים

מונה ליזה, היה מעולה כל עוד לא קיבלתי מחזור בגלל ההנקה. מהרגע שקיבלתי היה סיוט.

האריך מאוד. הכביד מאוד וגרם לי להיות ממש חלשה למרות שההמוגלובין היה תקין.

היו כתמים לפני ואחרי מחזור. היו הקלות לשבעה נקיים אבל לא תמיד זה עזר... וגם ההקלות היו אחרי אכזבות רבות. טבילה שנדחתה בשבוע בגלל בדיקה לא טובה ביום השביעי וכדו..

בגלל כל הכתמים לקחתי פרימולט נור כדי להאריך מעט את הזמן טהרה.  

והתחרפנתי מהכל.

הוצאתי את ההתקן ועברתי לגלולות..

אז ממש לא הייתי מרוצה.  

1. שמתי מונה-ליזה

2. כן וכן

3. היו קצת הכתמות לפני המחזור, לא אחרי.

4. היה זוועה. המחזורים הפכו לבלתי אפשריים, כי חוץ מדימום ארוך-ארוך הם לוו במיגרנות וכאבי מחזור ששיתקו אותי יומיים שלושה כל חודש. ויצא שהיינו מותרים בערך עשרה ימים בחודש.

אח''כ עברתי למירנה וקיבלתי את חיי בחזרה.

כי חשבתי שאני בפורום אחר בניהולי, ששם מבקשים לכתוב בכותרת אם מדובר בהודעה על הריון/ לידה😅

לדעתי זה לא מענה מספק ,

היא צריכה לעשות עיסוי לצלקת,

מה שאת אמורה לעשות זה לתמיכה אבל לא מחליף..

הפזיותרפיסטית שהלכתי אליה אמרה שאפשר להגיע אליה לפני לידה והיא יכולה לעשות עיסוי כדי למזער את הסיכוי לקריעה של פתח הנרתיק כי זה מגמיש את השרירים.

לאזור שלום ב"ה

לידה ראשונה ואקום וחתך יזום

לידה שנייה - ספונטני, לידת בזק

ב2 הלידות תפרים (אותו רופא אגב😅) והוא עשה עבודה טובה ב"ה

בלידה ראשונה קרעים רציניים

בלידה שנייה חתך יזום

ההחלמה מהחתך הייתה הרבה יותר קלה

בלידה שלישית ורביעית קרע ספונטני קטנטן

מצטרפת להמלצה להחליף פיזיו

ברמה שחזרתי לרופאה מעל שנה אחרי הלידה. כאב לי שם ממש וגם הרגשתי את התפרים.

עברתי תהליך ארוך של פיזיו רצפת אגן וכמו שאמרת -

זה היה טוב לרצפת אגן, אבל לא עזר לתפרים.

מה שבאמת באמת עזר בסוף - היה ההריון והלידה הבאים 😅

מאחלת לך שזה יעזור גם.

מה שכן, בזמן הבדיקות הרופאה שלחה אותי לרופאה מומחית בתחום (דר' אושרת ברט המדהימה) שנתנה לי משחה הורמונלית למרוח שעזרה מאוד - אבל נקודתית, לא פתרה את הבעיה.

וכן אמרה לי שאם זה ימשיך - היא תפנה אותי לפתיחה של התפרים כי אולי עשו אותם מהודק מידי וזה מה שכואב. ב"ה שלא היה צריך בסוף...

בהצלחה ורק בריאות 🥰

בראשונה נקרעתי היטב ותפרו כנראה חזק מידי/עקום/ משהו כזה. 

הרופאה אמרה שיש כמה דברים שיכולים לעזור-

או פיזיו שלא בטוח יועיל, או לתפור מחדש, או ללדת שוב. 

החלטתי לחכות. 

הלידה השנייה באמת סידרה את זה. אבל עד אז כאב לי. כנראה שנקרע ממש קצת, רק איפה שהיה תפור יותר מידי והכאיב לי.
 

אמרו לי שזה נפוץ שלידה חוזרת מסדרת את זה.

לא תפרו אותי בלידה השניה, רק בראשונה. 

מומחה לנושא.

אישית אני נקרעתי בכל הלידות (3) אבל תפרו אותי ב''ה בצורה טובה וחוסר הנוחות עבר תוך כמה שבועות.

יש לי חברה שסיפרה לי אחרי לידה שניה שמאז הלידה הראשונה היא סבלה מהקרעים ובלידה השניה אמרו לה שרואים תפר עקום ותיקנו לה...

תפירה גרועה מאוד

לקח לי שבועות להתאושש, הציעו לי לתפור מחדש, אבל העדפתי לוותר.

לידה שניה חתך קטן ממש ממש, תפר קטנטן והחלמה מהירה.

לידות לאחר מכן ללא קרעים.

ארבע מתוכן עם תפרים. רק בראשונה הורגשו בכלל.. השאר היו קטנים ולא הורגשו בהחלמה. לגבי הראשונה, היה הרבה קרעים יחסית(לא חתך. ספונטנים  אבל לא עמוקים מאוד)

התפירה היתה טובה . אבל שבועיים ראשונים כואבים לשבת לשכב לקום וכו'.

לאחר מכן השתפר עד שעבר לגמרי. לא נשאר לי מזה משהו אחכ. לא זוכרת שהתעסקתי עם זה

תרגישי טוב❤️

לידה ראשונה תפרים כי חתכו

לידה שניה תפרים כי האיזור נקרע מעט מעצמו

מהלידה השלישית והלאה עד החמישית ב"ה ללא תפרים.

אני חושבת שזה משתנה מאישה לאישה

יש כאלו שאין להן בכלל תפרים באף לידה

יש כאלה שכל לידה

יש כאלה לפעמים כן ולפעמים לא תלוי איך הלידה מתקדמת ..

ויש גם מיילדות שסתם מתערבות וחותכות שלא לצורך כי אין להם סבלנות (קרה לי לצערי)...

בהצלחה !!

קרעים משמעותיים (דרגה 3). כאבים לא נורמליי. הלכתי למוקד ואחד התפרים היו הדוקים מידי וזיהום.

ב"ה אח''כ השתפר ועבר. מכירה כאלה שהיו צריכים לפתוח ולתפור מחדש.

ב"ה שתי לידות הבאות לידות וגינליות (למרות הלחץ מהרופאים לקיסרי) עם חתך יזום.

אחרי לידה שניה היה מאוד קליל ביחס לראשון (גם הזדהם), ולידה אחרונה בקושי מורגש.

אז זה משתפר אצלי מלידה ללידה ב"ה!

ממליצה ללכת לבדוק את זה אצל רופא מומחה לקרעים.

*מאנונימי כי לא מעט מכירים את הרקע לידה שלי

שלה אני פורקת הכל, פחות שייך לפעמים מול הבעל ואני חייבת לשתף, החברה הזו לא מכירה בכלל את הנפשות הפועלות אז מרגיש לי שזה פחות גרוע.

לפעמים אני פשוט חייבת כדי לא להתפוצץ

היא תפגוש את חמותי או משהו...

כלומר אם מארחים אצלנו אז היא יכולה לפגוש את השכנות שלי.

וחברות טובות ממעגלים אחרים מכירות אותה...

אבל שמחה שמצאת לעצמך כתובת🩷

יומן, אולי פה...

הפריקה היא חשובה ממש ממש

לתת לעצמך להרגיש הכל...

ואז לחשןב איך את מתקדמת... לי זה עזר לפני כמה ימים... ואז חשבתי עם עצמי איך אני מתקדמת עם הרגשות שלי...

(בנושא אחר) 

זה לא נעים לי לכתוב שאני לא סובלת את חמותי.

אבל זה המצב.

ומכיוון שאני יכולה רק לשנות את עצמי, אני מתוסכלת מזה שאני לא מצליחה להתקדם.

מנסה להיות בעין טובה. מנסה ללמד זכות.

אבל אפילו בלי קשר לדברים המורכבים ומטענים שיושבים שם שנים....

בכללי אני שונאת ליסוע אליהם. לא נוח שם בכלל, לא נקי, האוכל על הפנים, וגם.... זה קצת הזוי לומר- חמותי פשוט מריחה נורא. אני לא חושבת שהיא שמה דאודורנט מימיה. ואני סופר רגישה לריחות. היא אמרה פעם לגיסתי "אני לא מזיעה אז לא צריך לכבס את הבגדים שלי".

חברות- היא לא מכבסת את הבגדים שלה!!

ואתן לא מבינות כמה קשה לי לחבק אותה לפני שבת ואחרי. אני לפעמים יוצאת כדי לנשום אוויר כי רק להיות לידה זה טו מאצ' לעיתים.

בשבתות קיץ- ה' ירחם כי הם גם לא בקטע של מזגן.

וואי תקשיבו בחיים לא חשבתי שאני אכתוב את הדברים האלה

שהקושי נובע מכל מיני דברים.

א. איך הגעתי למצב שאני לא סובלת בן אדם ככה? ועוד משפחה? לפעמים יוצאים ממני רגשות מפלצתיים על כל דבר שזז בהקשר של חמותי

ב. הניפוץ חלום. תמיד חלמתי שחמותי תהיה חמות כמו אמא שלי... זורמת, כייפית, שיח פתוח ומחכים. אין את הדברים האלה בשוםםםם צורה. אין לה חוש הומור, אין לה אינטליגנציה רגשית בכלל- למשל היא לא מבינה את כל השיח הזה של תיקוף רגשות. אז כשהילדה שלי נופלת ובוכה ואני אומרת "אוי מתוקה שלי זה באמת כאב" אז היא אומרת "לא לא, לא קרה שום דבר".

או שבכללי בעלי אמר שאין עניין להסביר לה שנפגעתי או שהוא נפגע כי היא לא מסוגלת לדבר על רגשות. השיח איתה מאוד שטחי כזה.. אז מתוך נימוס אני מפתחת איתה שיחה אבל אי אפשר לנהל איתה שיחות אינטלגנטיות או משהו כי היא לא מבינה (היא גם אומרת את זה). אז זה יכול להיות מאוד מעייף לקשקש סמול טוק שבת שלימה. ב"ה יש גיסים וגיסות מהממים שאפשר לדבר נורמאלי איתם

ג. הם באמת בסופו של דבר אנשים טובים. אני מבינה את זה היטב בראש. וזה עצוב לי שאני לא מסוגלת לעשות סוויצ' בלב כי הם לא עושים שום דבר מרוע. אז למרות שקשה לי, אני לא מעוניינת לפגוע בהם

שהניפוץ חלום הוא החלק הכואב מבחינתך. שעוד לא השלמת עם זה שחמותך היא לא מה שחלמת.... כי סך הכל ממה שכתוב פה נשמע שהיא בנאדם טוב והכל, רק לא מה שחלמת עליו. אם תשלימי עם זה, אולי יהיה לך יותר קל.

ועוד משהו, יכול להיות שאת מעריכה אנשים לפי האינטליגנציה שלהם? ראיתי שהרבה פעמים לאנשים אינטליגנטים קשה להעריך אנשים שהם לא. אולי כדאי להתמקד בזה, למצוא את הדברים הטובים שיש בה (ובטוח יש אם היא גידלה את בעלך) ולמצוא מה בה ראוי להערכה.

חלק מהקושי שלי זה שהשכל מבין אבל הוא לא מצליח להשליט על הרגש...

אני חושבת אבל שזה באמת ערבוב של כמה דברים יחד. כלומר זה לא רק הניפוץ חלום. זה גם דברים שהיא עושה שלא קשורים לקשר שלנו.

לדוגמא, אני מגיעה מבית שמקפידים על ההלכה, וזה ממש חלק ממני באופן מובהק.

ב"ה בעלי הוא גם ככה וזה חשוב לו.

ההורים שלו, פחות. בלשון המעטה.

לכאורה זה בכלל לא קשור אליי! עבודת ה' שלהם ומה אני נדחפת.

אבל כשאני מתארחת, זה כן משמעותי.

כי יש דברים כל כך קריטיים בכשרות למשל שאין לה כח או שזה לא משנה בעיניה.

ואז זה כן משפיע עליי. אם זה לא היה משפחה בחיים לא הייתי אוכלת אצלם. ב ח י י ם.

פעם אחת שהיינו אצלם אז היא הוציאה עוגת שמרים. ואז שניה לפני שאכלנו היא זרקה שאחותה הכינה... אחותה לא שומרת שבת בכלל!! לא שומרת כשרות!! רק לא אוכלת בשר וחלב ביחד. מה נסגר שהיא הגישה את זה?!?!

עכשיו ברור שיש דברים שלא קשורים אליי בכלל אבל בגלל המנטליות שממנה אני מגיעה, קשה לי להעריך אותה.

אני מעריכה את זה שהיא משתדלת מאוד שיהיה קשר טוב בין הילדים. שהיא משתדלת להתעניין. שהיא סבתא אוהבת לנכדים.

אבל לצערי אני לא מצליחה שהדברים האלה יהיו הדומיננטיים בלב... השלילי גובר על החיובי

וואוו...

חיבוק לך.

אם זה ינחם - אני אוהבת מאוד את חמתי, וגם היא לא בקטע של מזגן ולא בקטע של דאודורנט לדעתי😵‍💫

אבל יש לה אחלה אוכל והיא נקייה באוכל ולא מעניין אותי מה היא עושה עם הכביסה שלה האמת

למזלי בעלי שם לה תנאי שאם היא רוצה שנגיע שתדליק אותו ותוודא שהוא גם עובד (היו כמה חודשים שהיה מקולקל והיא מבחינתה הוא לא חסר לה וסבלתי נורא. סבלנו האמת, ואני עוד לא ישנה שם ולא מחבקת אותה או מתקרבת יותר מדי,רק בחגים שמביאה לה מתנה)

במיוחד שאחד הדברים שנפגענו ממנה זה שהיא לא מעוניינת לעזור לנו כלכלית לעומת האחיות של בעלי כי הם בונים על ההורים שלי לעזור לנו.

ונכוןןןןן שהם לא חייבים לנו כלום כלום כלום. ואפשר לזרוק עליי עגבניות שאני חצופה וכפויית טובה וכו

אבל בואו, אפשר גם להבין למה זה יכול להעליב היחס המבדיל הזה

מתמודדת עם משהו מאוד דומה. צריך לדעת לעצמינו קודם כל שזה באמת לא מקרה קלאסי וההתמודדות לא פשוטה! אישית הפסקנו להגיע לשבתות.

ובקשתי בפירוש בלי חיבוקים. אני ממש נמנעת. מנסה להיות נחמדה ולעזור מרחוק בהרבה מורכבויות שיש במשפחה.

משתפת אותך בכנות שזה היה תהליך של כמה שנים להבין שאנחנו ממש בסדר ויש כאן מורכבות אמיתית שלא מאפשרת את הקרבה שדמיינתי, אלא מצריכה מסירות מסוג אחר.

מגעיל אצלם נורא. ממש הדוגמאות שהבאת. כשאנחנו מגיעים אנחנו שוטפים רצפה ומבינים שהפעם האחרונה שהיא נשטפה היתה פעם שעברה שהגענו. (ולא מגיעים הרבה כאמור) בקיצור..... חיבוק מבין ומזדהה. את גיבורה ואלופה שככה מתאמצת ומכבדת ונזהרת בכבודם.

הרבה

אני שומעת ממה שאת כותבת שאת קצת דומה לי

מרגישה רגשות קשים, אבל הראש רציונלי ופרופורציונאלי, ולא "מאשר" את הרגשות.

והפער הזה קשה מאד, הוא גורם לנו להרגיש משוגעות, כח למה אני יודעת א ומרגישה ב, אני לא רוצה להרגיש ב. זה לא הגיוני להרגיש ככה, זה לא פיר להרגיש ככה.

אז אני כאן כדי לומר לך שאני מבינה, ומשהו שלמדתי זה שאין רגשות "רעים", רגשות נועדו שירגישו אותם. מותר וכדאי לשבת בתוכם, כן, גם אם זה לא נעים.

וכמו שאת בתור אמא מדהימה שמתקפת את הרגשות של הילדים שלך כמו שכתבת, תהיי קצת אמא לילדה שבתוכך ותתקפי גם את הרגשות שלה.

ואת יכולה לכתוב מכתב לחמותך, שלעולם לא תשלחי,  והוא יהיה קשה וכואב ואחכ תזרקי אותו. ואת יכולה גם לכתוב מכתב לעצמך - החמות העתידית,  שבו תספרי לעצמך איזה חמות את הולכת להיות

ומחזק...

תודה רבה רבה!!

מרגישה שאת מבינה בול. ואיזה רעיון מקסים לכתוב לעצמי איזו חמות אהיה... זה ממש לנתב את המחשבות למשהו חיובי ובונה.

מעריכה מאוד!!

 משחרר את הצורך לפרוק, עצם הכתיבה היא הפריקה.

קרה לי שכתבתי דברים בפורום ועצם הכתיבה כבר הקלה עלי, שלא הזדקקתי לתגובות בכלל

ויש לי מחברת שאני כותבת דברים, בכלל תובנות מחשבות,ף לעשות לעצמי סדר בראש. שמחה שבעלי לא יכול לקרוא את הכתב שלי חחח

להגיע פחות לשבת שלימה

ויותר לבקר מידי םעם

אבל תלוי איפה אתם גרים ומה בדיוק מחפשים 

עושים על האש

מתנפחים שהמועצה ארגנה בקרבת מקלט

חבל לקחת סיכונים מיותרים

אתמול טיילנו ליד הבית וכשהיתה אזעקה רצנו לבניין סמוך

קצת קשה גם עם תינוקת שצריך לסחוב....

מהמם ושקט

קחו בחשבון ששומעים אזעקות הירדן

בארץ היו אזעקות בערד

וכל ירדן הפעילה סירנה....

הם כנראה לא ממקדים לאזור 

אם אתם אוהבים מסלול קצת מאתגר

אז יש את תלכיד פיראן

אנחנו עשינו מסלול מעגלי

התחלנו בבאח נחל/פלס

ירדנו לואדי

טיפסנו לחווה של אורי

וחזרנו דרך הכביש לרכבים

הכל פורח ומקסים

בני הארבע- חמש כבר צעדו הכל לבד

עם קטנים

יש שם סולמות בקיר שצריך לטפס עליהם וזה מפחיד עם קטנים

לא אוהבת פקקים

אבל עכשיו הכבישים פנויים

אז לקחתי את הילד לחוף

תרפיה בחול

קצת טבל רגלים

אסף צדפים

היה כיף

ולא היו אזעקות

לא בדרך ולא בים

איזורי העוטף שקטים יחסית.

לקחנו את הילדים לפארקים.

נהנו מאד.

מחר על האש עם המשפחה

שלישי אולי איזו חווה לשעתיים בבוקר.

הילדים מאוד נהנו

אחכ נכנסנו ליישוב ושיחקנו בגינות 

מזג אויר מעולה

ולא היו אזעקות

איזה טוב שיצאנו מהבית קצת

המצב בבית כבר הגיע לחרום 🙃

לא משהו מיוחד,

הכי חשוב שקרוב למרכז מסחרי עם ממ"ד

הילדים נהנו עד השמים וגם אנחנו

אם יוש רלוונטי לכם

היינו אתמול עם כל המשפחה המורחבת והיה מדהים!

בקושי יש שם אזעקות ויש שם מיגונית קרוב

מסלול שכונת אביעד

והאנשים שם ממש חמודים! היה מעניין לשמוע על המקום ולדבר איתם...

ואם לא אפשרי(בהרבה מקרים זה רחוק מידי)

להמשיך לנסוע ולא לעצור בצד בדרכים מסוכנות בטחונית.

כן קובעים אבל עם חברים/ משפחה לעל האש בטבע/ בבית

השנה לא יצא לפועל, הן בגלל המלחמה והן בגלל שאני נאלצת לעבוד בחול המועד ולמי יש כח לארח אחרי יום עבודה

אבל לא מוותרת על להוציא את הילדים מהבית

אתמול היינו בחוץ בפארק, היום כנראה אקח אותם לחוף לשחק בחול

לא כמו חול המועד רגיל, אבל יותרטוב מלהיתקע בבית

את ה"על האש" עשיתי להם אתמול בבית בנינג'ה

כולל קמח מצה וכו'

לי זה עושה כאב בטן נוראי כל שנה

אני פשוט לא יכולה לעכל את המאכל הזה

וכל מה שעשוי ממנו (עוגיות, עוגות, בלינצ'עס, קרקרים)

זה פשוט נהיה גוש בקיבה וגורם לכאבי בטן

אני חושבת שזה מהמצות. אחר כל השתדלתי לא לאכול מצות, חוץ ממה שחיבים

והתינוק היה רגוע. גם אנחנו לא אןכלים קטניות  מצאתי מה לאכול. 

אוכלים דגים עם הרבה ירקות.

אפשר להקפיץ חזה עוף עם כרובית.

קציצות בשר עם רוטב וקינואה

בבוקר חביתה עם גבנצ וירקות.

תנסי מצות שיבולת שועל זה קצת יותר שפוי.

מרק עוף עם ירקות

עוד קצת וזה נגמר

אני לא אוכלת מצות מחוץ לליל הסדר והסעודות כי זה עושה מלא כאבי בטן.

מתמלאים מעופות, דגים, בשרים עם ירקות חיים/אפויים/מבושלים וכמובן הרבה תפוחי אדמה. לא לשכוח לשתות הרבה מים. שקדים ואגוזים זה גם משביע. שייקים של פירות בין לבין.

ואיך בא לי להראות את זה לכל הטוענים בתוקף (ובתוכם רופאים) שהאוכל לא עובר בחלב אם ולהתנזר מחלבי וכו' זה מיתוס 🥴 

חיבוק לקטני!! מקווה שירגיש יותר טוב בקרוב!

כולל רופאי גסטרו.

רופא התווכח איתי שהשילשולים של הבן שלי זה דבר נפוץ בגיל ולא קשור לאוכל שאני אוכלת. בפועל היתה מובהקות מוחלטת בין המאכלים הבעייתיים לו (לקח לנו זמן לעלות עליהם) לבין השילשולים. ברגע שגילנו את הכל לא היה שילשול אפילו פעם אחת! למרות שהיה במעון וזה גיל שילדים נדבקים הרבה אחד מהשני.

לפני כמה זמן הייתי איתו אצל רופא גסטרו אחר, אמרתי לו מה היה לו כתינוק, מיד כתב את זה בהיסטוריה הרפואית עם השם המקצועי. רופא שמכיר ומבין. 

חלבונים וירקות יחד

ולא לערבב עם מצה בכלל חוץ מסעודות שבת-חג מאוד יכול להקל על העיכול לאכול קודם מצה לסיים ואז לאכול ירקות ובסוף חלבון

או לאכול מצה עם ירקות בלבד גם אפשרות

להתייעץ

לא לחכות שיקרה שוב

זה יכול לנבוע משינויים הורמונליים או רעלת הריון חלילה ועוד ויכול להיות כלל לא קשור להריון

הייתי הולכת ונבדקת ומסירה דאגה מליבי

האמת שהרגשתי ככה לפני החג

ודאגתי לעצמי לכמה שיותר דברים שאני אוהבת שימתיקו לי אותו

ועכשיו ממש בסדר לי ברוך ה'

ברוגע

+ מריבה לפני החג שלא יצאתי ממנה

כי נפגעתי ממש

ואני לא רוצה לפתוח את זה עכשיו. אין מצב. 

חיבוק ❣️

את שונאת את החג או את הדברים הנלווים לו?

תנסי לעשות הפרדה, בשביל הנפש שלך - חבל להרגיש שחג אחד מן החגים שנתן לנו הקב"ה הוא לא נחמד לנו...

וכשאני כועסת מאוד

זה מאוד קשה לישות את זה

ולהיות ממוקדת

כי אפילו לפרוק את הכעס לבעלי

אני לא תמיד מצליחה. 

לא סתם אנחנו עכשיו בימי עבודת המידות של ספירת העומר...

מאמינה בך שתצליחי בסוף❤️ אם לא השנה - אז בשנים הבאות...

אני הרגשתי דברים דומים, כל חול המועד מחדש היה החלום ושברו..

אבל פתאום הילדים גדלו קצת, וגם למדתי איך לדבר שיהיה לו קל לו לקבל את הדברים וגם הוא למד אילו דברים יותר חשובים לי, והיום גם אם לא תמיד הכל מושלם ויש ציפיות וריבים אנחנו מצליחים להתגבר מהר יותר..

אז באמת צריך לתחום את הכעס והאכזבה לרגע הזה ולהאמין שברגע הבא ממש יכול להיות יותר טוב.

וכל מריבה וכל שנה יש התפתחות ואפשר להגיע למקום אחר.

מתפללת בשבילך לסיעתיא דשמיא וקירוב לבבות

בבוקר הנחמה הייתה שעברנו את רוב ימי השבתון (חג, שבת)

היום אפשר לומר שעברנו 4. נשאר 3 ב"ה

ב"ה שיהיה לך רק טוב ❤🙏