יש הרבה דברים שא"א לעשות,וחוץ מזה יש לבן אדם מה לעשות פה,וגם פה יכול להיות לך טוב.וגם כדי להגיע לטוב ששם חייבים לעבור פה ולהיות פה עד הסוף.זה שלב הכרחי כדי להגיע  לטוב ששם...

כי אנשים רוצים להספיק עוד בחיים שלהם, יש להם מטרות, עתיד- אז הם רוצים לחיות עוד.. להספיק עוד וכמובן- להיות יותר טובים כדי שבעולם הבא יהיה לנו יותר טוב..

מפחדים למות? אני לא חושבת, לא הייתי רוצה לחיות לנצח..

וגם אם קשה לנו , זה ניסיונות ואדם לא מקבל ניסיון שהוא לא יכול לעמוד בו !

אם היה מותר להתאבד אז ניראה לי חצי מהאנשים היו קופצים ... אבל בשביל זה יש לנו אבא שיודע בידיוק מתי ..

וכן ,אני רוצה להגיע לשם ואני ממש לא מפחדת ! 

ולמה שלא תרצי ? תרצי .. אבל בתור בנאדם מווושלם אחרי 120

בס"ד

א-כל הקרובים שמכירים אותנו ואוהבים אותנו...מה הם יעשו בלעדינו??

ב-לעזאזל, מישו יודע מה יש למעלה? ואם האלוהים שהאמנו בו הוא בעצם לא האלוהים האמיתי והאמיתי כועס מאד?...

ג-יש כ"כ הרבה דרכים למות: חנק, שריפה (זה הפך פופולארי בזמן האחרון), דריסה, נפילה ממקום גבוה, פיגוע (לא כזה שזה יריה וגמרנו, נגיד עם סכין שהמחבל לא יודע איפה לפגוע)... למה לא בא לי לעבור את כל זה?

ד-לא יודעת, בטח יש ד....

1) כשהאדם נברא,הוטבעו בו כל מיני תכונות בסיסיות. אחת התכונות היא הרצון לחיות. לא כי העולם הזה טוב, לא כי העולם הבא רע, פשוט כי ככה נבראנו. אדם נורמלי מפחד מהמוות. 
2) כי זה בלתי ידוע, ואדם נורמלי מפחד מדברים לא ידועים, [בעיקר שזה ברמה כזאת, אף אחד לא יכול אפילו לספר לך על זה. ולא, אף אחד לא חזר משם, ושלא ימכרו לך סיפורים]

תי מילאנו אותו,אלא אבאל'ה..

מבינים (אני מדבר על כאלו שמדברים על כך שעדיף להיות כבר בעולם הבא כי לא טוב להם כביכול כאן) ,מעבר לתפישה הצרה הזאת של המציאות הדבר פשוט לא נכון ברמה הפרקטית,היהדות לא מדברת על כך שאם לא טוב לך בעולם הזה תוכל לדלג לעולם הבא,כלל וכלל לא !. באנו לעולם הזה כדי לסלול את דרכינו בדרך התורה וללכת בדרך הטוב ,זהו הפרוזדור והעולם הבא הוא הטרקלין,לא ניתן "לקפוץ" לטרקלין בלי שעברת את הדרך של הפרוזדור !.העולם הבא אינו החלופה של העולם הזה ,והוא לא נועד בשביל שאנשים שכביכול "אינם מצליחים בעולם הזה" או ש"רע להם בעולם הזה" יוכלו להגיד "טוב ניסתי נמאס בוא נעבור הלאה" ,העולם הבא אינו חלופה של העולם הזה ואינו מהווה את המציאות האידאלית יותר של העולם הזה,תפקידו הוא שונה לחלוטין ולכן בהחלט לא ניתן לדלג על העולם הזה . מעבר לכך שבבסיס של העניין התמודדויות שאתם עוברים קשורים קשר הדוק לתפקידנו בעולם הזה ולתפקיד העולם הזה ,כל בחירה בין טוב לרע (שצריכה להסתיים בבחירה בטוב) היא חלק מן המהות שלנו בעולם הזה ,כל התמודדות /כל נסיון שאנחנו מנטבים /מנסים לנטב לטוב קשור למהות שלנו בעולם הזה .

היהדות לא מדברת על כפתור שאפשר ללחוץ עליו כש"נמאס לאנשים מהעולם הזה" להפך היא אומרת שאין כזה ,האדם צריך להתמודד עם המציאות בוא הוא נימצא ולנטב את המצב בו הוא נמצא למצב שתואם ומקיים את ערכי התורה והקדושה.

וזה על קצה המזלג בכלל לא נגעתי בתפשית המציאות הצרה והפסימית שמתעקשת להסתכל על הרע ומנסה לדלג בכל פעם על הטוב ,אולי כי אנחנו כלכך רוצים את הטוב כשבעת קבלת הטוב אנחנו מתייחסים לזה כמובן מאליו או כ"מגיע לנו" ואולי מסיבות אחרות אבל בכל מקרה עליכם לצאת מהסתכלות צרה זו ולא לפסוח על הטוב ,אני מאמין שאם תעיפו עוד מבט תבהלו מכמה פספסתם,כמה דברים נפלאים שהשתוקקתם להם וחיפשתם בכל מקום נמצאו לפניכם כל הזמן רק שפשוט "דילגתם" עליהם.

בהצלחה יהודים יקרים,אל תשכחו את המהות שלכם.

כדי להגיע לטוב ששם למעלה צריך לעבור ת'עולם הזה ב"הצלחה רבה..

כמו שאמרו פה למעלה וגם לתקן את מה שקילקלנו.

אבל בדיוק הבוקר שמעתי התחלה של שיעור (שמחולק ל-2 קבצים) על התפקיד בעולם...

מי שרוצה אני מסכימה לשלוח שיעור על התפקיד שלנו בעולם...

(אין בעיה של זכויות יוצרים או מה שלא תגידו את זה הם בעצמם העלו לאתר מי שמארגן תשיעורים האלה... וזה של הרב רונן שיעור לא הופעה... 

יש לי עוד מלא שאין עליהם בעיות... )

שיעור= שיעור רגיל.. מלל 

הופעה= מלל+שירים...

אז זה שיעור! 

1.אנשים מפחדים מהבלתי ידוע

2.אנשים תמיד מפחדים ממה שיקרה אחר-כך,אם יזכרו אותם ואיך.

3.בכל בן אדם יש את רצון החיים

4.הטוב תלוי בהרבה דברים ואחרי המוות אי אפשר לתקן יותר,מי לא מפחד שלא יהיה לו חלק לעולם הבא?

5.המוות הוא דבר סופי ובלתי הפיך ולכן הוא גם מפחיד

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...