מתוך מבט של כאב ושכול
מופיעות נקודות חן.
מתוך מבט כואב ונוגה
ניצב לו חיוך של שמחה
ואני ילדה לפעמים כואבת
ובתמונה ילד מעודד
צועק לי "לשמוח ,לשמוח"
אבל איך אפשר לחייך?
הלב צועק ומביט בתמונה
והילד שוב צוחק
ואני כמעט מעיפה לו סטירה!
איך אפשר לחייך??
הילד שמח וחיוכו אינו מש מפניו
ולאט אני מבינה
שהכל תלוי בתפיסת העולם שבילד שבתמונה.
אני מחייכת בכח ,שוב ושוב..
ולבסוף מצליחה לחייך
תודה לילד קטן במסגרת
שחדר לי ללב כבר מזמן.
אשמח לתגובות. [וגם הערות..]
תודה.
]







