מצד אחד - כן. בטח שהייתי שמחה נורא אם היה לי ת'אפשרות לדלג עליו כי..

טוב נו - "גיל ההתבגרות" - כל אחד יודע מה הולך שם, כן?..

אבל מצד שני - זה בתכלס הגיל שמתבגרים בו, ולכן באים גם קשיים כאלה ואחרים..

ו-אם היינו מדלגים עליו אז..

לודעת, לוסגורה על הדעה שלי כרגע..

אבל... גיל כל כך חשוב..

זה הגיל שאתה ה-כי בונה תצמך! אתה ה-כי מתפתח ומתקדם!!
אתה לומד למוד מטעויות.. ו.. בקיצור.

גיל חשוב מאוד..

של מוקי. תשמע אותו.

לא יודע מה אנ ירוצה להיות, אבל אנ ירק לא רוצה להיות מבוגר משעמם!!!!!!!!!111

זה בתכלס הגיל הכי חשוב..

זה מה שבונה אותך! הגיל הזה בעיקר...

כמובן שגם שאר החיים...אבל בשום אופן לא היתי מוותרת על הגיל הזה עם כל הקשיים שבו...

כע כע.. נו מי משוגע כמוני שאוהב גמכן?

כל השניה דיכי שניה אחר כך שמחה, כל המשברים, העליות, הירידות, המצבי רוח משתנים זה עושה לי את זה..

הייתי מוותרת בכיף..

אבל חוצמזה ? בחיים לא !! אני פשוט אוהבת ת'חיים שלי  

בס"ד

לא סובלת ת'גיל הזה!!!!ואם יכולים לצרוח עלי שאני לא שפויה...אבל אני באמת חושבת שהגיל הזה מיותר!!!=]=]

סתם ככה אני אוהבת תגיל הזה (עדיף מלרוץ לזקנה לא?)

יש אקשן!!!

כמה שהחיים בו קשים ומעצבנים זה ה-גיל!!  קשה להסביר למה...

כאילו כמה שהוא מעצבן אז זה ה-גיל שאפשר להרגיש חופשי לעשות שטויות!!!!!!!!!! אח"כ זה כבר תינוקי מידי!!!!

חוצמזה שזה גם כמו שאמרו הגיל שבונים ת'צמנו וכו'...

שלא!!!!!

שעם הגיל הזה קיים זה אומר הרבה לא?

שהוא חשוב ושאין מצב לוותר עליו

ומזה השאלות האלה בכלל זה תלוי בנו????

שמתם לב שתמיד רוצים את מה שאין? שהיינו ילדים היינו מתים לגדול כבר, המבוגרים תמיד אומרים: "הלוואי שהייתי בגיל שלך".

זה טבע האדם...אני אומר, בואו נהנה מהרגעים הטובים והמדהימים, נסתכל על חצי הכוס המלאה טוב ושמחה, וננסה לפתור, (ואז לשכוח) את הצרות שלנו.
 

בחיים לא הייתי מוותרת עליו!

לפני זה אתה קטן שלא מבין כלום ואחרי זה אתה כבר מבוגר שנמצא באמצע החיים עם עול מטורף (ולכל אלה שחושבים שעכשיו הם עמוסים- חכו שתגדלו....זה אף פעם לא עובר...רק מתחזק!!!)!

תחשבו על זה...הייתם צריכים להפרד משליש של החיים שלכם...........

בחיים לא היתי מוכנה לותר.............!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

זה הגיל שאפשר לעשות בא הכי הכי הכי הרבה צחוקים

לא צריך להיתבייש משום בנאדם פשוט לקחת הכל בסבבה.......

אתם יודעים עושים כל מיני דברים כאלה......................... בקיצור חיים!!!!!!!!!!!

-למה לא?

כזה. וזה לא חכמה לקבל תוצאות ללא התהליך כי אז לא עבדנו על זה בכלל וזה לא שווה

מזל שיש ת'גיל המיוחד הזה!

אני פשוט מרגישה כלכך טוב עם עצמי בגיל הזה

וממש טוב לי,

גם עם הקשיים!!!

בחיים לא הייתי מוותרת על התקופה הזאת!

תקופה כ"כ מדהימה! כ"כ בונה! כ"כ מלמדת!

אני אישית מרגישה כי רק עכשיו (אני שמיניסטית) אי מרגישה שאני זה באמת אני...

רק עכשיו אני מכירה את האני העצמי שלי...

אני מרגישה כי בלי התקופה הזאת הייתי נשארת כ"כ ילדותית... כ"כ הרבה מאחור.. כ"כ שונה.. כ"כ אחרת ממה שאני עכשיו...

למדתי (ואני עדיין לומדת) כ"כ הרבה דברים חשובים לחיים שלי...

אני טועמת את עטם הבגרות, העצמאות, האחריות... אני מפתחת את עצמי! את מי שאני באמת...

שנים מדהימות שהלוואי שלא יגמרו לעולם!!!

כל הזמן אדם לומד אבל בתקופה הזאת לומדים הכי הרבה (ולא דווקא בגלל הבגרויות..)... הכי  הרבה על עצמך... על מי שאתה... על מי שאתה רוצה להיות.. על מה שאתה מאמין בו...

על אברהם אבינו כתוב זקן בא בימים, ומפרשים, מה זה בא בימים? שבא עם כל ימיו. אז באברהם אבינו זה בגדול שלא היה רגע מבוזבז בחיים והכל לקח איתו. אבל גם כל אחד בכללי מורכב מכל החוויות שעובר, זה החיים אין אחרים. ובכל שלב בחיים יש קשיים. ואעפ"כ לא מוותרים על שום דבר. מהכל צריך לצמוח. 

בס"ד

(וגם על הילדות) (והבגרות) (והזיקנות) (ובכלל)

זה הגיל הכי כיף בחיים!  אפשר לעשות צחוקים לעשות שטויות ואח"כ אתה כבר זקן בשביל זה..

יש דברים טובים אך יש דברים שבכיף הייתי מוותר עליהם

כמה שזה גיל מסובך ויש בו המון קטעים מעצבנים, זה פשוט גיל כ"כ משמעותי ובונה והכי כיפי!!! מה עדיף לוותר עליו וישר להתחתן? ממש לא... 

אחרי הגיל הזה אתה חייב להיות כל כך רציני (לדאוג לכסף, לאישה, לילדים וכו') ועכשיו זה השיא של החיים...

כאילו מה ?!למה שאני אוותר על חצי חיים שלי!? אני חיה את הרגע כי לא בטוח שיבוא המחר ואני יחיה!!!!!!

חוץ מזה בכל גיל חוץ מאולי ילדות -שלא חושבים בכלל על כלום- יש משברים ותסבוכות אין מה לעשות ,פשוט לחיות את הרגע הזה ולשמוח...

בס"ד

עד כמה שידיעתי מגעת "גיל ההתבגרות" הוא מושג די חדש. פעם, נערים ונערות היו מתחתנים מהר מאוד לאחר הגיעם לגיל מצוות. זה רק היום שיש לנו את הזמן והחופש "לבנות את עצמנו" וכדומה. עם זאת, למרות שכביכול ניתן לחיות ללא "גיל ההתבגרות", לא הייתי רוצה לוותר עליו, כמו שלא הייתי מוותרת על אף שלב בחיים. לכל זמן ושלב יש את הקשיים המיוחדים שלו, ואם היינו מוותרים על כל שלב בחיים שלנו בגלל הקשיים שלו, לא היו נשארים לנו חיים    (וגם, לא הייתי רוצה להתחתן בגיל 12...)  לכן, אל תוותרו על גיל ההתבגרות! (לא שיש לכם ברירה...)

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....