צומחת שירתך.
פתאום לרגעים נעצר העולם.
מלאכים מנסים להשמיע קולם.
חיוך משכר מלטף נפש צלולה,
ומבין שברי ים את לי עולה.
שעון ישן על קיר פוסק מנוע,
לא נותן ללב לחוש עוד געגוע.
דמותך נשקפת לי מכל זריחה,
וביגוני המר מצאת את השמחה.
מבין פרחי הגן, צומחת שירתך.
מבין עצבות וקרה, עולה עוצמתך.
ידך המלטפת לא תישמט עוד מידי,
ויחדיו על שפת נהר נדע אושר אמיתי.
בשתיקתך אשמע קול פעמונים,
ובעינייך אגלה סודות הטמונים.
אל מרומי אהבתך אשא עיניים,
ובלכתי אחרייך אור יזרח משמיים.
כמו בחלום, הלכתי שבי אחרייך.
וציפורי שיר חגו אז מעלייך.
את ללא מילים אמרת לי הכול,
וענית בחיוך על שרציתי לשאול.
פרחים נושאי ריח אביא לך מרחוק,
ושנינו יחד נחווה עוד רגע מתוק.
להבת אהבתי כך נותנת כוחה,
והיגון שנגמר מוחלף בשמחה.
מבין פרחי הגן, צומחת שירתך.
מבין עצבות וקרה, עולה עוצמתך.
ידך המלטפת לא תישמט עוד מידי,
ויחדיו על שפת נהר נדע אושר אמיתי.
בשתיקתך אשמע קול פעמונים,
ובעינייך אגלה סודות הטמונים.
אל מרומי אהבתך אשא עיניים,
ובלכתי אחרייך אור יזרח משמיים.
]
