איזה דמויות שפתחו לי את הדמיון...

לעולמות יפים, טובים... התמודדויות אמיצות..

געגועיי...

לורה אינגלס

אן שרלי

פוליאנה

היא בסדר!!!!!

מי בסדר???

ג'ודי אבוט!!!!!  |

ספר מתוק!!!!

אברכית, אגב ירושה, מה היה שמה במקור באנגלית למען ד'??

inheritance ??

{בתרגום סימולטני   }

נראה לי שזה היה משהו כמו ג'רושה. אולי על שם ירושלים?!

יש עוד משהי שקוראים לה ככה

האישה מהמצבה..

אם אני לא טועה היא מצאה את השם לילדה על מצבה של בית קברות..

מה זה הכפל מבצעים הזה?
 

את סדרת בית קטן בערבה.

וכעת אני קוראת את "בן איכרים", אז זה מזכיר לי שבאותה מידה הייתי בוחרת בלורה אינגלס.

ו- להצטרף אלי לקריאה האלמותית: כריסטופר קולומבוס!!!

(נחשבה למזעזעת בימי ג'ו, אלוקים יודע למה).

טוב, אז תעדכני אם את סוגרת על לורה, שנוכל לעדכן את המלאי .

ואגב, בן איכרים אכן ספר חמוד לעילא.

ד"ש לסוסי המורגן החומים והאציליים של ויילדר....

או שקראתם רק את השאלה הראשונה?!

היא לא שאלה איזה דמות ספציפית הייתם אלא איזו דמות בכללי - העשיר והרשע/הטוב והחכם/העני והתמים? קפיש?

אבל השאלה לטעמי הייתה כוללנית ו'משטחת' מידי.

איני חושבת שאי מי יענה 'הרשע',

אבל גם 'הצדיק' היא תשובה חד מימדית.

לכן היטינו את הדיון לדמויות מספרים....

דמויות כאלו (בספרים טובים, כמובן) מורכבות ממגוון מאפיינים ותכונות, טובות או ראויות לתיקון,

ודווקא בתור שכאלה קל להתחבר אליהן, ולמצוא דמות מזוהה במיוחד.

                            אנדרסטנד?

סליחה אם זה בגדר ניצלו"ש..

תגידו קודם למה ותנמקו,כמו שעשית יפה מאוד בהודעה הנ"ל..

בס"ד

אבל החלטתי להשאיר את זה יותר פתוח..

בס"ד

או שהייתי נערת הכפר הצייתנית

זאת שגדלה על "בזעת אפיך תאכל לחם"

אבל ידיה העדינות

לא מסוגלות לעבודת כפיים

ויום אחד היא כופרת בכל המוסכמות שעליהם גדלה,

ויוצאת אל העיר הגדולה

להגשים את חלומה

ללמוד באוניברסיטה

ובסוף הסיפור היא חוזרת ומתפייסת עם עברה..

או אולי הייתי

רון וויזלי, או אחד האחים שלו.

לקחתי את כול המעלות אה?!

בעזהי"ת

וברצינות; הייתי לוקחת את תפקיד 'החבר הלא יוצלח של הגיבור'. בכל ספר יש את האחד הזה: שחי בצל הגיבור, שמוזכר-ולא משמעותי לעלילה, שאפור כזה, אפעם לא מיוחד, תמיד בצל של הדברים..

איכשהו תמיד אני מרחמת על הדמות הזאת, בעיקר בסרטים.

איזה סוג דמות אני-אני, לא בגלל הרחמים? אמ.. לוידעת.

נראלי הייתי... הטיפוס הכי מעניין.... (;

ודמות ספציפית? לוידעת.. השעה כבר מאוחרת..

סתם, מתנצלת על התגובה הלא עניינית. מחר.

או מחרתיים.

או עוד מלאאאא זמן...

בנתיים,

לילה טוב..

בעזהי"ת

נראלי הייתי הדמות המורכבת שלא יודעים מה לחשוב עליה. משו נוסח סנייפ כזה, הפכפך ומסתורי..

טוב, עד הסוף שמגלים שהוא טוב.

כל שאר הספרים...

הוא אף פעם לא אהב את הארי,הוא התאכזר אליו,הוא שמר עליו רק בגלל אמא שלו.כל החיים שלו הוא חי בסכנה ובהקרבה לדרך שלא האמין בה בסה"כ רק בגלל שאהב את לילי.זה מטופש ולא ערמומי בעליל.

דווקא הוא איכזב אותי.הייתי בטוחה שבסוף יתגלה שהוא טוב,אבל מהכיוון הזה לא ציפיתי..מבאס בעליל..

 - מ"ילדי רב החובל גרנט"

אולי סנייפ..

ואני מאוד שונה כאן ממה שאני במציאות.

ובשאיפה הייתי רוצה להיות בסגנון של הארי פוטר/ ארגורן.

הייתי סנייפ. אני מאוד מאוד אוהבת את הציניות שלו,ושונאת את הארי.

בס"ד

הוא עובר את גבול הטעם הטוב בציניות.

אני אולי הייתי לופין, אם מדברים על הארי פוטר.. או ג'יימס (אבא של הארי).

מופרע- מופרע, אבל טוב.

בשאיפה להיות לי ג'ורדן..

ממישהו לרוץ איתו,

אבל הייתי מעדיפה להיות תמר.

שקידה במסך,
אני רואה את זה עליי, ככל שאני יותר במסך
ככה אני פחות רוצה לקרוא ספרים...

כאילו, התחלתי לקרוא, ממש בעמודים הראשונים, ונראה אמנם מחוספס אבל מלבב.

סיימתי זה עתה את "חתול נודד וחברים" ולהערכתי הוא פשוט יפני מדי לקרוא הישראלי. והאמת גם לא כזה מרשים כמו הספר הראשון.

נמר השלג של צ'ינגיס אייטמטוב קצת מסובך לקריאה, לא מדהים ברמה הטכנית כמו והיום איננו כלה, אבל אדיר. לא 100% גלאט אבל בגבול המאופק. מאוד מדכא בהסתכלות הכוללת.

שירה: חוץ מהידועים, ממליץ על דוד פוגל. גם אהבתי את "זמירות ירוקות" של זרובבל גלעד, נדמה לי שתאהבי.

גם די עצוב. אבל שווה. 

לא מכירה את החתול....

אייטמטוב - שמעתי שלא ישווה להיום איננו כלה. אנסה, בלי נדר.

דוד פוגל - משורר שואה, אא"ל (אם איני טועה). נכון?

אני אוהבת את זלדה, מבלי להבין מרגישים ש ז ו   שירה!

אולי את יהודה עמיחי (ממה שקצת קראתי. חוששת קצת מהחילוניות שלו....)

אנסה אולי בעז"ה את חלפי וזרובבל גלעדי גם.

מהו הספר הראשון של חתול נודד...?

קרא, לענ"ד, את חכמת (או מתנת, לא זוכרת, כתבתי ברשימה) היפני; מאוד פשוט במובן החיובי ויפה. יש בו משהו שמעבר.

גם גן הפרחים הלבנים, יפני, מלחמת העולם השניה, מנקודת ראות יפנית. ספר טוב. לענ"ד

סודוקו רוצה לחיות- ילדה שנפגעה בפצצה האטומית על יוון. יפה מאוד ועצוב. מה שמוזר זה שהכותב הוא....גרמני. לא יודעים

כנראה מי הוא. נכנס ונתן את מה שכתב וזהו. נדמה לי.

גיט שעבאס לכולם!

יחסי אליו הוא קצת אמביוולנטי. ממש אהבתי אותו כשקראתי אותו. גם ברמה הטכנית, זה הרגיש שהוא כתוב מצוין וייחודי. העלילה היא קצת צפרדע מתבשלת כזה והחלק הכי טוב בעלילה אני חושב הוא מתי הצפרדע (הקורא) קולטת שהיא מתבשלת. בכיתי לא מעט. ואז ברטרוספקט, הרגיש קצת קיטש. אבל אם זה עובד, זה עובד. אגב, יצא לזה גם סרט – נקי לחתולין, קיטש עוד יותר מהספר, די קלאמזי אבל יש פסקול של הזמרת קוטרינגו שזה נחמד מאוד.

כן דוד פוגל משורר שואה וגם נספה בשואה. שירים מאוד, מאוד כבדים. אבל יפים.

זלדה מהממת. למרות שלא לכל ממש התחברתי. יש לה סגנון כזה מחובר, אנושי ואותנטי, יחד עם העדינות הדתית.

אולי זו סנוביות. (יש בזה משהו....), אבל מהמעט שקראתי, לא התרשמתי במיוחד. 

כן נהניתי מפסיעות (?) בחול של אורנה....(?)

 על מה הספר?

גיט שעבאס!

כנראה שאני שייך לפורום אנשים רגישים

לא קראתי את הספר

ורגישות זו תכונה טובה

עם כל אווזי הבר

היא ניסתה ללמד גיאורפיה כך, נכון? צריכה אולי לנסות שוב.

החלפתי בספריה את הסיפור שלא נגמר - אבל הוא כתוב כולו ב...ירוק!

מבינה את המחבר, אבל קשה לקרוא כך!

וזכור בתור ספר חמוד שאהבתי

לגבי הסיפור שאינו נגמר – חלקו כתוב באדום!

וזה חלק מהעניין, זה ספר ישן וחמוד מהזמן שבו סופרים היו מאוד יצירתיים

מתוך ההפיכה - פועה שטיינר (הרב מן ההר - בתו, נראה לי). הרובע היהודי לפני ובזמן שנפל לידי הערבים. אמיתי.

קתרין מנספילד, סיפורים. מצויין. בריטית.

למי שאוהב בעלי חיים:

-כל הספרים של ג'יימס הריוט. אמיתי. וטרינר בריטי. מקסים, רגיש ומשעשע.

-ג'ראלד דארל, חברברי הסוונה ; היער השיכור  - מסע צייד בעלי חיים, חלקם נדירים מאוד,לגני חיות בעולם.  רק שני הספרים האלה.

-חיות הבר אשר אהבתי. יפה.

-בית ברנ....(לא זוכרת) - תומאס מאן. גרמני. סופר מצוין.

-מאדאם בובארי - פלובר. צרפתי.

-לטובת הילד - בריטי.

-יד באפילה - אידה נודל. מסורבת עלייה. איזו אישה אמיצה! סיביר.

-יש סדרה של סיפורים של עמים שונים. לא פולקלור. סיפורי סופרים. משהו!

-מחפשים את אמא - קוריאה הדרומית.

-פצוע קל - אמיתי. אבי תמר.  מלחמת ששת הימים, אם איני טועה. ספר טוב.

-הביתה או החזרה הביתה - אמיתי. חייל שנפצע אנושות בראשו. השיקום שלו. מדהים.

-שרופה - אמיתי. בחורה ערביה מהגדה. רק לבעלי עצבים חזקים.

-ליל הבדולח. אמיתי. ההסטוריון היהודי מרטין גילברט.

-כחש. בן הכט. עיתונאי יהודי אמריקאי שסיקר את משפט קסטנר. לענ"ד - ספר חובה.

 - ספרים של הרב חיים סבטו. אהבתי את :תיאום כוונות" - מלחמת יום כיפור.

- אהרן מגד או אפלפלד, מחילה, לא זוכרת. סופר טוב. נוגע בשואה.

-נפשות מתות. גוגול. רוסי. סופר טוב.

-האיש שלא נכנע. אמיתי. ר' ננס. סיביר.  אחרי הספר הזה חשים (אני ), הערצה, השתאות, התפעלות וגם...חולשת דעת. לא יאומן.

-להיות יהודי. על הרב יצחק זילבר זצ"ל. סיביר.     "     "      "     "   "

 -מתנת המספרים - יוקו אוגאווה.  ספר יפני קטן,  יפהפה. יש קשר לאיזו נוסחה מתמטית. לא הבנתי את המתמטיקה, אבל הספר...משהו. היא סופרת מוערכת בכל העולם (AI) . ספרים נוספים באנגלית.

מן הרשימה? בכלל, מעניין אתכם? אם לא, שלחו אותה חזרה!

תודה....

יש המלצה לחנות טובה באזור ירושלים לקנות?

אם זה יד שניה בכלל טוב...

מוצ"ש.  הבאתי חנויות אחדות.

ושכחתי את השם האמיתי.

- המינגווי

-טולסטוי

- תומאס הארדי -יריד ההבלים. בריטי

קראתי את "והיום איננו כלה"

 נראה לי שאקרא את התפסן בשדה השיפון בהמשך

+ לבדו ימות אדם

רק שלא אשכח

אותך. אינדיורניס - ממליצה; כח החיות של האדם. המאבק להישאר בחיים ולשרוד. מאוד מיוחד.

לך לך בני - קראתי כחמש פעמים ומן הסתם אקרא עוד.... זה ספר הרפתקאות אם אפשר לקרוא

לו כך.....מדהים. לא מחנות ריכוז לא מחנות השמדה. סיביר. יש גם תיאור של מלחמה, מיוחד

למחבר. כדאי.

שבת שלום ומבורך לך ולכולם!!!!

כן אכזרי אבל גם מלא חמלה ותקווה נראה לי

מה לגבי הסיפור שאינו נגמר?

עזבי הכל ורוצי ברגע זה לחנות הספרים הקרובה

מומלץ בחום וגם נקי (למיטב זכרוני)

בהחלט עדיפה ספריה.

ציפיתי למשהו שונה. אינני מתחברת לפנטסיות.

מאוד ייתכן שיש שם מסר ותובנות עמוקות אבל

לא היה לי כח וסבלנות להתעמק בהן.

אשמח לשמוע ניתוח של הספר. האם יש

בו באמת מסר עמוק?

דווקא הפתיחה מצאה חן בעיני -

המפגש בין האיש (קוסם? מכשף?

מחבר בין 2 עולמות?);  השאלות

שלו לנער היו טובות. מציאותיות.

הבנתי שהיצורים בארץ פנטסיה

הן מהמיתולוגיה הגרמנית.....

אני אוהבת ספרי פילוסופיה

(למרות שלא קוראת בהם

עכשיו) ויכול להיות שזו

עייפות של גיל - אין לי כוח

להתעמק מה רומז על מה...

לכן אשמח לשמוע ניתוח

על הספר.

דבר נוסף שהפריע לי

(לא קראתי את כל הספר

יותר רפרפתי) הוא האזכורים

הנוצרים (המושיע, הגואל,

הבן של כולם...בטח יש עוד

בהמשך).

 אני יודעת שהיום קוראים

הרבה ספרי פנטסיה. אולי בגלל

שנמאס לצעירים קצת מהעולם

הזה, השחוק, מעצבן, מתוח,

מאיים, מפחיד.....

חשבתי גם על כך שהעולם

הבא נקרא עולם האמת.

ועולמנו זה הוא פנטסיה

למרות שמורגש כל כך אמיתי,

מוצק, ארצי, חומרי....

והרי באמת זה לא כך. זה

רק נתפש אצלנו כך, בחמשת

החושים שבהם צייד אותנו

השם, כי כך רצה. כדי לאפשר

לנו בחירה, כדי להתאים 

לעולם שברא.

הרי השולחן למשל הוא

אוסף אטומים הנעים

במהירות מטורפת.

מעניין שמעולם הפנטסיה

בספר, מביא עמו הילד

אומץ, העזה, רגישות,

אל תוך העולם הממשי....

מחבר בין 2 העולמות

השונים כל כך.

תודה על ההמלצה!

קראתי אותו לראשונה כילד (כיתה ה' נראה לי?) והוא ממש מצא חן בעיניי.

חושבני שהרעיון העיקרי בספר הוא פחות המסרים הפילוסופיים – הגם שיש – אלא העולם המקסים והססגוני. זה יותר כמו להתבונן בציור במוזיאון. וכילד להיחשף לזה, בספר שחציו ירוק וחציו אדום, מתורגם בסגנון קצת מיושן, זה היה ממש נחמד.

למיטב זכרוני זה לא שהיה שם בסוף איזשהו פאנץ', זה יותר כמו אוסף של חוויות שכל אחת מהן היא עניין או מסר קטן.

התפסן בשדה השיפון לקחתי

למרות שאני מעדיף לכתוב תפשן

בוא נראה

נדמה לי שניסיתי, אנסה חנות אחרת. זכי למצוות!

של דני ספרים, מרח' יפו, או גלריה לספרות רח' ש"ץ (מקינג ג'ורג) או סיפור חוזר ברח' שמואל הנגיד, ליד רח' בצלאל

או בבניין כלל - 2 חנויות - אחת קומת קרקע ליד רח' יפו והשניה כשסובבים את הבניין לרח' אגריפס - יש גם אחת

בכל אופן, פעם היתה.

גם ברחבה למעלה מהמשביר לצרכן הישן (היכן שהיה), יש חנות ספרים יד שניה.

ויש שם הכל, לא רק חצי ספר

טוב אז הנה קישורים לחלק מהספרים | ערוץ 7 

אני רוצה את התרגום המקורי של 'גילי בר הלל', זה תרגום איכותי שאפשר לקרוא איתו את הספר.

התרגום שיש שם לספר 7 זה 'תרגום מעריצים', משהו חלטורה כזה.