בסיעתא דשמייא!
גרסת הביינישי"ם - פה למטה.
שמתם לב פעם שעשרת הדיברות כתובות בלשון יחיד?
יענו, לא אומרים לנו: 'לא תגנבו', 'לא תרצחו',
אלא 'לא תרצח', 'לא תגנוב'.
חשבתם פעם למה זה ככה?!
כי עשרת הדיברות נאמרו לכל עמ"י יחד, אז למה הן כתובות בלשון יחיד?
הנה תשובה פשוט.. מתוקה מדבש (
) לשאלה הזו:
תחשבו שצריך לקשט את הכיתה [בנים, לא נראלי שאתם לא מקשטים את הכיתה, אז אני אדבר על הבנות.. ] ואין ועדת קישוט או משהו כזה - אלא כולן יחד מקשטות.
מן הסתם את לא ממש תרגישי מחוייבת לקשט, נכון? את כזה תחפפי, פה ושם תלכי לשבת בצד עם חברה וסתם לדבר.
א-ב-ל אם המורה תגיד שאת בועדת קישוט - אז את תרגישי ממש מחוייבות לקשט, ולא תוכלי ללכת באמצע סתם לשבת.
למה זה ככה?!
כי כשאומרים לנו משהו באופן אישי, אנחנו הרבה יותר קשורים אליו וצריכים לעשות אותו, מאשר כשאומרים משהו לנו ולעוד כמה אנשים.
אז ככה גם בעשרת הדיברות, ה' אומר לנו כל מצווה באופן אישי, כדי שככה כל אחד ירגיש ממש שכל מצווה ניתנה רק לו. כמו שהמורה מינתה אותך לועדת קישוט - וככה את מרגישה הרבה יותר מחוייבת.
אבל רגע, עוד מיליון ומשהו אנשים היו כשהיה את מעמד הר סיני, אז איך אני אמורה להרגיש שאשכרה כל מצווה ניתנה רק לי?!
כאילו, אני לא יכולה להתנתק מהמציאות, ולומר שאני היחידה בעולם..
הופה, תשמעו איזו תשובה יפה >>
כולנו יודעים מהגן ש'כל ישראל ערבים זה לזה', 'כל ישראל אחים' וכו'.
אבל עכשיו בואו נסביר את זה שנייה -
בעצם כל עמ"י זה אשכרה גוף אחד. עובדה שכשיש פיגוע או משהו כזה - כווולם דואגים, כואבים ומתפללים אחד על השני. שמעתם פעם על עוד מדינה בעולם שבאמת אכפת לה מכל חייל שנהרג?! מכל אדם שחולה בסרטן ל"ע?!
אז בגלל שאנחנו גוף אחד, ואנחנו ב-א-מ-ת ערבים זה לזה - זה אומר לנו שכשמישהו מאיתנו לא עושה חלק מהמצוות, זה גם משפיע על שאר האנשים.
ז'תומרת שאם לא כל עמ"י שומר שבת - אז גם השבת שלי לא מושלמת.
אם לא כל עמ"י מכבד את ההורים שלו - אז גם אני לא יכולה להיות 100% בכיבוד הורים.
לכן, יש לנו אחריות פשוט ע-נ-ק-י-ת לעשות מצוות ולא לעשות עבירות, כי אם אנחנו לא עושים את זה - אנחנו לא פוגעים רק בעצמנו, אלא גם באחים שלנו.
וכדי שנבין את האחריות הענקית שיש לנו - עשרת הדיברות נאמרו בלשון יחיד. כדי שנבין שאנחנו לא יכולים לא לעשות את המצוות, כי ככה אנחנו דופקים את כולם.
שבעז"ה תהיה שבת שלום ומבורכת לכל עמ"י!! 
