נשתדל....

יש גם תפורום אשירה לה' שהוא לשמיעת חוות דעת על שירים שהחבר'ה פע כותבים...

ואווו  בלי ביקורת בונה.. ואני מבינה לגמרי מי שמפרסם כאן שירים!

[חוץ מזה ששירים זה גמכן דרך לבטא  את עצמך, יש כאלו שלא רוצים לרשום- אני במשבר.. אז מפרסמים את זה דרך שיר.]

בנאדם רוצה גם ת'וואו איזה מהמם! אתה כישרוני! התחברתי! ' בלי ביקורת של 'תוריד ת'וו , תעשה פסיק'.

[כן, יש אנשים שגם צריכים לשמוע את זה, מפתיע?? אותי לא! זה הכי הגיוני בעולם! ]  

קיצור.. לא אמרתי להפוך ת'פורום לפורום שירה, אבל לפרסם שירים אני  לא חושבת שמוריד פה ת'רמה! זה עוד דרך לבטא את מה שאתה רוצה להגיד..

ואולי אפשר, שבמקום שאנשים שצריכים את ה - וואו!, יפרסמו כאן, וזה יהפוך למעין פורום שירים, שאולי בפורום לשירה, יסכימו ל-תגובות - וואו!...

. למחשבה..[[=

זה יוריד ת'רמה של אשירה ולא בשביל זה הוא נועד.

ו...לוחמת אין עליך!!שפיצית עולם!=]

בס"ד!

אבל שימי לב... יש כאן חבר'ה, מוכשרים, שמפרסמים כאן.

אבל לא שיר ולא שניים.

זה הפך להיות גל, "אופנה" חדשה בפורום- כתבת שיר?! פרסם כאן!!!

וזה מוגזם.

אם זה שיר פעם ב..., או שיר שנכתב בתור שיר פריקה חד פעמי, ואחריו יש הסבר על הרגשות ובקשה לעזרה או לא יודעת מה- בכיף. הקטע הוא שמה שקרה היה מישהו אחד כתב שיר של פריקה, פירסם, ומאז כל אנשי הפורום כמעט כותבים שירי 'פריקה'. זה ממש איבד את המטרה.

חוץ מזה- אתה צריך את ה'וואו' הזה?! מוזמן, בכיף. אם אין שום פורום- לא "אשירה", לא "יצירה לאומית" ולא פסיפס, שמוכן להכיל שירים מהסוג של "וואו" ולא יותר- נעשה שירשור נעוץ "שירים שכתבנו", ששמה כל אחד יפרסם ת'שיר, והשירים יפסיקו להציף את הפורום...

אין בעיה להגיד "וואו" כל עוד את אומרת מה בשם ה' וואו!!

אם תכתבי-"אהבתי את המבנה, את הדימויים והמטאפורות, זה פשוט כ''כ מוסיף!!"

אז אין שום בעיה, זו גם ביקורות בונה!

אתן פשוט לא מבינות נכון את המושג הזה ביקורת בונה.

בס"ד!

מעולם לא נכנסתי לפורום "אשירה", אבל כנראה הבעיה של אנשים שהם הרגישו שלא נותנים אפשרות של ביקורת רק חיובית, מחשש שזה יוריד את הרמה, כי כולם יהיו רק "מדהים".

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...