דבר ראשון צריך להפנים:

פשע- זה לא עניין למשטרה, זה עניין לכולם. כי היום אני נפגע, מחר אתה, ומחרתיים הוא...המשטרה צריכה לטפל בזה, לבד, לפעמים מול ארגוני פשע גדולים ומסוכנים.

אם ניתן להם את התמיכה שהם צריכים, כציבור, כעם--אם נתנגד לפשע, מכל סוג שהוא, למשפחות הפשע- ניצור לגיטימציה למיגורו המוחלט. אם נמשיך לטמון את הראש בחול, להמשיך בשגרה עד שזה יגיע אלינו שום דבר לא הולך להשתנות.

זה לא רק בחברה קדישא, זה בכל דבר שיש בו אופציה נוחה לעשות כסף קל...הכל קורה מסביבנו.

שצריך לעשות ולא מה המשטרה עושה.

ב. אז זהו,הוא לא נתן להם את התמיכה שהם צריכים,ותראה מה קרה לו - נרצח.הם ממש מסוכנים.

אפשר להגיד לקבור בביתי קברות אחרים,כדי לא להכנע לסחיטות,אבל זה לא כ"כ פשוט.כמו שכתבתי - לפעמים רוצים להקבר דווקא במקום מסויים,ליד מישהו מסויים או סתם במקום שיהיה נח לגישה לעלות הרבה לקבר.

ג. זה לא רק בחברא קדישא,אבל בגלל שזה קרה שם פתחתי בזה שם.

כי,עם כל המאמצים,הוא רק מקל אחד. הנק' בדברים שלי שאם נתאחד ציבורית נגד הפשע (קרי:משפחות הפשע, הימורים בלתי חוקים, סמים, גנבות, וכל מרעין בישין-בכל מקום שיהיו) נפתור את הבעיה.

>קודם, מראים שאכפת לנו, מחאות נגד הפשע, הפגנות, עצרות,עיתונות, --זה נושא שכואב לכל העם באשר הוא--.

כולן יובילו לחקיקות נגד הפשע, יובילו להחרפת המדיניות המשטרתית. (ברגע שפרט יתנגד לבד לדרישות שלהם, זו פשוט גזר דין מוות) יש דברים שאפשר לפתור אך ורק ביחד, אצלנו זה עם מחאה ציבורית. 

חבר שלי מהכיתה אירגן הפגנה של אלף איש לתמיכה בשייטת אחרי המשט. קודם, יוצאים מהמחשב ומתחילים ליזום.

אני גרה בעיר שנחשבת עיר פשע- וכן, מעבר לכל הצחוקים והסתלבט על העניין, אחוז הפשיעה פה גבוה מאוד ונתקלים בו ביום יום. משפחות פשע ופשיעה בכלל, זו לא בעיה רק של 'העולם התחתון' או המשטרה. זו בעיה של כולנו.
כמובן שאנחנו לא יכולים 'לתקוף' את הבעיה ישירות. א"א לדון פה על "משפחות פשע- איך בתכל'ס ממגרים אותם", כי כן, זה גדול עלינו.
אבל גם אנחנו הקטנים יכולים לשפר פה קצת .
באיזור שהוא מלא בפשיעה, אני ממש ממש רואה את החינוך כעוגן הצלה. אם זה בתנועות נוער, במתנסים, בבית הספר- אפשר להציל ילדים ובני נוער שמדרדרים לפשע ולעולם התחתון ע"י חינוך טוב ומאמין.
אפשר לעזור אחד לשני, גם כלכלית. הרבה משפחות נכנסות לעולם הזה ובאות במגע עם משפחות הפשע בגלל חובות ודברים כאלה. אז באמת להשתדל לפעול באזור שלנו למען משפחות במצוקה.

וכמובן- להגביר מודעות, לדבר על העניין, לתת הרגשה שגם אם מישהו הסתבך- אנחנו עדיין פה בשבילו, והוא לא מתמודד עם זה לבד.

בתקווה לעתיד טוב יותר, שלום עולמי,  ושות'.

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....