ב"ה

עגולה למעלה וגם עגולה למטה זה כ"ף - זה לא בית !

אני לא רואה כאן "עקב" אולי גרונו של ו"ו אבל בהחלט לא עקב.

באות "בית" בכתב אדמ"ה יש עקב ומאוד צריך להיזהר בחדות של פינתו כדי לא להכנס לשאלה של כ"ף.

מכיוון שכנראה מדובר בס"ת ואין בעיה בכסדרן אז אין בעיה לתקן ע"י הוספת דיו במקום הנכון לעגל יפה את כל האות.

(עריכה: כותרת מתאימה, וגם להעיר שהייתי פה ונהנתי)

שלחתי קבצים למייל

ככה לסדר חפשי?

למרות שהלכתית זה כ"ף:

הגדרתו של כ"ף היא שהיא עגולה למטה ולמעלה.

יש בחקירה של משנת סופרים אם משמרת סת"ם אפילו מקרא יותר קיצוני עגול למעלה, עגול למטה ומתחבר בשפיץ (משולש באמצע).

לעומת זאת בית צריכה להיות מרובעת למטה בעיקר וגם למעלה, המשנה ברורה נשאר בצ"ע אם הוא מרובע למטה ומעוגל למעלה.

בכל אופן אם הסופר היה מקיים מה שכתוב בשו"ע לקרוא היטב מה כשכתוב בין שם השם הקודם עד שם השם שהוא בא לכתוב היה לא הרבה לכתוב אבל היה מונע ממנו לגנוז את הפרשיות.

בנוסף יש עוד עיצה לא לעבור לאות אחרת לפני שבודקים את האות הקודמת. (שו"ע ונושא כליו)

ועוד עיצה של הרב מנדלוביץ בספרו להתאמן כמה שיותר בחיבור שני חלקי הכ"ף כי זה אחד האותיות הבודדות שיש צורת חיבור שהסופר לא רגיל עליה מלמטה למעלה.

או עם תשובה

צדקת! זה שאלת תינוק....(כך אמר לי חכם)

ובמקרה דנן תינוק קרא לזה "בי"ת"

אשריך ר' חיים...

אבל למה אמרת בתמונה ראשונה שאין שום בעיה ובשניה קלעת בול?

ב"ה

א. במקרא הראשון יש אפשרות לתקן אז למה לי בכלל לשאול תינוק.

ב. במקרא הראשון אני ראיתי שזה החיבור בין החלק התחתון לעליון שלא התברג טוב במקומו הנכון, לדעתי פחות בולט מהמקרא השני.

ג. אני לא זוכר טוב עכשיו אבל נראה לי שראיתי ציור באחד הספרים כשחיפשתי את המקרא הזה (שד"א לא מצאתי)

על בליטה ממש כמו של בי"ת אבל עגולה ולא בזזית,

ד. הייתי רוצה שתעשה איזה תרגיל קטן ברשותך:

סרוק את הפרשיות האלו שלמות, תעביר את כ"ף הבעייתי של לכם למילה יבולה בתוכנת פוטושופ, תדפיס ותראה לאותו חכם,

אם הוא אומר גם שאלת תינוק או שהוא אומר פסול בגלל שרואים שזה כ"ף.

בהצלחה

 נראה לי שגוי לחלוטין.

(למדתי סופרות-סת"ם)

כך השיבוני. ועדיין אין הדברים מתיישבים היטב בלשון המחבר:
 

אסביר את הענין ומקווה שלזה התכוון בספר שציינת,

אכן כל אות צריכה להיות ע"י מעשה כתיבה כצורתה ולא ע"י חקיקה או אמצעי אחר שאינו מעשה כתיבה (כמו נפלה טיפת דיו ונעשה אות או חצי אות,

חק תוכות הגדרתו חוקק תוך האות או סביבתה וע"י זה נוצר האות, אמנם נחלקו האחרונים (ב"י ורמ"א באה"ע עם הרד"ך) אם חקק חצי אות והשלימה ע"י כתיבה או שנפלה טיפת דיו ונעשה חצי אות כגון גג וא"ו או יו"ד והשלים את האות (עשה לה ירך) ע"י כתיבה אם אזלינן בתר הסוף, שסיים האות ע"י מעשה כתיבה או שכיון שחלק נעשה בפסול ולא כל האות נוצרה ע"י כתיבה הכל פסול (ע משנ"ב סי ל"ב סע י"ז ס"ק ס"ז).

אבל ישנו עוד דין שמובא באחרונים שנקרא ח"ת ע"י כתיבה כלומר שגרם לאות לעמוד בצורתה והכשירה ע"י כתיבה אע"פ שבאמת זה לא ע"י חקיקה מ"מ קרי ליה חק תוכות ע"י כתיבה, כיון שגם היא לא נוצרה ע"י מעשה בגוף האות עצמה, אחת הדוגמאות לזה היא: כתב כ"ף כפופה מתחת לכ"ף פשוטה וצד ימין של הגג נגע בירך הכ"ף שלמעלה באותו רגע הכ"ף פשוטה נעשתה לכ"ף כפופה גדולה ופסולה, אלא שאם ממשיך בכתיבה אחת את צורת הכ"ף כפופה כבר ניכר שלמעלה זו כ"ף פשוטה ולמטה זו כ"ף כפופה רק שנוגעת קצת והרי להלכה אפשר להפריד אותיות שנדבקו אם ניכרת צורתן, רק כאן נעשה שינוי צורה לרגע אחד והסכימו רוב ככל האחרונים (מלבד היריעות שלמה) שהסת"ם פסול כיון שנעשה ח"ת ע"י כתיבה ואסור להפריד ובתו"מ אין תקנה ובס"ת צריך לגרור הכ"ף שלמעלה ולכותבה מחדש. (מיהו גם הרב מועלם מסכים לעצם הדין של השינוי צורה רק שאם זה היה ע"י מעשה כתיבה אחד בלי שהגביה ידו כיון שהיה שינוי צורה לרגע אחד ובאותו מעשה נכשר שרי לתקן). וישנם הרבה דוגמאות לזה ולכן צריך זהירות.

אבל לשון הרב הנזכר שצטטת לכאורה מורה שכל שעשה אות שאינה שלימה ואחר"כ הוסיף עליה הוי ח"ת ובפשטות זה אינו נכון מדין חק תוכות אלא מדין כסדרן בתו"מ אם המשיך לכתוב.

אלא אם כן כוונתו שהאות הראשונה היתה לא לשמה או לא ע"י מעשה כתיבה שאז באנו למחלוקת שהזכרתי למעלה בין הרד"ך לב"י והרמ"א.

בעל החנות זאב גפני יהודי מיוחד שמבין בקלף, מוכר דברים טובים. 

נראה לי שבהכשר של הרב מועלם

אפילו לא כתבת איזה כתב אתה כותב

אבל בכל מקרה אני לא מבין גדול בעולם הסוחרים

יש את הדברים החשובים בכל תפילין, שזה כתב הלכתי, ללא דיבוקים עם תגים שחורים וברורים וכו וכו

תוספות חשובות לפצפונים:

1. קלף של תפילין של ראש, צריך להיות דק מאוד (במיוחד קדש ו והיה אם)

2. כדאי שהפרשיות הנל שיהיו גם קצרות כמה שאפשר.

3. לגבי גודל הבתים רש"י ורת ביחד לא יהיו יותר מ 8ס"מ ביחד עם תיתורא ומעברתא. כדאי שרשי יהיה מעט גדול יותר מר"ת

באתר יש רשימה מפורטת של 60 או 70 הידורים וזה רק בפרשיות התפילין. אולי יש שם גם רשימת הידורים בבתי תפילין צריך לחפש..

אני ממליץ ללמוד באופן פרטי או בקבוצה קטנטנה

אם תרצה תפנה אלי בפרטי ואוכל לתת לך מספרים של מלמדים בכתב אשכנזי.