יש כאלו שממש החליטו להרוס שם את העולם ויש כאלה שניסו לתקן אותו עם המצב הקיים, קצרה בזמן בהזדמנות אפרט יותר....

אני ממש נגד

המטרה היא להביא שמות של ספרים או למצא ספר?

אם האפשרות השניה אז על העוורון זעזע אותי למדי..

של הרב ארז משה דורון

של אייזיק אסימוב .

בשביל זה צריך ספר

על העיוורון ירד בכל זאת 2 בעד 3 נגד

מה אתם אומרים על

שקיעה/איזיק אסימוב?

תקציר:בסיפור מתואר כוכב לכת המואר באורן של שש שמשות, כך שתושביו אינם יודעים חשיכה מהי. הסיפור עוסק בהתרחשותו של ליקוי חמה שמסתיר את כל השמשות וגורם לעלטה גמורה על פני הכוכב. הסיפור מתאר את האירועים המתרחשים בשעות שקדמו לליקוי ומרחיב את הקורות בכוכב בטרם הליקוי ובימים שלאחר מכן.

באמת לא כ"כ מומלץ לקבוצת קריאה, למרות שיש בו הרבה מה לנתח...

אז בחרנו שקיעה? גמרתי עכשיו חופשת סמסטר אז יש לי קצת זמן

עלול להיות מאתגר לנתח.. ;)

דווקא מתקן החלומות, ממש בא לי.

אולי בשלב יותר מאוחר את אסימוב? עוד לא למדנו כלום על איך לדון בספר, לעניות דעתי. זו גם חכמה שצריך להעמיק בה.

אתגרים זה כל הכיף =)

ללא ספק.

 שקיעה הוא סיפור קצר.  לא ספר. אומנם יש הרחבה לספר, אך היא איננה נכתבה על ידי אייזיק אסימוב, על על ידי רוברט סילברברג. יש לאסימוב ספרים טובים יותר, מקוריים יותר (או ספרי סיפורים קצרים טובים. אני רובוט, למשל.)

אי לכך ובהתאם לזאת אני בעד אסימוב אבל ספור אחר. אולי המוסד? (שהוא ספר באמת מבריק) או מערות הפלדה? [שהוא בעצם חלק מסדרת האם על הרובוטים, אך מספר על תקופה יותר מאוחרת מ- אני רובוט (קובץ הסיפורים המפורסם של אסימוב) אבל מוקדמת ב20,000 מהמוסד- אך לפני שבני כדוה"א יוצאים החוצה אל החלל והמצב  הוא שחוץ מקבוצה קטנה - יחסית - של מתיישבים שמונעים משאר בני האדם לצאת לחלל ומשאירים אותם בכדוה''א בצפיפות נוראה בתוך ערי מתכת עצומות שבהם היום והלילה נשלטים באמצעות מכונות ורוב בני האדם הם ההפך מקלאוסטרופובים ומפחדים לצאת החוצה? ועל איך אליג'ה ביילי בעצם גורם לשינוי הנכסף? נ.ב. - שימו לב שהכוכב של ההתיישבות שבסוף אכן קורה הוא הוא טראנטור של המוסד.] מה שטוב בהם שאין באמת צורך לקרוא את כל כתבי אסימוב כדי להבין משו (בשונה מלארי ניבן, לדוגמה.) אלא אפשר פשוט להתחיל לקרוא ולהבין (יותר נכון: לא להבין כלום - לפחות בהתחלה).

אני אוהב יותר את התשובות של מולטיואק.

"מה אתה עצמך, מולטיואק, רוצה יותר מכל?"

(כל הצרות שבעולם, מחר כפול 9)

ההמשך הוא ספוילר מטורף.

הישארו עימנו.

גם כן ספוילר...

ואיזו סדרה?

זה סיפור קצר מתוך קובץ!

שקיעה הוא סיפור קצר.

בס"ד

אם על עולם פרטי של אדם יש ספר מהמם "מיליון רסיסים קטנים", על אחד שמכור קשה לסמים ונכנס למרכז גמילה.... מומלץ גם בלי קשר!

כותב נדיר.

לא להכל התחברתי אבל יש כמה שממש אוהבת

הערפילאים העידן הראשון מנצח 

בעבר (עד גיל 20) נהניתי מאוד. הערפילאים סדרה מצויינת ו worldbuilding טוב.

קראתי בהנאה גם את הספרים הראשונים של גנזך אורות הסער...

מסקנותיי: הוא מקצוען על, אבל אין בספריו נשמה.

מקצוען = יודע את המלאכה. מעבר לזה שיש לו שגרת כתיבה פסיכית והוא פשוט מוציא לאור עוד ועוד ספרים, הוא אלוף בטכניקות של כתיבת סיפור *מושך*.

1. איך לעשות hook קבוע שהקורא ירצה להמשיך אחרי הפרק הראשון בלי לעצור

2. מיקס דמויות מגוון - דמות עמוקה, דמות קלילה, דמות שנמצאת בסבל, דמות יפה שגורמת לקורא ריגוש, דמות מסתורית שבקושי יודעים עליה משהו (Hoid), וכו' וכו'. זו מקצוענות על, ולכן מי שיגיד שהוא סופר לא טוב הוא טמבל.

3. איך לבנות עלילה ששזורה מההתחלה ועד הסוף, שהרמזים למה שיקרה בסוף מוזכרים בהתחלה וכו'.

4. Worldbuilding עשיר, עולם מגוון, תרבויות, בעלי חיים, דתות, קסמים, מנהגים (בגנזך אורות הסער - לא לכסות את יד ימין נחשב לא צנוע

אין בספריו נשמה = דווקא בשל המקצוענות שלו,  הוא מגלם אומנות ולא אמנות.

הוא מאוד שבלוני, הדמויות שלו עוברות תהליכים קלישאתיים וידועים מראש. המונולוגים של דלינאר בגנזך אורות הסער מרגישים כל כך מטופשים ומאולצים אחרי שקוראים ספרות איכותית (ויש בשפע רב). אפילו רק במדיום של הפנטזיה אין מה להשוות מבחינת נשמה בכתיבה בינו ובין הספרים של פטריק רות'פוס (טרילוגיית רוצח המלך שטרם הושלמה, ולא בכדי), שעד היום מפעימה אותי בכמה מהאלמנטים שהובאו שם (הקריאה בשם בתור ידיעה פנימית; האופן שבו הוא מכבד את המוזיקה כל כך דרך דמותו של קוות'ה; האופן שבו הוא מתאר את ההסתחררות סביב דמותה של דנה [?]; ועוד אינספור דוגמאות לאיכות) או ספריה היפהפיים של רובין הוב (פיץ והליצן, על ארבעת הטרילוגיות) שחובה חובה חובה לקרוא ולאהוב

סרטון קומי להמחשה:

המליצו לי ממש,

וקראתי,

ונחמד. מה ההתלהבות הגדולה?
ומתי יצא הספר האחרון?

הפקטור שמניתי הוא של "נשמה"... מרגיש שלרות'פוס יש הבנות עמוקות על החיים, ואלמנטים שהוא מציג לא בהכרח יהיו הfirst pick של סופר גס / קלישאתי.

(מודה שהמיניות המוגברת בפחדיו של האיש החכם לא פשוטה ליראי שמים אבל שם הרוח נקי)

וכן, נראה לי שזו עסקת חבילה - אם אתה כותב מהנשמה ולא מהמפעל היצירה שלך תתעכב בהיעדר השראה

דווקא אחד הדברים שאני אוהב אצל סנדרסון זה שהוא נקי.

לגבי רובין הוב- קראתי חלק, כבד מאד ותרגום מזעזע

בדיוק היום סיימתי את הספר האחרון "אסון"

בכללי, ברנדון הוא סופר אחלה

אם יש לכם מנוי ל-ChatGPT אז מומלץ להשתמש במודל o3 כדי לקבל תוצאות מדויקות יותר.