ואם הן לא ירצו להיות חברות שלך בגלל שתתחזקי, כדאי שתמצאי לך חברות אחרות.

תתחילי תהליך פנימי עם עצמך, גם בלי לספר לחברות. (ככה הוא אפילו יהיה עוד יותר משמעותי! מנסיון..) רק כשזה יעבור לפסים מעשיים את יכולה פשוט להגיד שהחלטת מהיום להתחזק ב...(ככה וככה..) את לא צריכה אישור שלהן לכך. את החלטת שאת מתחזקת אז לכי על זה גם אם הם מעקמות את האף!

ב"הצלחה!!=)

קודם כל - זה שחברות שלך ייסתכלו עליך מוזר ולא יקבלו אותך בגלל שהתחזקת-- זה אומר עליהן משו..

אני לא רוצה לזלזל או משו כזה אבל-- אישית, מי רוצה חברות כאלה אם הן לא תומכות בך כשאת מחליטה לעשות דברים טובים בשביל עצמך? ע-צ-מ-ך?.. לודעת, אבל זו סתם נק' למחשבה..

ו- מבינה אותך בקטע הזה שאת רוצה להחליט משו אבל מפחדת שיפגע באחרים, אבל..

זה לא נשמע לי כ"כ הגיוני.

א-ת הולכת להפסיד בגלל שהן ככה וכאלה?! בגלל מה שהן רוצות, דורשות?!

זה אבסורד. לא?..

אז יופי, נורא קל לדבר ולהגיד 'שימי פס על העולם ותעשי מה שא-ת רוצה מה שא-ת מחליטה ובלה בלה בלה'.. והכל טוב ונכון, אבל>> מה קורה בתכלס?..

אז אחותי, כמו שתילה אמרה -- תתחזקי קודם מבפנים, עם עצמך, בבית.

זה כבר צעד ראשון ונראלי שהוא גם הכי משמעותי.

ורק אח"כ, כשאת שלמה עם עצמך, ויודעת שזה באמת עושה לך טוב-- אז את גם תוכלי להילחם בכולם, ופשוט לעשות מה שאת רוצה.

ו--היי, ישמצב שרק את חושבת שאת תיפגעי בחברות שלך, ואולי זה בכלל לא ככה..

ת'פסי איתן שיחה, או לפחות עם חברה אחת טובה שלך, ויכול להיות שתופתעי לטובה..

אז אחותי-- המון בהצלחה, ו-- סומכת עלייך שתבחרי לעשות את הדבר הנכון, האמיתי.

מה שטוב ל-ך, מה שא-ת רוצה. לא מה שאחרים דורשים.

(הלוואי על כולנו, אגב..)

ואם את צ'כה משו - פה באישי

אני גם רוצה להתחזק.

וגם לי יש כמה חברות שההתחזקות קצת מנתקת ביננו, כי הם צוחקות עלי שאני פתאום בקטע של סיבו"ש, משתדלת לדבר פחות עם בנים, משתדלת להתפלל, הפסקתי לשמוע לועזית..

אבל  פשוט נהייתי חברה של ה"דוסות" של השכבה, וגיליתי שהן יכולות להיות מה זה חמודות. באמת!! נשמות אחת אחת. אז אני כן מדברת עם החברות מ"פעם" [לפני חצי שנה XD], אני כן רואה עדיין סרטים [בתקווה לעתיד טוב יותר..] ועדיין קשה לי ללכת עם חולצה שמסתירה ת'מרפק.

אבל זה לאט לאט..

פשוט תראי לחברות שלך, שאת לא מטיפה להן מוסר. את פשוט תבואי אליהן בטבעי. אם הן לא רוצות להיות חברות של "דוסות"- בעיה שלהן. ורק שלהן!!! הן לא יודעות כמה הן מפסידות!!

ו..זהו(=בהצלחה, נשמה!!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...