איזה התעלמותת!!!

לא "מתגברים" - מוותרים. משלימים עם העובדה שלא תראי יותר סיגריות בחיים.

האמת שאין לי מושג איך זה לגבי עישון - ב"ה אין לי ניסיון - אבל לגבי דברים אחרים שבא (ואולי ממכרים גם כן) זה עובד, ועוד איך עובד. עניין של גישה..

מצד אחד כל העולם חשוך אבל זה מה שיעזור לך לצאת מהבעסה?

הסיגריה האחרונה הזאת?

אם כן תיקחי אותה 

אני מאמין שלא..

הוא מספק את כמות הניקוטין שיש בסיגריה  (ההתמכרות לסיגריה היא בעצם לניקוטין שבה)

אפשר למצוא אותו בטעמים מנטה או פירות.

אולי תמצאי אות בסופר פראם או בכל בית מרקחת. 

מקווה שעזרתי! 

  יומטוב!!!

המסטיק לא עוזר לכולם. אך יש פעמיים שהוא ממש מומלץ- הוא עוזר להיגמל.
השאלה כמה בפעם האחרונה הצלחת לשמור?
זה חשוב לך לא לעשן?
יש רצון- לפעמיים מרגישים שהצורך בסיגריה עולה פי כמה וכמה מהרצון שיש לנו..
כי פשוט יש הרגשה של אי יכולת.
לכן, תעשי חושבים קודם עד כמה זה חשוב ל-ך!
אח"כ יש כמה אפשרויות שיכולות לעזור לך.
1) להתמכר למשהו אחר שאין בו חומר ממכר- אבל לסגל את ההתמכרות אליו.
מסטיקים- הם גם יכולים להיות גורם עזר.
הם [בהרבה פחות מזיקים לבריאות שלך, ולא מזיקים לסוססים]
בכך שתתמכרי אליהם תפחיתי את הרצון לסיגריה אם בכל פעם תרצי סיגריה- תכניסי מסטיק.
 

2) לעשות טבלה חודשית של כמה זמן בלי סיגריות.. ולהציב יעדים.. מהקצת להרבה..
לצ'פר את עצמך ברגע שהצלחת להגיע לייעד ללא סיגריה אחת!
 

3) כמה שפחות להגיע למצב של שיעמום!-
כשבא לך סיגריה- תקשרי לחברה, דברי איתה..
חפשי תמיד מה לעשות.
ואם את במצב לחץ- להכנס לרגיעה כמה שיותר מהר..
לנשום, לשתות מים, לקחת קצת רסקיו.
תלוי ברמת הלחץ.
העיקר- לא לשלוף את החבילה- גם אם את מטמיעה אותה עמוק,
ברגע של חולשה יהיה לך קל להפוך בניין בשבילה.

4) לא לחשוב שאנחנו מסוגליןם להגמל לבד!
אין לנו כוחות! אולי זה נשמע מאוד לא מעודד,
וההפך מכל מה שאנחנו חונכנו עליו.
אבל- צריך לדעת את זה.. שמשמכור קשה.
צריך עזרה!
לא יכול לבד!
 

בהצלחה!!
ובשורות טובות לעמ"י!

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t344542

קחי מציצה בטעם לימון תמצצי אותה, או תשתמשי בצד ההפוך סימי בפה ותלעשי אני יודעת שזה נשמע מוזר אבל זה עזר לדוד שלי

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...