ב"ה
נשיא הדור הוא משיח
נשיא הדור הוא המשיח שבדור
נשיא הדור הוא - "משיח", החל מהפירוש הפשוט ד"משיח" ("משיח ה'") - מלשון משוח, שנמשח ונבחר להיות נשיא ורועה ישראל; ולא תהי' שום תרעומת ("איך וועל ניט האבן קיין פאריבל") אם יפרשו "משיח" כפשוטו, משיח צדקנו, מכיון שכן הוא האמת - שנשיא הדור הוא משיח שבדור.
. . ובכל אופן, גם אלו הטוענים שסגנון כזה ותוארים כאלו הם למעלה מכפי יכולת הקליטה דכלי השגתם - הרי אין כל נפק"מ אם בכחם לקלוט זאת אם לאו, ואין זמן להמתין עד שהדבר יקלט בכלי השגתם.
(שמחת תורה תשמ"ו, התוועדויות ח"א עמ' -3342)
נשיא הדור הוא משיח
״רבינו״, נשיא הדור, הוא גם המשיח (גואלן של ישראל) שבדור, כמו משה רבינו (הנשיא הראשון), ״גואל ראשון הוא גואל אחרון״, כידוע שבכל דור ישנו ״א׳ הראוי מצדקתו להיות גואל, ולכשיגיע הזמן יגלה אליו השי״ת וישלחו כו'״, ומסתבר לומר שהוא נשיא הדור, כמפורש בגמרא בנוגע לרבי יהודה הנשיא: ״אמר רב אי מן חייא הוא כגון רבינו הקדוש", "אם משיח מאותן שחיין עכשיו ודאי היינו רבינו הקדוש", הנשיא שבדור.
הערה 53: . . וכיון ש״הנשיא הוא הכל״, שכולל כל הניצוצות דמשיח שבכאו״א מישראל, בחי׳ היחידה הפרטית, נמצא, שנשמתו היא בחי׳ היחידה הכללית, נשמתו של משיח, ולכן הוא המשיח שבדור.
(קונטרס בית רבינו שבבבל, ספר השיחות תשנ"ב ח"ב עמ' 470)
משיח מנחם שמו
כן תהי' לנו בפועל ממש, ותיכף ומיד ממש, עם כל הפירושים שב"מיד"...
[ובהערה 148 שם:] ובפרטיות יותר בנוגע לדורנו זה - שבר"ת ד"מיד" נרמזים ג' התקופות השייכות לכ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו [. .] ועל סדר הקירבה אלינו - משיח (מנחם שמו), יוסף יצחק, דובער (שמו השני של כ"ק אדנ"ע).
(ש"פ משפטים תשנ"ב, ספר השיחות ח"ב עמ' 376)
ממלא מקומו של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ הוא המשיח
צריכה להיות תיכף ומיד הגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו, השליח ד"שלח נא ביד תשלח", כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, ועד"ז ההמשך דממלא מקומו שלאחרי זה ע"ד שהוא הממלא מקום דאביו אדמו"ר נ"ע. וכמדובר כמה פעמים בנוגע לשבעת קני המנורה, ובנוגע לשבעת האושפיזין וכו'.
(ש"פ חיי שרה תשנ"ב, שיחות קודש ח"א עמ' 318)
משיח כבר התגלה
משיח התגלה בחודש ניסן תנש"א
מתחיל מה״נפלאות״ שכבר ראו (נוסף על אלה שיראו בעתיד, ״אראנו״) בפועל ובגלוי לעיני כל העמים בשנה זו, שבהם נתקיימו דברי הילקוט שמעוני: ״שנה שמלך המשיח נגלה בו כל מלכיות אומות העולם מתגרים זה בזה, מלך פרס כו׳ מלך ערבי כו', ואומר להם (הקב׳׳ה לישראל) בני אל תתיראו, כל מה שעשיתי לא עשיתי אלא בשבילכם . . הגיע זמן גאולתכם״, ומאז (ובפרט בחודש ניסן, חודש הגאולה) עומדים כבר ״בשעה שמלך המשיח בא (״הנה זה בא״).. ומשמיע להם לישראל ואומר ענוים הגיע זמן גאולתכם״.
(ש"פ נשא תנש"א, ספר השיחות ח"ב עמ' 595)
מלך המשיח נגלה וכבר בא
. . וחידוש נוסף בדורנו זה גופא - בשנה זו:
נוסף לכך שנמצאים בסמיכות ממש לגאולה האמיתית והשלימה, הרי, שנה זו היא "(תהא( שנת נפלאות אראנו" (כהר"ת דמנין השנה שנתפשט בתפוצות ישראל), השנה שבה יקויים היעוד "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות", וכבר ראו בפועל "נפלאות" המעידים שזוהי ה"שנה שמלך המשיח נגלה בו" ועד ל"שעה שמלך המשיח בא . . והוא משמיע להם לישראל ענוים הגיע זמן גאולתכם" (כדברי הילקוט שמעוני), ועד להכרזה ש"הנה זה (המלך המשיח( בא", שכבר בא, היינו, שעומדים כבר על סף התחלת ימות המשיח, על סף התחלת הגאולה, ותיכף ומיד המשכתה ושלימותה.
(ש"פ בלק תנש"א, ספר השיחות ח"ב עמ' 690)
משיח התגלה בכל התוקף
הרי מכיון שנשיא דורנו היה המשיח של דורנו, והוא התגלה בכל התוקף.
(יום ג' כי-תצא תנש"א, התוועדויות תנש"א ח"ד עמ' 211)
ישנה ההתגלות של משיח
נוסף על המבואר לעיל (סי"א) שקיימת מציאותו של משיח בניצוץ משיח (בחי' היחידה) שבכאו"א מישראל, קיימת גם מציאותו של משיח כפשוטו (יחידה הכללית) – כידוע ש"בכל דור ודור נולד א' מזרע יהודה שהוא ראוי להיות משיח לישראל", "א' הראוי מצדקתו להיות גואל, ולכשיגיע הזמן יגלה אליו השי"ת וישלחו כו'", ואילו לא היו מתערבים ענינים בלתי רצויים המונעים ומעכבים כו', הי' מתגלה ובא בפועל ממש.
וע"פ הודעת כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, משיח שבדורנו, שכבר נסתיימו ונשלמו כל עניני העבודה ועומדים מוכנים לקבלת פני משיח צדקנו, הרי, בימינו אלו (כנ"ל סי"ג) נתבטלו כל המניעות והעיכובים כו', וכיון שכן, ישנה (לא רק המציאות דמשיח, אלא) גם ההתגלות דמשיח, ועכשיו צריכים רק לקבל פני משיח צדקנו בפועל ממש!
(ש"פ וירא ח"י מר-חשון תשנ"ב, ספר השיחות ח"א עמ' 95)
התחלת פעולתו של מלך המשיח
המאורע שאירע בערב שבת זה, שבו התאספו והתכנסו יחדיו ראשי מדינות גדולות וחשובות בעולם, ובראשם נשיאי שתי המעצמות הגדולות, והחליטו והכריזו על תקופה חדשה ביחסי מדינות העולם -ביטול מצב של מלחמות בין מדינות העולם, שיתבטא גם בצמצום וביטול כלי נשק, ועד לשלום ואחדות, שיתוף פעולה ועזרה הדדית בין מדינות העולם לטובת האנושות כולה.
וקדם למאורע זה (בהשגחה פרטית) נאומו של נשיא מדינה זו לאומה כולה (באור ליום הרביעי ״קמי שבתא״, התחלת ערב שבת זה), שבו הודיע והכריז על פעולותיו בצמצום וביטול כלי נשק, וניצול הכספים (שלא ינתנו לרכישת כלי נשק) כדי להוסיף בעניני הכלכלה של בני המדינה - הכרזה שאושרה ע״י ״בית הנבחרים״, שבו נקבעים חוקי המדינה שיש להם תוקף ע״פ תורה (״דינא דמלכותא דינא״).
. . כיון שנמצאים ב״זמן השיא״ (״די העכסטע צייט״) של ביאת משיח צדקנו, ״הנה זה (מלך המשיח) בא״ רואים כבר (מעין ו)התחלת פעולתו של מלך המשיח על העמים, ״ושפט בין הגוים והוכיח לעמים רבים וכתתו חרבותם לאתים וגו׳״ - עי״ז שהקב״ה נותן בלב המלכים דאומות העולם (״לב מלכים ושרים ביד ה׳״) להחליט ולהכריז יחדיו על דבר המעמד ומצב ד״וכתתו חרבותם לאתים״
. . ויש לומר שבקיומה של פגישה החלטה והכרזה זו בהעיר של נשיא דורנו כ״ק מו״ח אדמו״ר (שבה נתקבצו מנהיגי המדינות, כולל גם מנהיג מדינה זו, שהוצרך לבוא מעיר הבירה לעיר זו), מרומז שכל זה בא כתוצאה מהפעולות דהפצת התורה והיהדות, צדק ויושר, בכל העולם, שנעשו ונעשים ע״י נשיא דורנו, משיח שבדור, ועד שע״י שלימות העבודה בכהנ״ל בימינו אלה נעשה העולם כולו ראוי ומוכשר להתחלת הפעולה דמלך המשיח, ״ושפט בין הגוים והוכיח לעמים רבים וכתתו חרבותם לאתים״.
. . ועוד וגם זה עיקר - מצד הקשר והשייכות דזמן זה לנשיא דורנו - להיותו ערב שבת האחרון בחודש שבט, חודש האחד עשר, שהעשירי שבו הוא יום ההילולא (גמר ושלימות העבודה) של כ״ק מו״ח אדמו״ר נשיא דורנו, ובאחד עשר שבו נעשה המשך וחידוש הנשיאות שלו ביתר שאת וביתר עוז עד לסיום וגמר כל העבודה של דורנו זה (דור האחרון של הגלות שהוא הוא דור הראשון של הגאולה) במשך מ״ב שנים . . שגם בהזמן (נוסף על המקום) שבו היתה ההכרזה על דבר ״וכתתו חרבותם לאתים״ מודגשת השייכות לפעולתו של נשיא דורנו כ״ק מו״ח אדמו״ר, המשיח שבדור, שעל ידו נעשה קיום היעוד ״וכתתו חרבותם לאתים וגו׳״.
(ש"פ משפטים תשנ"ב, ספר השיחות ח"ב עמ' 362 ואילך)
משיח בשר ודם נשמה בגוף
משיח נמצא בגוף בשר ודם בעוה"ז הגשמי
יעלו עתה אלו שהכינו משקה המשמח עבור התוועדויות בקשר עם פעולות דהפצת התורה והמעיינות חוצה, וכרגיל, יכריזו אודות תוכן המאורע, המקום והזמן, ויזמינו את כל המסובים, בתוככי כלל ישראל, ולכל לראש – יזמינו את משיח צדקנו!!
ויה"ר שעוד לפני שיבוא הזמן דהתוועדויות אלו, תיכף ומיד בעלייתם להכריז ולהזמין כו' - יבוא ויתגלה משיח צדקנו בפועל ממש - בשר ודם, שנמצא כבר בעוה"ז הגשמי, דמכיון ש"אחכה לו בכל יום שיבוא", עכצ"ל שמציאותו (נשמה בגוף) קיימת גם עתה.
(ש"פ וישלח תשמ"ט, התוועדויות ח"א עמ' 446)
מציאותו של משיח קיימת בעולם כ"גדול"
ונמצא, שמלך המשיח יכול לבוא תיכף ומיד – אפילו באופן ד"עני ורוכב חמור", ועאכו"כ באופן ד"זכו עם ענני שמיא", "כהרף עין", ומכיון שיכול לבוא תיכף ומיד – בודאי יבוא תיכף ומיד!
מכיון שכן, הרי בודאי שמלך המשיח נמצא כבר בעולם – לא רק בבחינת עיבור, אשר, לאחרי כן צריך עדיין לצאת לאויר העולם ("ויצא חוטר מגזע ישי גו'"), כי אם, שמציאותו קיימת באויר העולם, ולא עוד, אלא שמציאותו קיימת כ"גדול" – "מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצוות כדוד אביו"!
(ש"פ אחרי, מבה"ח אייר תשמ"ו, התוועדויות ח"ג עמ' 194)
נמצא בעולם
על-פי זה מובן פארוואס משיח אליין האט אין זיך (אויך) דעם גדר פון א שליח וואס באשטייט פון א חיבור ויחוד פון צוויי ענינים (יחוד מ״ה וב״ן): א מציאות לעצמו כביכול פון א נשמה בגוף, א בשר ודם [כפס"ד הרמב"ם אז משיח איז א מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצוות כדוד אביו כו'", און "ילחום מלחמת ה'", וואס דאס באווייזט אז ער געפינט זיך אין אן עולם וואו עס זיינען דא מנגדים און דעריבער דארף ער האלטן מלחמה – וינצח״], און צוזאמען דערמיט - שלוחו של אדם (העליון) כמותו ממש.
ווארום בכדי אויפטאן דעם יחוד הנשמה וגוף ביי אידן (דורך "יכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה"), און יחוד רוחניות וגשמיות בעולם, דארף ביי אים אליין זיין ביידע ענינים און ווי זיי ווערן פאראיינציקט.
(ש"פ חיי שרה תשנ"ב, ספר השיחות ח"א עמ' 107)
עאכו"כ לאחרי ה'וינצח'
הרי משיח צדקנו צריך להיות דוקא נשמה בגוף בעולם הזה הגשמי, "מן הארץ", כמבואר ברמב"ם בהלכות "מלכים ומלך המשיח ומלחמותיהם", . . עאכו"כ לאחרי ה'וינצח', הנצחון של משיח צדקנו על כל הענינים המנגדים, . . ועוד ועיקר - דמכיון שגם ענין זה ('וינצח') ישנו כבר.
(ש"פ חיי שרה תשנ"ב, שיחות קודש ח"א עמ' 318)
משיח חי לעולם
משיח חי וקיים לעולם
לםרבה המשרה ולשלום אין קץ על כסא דוד ועל ממלכתו להכין ולסעדה עד עולם . . משמע מפסוק הזה שכסא דוד ומלכותו הוא עד עולם, וגם אנו אומרי׳ בקידוש הלבנה דוד מלך ישראל חי וקים, והלא מבואר בכתובים ובמארז"ל שדוד לא חי כ"א שבעים שנה . . אך הענין הוא דמה שאומרים דוד מלך ישראל חי וקיים קאי על משיח בן דוד . . אבל על משיח נאמר נתתה לו בחי' מתנה שאינה חוזרת ולכך יהי' חיים נצחיים כו'.
(מאמרי אדה"ז נביאים ישעי' עמ' ס-סא)
משיח - גוף גשמי תמיד
אמנם הנה במשיח נאמר בו "והריחו ביראת ה'" וארז"ל דמורח ודאין הרי לא נעשה שינוי הזדככות כלל בגופו אלא יהיה לו גוף חומרי כשאר ערך הגופנים דכל ישראל שבאותו הזמן עד שישב על הכסא לשפוט כמו שגוף גשמי שיושב על הכסא כו' (רק בעוה"ב שלאחרי ימות המשיח אמרו שאין בו אכילה ושתיה כו') . . ומזה יש הוראה על יתרון מעלה ומדריגת המשיח גם על חנוך כי חנוך הוצרך להתפשט מחומר הגופני בעלותו למעלה, ומשיח יתקיים בגופו עם שרש נשמתו למטה כמו שהוא למעלה ממש . . ע"כ יכול נשמתו להתקיים ולהתלבש בגוף פשוט ולהיות מורח ודאין . . משא"כ בחנוך . . הי' צריך לזכך בביטול גופני בעלותו למעלה במקור חוצבה בבחי' ביטול והסתלקות ליכלל באין כו'.
(מאמרי אדמו"ר האמצעי, דרושי חתונה ח"א עמ' קל"א)
נשמה בגוף - לא כמשה וחנוך
דהנה משה אף שמת במיתת נשיקין מ"מ גופו הי' טעון קבורה שנקבר בהר נבו, למע' מזה חנוך שעלה השמימה אבל גופו נשתנה, אמנם משיח יהי' נשמה בגוף, בגוף גשמי, ובגופו הגשמי יהי' ונחה עליו רוח הוי'.
(סה"מ תשי"ד עמ' 113)
במשיח בטל המוות לגמרי
בוויכוח עם הנוצרים דחה הרמב"ן את טענתם שה'משיח' כבר בא ומת, בנימוק שהמשיח אינו יכול למות. הוא מסביר שם, שכל ענין המות נתחדש בעטיו של חטא עץ-הדעת, ו"כולם מודים שחטאו ועונשו של אדם הראשון יתבטל לימות המשיח. אם-כן, אחר שיבוא המשיח יהיה (המוות) בטל מכולנו, אבל במשיח עצמו בטל הוא לגמרי". לראי' מביא הרמב"ן את הפסוק שמתייחס למשיח: "חיים שאל ממך, נתת לו אורך ימים עולם ועד". (הקבלה והחסידות מכריעים כדעת הרמב"ן).
(ויכוח הרמב"ן סי' ל"ט (מובא ב'ימות המשיח' עמ' 140-1))