אין לי שום עניין לשפוט אותו לזכות או לחובה.
אני רוצה את התמונה כפי שהיא באמת, בלי שום מניע לשום צד.
1. המעשה עצמו - לא סוף העולם, אולי הוא הרגיש שהוא יכול לדבר איתה גלויות - אפילו על ההתלבטות שלו. רק בגלל שבד"כ אחרי פגישה ראשונה הם לא אמורים לדבר במשך יום, לא אומר שאין פרטים שלא נוהגים בדיוק לפי גזירות החברה.
2. ההתנהגות של הבחור - הרצון להחליט עוד בפגישה, ההתלבטות, התשובה ההזויה לשדכן - כל אלו מצביעים על מקרה סביר של אדם שעבר טלטלה. של התלהבות, של מחשבות, של רגשות, של לחץ או פחד. ותחת הדברים האלו, קשה בכלל לשפוט אדם, כל שכן כאשר מדובר במעשה - שאין חציית כל הקווים האדומים.
3. אני טוען שזה היה מעשה אנושי, שסביר להניח נבע מהעולם הסובייקטיבי שהוא היה שרוי בו. אני לא חושב שהוא חרג בצורה איומה מהנורמה, גם אם אני חושב שהוא יכל לפעול בצורה טובה יותר. לא צריך לאבד את הראש, כל שכן לקיים ציד מכשפות או סזון, להפוך אותו לפסיכי, למפוקפק, לדביל, או לאידיוט.
למסקנה:
לבחורה - מגיע לך חיבוק מהסביבה האוהבת וסובבת.
לכל שאר בני האדם בעולם - ככלל לזכור שיש נורמות ודרכים מקובלות ולפעול. ולמרות שפרטים לא תמיד מתנהגים לפיהם, עדיין לדאוג שאתם מתנהגים בצור הטובה ביותר.
ולבסוף, אם מישהו חרג, לא למהר לחרוץ את דינו, בלי קשר ללימוד זכות, תעשו איתו חסד בניסיון להגיע לאמת. לשים את הדברים במקום הנכון, ולא לאבד את הראש, או לתקוף אותו בכדי להעלות אחר.