(למרות שפוול חושבים שאני כבר עברתי את גיל 20)

מלאנתה אחריות, ללכת לעבודה אפילו כשאתה חולה זה sooks

120 ויאאלה למעלה!!

מעצבן אהה?!

כשאומרים לך את זה.. תחייך ותגיד "אני מעדיף לגדול בקצב שלי ולהבין בקצב שלך"

קיצר.. קח בקלות ובשמחה סה"כ אין על הקטנים.. מתוקייםםםם |צובט בלחי| |מרגיש זקן|

יש אנשים שהם לפעמים כ"כ קטנים שזה מחרפן אותך (אני מתכוון כמובן לקטנים בבגרות שלהם). בא לי לגדול קצת ושלא יהיו לידי אנשים קטנוניים מעצבנים כאלה!

בגיל שלושים תצטרך ללמוד יותר משלמדת כל חייך ביחד.

תארים, הסמכות, עבודות, ועוד המון שטויות של מבוגרים.

אגב, קראת את עולם הדיסק?

יאללה, תחיו את החיים כמו שהם..=)

בא לי להיות ילדה בכיתה א' או ב'.

הגזמת!!!

בגיל 30 אתה תהיה כזה יבשן, לא יהיה לך כוח לכלום [מבחינת העוצמה האישית...]

בתור נער-- אתה יכול לעשות הרבה יותר בשביל הערכים שלך.

מי רוצה להיות בן 30, כשאתה בן 16 [נגיד ש..] ואתה יכול להפוך עולמות, לבנות דברים, להרים פרויקטי ע-נ-ק???

אני, אישית, רוצה להישאר בת 16 [טוב, אני מסכימה להגיע לגיל 17.5. אבל לא לשמונה עשרה. בחיים!!!]

זה פשוט.. אחד הגילאים שיותר כיפים.. אתה בונה את עצמך, את השאיפות שלך, את העולם שלך, את החברים, את העתיד.

בגיל 30 אתה חי את מה שבנית בגיל 16. ואני מעדיפה לבנות. לא לחיות בשעמום(=

בס"ד

גם גיל ההתבגרות זה עונש!!! (תלוי איך מסתכלים על זה...)

3?? אין על הגיל הזה!!

איך אפשר לקפוץ לגיל 30 חייבים לעבור את גיל ההתבגרות למרות שהוא קשה הוא מכין אותך לחיים שתיהיה בן 30!!

ןגם בגיל 30 לא חסר קשיים... אבל יש הרבה שמחה ואושר בכל גיל!!

מה מביך בזה שצריך להשתמש בשמשתמש של כולם?

משהו זה להתנתק מהמשפחה שלי אבל זה לא אפשרי בכל גיל מה שכ עשיתי התנתקתי מהדודוים מצד אבא יאכסה מזרוחניקים

הייתי עם המשתמש השם של כולם ולא היה לי כח להחליף משתמש...

יש לך בעיה עם זה???

אני עוד מעט בן 30 והייתי שמח לחוות את גיל 13-14 ומעלה, לא שזה היה קל בזמנו אבל עכשיו עם מה שאני יודע על החיים...

גם את/ה תהיה מתישהו בן 30, וגם את/ה היית מתישהו בן 3 או 7....

אז למה לא להנות מהמקום בו את/ה עכשיו או מהגיל שלך?? למה לשאוף לעתיד ולא להנות מההווה?? או למה להצטער על העבר (כן, אבל במידה מסוימת...) ??

לא אמרתי זאת מתוך מרירות, אלא מתוך כוונה להראות לחברה האלה שגם אנשים בני (עוד מעט) שלושים רואים את הגילאים האלו באור חיובי, אם רק ישאבו מנסיון של אנשים מבוגרים (לא לציית ללמוד) הם יוכלו להפיק מהגיל הזה כל-כך הרבה.

ואולי לא יהיו להם כל-כך הרבה חרטות.. (לא יכולתי להתאפק)

אבל 20 דווקא כן בא לי.............

תעשה מה שאתה רוצה רק בלי להגזים יותר מידי..

תהנה מהחיים!!!!!!!!!!! ותיגדל..

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...