זה הזמן להשקיע למרות הקושי.. ואני בתור אחת שחוותה ת'קושי הזה גם (ועוד חווה אותה לפעמים)

לבקש מד' עזרה בקשר לזה.. התפילה התבודדות ובכל זמן אפשרי ולא לשגוח בין כל ה'חרישות' להנות, לנצל ת'זמן גם לדברים שהם לא לימודים.

"אבא תעזור לי להשקיע.. לרצות, ללמוד, להתקדם, להתחדש, להתקדש, להתעלות.!"

זה מזה עוזר.. תנסה.!

ב"הצלחה רבה אחינו.

תראה,בתכלס,זה לא שאין לך כח..זה שאין לך חשק.

לפעמים כשאבא שלי היה מעיר את אח שלי לתפילה, אח שלי היה מתהפך לצד שני ומתלונן שהוא גמורר מעייפות, ואבא שלי היה מחייך ושואל- ''ואם זה היה טיול? ואם היית צריך לקום עכשיו לאיזה סרט? תוך שניה היית כבר מאורגן..''

זה בסדר,אצל כולנו כולנו זה ככה.

דבר ראשון-זה שאתה מודע לבעיה ורוצה לפתור אותה,זה כבר חצי הדרך לפיתרון. אשריך!!!!

דבר שני-אולי תלמד בצורה כזאת שתעשה לך חשק?

נגיד תלמד עם חברים, או שתיסע לים/שתצא לאיזה מקום ושם תלמד?

פעם ראשונה תכריח את עצמך, ובעז''ה לאט לאט-מצווה גוררת מצווה,ויהיה לך יותר ויותר קל..

חוצמיזה, תבקש מה' ית' שיעזור לך. תתפלל, תבקש, ובעז''ה גם ה' יעזור, וגם אתה תחדיר בעצמך שאתה ב-אמת רוצה ללמוד ולהיטהר ואז היצר פחות ישחק..

ברגע שתבין שהבעיה היא זה לא שאתה עייף מידי ושאין לך כח, (אגב, יכול להיות גם שהכאבי ראש היו פסיכולוגיים..כן,משפט מעצבן..) אלא זה חוסר חשק,שהיצר הרע מכניע אותך, תדע להתמודד איתו,וגם אם אתה עייף-אין דבר העומד בפני הרצון..

חוצמיזה אם מאוד קשה אתה יכול לקבוע שהיום אתה לומד חצי שעה, מחר שלושת רבעי וכל יום להוסיף קצת..ואין, אתה לא קם מהכיסא עד שאתה גומר את התקציב היומי! לוידעת איך זה אצל בנים אבל מוזמן גם לצ'פר את עצמך

והכי חשוב-אל תתיאש!! שבע יפול צדיק וקם!

שלא תחשוב שזהו,מחר אתה כבר גאון הדור, אלא זה תהליך שגם בו יש עליות וירידות, והעיקר העיקר-לא להתייאש!!

המון המון המון ב''הצלחה!!! בעז''ה שכולנו נזכה להתעלות וללמוד עוד..

וניגון.

תנסה.

ושיהיה רק בהצלחה

השנה [כיתה י"א!!!] ההורים שלי הלכו לאסיפת הורים. המחנכת שלי אמרה להם שנראה לה שאני היפראקטיבית, וכדאי לעשות לי אבחון והיא ממליצה לי לקחת ריטלין.

אינלי בעיה לקחת ריטלין. ממש לא. אני לא אתבייש בזה אם אני אקח. להפך, אני אהיה גאה בזה שאני רוצה ללמוד ואני עושה כל שביכולתי כדי ללמוד.

אבל מה?

א. ריטלין אני יכולה לקחת רק אם עשיתי אבחון או משו כזה. ואינלי עניין לעשות אבחון, כי הדבר היחיד שאולי יתנו לי זה ריטלין. סתם חבל על הכסף.

ב. פעם לקחתי ריטלין מחברה שלי. וכל מה שזה עשה לי- זה הפך אותי לאפאטית. לא הגבתי לכלום. לא דמתי לב למה שהך מסביבי. לא הלכתי לארוחת צהריים, גם אחרי שחברות שלי באו אלי וקראו לי.

הדבר היחיד שעוזר לי ללמוד- תפילת שחרית וק"ש על המיטה.

אם אני עושה את זה- היום שלי מעולה! הכל הולך. איזה הולך? רץ!! ישלי מצברוח להכל. ישלי כוח ומרץ ללמוד, ללמד [חברות שקשה..]

אם אני לא מתפללת ומבקשת בקשות אישיות- כלום לא זז!!!

יכול להיות שזה הכל בראש שלי. יכול להיות שאני פשוט אומרת לעצמי ש-הנה, התפללתי. אז יהיה לי יום מעולה.

או ביום שלא התפללתי- יהיה לי יום דפוק בגלל שלא התפללתי.

אבל זה משנה הכל!!!

בכללי-- ממש, אבל ממש, מומלץ ללמוד כמה דברים ביום. קשה לך להיכנס ליותר משני שיעורים ביום? אז תיכנס רק לשניים האלה. ואל תצא מהם!!! לאט לאט תגדיל את מכסת השיעורים, וכל פעם שתצליח-- תצ'פר את עצמך [לא חייבים משו עם כסף.. תראה סרט עם פופקורן, תקנה סתם משו קטן לעצמך..]

זה משפר ת'הרגשה בטירוף!!!

ואל תשכח- ריבונו של עולם מסתכל עליך מלמעלה, רואה את ההשתדלות הכי קטנה שלך- וגאה על כל צעד קטן שאתה עושה. אז תשמח את אבאל'ה שלנו(=

בהצלחה אחי!!!!

יש כמה סוגים של ריטלין ויש גם מינונים שונים, יש גם תרופות אחרות שעוזורות באותה מידה שאינם ריטלין.

לכן זה שלקחת את הריטלין של חברתך ולא עזר לך זה לא אומר כלום.

שמעתי שלחלק מהתרופות (אולי גם לריטלין) לוקח זמן להסתגל ז"א שאת ההשפעה לא רואים מיד אלה כעבןר זמן מה וכנ"ל לגבי התופעות לואי שלהם שהם למשל עיפות חוסר תאבון ועוד.

אני נמצא עכשיו במצב בדיוק כמוך, פשוט הוצאתה לי את המילים מהפה!

בסה"כ היא צודקת...יש כמה דברים שצריך לשפר...

וחוץ מזה,תתחיל ללמוד בהדרגה תיכנס לשיעור אחד ואל תקשיב בו ואז לאט לאט תקשיב יותר ויותר ותיכנס ליותר שיעורים...או שתבחר שיעורים שכו מענינים אותך...כי זה לא ענין של חוסר כוח אלא של חוסר חשק...

(מדבר מי שבשנתיים האחרונות נכנס בממוצע ל3 שיעורים ביום וגם בהם לא עשה כלום....ובחודשיים האחרונים לא לומד....רק בשבוע וחצי האחרונים שעתיים ביום....הבגרויות ניצחו גם אותי...)

ברור שעדיף להיכנס לשיעורים שמעניינים, אחרת תשתעמם ותצא, והלך לך השלושה שיעורים האלה...

אני כבר ממזמן בבית ואין לי כוח ללמוד פשוט אין לי כוח.....האמת ששמעתי מהרב עופר ארז שאם לאדם קורא משבר גדול זה רק בשביל שיעשה התבודדות כמו שכמה כאן אמרו שצריך להתפלל אבל באמת אני ממש לא מבין את זה כי אני ממש התפללתי  על זה מלא באמת ממש..תחשבו אני כבר שנה בבית זה בכלל לא פשוט...התפללתי פול הלכתי לרבנים לקברי צדיקים לקבל הדרכה מרבנים כלום אין לי כוח וזהו...אוף אני ממש לא יודע מה לעשות אם זה..

תודה רבה לכל מי שענה זה עוזר לי לחזור על דברים שאומרים לי וזה שוב מעודד

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t338944#4229035

ב"הצלחה רבה...

היצר הרע לא מעביר בקלות.. ומי שאמר לך שזה יהיה קצר כנראה לא הבין באיזה משבר מדובר..

זו באמת תק' קשה אני ממש מבינה, הרב יובל דיין תמיד אומר שכשמגיע אליך גל גדול פשוט תוריד ת'ראש ותן לו לעבור מעליך, אל תנסה להלחם נגדו, פשוט תוריד ת'ראש. נקבל בהכנעה את הגזרה מלעלה ונראה לה' שעם כל זאת ואף על פי כן אנחנו ממשיכים בדרכו..

גם אם זה אומר שאני מתפללת מאוחר ובהכרח,גם אם זה אומר שאני הולכת בצניעות בהכרח, גם אם אני שומרת מצוות בהכרח-

אני אעשה את זה,כי זה מה שה' רוצה לראות אם אנחנו איתו באש - באש המדליקה וגם השורפת..

אין יאוש..=]

שלרבי לוי יצחק מברדיצ'ב היה סגור לו 10 שנים!!!!!!!

אז לנו יש תק' של חודש חודשיים 3,4, שנה

אבל לרבי לוי  יצחק 10 שנים!!

אולי זה יחזק אותך..

ואולי זה מה שהפך אותו לצדיק?!..

תאמין בעצמך, תשנן לעצמך שאתה יכול! יכול יכול!!

אל תוותר, ועל כל פעם שתצליח, תפנק את עצמך במשהו קטן, אבל אל תתן לעצמך ליפול

שוב בגלל שמחת ההצלחה. תחפש את הכשרונות שלך, תנסה ותנסה...

אל תוותר ואל תתן לעצמך ליפול אם אתה לא מצליח.

תבקש עזרה ממשהו אם אתה חושב שזה גדול עליך, אבל אל תסתיר את הבעיה שלך ואל תתבייש בה!

אנשים יכולים לעזור רק אם הם יודעים מה הבעיה שלך...

אבל מה שבאמת יעזור, זה אמונה בה'! תתפלל, תשתדל. 

תזכור-אנחנו עושים את ההשתדלות וה' עושה את השאר.

רק אל תפסיק להאמין בעצמך ובה'!! 

בהצלחה...

רק אל תתחיל בהרבה מדי... זה מייאש(מנסיון)

תחליט על שעה קבועה שתלמד בה. אל תוותר עליה!

אם אתה מצליח כעבור שבוע-שבועיים (איך שאתה מרגיש),

תוסיף לעצמך עוד חצי שעה-שעה... וככה תמשיך, עד שהלימוד יהפוך למשהו בשגרה,

שבא לך בטבעיות.... תתחיל קודם במה שאתה טוב בו, אח"כ תוסיף.

המון הצלחה, אל תפסיק להאמין בעצמך וביכולותיך,

תאמין בה', שהכל מאיתו, והכל לטובה!

תזכור-אין דבר העומד בפני הרצון!

אתה יכול להצליח!

אם כן אז שמעתי אותו מדבר והוא פשוט מדבר מדהים!!!

ואם קראת מקימי אז זה "בן" מהספר..

יש לי כוח, אני רוצה- אני יכול, מאגר הכוחות הוא לא שלי, "וזכרת את ה' א-לוקיך כי הוא הנותן לך כח לעשות חיל" תגיד להשם-  אני לא אחראי פה על הכח, זה אתה! בבקשה השם תרחם עלי, תן לי כח!, אתה תרגיש איך יורד אליך חוט של חסד יש מריבונו של עולם.

ועוד עצה, קח לך צעדי תינוק בהתקדמות  בשבוע הראשון- 5 דקות בשבוע השני 10 דקות וכן הלאה

אי אפשר לתת קפיצות גבוהות מידי בקניית הרגלים, בשיפור ובמידות, רק טיפות- כמו המים על הסלע (סליחה על הנדושות..) כל פעם, אחרי זמן, תראה שינוי ניכר, וגם אם הוא יהיה קטן- הוא כבר יהיה חלק ממך

ואל תשכח, כל לילה לפני השינה, תגיד לה' תודה על כל הטוב שכן עשית ועל מה שהצלחת, ותבקש עוד- לא צריך התבודדות של שעה, מספיק שתקציב לעצמך 5 דקות אמיתיות!

השם יתברך מודד אותך לפי הרצון וההשתדלות ולא לפי התוצאה...

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....