אני מהבנות שתמיד מצלמות.. תמיד הייתי אם מצלמה

(הייתי.. עד שהלכה לה המצלמה..)

אז חברות שלי שכנעו אותי לעשות פייסבוק.. הם רצו לראות תתמונות

אבל רק כי לא בא לי להיות מכורה לעוד משו...

סגרתי לא השבטתי !! שווה לכם .. זה אחד הדברים המוצלחים !!

http://www.facebook.com/help/contact.php?show_form=delete_account 

תעזרו לעצמכם ...

[רק חבל שהתמכרתי לפה .. לא יותר טוב ]

אחר כך ניסית לעשות את הסיסמא ולא הצלחת????

ותמיד הייתי צריכה לשבת שעות לשלוח את כל התמונות לכולן במייל. ואז בא הפייסבוק- שחברה שלי פתחה בכלל ולא נגעתי בו כי הוא היה באנגלית, אבל אז בא היצור העברי וגיליתי שהוא ממש יעיל

לפני שלוש שנים? וואו!

למה?...היה איזה משחק אחד שכל הכיתה שיחקו בבית ספר...(משהו עם אייקיו, חידות, מבדקים וכאלה..) התלהבתי מהמשחק, עשינו איזה תחרות כיתתית מי השיג יותר ניקוד- זו הסיבה לפתיחה נטו. (רציני לגמרי..חמשוש פעור או לא?)

-למה המשכתי? כי זה דרך נוחה לדבר עם חברים רחוקים ודרך טובה לשמור על קשר.

[אגב, הפייסבוק עצמו הוא לא רע, תרבות הפייסבוק היא רעה- מה זאת אומרת? לתעד כל צעד ושעל שלך ולהפיץ, לחלוק עם 500 חברים (שראית היום במסדרון בית ספר) מידע אישי, לחטט בתמונות שלא קשורות אליך, וכו' רעים, אבל אם אתה נשמר מהם- הפייסבוק הופך ל"דיג'יגדל" מעולה של אייסיקיו ]

בס"ד

תכלס חברה שלי פתחה לי (השם שהיא רשמה הוא לא ממש נכון, ואל תגידו שכן מי שיודע...=]=]) ובהתחלה לא הייתי נכנסת אליו...אחר כך פשוט התחלתי לדבר עם בני דודים שלי שגם שאני פוגשת אותם אנחנו לא ממש מדברים... והסתכלתי בתמונות... בדוגרי הוא לא ממש מעניין=]=]

הייתי צעיר!!!!(כן כן,אני יודע שקשה לכם להאמין אבל גם אני,כן,גם אני הייתי פעם צעיר...)סתם לשמור על קשר אם אנשים שלא כ"כ ופתחתי בחופש וככה היה יותר קל לשמור על קשר(כאילו שצריך את זה,זה כולה חודשיים...)וגם סתם ענין אותי לראות מה זה....אבל היום אני כמעט ולא נכנס....וגם כשכן הייתי נכנס דיי הרבה לא הייתי מהפעילים=לא הייתי מאשר כל אחד ומעלה אלף תמונות ומצ'וטט עם אנשים ומעדכן את הסטטוס וכאלה....אז ככה שאף פעם לא הייתי מכור...

לשמור על קשר עם המשפחה (כולל זו שבחו"ל).

חסמתי כמעט את כל העידכונים האלו שמופיעים בדף החשבון שלך ואני לא מדברת כמעט עם חברות בצ'ט.

כאילו כולם פתחו אזז גמאניי=)*

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....