חשבתי על זה... כל מי שאני מכירה ומת- היה פשוט אדם מוושלם!! אדם שמח, עוזר, צדיק וכו'..
וזה גרם לי איפשהו לא לרצות להיות יותר טובה..כי אולי ה' ייקח גם אותי...
מה אתם חושבים?
חשבתי על זה... כל מי שאני מכירה ומת- היה פשוט אדם מוושלם!! אדם שמח, עוזר, צדיק וכו'..
וזה גרם לי איפשהו לא לרצות להיות יותר טובה..כי אולי ה' ייקח גם אותי...
מה אתם חושבים?
ד' לוקח את מי שסיים ת'תפקיד שלו בעולם.. לא חשבונות שלנו אם הוא היה טוב יותר או פחות.. את צריכה להשתדל להיות טובה כמה שאת יכולה, א"א להכנס לחשבונות האלו..
ד' ייקח אותך ברגע שהוא יחליט, לא משנה כמה טובה היית או רעה..
[לרוב שאנשים מתים נזכרים בדברים הטובים ולכן זה נראה לך 'מוושלם!!' אבל לא, אנ יבטוחה שגם בחיים הם היו טובים, אבל היו להם נק' חולשה.. ולכן זה העבודה שלנו- לנסות למצוא את הטוב לא רק אחרי שאנשים מתים, כשהם עוד בחיים! ..]
אנחנו מגלים מה הם היו. אנחנו מגלים כמה הם היו טובים. "מושלמים". שמחים, עוזרים, צדיקים וכו'.
א-ח-ר-י שהם מתים, אנחנו באמת מגלים מי הם, ומה הם עשו, וכמה בזבזנו שלא נתנו מספיק יחס, חום, הקשבה.. אהבה?
זה פשוט.. כן, מתסכל?
זה כאילו, בהזכרות, בהספדים, בהלוויות -- פתאום כולם אומרים דברים כ"כ יפים שכ"כ עושים חשק להיות טובים כמו שה-ם היו..
וזה לא ככה.
אנשים טובים ו"מושלמים" לא כשהם מתים.
וזאת בדיוק הנק'.
אנחנו פשוט מגלים את זה אח"כ.
"ה' לוקח את כל הטובים" -- כי כולם טובים. כ-ו-ל-ם.
גם אם הם הכי לא קשורים ליהדות וגם אם הם עשו מעשים נוראיים ש.. הם טובים.
נק' למחשבה.
היה איזה סיפור על איזה ח"כ בכנסת[לא זוכרת איך קוראים לו..
] שהודיעו בכנסת שהוא נפטר, ואז אנשים ככה התחילו להספיד אותו..
ואז התברר שהוא היה בבית חולים, במצב קשה- אבל לא מת..
תודו כיף לשמוע מה אנשים היו אומרים עלייך..
זה דברים שבחיים בחיים אנשים לא יאמרו אותם! ]
אולי ה' לא לוקח את כל הטובים, אלא אנחנו הופכים אותם לטובים אחרי שהם מתים.
(למרות שכמובן כולנו טובים בסופו של דבר).
במקום להגיד על אנשים כמה הם טובים אחרי שהם מתו, אולי תכירו בהם כשהם חיים?
אולי במקום להגיד "איך שהוא היה נדיב ונחמד" אפשר להבין את זה עכשיו?
ואז אמרתי- אני לא ימות.. כי אנלא מושלמת..
כל מי שמת- מושלם.. אני כ"כ לא מושלמת.. אז אני לא ימות, אה?
בדיוק היום יש אזכרה של חודש לבנאדם מ-ד-ה-י-ם!
בוגר של הסניף....
שהוא באמת בחור אחד המעולים שהכרתי..
וכל החיים שלו כולם אמרו תמיד שהוא ההכי הכי טוב שיש...
לא תמיד נזכרים כשמאוחר מידיי...
אל תשכחו כל יום להגיד לכל האנשים שאתם אוהבים עד כמה הם חשובים לכם...![]()
אחרי שהר אליהו (זצ"ל) נהיה חולה שמענו עליו, ואז כשהו נפטר באו ודיברו עלו באולפנא, בשהיל רוב הבנות (20 מתוך 28) לא ידעו מי זה היה ורק אז הסבירו ובאמת אז בנות שאלו למה רק עכשו אומרים לנו אחרי שהוא מת איזה awsom הוא היה, אז המורה שלנו הסבירה לנו שזה טבע האדם, שרק אחרי שמישו מת אומרים משו טוב עלו וככה זה עובד, וגם לספר איך הוא כשהוא עדיין חי זה כמו הספד...
טוב=מושלם.
למושלמים אין מה לעשות בעוה"ז.
הם הגיעו לתכלית התיקון שלהם.
חוצמיזה-
טובים הולכים כפרה על חטאים של יהודים.
כל אחד שנגוע בדבר צריך להסתכל על עצמו.
אם יש למשל שבת מחוץ לבית, פתאום בדיוק באותה שבת "אמא הכינה אוכל ממש טעים!!" אבל אם חושבים על זה, היא תמיד מכינה אוכל ממש טעים רק אנחנו לא מעריכים את זה
ככה זה גם עם אנשים... ולכן צריך להתחיל להעריך אנשים יותר
וכשהבנתי שפשוט מסתכלים על הדברים הטובים שלהם, החלטתי לעשות את זה גם לגבי החיים, להבדיל, וגיליתי עוד הרבה אנשים "מושלמים"..... מומלץ לנסות, זה מתכון נהדר לייחסים טובים עם אנשים!
כמו שאומר הפתגם "אין אדם מושלם"-
כי יש לנו תכלית בחיים,
וכל החיים שלנו הם במטרה לעבוד ע"מ להתקרב למושלמות,
אבל-
מתי אדם מושלם?
במותו, כי לאדם יש יעוד בחיים-וכשהוא מסיים את תפקידו,
אז הוא מושלם-ולכן אין לו לאן להתקדם,
והוא מת...
לא כל מי שמת זה אומר שהוא סיים את תפקידו בעולם...
יש לאדם זמן קצוב לחיות בו וכשהזמן נגמר...
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?
בדיוק כמו בחיים האזרחיים
הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.
ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר
אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא
ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.
הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.
בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf
יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.
כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
אשמח לתגובות....
אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"
הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
סתם אני לא אבל משעמם פה רצח!!!!!!!!
!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
יש לי שאלה לכל החברה שהם בתנועת נוער.
ב"ה אני מדריכה בסניף בנ"ע עקיבא נפרד בעירי הנחמדת ובמקביל גם בחבב של הסניף המעורב... השאלה היא האם לעזוב את הסניף המעורב?
רוצה להוסיף שאם אני לא ילך לחבב סביר להניח שלא יהיה לי חברה אחרת...
תודה מראש לכל העונים ברכת ה' עליכם!
אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.
כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.
האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?
האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?
או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?
העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.
מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה? (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)
אולי לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי?
זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...
הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...
אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?
לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.
זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...
אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...
עכשיו מבינים קצת יותר??
אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...
חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך.
אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??
אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...
כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...
בקיצור מורכב ביותר...