ד' לוקח את מי שסיים ת'תפקיד שלו בעולם.. לא חשבונות שלנו אם הוא היה  טוב יותר או פחות.. את צריכה להשתדל להיות טובה כמה שאת  יכולה, א"א להכנס לחשבונות האלו..

ד' ייקח אותך ברגע שהוא יחליט, לא משנה כמה טובה היית או רעה..

[לרוב שאנשים מתים נזכרים בדברים הטובים ולכן זה נראה לך 'מוושלם!!' אבל לא, אנ יבטוחה שגם בחיים הם היו טובים, אבל היו להם נק' חולשה.. ולכן זה העבודה שלנו- לנסות למצוא את הטוב לא רק אחרי שאנשים מתים, כשהם עוד בחיים! ..]

אנחנו מגלים מה הם היו. אנחנו מגלים כמה הם היו טובים. "מושלמים". שמחים, עוזרים, צדיקים וכו'.

א-ח-ר-י שהם מתים, אנחנו באמת מגלים מי הם, ומה הם עשו, וכמה בזבזנו שלא נתנו מספיק יחס, חום, הקשבה.. אהבה?

זה פשוט.. כן, מתסכל?

זה כאילו, בהזכרות, בהספדים, בהלוויות -- פתאום כולם אומרים דברים כ"כ יפים שכ"כ עושים חשק להיות טובים כמו שה-ם היו..

וזה לא ככה.

אנשים טובים ו"מושלמים" לא כשהם מתים.

וזאת בדיוק הנק'.

אנחנו פשוט מגלים את זה אח"כ.

"ה' לוקח את כל הטובים" -- כי כולם טובים. כ-ו-ל-ם.

גם אם הם הכי לא קשורים ליהדות וגם אם הם עשו מעשים נוראיים ש.. הם טובים.

נק' למחשבה.  

היה איזה סיפור על איזה ח"כ בכנסת[לא זוכרת איך קוראים לו..] שהודיעו בכנסת שהוא נפטר, ואז  אנשים ככה התחילו להספיד אותו..

ואז התברר שהוא היה בבית חולים, במצב קשה- אבל לא מת..

תודו כיף לשמוע מה אנשים היו אומרים עלייך..זה דברים שבחיים בחיים אנשים לא יאמרו אותם!  ]

אולי ה' לא לוקח את כל הטובים, אלא אנחנו הופכים אותם לטובים אחרי שהם מתים. (למרות שכמובן כולנו טובים בסופו של דבר).

במקום להגיד על אנשים כמה הם טובים אחרי שהם מתו, אולי תכירו בהם כשהם חיים?

אולי במקום להגיד "איך שהוא היה נדיב ונחמד" אפשר להבין את זה עכשיו?

ואז אמרתי- אני לא ימות.. כי אנלא מושלמת..

כל מי שמת- מושלם.. אני כ"כ לא מושלמת.. אז אני לא ימות, אה?

בדיוק היום יש אזכרה של חודש לבנאדם מ-ד-ה-י-ם!

בוגר של הסניף....

שהוא באמת בחור אחד המעולים שהכרתי..

וכל החיים שלו כולם אמרו תמיד שהוא ההכי הכי טוב שיש...

לא תמיד נזכרים כשמאוחר מידיי...

אל תשכחו כל יום להגיד לכל האנשים שאתם אוהבים עד כמה הם חשובים לכם...

אחרי שהר אליהו (זצ"ל) נהיה חולה שמענו עליו, ואז כשהו נפטר באו ודיברו עלו באולפנא, בשהיל רוב הבנות (20 מתוך 28) לא ידעו מי זה היה ורק אז הסבירו ובאמת אז בנות שאלו למה רק עכשו אומרים לנו אחרי שהוא מת איזה awsom הוא היה, אז המורה שלנו הסבירה לנו שזה טבע האדם, שרק אחרי שמישו מת אומרים משו טוב עלו וככה זה עובד, וגם לספר איך הוא כשהוא עדיין חי זה כמו הספד...

טוב=מושלם.

למושלמים אין מה לעשות בעוה"ז.

הם הגיעו לתכלית התיקון שלהם.

חוצמיזה-

טובים הולכים כפרה על חטאים של יהודים.

כל אחד שנגוע בדבר צריך להסתכל על עצמו.

אם יש למשל שבת מחוץ לבית, פתאום בדיוק באותה שבת "אמא הכינה אוכל ממש טעים!!" אבל אם חושבים על זה, היא תמיד מכינה אוכל ממש טעים רק אנחנו לא מעריכים את זה

ככה זה גם עם אנשים... ולכן צריך להתחיל להעריך אנשים יותר

וכשהבנתי שפשוט מסתכלים על הדברים הטובים שלהם, החלטתי לעשות את זה גם לגבי החיים, להבדיל, וגיליתי עוד הרבה אנשים "מושלמים"..... מומלץ לנסות, זה מתכון נהדר לייחסים טובים עם אנשים!

כמו שאומר הפתגם "אין אדם מושלם"-

כי יש לנו תכלית בחיים,

וכל החיים שלנו הם במטרה לעבוד ע"מ להתקרב למושלמות,

אבל-

מתי אדם מושלם?

במותו, כי לאדם יש יעוד בחיים-וכשהוא מסיים את תפקידו,

אז הוא מושלם-ולכן אין לו לאן להתקדם,

והוא מת...

לא כל מי שמת זה אומר שהוא סיים את תפקידו בעולם...

יש לאדם זמן קצוב לחיות בו וכשהזמן נגמר...

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....