ומתוך כך לענות לעצמך על שאר השאלות.

בכ"מ אולי באמת זה זמן מתאים לחדש את הקשר?

הגעתם כבר לגיל שאפשר להתחיל?

ואז- מה רע?

היא רוצה להתרכז רק בשירות הלאומי שלה, וגם אני, לפי מה שהבנתי, טוב לשקוע לפחות שנה אחת בבנייה שלך עצמך, לפני שאתה מתחיל קשר... לכן אני לא חושב שנרצה - ולפחות היא - אפילו אם נחדש את הקשר, לחדש אותו כבר בשנה הבאה... מצד שני, אולי כן, מי יודע.

חשוב לי לציין עוד דבר: לפני הרבה זמן, שאלתי אותה בצחוק מה לעשות אם ארצה ללמוד בישיבה בעיר שלה (כזכור, החלטנו שאנחונו לא רוצים להפגש...) - והיא הפתיעה אותי ואלא התנגדה, ואמרה שזה לא תהיה בעייה, כי העיר שלה (יחסית) גדולה, ואין שום הכרח שניפגש - במיוחד אם לא נרצה להפגש...

השאלה היא אם זה עדיין רלוונטי, גם כשנפרדנו...

והיא, האם כדאי להתחיל בקשר כבר בשיעור א'. בנות אני יכול יותר להבין: הן מתבגרות מהר יותר (זה ברור לכולם, נכון?) - אבל ידוע שעיקר ההתבגרות הנפשית והשינויים העיקריים של הבן הם דווקא בסוף שנות העשרה, הויי אומר, בזמן שיעור א'/ב/ - אז אולי עדיף לחכות טיפה ואז לחשוב על קשרים עם המין השני?

אתה חושב שהלימוד בשיעור א' הוא כזה בשקדנות עצומה שאי אפשר לסגור את הגמרא,לזוז מהסטנדר ולקפוץ להגיד שלום לבחורה פעם בשבוע? לא מחזיק מזה. אני לא אומר שכדאי להתחיל לצאת בשיעור א' אבל מי שכבר יש לו מישהי על הכוונת...

קודם כל באמת צריך לבנות  את עצמך לפני שיוצאים, וזה הרבה פעמים נעשה ע"י ש"ל או מדרשה

ודבר שני, בהחלט אם יוצאים משקיעים פחות בלימוד, וכל סוג של לימוד.

וזה לא הפעם בשבוע, אלא זה דבר שמטריד, שלוקח ממך כוחות וזמן.

היא לא רוצה אותך, היא לא מעוניינת לחדש את הקשר אתך, אתה צריך לשכוח ממנה.

בס"ד

מה שהבחורה רוצה או מעוניינת זה עניין שלה ורק היא יודעת אותו, ולכן אל תקשיב לאנשים שאומרים לך דברים לא נכונים.. ההצעה שלי ככה:

א. קודם כל תבדוק בצורה אובייקטיבית עם עצמך אם באמת זאת הישיבה שמתאימה לך ע"פ הקריטריונים שבחרת. (אם קשה לך, תשאל את עצמך מה היה קורה אם היית מגלה שהיא שהיא עברה דירה, האם גם אז הייתי רוצה ללמוד בישיבה הזאת?)

ב. במידה והחלטת שזאת הישיבה, ואתה רוצה למנוע מפגשים מיותרים שיפריעו לשניכם, פשוט אל תספר לה שאתה לומד שם.. (גם ככה ניתקתם את הקשר..)

אם בהמשך, כשהעניין יהיה יותר רלוונטי תחליט שאתה רוצה לחדש את הקשר, אני סומכת עליך  שכבר תמצא את הדרכים המתאימות לעשות את זה..

אז שיהיה המון בהצלחה, ואל תשכח שהמטרה שלך בסופו של דבר זה ללמוד תורה .

אתם כבר שנתיים מתכתבים?

ומעולם לא נפגשתם?

ואתם עוד חושבים שזה קשר נפלא?!?

צר לי לבאס אותך ידידי הצעיר, אבל קשרים מסוג זה נידונים לכישלון צרוב...

ואני גם אנסה להסביר:

כשאתה מכיר בן אדם במציאות, אתה מכיר אותו אשכרה. מצד עצמו.

את כל ההבעות פנים, את המבטים, את התנועות גוף, את ההליכה....

ובקשר וירטואלי לא כך הדבר.

אתה מכיר ניק. לא מעבר לזה. ולהכיר ניק משמעותו להכיר רק את סגנון הכתיבה ואת סגנון המחשבה שהיא בוחרת להציג לך. לא מתוך רישעות או משהו, פשוט זה סגנון המדיום הזה, וצריך להבין אותו...

חשוב לי להדגיש, שייתכן בהחלט שייצא מזה קשר בר קיימא, אבל גם ייתכן בהחלט (ואולי אף יותר סביר) שלא...

תרגיל קטן:

תנסה לדמיין אותה. אומרת דברים.

מה עולה לך לראש ישר?

ולו מפני ה"תרגיל" שנתת לי. כי אני יודע איך היא נראית, וגם דברנו בטלפון.

ותרשה/י (בן, בת?) לי לחלוק עליך, שלדעתי גם קשר אפלטוני כזה, אם מתייחסים אליו ברצינות, הוא קשר מועיל ונפלא - גם כשאין בו חיצוניות. ותנסה לחשוב - נראה לך שאחרי התכתבות של שנה וחצי אי אפשר להכיר בנאדם מהצד היותר חשוב שלו, מצד העצמיות שלו? תנועות גוף, זה באמת מה שחשוב? הליכה? את/ה צוחק/ת ממני? אומנם, יש לזה חשיבות, וכמובן שצריך להכיר חיצונית לפני שמתחתנים, אבל אני בהחלט משוכנע שקשר והתאמה נפשית אפשר למצוא גם "בין השורות" תרתי משמע, ואני משוכנע שזה מה שיותר קובע בהחלטה אם להתחתן או לא - ובדבר הזה אני מוכן לומרבפה מלא שראינו שיש התאמה ביננו, בהשקפת העולם, ברמה, בהשכלה, בתחומי העניין, וברמה הכי פשוטה של קשר אמיתי, ללא מניעים חיצוניים. דווקא כאן, לא היו לי את כל הבעיות של החיצוניות, לא היו לי את כל ההתלבטויות הפיזיות - נטו לדעת מה באמת הבנאדם הזה. חותם לך, אין בנאדם בעולם שמכיר אותי יותר טוב מאותה בחורה שהתכתביתץי איתה - היא היחידה שיודעת באמת את הרצונות, השאיפות, החלומות, המחשבות וגם את הכשלונות, הבכי, הקושי והרצון שלי - אין מישהו שיודע כמוה מה עבר עלי בשנתיים האחרונות. גם לא החברים הטובים ביותר שלי.

עד כאן השתפכות (וואי, הייתי חייב את זה...אז תודה.)

אבל מצד שני, אני בהחלט מסכים שצריך קשר במציאות ולא בעולם הוירטואלי כדי להחליט החלטות גורליות, ואני מקווה שבעתיד גם זה יבוא... יתכן שעד אז כבר נשתנה, וזה לא יתאים לנו (הגיל...אוי הגיל...) אבל יתכן שלא...מבין/ה?

אני מניחה שכן, אז תקשיב:

היו היתה ילדה, קטנה, חמודה וחביבה, שגלשה להנאתה באינטרנט.

ביום מהימים, יצא לה במקרה (רק-מה') להתכתב עם עלם חמודות. והשניים התכתבו והתכתבו, והיה להם ממש טוב ביחד. עיקר הקשר וההכירות היו דרך האינטנרט.

באיזשהו שלב הקשר המקסים הנ"ל הסתיים, בהחלטת שניהם (הסיבות הרגילות של גיל צעיר..).

אותה הילדה התבאסה ברמות (וזה תיאור עדין של המציאות דאז). תקופה ארוכה שהיה לה קשה.

ואז מה? אחרי כמה זמן, ובעקבות כמה מפגשים עם העלם הנ"ל, היא התחילה להפנים שבאמת זה לא כל כך היה מתאים, למרות שעל פניו זה היה נראה מוצלח ובעל פוטנציאל גבוה.

ובהסקת מסקנות מכל האירוע הזה, הילדה הבינה והפנימה- שפשוט היה חסר לקשר המעולה הזה תבלין חשוב מאוד, והוא- הכירות אמיתית. לא וירטואלית. פנים אל פנים. לראות איך הוא מתנהג עם חברים, ועם סתם אנשים. ולא במקום סטרילי כמו האינטרנט...

גילוי נאות: אם זה לא היה ברור עד עכשיו- אני היא אותה ילדה

ואני אומרת שאין חכם כבעל הניסיון.

קח את הניסיון שלי, ותשתמש בו באופן הכי טוב שאפשר. (זה לא מחייב שתסכים איתי, אבל לפחות תיקח את זה כחומר מחשבה על הנושא).

אם תרצה עוד שאלות אפשר באישי.

קצת קשה לי לכתוב כאן לעיני כל...

בהצלחה!!!

גם לי היה סיפור עם מישהו מהאינט'. בחור מקסים, שהתכתבתי איתו הרבה מאוד זמן...

היינו חברים ממש ממש ממש טובים - באינטרנט...

הוא עזר לי בהמון דברים, היו לנו שיחות עמוקות ויפות...

בשלב מסוים הוא ביקש מאוד שניפגש, מעבר לאינט'. לא רציתי - מכל הסיבות הידועות... אבל הייתה עוד סיבה אחת, והיא - שהרגשתי שהוא ואני היינו יכולים להיות ידידים טובים מאוד, אבל לא מעבר לזה. שהוא בנאדם מקסים ומיוחד - אבל לא בתור החצי השני שלי...

אבל כן הסכמתי להיפגש - והוא היה בדיוק כמו שחשבתי... מקסים, עם מידות טובות, יכולנו לדבר שעות כמו במחשב וכו' וכו'. אבל לא בשבילי...

אני בהחלט חושבת שאפשר לדעת על בנאדם דרך התכתבות. אני לא אומרת שצריך "להתאבד" על זה, כמובן שאפשר לטעות, וכמובן שצריכים להיות זהירים. אבל אם היו להם שיחות טובות - לא צריך לשלול את זה בגלל העובדה שהם אף פעם לא נפגשו... יכול מאוד להיות שהקשר הזה יצליח גם במציאות.

אני לא יודעת לתת לך עצה לגבי הישיבה... זו שאלה טובה וצריך לחשוב עליה. אבל הייתי חייבת להגיב בקטע של ההיכרות באינט'. אני לא מזלזלת בה בכלל בכלל.

מה שלא תחליט - שיהיה המון ב"הצלחה! ותסמוך על ה'.. הוא ידאג לכוון אתכם לאן שטוב לכם. אנחנו מתלבטים, וה' איתנו...

ייתכנו מצבים שכן מכירים.

אבל צריך לקחת את ההכירות הורטואלית ממש בערבון מוגבל...

לפעמים אנחנו מרגישים שאנחנו שיא המכירים והכל, ובעצם מתחוור לנו שאנחנו שיא הלא מכירים.

קודם כל, ברוכים הבאים לפורום, ובכלל בהצלחה במציאת הישיבה המתאימה לך, זו משימה לא פשוטה.

אני חושב שאתה צריך לשאול את עצמך 4 שאלות (כמות קלאסית), ומוטב שתתייעץ עם אחרים, חברים, אנשי חינוך, הורים, רבנים, ואל תמהר להחליט, כך את הזמן לחשוב על הדברים היטב.

1. האם אתה מוכן לקשר? האם אתה רוצה קשר? האם אתה מוכן להתחתן? (בגיל הזה, במצב הזה, וכו)

סוגיה לא הכי פשוטה, וכזו שצריך לחשוב עליה הרבה ולהתייעץ לא פחות, במיוחד בגיל שלך. 

אם התשובה חיובית או שלילית - הנפקא מינא היא רק אם ליצור איתה קשר, ולהתחיל לצאת איתה, ולהתרשם ולהכיר. 

2. האם הישיבה שנמצא בעיר מגוריה יהווה השפעה מכל סוג?

ההשפעה היחידה שאני חושש ממנו, זה הפחד שאתה כבר מתאר - מהידיעה שאתם באותו העיר, ותצטרך להתמודד עם זה, בכדי שזה לא יפריע לריכוז שלך בלימודים ובישיבה. מעבר לזה, אני לא רואה כל סיבה לחשוש. 

3. פתרון כדוגמת - "יאללה בלאגן" - מעולה מבחינה טכנית. אתה לא צריך לספר לה, ואם הישיבה טובה אז לך לשם, ואם בעוד שנה תרצה לחדש את הקשר, תמיד תוכל. אממה, שזה צריך להיות אחרי שהחלטת לעמוד בסעיפים 1-2. 

4. אם אתה מוצא את עצמך במצב דומה בתחילת שיעור א' - תיגש לרב של השיעור שלך, ודבר איתו על זה.

צודקים האנשים שקשר של התכתבות היא דמיונית מאשר מוחשית, אבל לאדם שחווה אותה, זה נראה אותו דבר, אז קשה ללכת עם הטיעון הזה רחוק. בפועל, אני חושש שאתה "תפוס", ואני לא יודע להעריך כמה. לכן אני רואה את זה כהכרח שהדברים יגיעו לשווים שחורים לבנים, בלי להשאיר טיפה של אזור אפור, בכדי שאתה תוכל להתקדם בבנייה העצמית שלך, בישיבה, ובכלל בחיים.  

בסופו של יום, אתה היחיד שבאמת מבין מה היחס והתפיסה שלך לגבי מי אתה, מה אתה, איפה אתה עומד, ומה אתה רוצה. ולכן על התגובות כאן כולל שלי כמובן, הם בגדר השערות, אף אם השערות טובות

תחשוב היטב על העניין, ותנסה להגדיר לעצמך את הדברים, ותתייעץ עם הסובבים, בכדי לקבל זוויות ראיה שונות. 

המון המון בהצלחה!!

אני רק אומר--

ברוך הבא לפורום

אני חושבת שמנוסה צודקת,

בהתכבות מביעים רק 15% ממה שמורכבת התקשורת הבין-אישית שלנו.

(השאר זה הבעות פנים, אינטונציה, תנועות גוף וכו').

לכן ההתכתבות לא אומרת הרבה דברים לגבי ההתאמה הבין אישית.

מה שכן-

אפשר לדעת שיש התאמה בהסכמה על ערכים משותפים וכו'

(שזה גם חשוב, אבל מידי ראשוני בשביל לדעת שזה אכן מתאים).

לענ"ד יהיה לכם ממש קשה לצאת מהמחשבות על הנושא במשך כ"כ הרבה זמן,

ובמשך כל הזמן הזה אתם תיצרו לעצמכם סרטים...

ואני לא בטוחה שזה טוב.

לכן אני חושבת שכדאי לכם להפגש עכשיו אם אתם מוכנים לנישואים מבחינות אישיות (בגרות וכו')

[וכמובן לקחת בחשבון שזה לא כמו אחרי שיעור א'].

כך תדעו אם אתם מתאימים או לא

ולא תצטרכו למרוח את המחוייבות  (הנפשית והטכנית) לקשר הזה במשך זמן כ"כ ארוך.

לדעתי אנחנו מביעים הרבה יותר. אולי 15% אנחנו לא מביעים בהתכתבות...

התכתבות יכולה לתת הרבה מידע. השאלה היא עד כמה המידע הזה מדוייק, אמין, ומלא.

לפעמין חסר רק אחוז אחד, וזה מה שמשפיע...

לק"י.

בעיקר "מנוסה" ו"שרבוב"..

בקשר וירטואלי אתה בונה קשר על רגש, על כל הביפנוכו...

הרי דיברתם-כשהיה לך ולה נוח.

ברגעי כעס, עצבות, התלהבות וכד' יכולת לבחור שלא לדבר איתה ולכתוב לה.

וגם אם עשית את זה.. הבאת את זה מנק' מבט שבחרת בה.

לעומת זאת-

אם היא היתה מולך היא היתה קולטת את המציאות האמיתית,

איך אתה מתנהג בה, מה תגובת לעניין.

לא משנה כמה כתבת לה ופרטת לה את מה שעשית ואת מה שלא,

זה לא כמו מראה עיניים בזמן אמת.

כשנפגשים בצורה רגילה,

הקשר נבנה קודם כל על מה שנראה לעין,

על התנהגות ומידות.

שכמה שזה "חיצוני" ואתה חושב שהעיקר זה ה"פנימי" שלה...

זה לא באמת פנימי-כי זה בחירה שלה איך להציג הכל.

נכון שגם כשנפגשים עם בני אדם-

זאת הצגה שלהם,

אבל עדיין יש המון דברים שאפשר לראות,

זאת ההתנהגות של אותו האדם.

ואז יש לך את הבחירה-אם זה מתאים לך או לא.

אז גם אם תתחילו עכשיו להיפגש,

תצטרכו לעשות עבודה גדולה,

לשכוח מכל הרגש שקיים ביניכם,

ולנסות להתחיל מהתחלה.

בקיצור, אל תהיה בטוח שהיא מתאימה לך.

תבחר ישיבה על פי שיקולים אחרים שחשובים לך..

גם אם זאת הישיבה העיר שלה.

אגב, בהתחשב בזה שהיא תהיה בשירות לאומי הרי ממילא היא תהיה מחוץ לעיר שלה,

אלא אם היא עושה שירות בעיר שלה..

בהצלחה

צריך להסתכל על ההחלטה בצורה ניטרלית - זת'מרת לא אכפת לך מכלום ללכת לישיבה זו או אחרת רק להתרכז באמת " זה טוב " או ל"לא טוב" ולהחליט ע"פ הבנת הלב הרגש הפנימי של האדם הוא חזק מאד ואם מצליחים להתחבר אליו מגיעיםלמסקנה נכונה

בשביל לקיים עצה זו צריך להתפלל להשם  - לא תפילה חיצונית ( כגון שיש לך 5 דק' פנויות אז אתה מתפלל בלחץ ) אלא תפילה רגועה מתוך שלווה ( זו העצה שלי בתוך דברי רבינו על פי הניסיון המועט שיש לי ) רבינו בעצמו אמר לחסיד שהתייעץ איתו לומר כמה פרקי תהילם - אבל זה וודאי לא מחייב במיוחד בתורת ברסלב שמודגש בה ערך התפילה העצמית של האדם הנובעת מעמקי הלב .

ואחרי כל התפילות איך יודעים שעשית בחירה נכונה ? על שאלה זו אפשר להשיב ממקום אחר  מהגמרא במסכת ברכות ( פרק תשיעי ) הגמרא שם כותבת על סוגי חלומות ומה כל אחד מהם מרמז ובין השאר מובא שם חלום שרואים בו את אליהו הנביא ומשמעותו - נשאלת השאלה מנין לו לאדם שראה את אליהו הנביא ? אלא אם תראה אותו אתה וודאי תדע ....

כך זה גם אצלנו רק לדעתי עוד יותר חזק! כשמתחברים אל הלב  אין הרגשה יותר אמיתית מזה! ( טוב אולי יש אבל גם זה אמיתי ) עד כאן תשובה לשאלה השלישית, מקווה שעזרתי אשמח לתגובה חיובית אם אין אצטער לקרוא תגובה שלילית  .

{ נראה לי ש"העצה " מרבינו תעזור לך גם בשאר ההתלבטויות }

דבר נוסף זה על עצם הקשר לדעתי זה דבר גרוע  ואני יכול להיות כמעט בטוח שהוציא אותך מאיזון אין לי מושג איך אפשר לתקן  כזה דבר אבל אתה מוזמן להתייעץ עם אנשים שמבינים בנושא

מכאן הדרך קצרה להגיע למספר ציוני דרך בשרשור פתיחה שלך זה שאתה קורא לעצמך דוס וכו' אולי במגזר החברתי שלך זה נכון ( אצל היותר מזרוחניקים ) אבל ברוך השם קם ציבור חדש מתוך הציבור הדתי לאומי והחזיר עטרה ליושנה לקיים "כל " דברי תורה וגם דברי המשנה אין להרבות שיחה עם האשה, הפתיחות שלך היתה במקום לא נכון וחבל - כדאי שתדע את מקומך כי דבר כזה אצלי או אצל חבריי היה נחשב לביזיון גדול ( ובעצם גם נפילה - ואני נופל אבל יודע את זה כך שיש לי גם האופציה לתקן ולא לחיות בחוסר דעת שזה דבר גרוע "ומי שאין בו דעת אסור לרחם עליו" 

לסיכום אחי היקר ! מקווה שתתחזק ותמצא את המקום שמתאים לך ולא יהיו לך שום טרדות אלא תוכל לעסוק בתורה לשמה באמת ותזכה ללמוד וללמד ולמצוא את זיווגך האמיתי מתוך קדושה! ( אהה... ) במהרה בימינו אמן !

ביררת את הרגשתה בנושא? נשמע שאתה צריך לסגור בינך לבין עצמך את הנקודה הזו לגבי הקשר שהיה לכם או שעודנו- , (ובמקביל- כמובן שגם לשאול אותה על כך), ורק אחרי שזו תיסגר תוכל להחליט בחכמה על צעדיך כל שהיו (ישיבה, האם אני מתאים לחתונה, איך מפתחים קשר על רקע של בנייה אישית וכדומה)

אחרי הבירור הזה לטעמי יהיה קל יותר לייעץ ולכוון בכל שאר הנקודות

מעבר לכך- חשוב לזכור שהתכתבות ארוכה שלא נושאת איתה מטרה סופה לסבך, כפי שקרה..

הצלחה רבה ובשורות טובות!!

שלום לך אחי היקר! לשאלתך הראשונה הייתי חושב: שלא משנה לאיזה ישיבה תלך

אם עברה כבר חצי שנה ואתה עדיין חושב עליה אז לא יודע אם זה לא יטריד אותך בישיבה אחרת.

ב. אם אתה חושב שזה מתאים לך נפשית הישיבה הזאת אני חושב שאתה כן צריך ללכת, ואז תקנה לך באותה ישיבה רב או מישהו שיוכל לחזק אותך

ולייעץ לך כי באמת אין לך מה להתבייש כי גם(ובעיקר) בשביל הדברים האלה הולכים לישיבה. ובהתחלה אל תרוץ ותגיד לה. קודם כל תתאקלם בישיבה.

ג.אם אתה חושב כך על הישיבה רק בגללה אז דבר ראשון מה יש לך להפסיד

תשאל אותה עוד פעם(והפעם ברצינות) מה קורה אם אתה עכשיו בא ללמוד באותה ישיבה? אם כן אז יש מה להתלבט ואני מציע כן לחכות שנה לפחות. ואם לא אז אין לך חשש ללכת לאותה ישיבה כי היא לא רוצה בקשר. 

בכל זאת אם יש לך רב בישיבה התיכונית שלך שאין לך בעיה לדבר איתו על זה, אז דבר איתו וכמווובן דבר עם הקב"ה כי הוא נותן את העצות הכי טובות!!

נפגשנו במחנה סיירים, והוא היה דוס חבל"ז ואני מתחזקת ושואפת למעלה, הסתכלתי עליו בהערצה

היו לנו שחנ"שים, עמוקים מיני-ים, אבל לשנינו היה ברור שקשר בגיל הזה הוא לא שייך

כך סיימנו את המחנה וחזרנו כל איש לביתו, בלי להחליף טלפונים ובאיחולים הדדיים,

כמו גיבורים מהסרטים ( בלב צורח ומלא געגועים... )

כעבור שבועיים הוא התקשר אלי ולא הייתי בבית

לא האמנתי! לא זזתי מהטלפון כמה ימים עד שהוא צלצל שוב

והסביר שהוא לקח את הטלפון מחבר שלקח מספר של חברה שלי,

היה נראה שזו שיחה יחידה והיא הפכה לקשר של 3 שנים

נפגשנו פעמיים בלבד, במשך 3 שנים, וכשהייתי צריכה לבחור שרל"א והוא ישיבה עמדנו בפני צומת

אני רציתי חתונה והוא לא. שוחחנו שוב ושוב והוא לא היה מעוניין.

אני הייתי שבורה חודשים!!! הייתי מוכנה לתת לו הכל!!!

הייתי מוכנה לחכות לו שנים, אבל הוא לא רצה שאני אחכה כי הוא פחד שמא אחרי שנים הוא לא ירצה

וגם אני הייתי מוכנה לחכות עם הבטחה,

לא לחכות כדי למלא לו את החסר ויום אחד אחרי 6 שנות קשר שהוא יחליט שבעצם אני לא מספיק טובה

ניתקנו קשר עד סוף החופש הגדול שאחרי י"ב.

נסעתי אליו לעיר שלו, ופתאום הבנתי איך כמה חודשים בנפרד גרמו לי לגדול שונה מכיוון הצמיחה שלו

אני פניתי לכיוון אחד והוא- חיפש חופש, התנסות, שחרור...

לא האמנתי שעליו פינטזתי כל כך מלא זמן

שוב ניתקנו קשר- ולא יכולתי להאמין. אחרי חנוכה- ניסיתי שוב ליצור קשר

הייתי כל כך קשורה אליו- בגלל ההרגל הלא-בריא הזה

ושוב, הוא לא רצה להמשיך וזהו.

חיכיתי עד פורים והתחלתי לחפש חתן אחר.

בפסח, ראיתי אותו בחברון- כמעט צרחתי את שמו

אחזתי את עצמי, והלכתי בקצב מהיר, ברחתי רחוק רחוק

הוא קרא לי שוב ושוב וניסיתי להתעלם לא רציתי לראות, לא יכולתי לשאת את זה יותר!

הוא רץ אחרי, שיחקתי אותה קשוחה, שיחה קצרה ויבשה, עם הרבה ברוך השם ובלי שום דבר בעצם

 ואח"כ ישבתי מאחורי בטונאדה להסדיר נשימה ולנגב דמעות

אחרי חודשיים השארתי לו הודעה שהתארסתי

הוא צלצל ולא האמין איך אני עושה לו את זה "תמיד חשבתי שיום אחד באמת נתחתן"

הוא צלצל גם שבוע לפני החתונה לנסות לשכנע אותי לבטל

זה היה אחד הניסיונות הכי קשים שהיו לי בחיים!!!

מידי פעם רציתי לצלצל, לשמוע אותו,

וגם היום כשאני נשואה כבר המון שנים אני מוצאת את עצמי חושבת עליו לפעמים ומתגעגעת

הקשרים האלו פוגעים בקדושת הבית!!

אני מציעה שתלך לישיבה אצלה בעיר ובמקביל תיידע אותה שאתה מעוניין,

שתקבעו תאריך בסביבות אמצע השנה להיפגש לראות אם שייך להתחיל לצאת

כך שזה לא יהרוס לה את השירות ולך תהיה שלווה לדעת שהיא מחכה לך בסוף השנה

בהצלחה

לק"י.

מזועזעת עד עמקי נשמתי... [לא מהאנשים, מהמקרה.]

מניסיון אני יודע שכשמספרים סיפור\כותבים אותו חוזרים לרגע לאותו מקום שבו היינו.

הסיפור ממש נגע לי בלב. 

זה סיפור עצוב מקווה שתעליממנו שהוא לא יפגע לך יותר מדי בקשר עיםנ בעלך...

זכיתי לבעל מדהים!!!!

כבר בתקופת האירוסין הבחנתי בהבדלים- באופי, במידות, בתגובות לסיטואציות שונות, ביחס אליי

פתאום הבנתי שכל מה שחשבתי שיש בבחור ההוא שמתאים לי,

ובגלל שכבר הייתי מאוהבת בו מצאתי תירוצים וסימנים והתאמות

פתאום הבנתי כמה הם לא מתאימים לי, וגיליתי שדווקא תכונות שחשבתי שאין מצב שאני אסתדר איתם-

מתאימים לי כמו כפפה...

הקב"ה ברחמיו המרובים הראה לי כל הזמן שוב ושוב התאמה ברמות מטורפות

בד"כ כשמחברים זוגות יש חיכוכים עד שמתרגלים, מכירים, מבינים שפה

אצלינו זה פשוט לא היה! כאילו הקב"ה נותן לי יד ומחזק אותי בבחירה שקיבלתי,

גם היום כעבור שנים, כמו אז כשהייתי באותה טלטלה עזה,

כשאני אמיתית עם עצמי אני מבינה שהוא פחות מתאים לי והיה בינינו הרבה פחות שלום בית, לדעתי

ואגב, אחד הדברים החשובים בעיני זה הפתיחות עם בעלי

בעלי יודע הכל, גם על ימי משבר שאני חושבת עליו יותר, על כל מה שהיה, והוא אפילו פגש אותו פעם

עברנו את התהליך ביחד, יד ביד, הוא תמך בי והבין, והמתין...

אני חושבת שהכנסת בעלי בסוד העניינים היא הכרחית:

א.מים גנובים ימתקו, ואם הוא לא ידע יכול להיות בזה ניחוח רומנטי פגום (כמו בשיר סיגליות של דיויד ברוזה)

ב. עצם השותפות שמה את שנינו בסירת ההתמודדות עם הקושי

 וגם אם זה קצת צובט בלב הוא יודע שהוא הבחירה המועדפת, שאני בוחרת תמיד- כל יום מחדש

נכון, הייתי נותנת הכל כדי למחוק אותו ואת זכרונו מעל לוח ליבי, אבל לצערי אי אפשר

אני לא באתי מחינוך נפרד וקשרי בוסר עם בנים הייתה נורמה מקובלת בחברה ממנה באתי

אני מצרה על כך מאד, ומשתדלת לתקן ככל יכולתי, ומבקשת מה' רחמים

מה שבטוח- לא כדאי להתחיל עם קשרים כאלה לכתחילה

ממש מזעזע! בעיקר שהוא לא עזב אותך גם אחרי שהתארסת...

נראה לי שבאמת כדאי לפרסם סיפור כזה כדי ללמוד כמה מסוכנים קשרים וירטואליים...

הם פשוט לא אמיתיים ומכניסים לדמיונות שווא...

בעיקרון אני הרבה פעמים מזדהה ולא מגיבה, אבל פעם, זה היה דומה מידי. זה ממש הזכיר לי נשכחות.

זכית שאני מגיבה

לצערי, כן כן, למרות כל הטוב שיצא מזה, גם אני הכרתי מישו באינטרנט, התכתבנו וכו' וכו', מה שאתה מתאר, ואפילו יצאנו. בשלב כלשהו הגעתי למסקנה [שנתיים] שזה פשוט לא חכם במיוחד ככה לבנות את החיים. במיוחד כשההתחלה לא הייתה טובה מיוחד.

יש משהו מיוחד בבניית קשר נכון מההתחלה, ולצערי [וסביר להניח שגם לצערך] שלך לא התחיל טוב במיוחד, וטוב הכוונה לאיך שצריך להתחיל ולהימשך קשר רציני ונורמאלי.

[אני אלך שלב שלב, גם אם זה לפעמים יראה טיפה לא קשור]

אני חושבת שאתה שקוע ממש בתוך זה, רואה לנגד עיניך את הפספוס הגדול, את הרגש בעיקר. תנסה לצאת מתוך זה ולחשוב- זה מה שהיית רוצה לך? ככה היית רוצה שיתחיל קשר לחתונה?

קשה צאת מזה. קשה לראות את הדברים מהצד האחר. יש סרטים בראש. מחשבות. תכנונים, זה בא גם בלי שרוצים. שרבוב כבר ציינה את זה. זה קשה לצאת מזה. מאוד.

אבל- זה לא אומר כלום על הישיבה.

אתה צריך להיות אמיתי עם עצמך ולדעת מתוך כל השיקולים אם בחירת הישיבה הזו ספציפית היא גם באחוזון קטנטן משו שקשור אליה, או שהכל נקי, והבחירה היא רק בגלל אופי הישיבה וכו'..

אם זה לא נקי, זה קצת בעיה. כי אם תלך על זה, סביר להיח שבתחתית הראש תהיה תמיד מקננת מחשבה עמוקה עליה, גם אם לא כל הזמן. זה יופיע ויפריע.

תחשוב על זה, תהיה כן עם עצמך ותחליט לפי זה.

נניח ובחרת את הישיבה הזו,נסה להכין תסריט של איך אתה רוצה שהחיים יתנהלו מעכשיו. האם תהיה בישיבה, באמת, אם שתחשוב על לראות אותה וכו'. האם תהיה שלם עם הישיבה, תלמד תורה, תתייצב בחיים? זה יפריע לך?

ועוד משו, שנה אחרי שנפרדנו, הייתי בשירות באותה העיר [מרחק של עשרה צעדים אולי מהבית שלו].

אני בחרתי להימנע מכל קשר. זה בהתחלה היה קשה, צריך לשנות את כל צורת החשיבה, אבל אם מציבים מטרה ועומדים בה- זו ההרגשה הכי טובה בעולם. אני יודעת שהיה לו קשה, אבל גם הוא התרגל לרעיון וב"ה היה טוב אח"כ.

בסופו של דבר זו בחירה אישית, נאמנות עצמית.

אולי אחרי הישיבה, אולי תוך כדי, תראה שפתאום אתה מוכן לזה יותר. תברר קצת [לא אצלה] תראה אם גם היא מוכנה קצת יותר ואול יזה יהיה רלווטני להמשיך את הקשר, או אולי להתחי לאותו מההתחלה, בצורה נכונה ובריאה.

או שבכלל, הישיבה תשנה את כל המהות והמחשבה ותבין שהיא בכלל לא בשבילך. זה גם יכול לקרות.

מה שהכי חשוב זה לצאת מכל הסרטים והמחשבות ולנסות לחשוב בבהירות. אפילו לכתוב את הדברים על דף מסודר. נקודות. עובדות ומחשבות.

ואני מצטרפת לקודמיי, ול310 במיוחד.

מתנצלת על האורך, על אול ישזה קצת סטה מהנושא, מהעיקר, מקווה שתצליח לברור מזה את מה שנכון בשבילך. בהצלחה רבה בבחירות!

אתה כל חייך עלול להיות בסימן שאלה

לכן חובה עליכם להיפגש

אתה כבר לא ילד

בהחלט כן יכול ליצור קשר עם בחורה

במטרה להתחתן עוד שנה שנתיים

הקשר צריך להיות כך

להיפגש לפחות פעם אחת

לאחר מכן

אם באמת מצאתם חן אחד בעיני השני

בפעם בשנייה

עליכם לשוחח  על העניין בצורה בוגרת

ראשית לומר לה שהקשר יכול להתפתח לכוון רציני וכל מה שסביב

אבל כדאי דבר ראשון לחכות עוד שנתיים עד לקבלת ההחלטה .

ולכדאי ביחד לקבוע כללים שלא יפריעו לכם L:

- לא לדבר כל יום לא להפיגש כל יום

-- להגדיר פגישה של פעם בשבוע בלבד במקום ציבורי ולא להרבה זמן גם את משך הפגישה להגדיר ללא יותר משעתיים .

ולומר  לעלמה הצעירה ש

בזמן הזה שאתם תתבגרו . --אתם תוכלו לבחון את אהבתכם ואת ההיכרות שלכם

.

עכשוו לענין הלימודים שלך

לידיעתך בחיים --

כל דבר שתעשה תמיד במקביל תוכל לעשות דברים אחרים

למשל ..

להיות אבא ללמוד בכולל ולעבוד

ולא יודע מה לחשוב ... אולי היא באמת "זרקה אותך " ??? או שהיא יותר דוסית ממך או מצליחה להתגבר על הדחפים? בכל מקרה להצליח אפשר בכל ישיבה ואם תהיה בישיבה בעיר אחרת ובמיוחד שאתהמציין שהישיבה הייתה בדירוג גבוהה- אבל לא הכי גבוה אז חבל להסתכן לך על בטוח ....

ועוד משהו אינטרנט זה סבבה בשביל לצ'וטט אבל זה לא פנימי ... יש לי חברים שהייתי מציע להם וואלה תתחתנו ויש כאלה - שלא ! לכן עם כל הבושה /חרטה וכו' וכו' תתייעץ עם חבר הורה אח משו ! יש דברים שאם פותחים אותם אז זה כבר לא קשה ! וזה קשור לסוד ההסתר של העולם שאם היה הכל גלוי לא היתה בחירה חופשית ולכן העולם בזה בהעלם...

בעניין הקשר שלך שהיה דווקא עם בת ולא אם בן אני משוכנע שזה נבע ממקום לא טהור ואין מה לעשות ... אני מדמיין את עצמי מתכתב עם מישהי וזה הרבה יותר מושך בבחינת מים גנובים ימתקו... וזה מתחבר למה שכתבו אחרים על קשר כזה שהוא לא ברי נו זה ברור ?!

מה עושים ? לא יודע או שבעצם אף אחד לא יודע חוץ מהשם אז תפנה אליו בצורה טובה תבקש סליחה על זה ששנתיים התכתבת עם אשה ותנסה לתקן את זה לשמור על העיניים ודברים כאלה להתפלל כל יום עשר דקות על שמירת עיניים דברים שהם הפך קשר עם אשה לא לצורך נישואין ולכן גם יכול להיות כדאי לך להיות שנה שנתיים בישיבה גדולה לצורך שינוי שהרי בישיבה תיכונית כל מה שעודשים זה לשחק כדור סל ( טובץץץ גם בגרויות ) והדברים האלה נושאי קדושה וכו' לא מגיעים לשם... טוב אני לא מתיימר להיר את כל הישיבות אבל בכלליזה ככה לכן אתה צריך להתנקות ורק אז להחליט מה אתה עושה .

אז אם ככה לנתק קשר עם הבת שאיתה התכתבת ? לא להתחתן בגלל זה ? לא !  זה יכול להיות בבחינת "תשובת המשקל " אם תעשה את זה בצורה נכונה שיהיה בהצלחה !

מן הסתם יש רבים כמוך ( אני לא יודע אני מנחש ) והם קוראים או חלקם את מה שכתבתי אז אני פונה גם אליהם לבנים תתגברו אני יודע זה הרבה פעמים קשה וליצר הרע יש הרבה כח ולבנות שאצלם הקשר נובע ממניעים שונים לחלוטין תעזרו לבחור שכותב לכם ותנתקו איתו קשר לפני שזה מתחיל בקיצור תרחמו עליו!

ולהנדס ולנווט אותו בדיוק לפי מה שאנחנו חושבים שמתאים לנו מבחינת גיל, השקפה וכו' הוא מוטעה מיסודו. במערכות הרגש כמעט ואין שליטה במיוחד לצעירים כמותכם עם הורמונים בשיא פעילותם. לכן נסה לפקוח עינים, לזהות בדיוק איפה אתה עומד ומה אתה רוצה/לא רוצה ובהתאם לזה לפעוול. אל "תמרח" את עצמך.

את כותבת בנחרצות של היכרות מוחלטת עם כותב הסיפור, ובנחרצות של יש אמת אחת וזהו.

הבחור בן 18, וכבר לא ילד. ויש עשרות סוגים של אנשים, לכן לדעתי זה לא רלוונטי.

והקדושה שלכם.

אני לא בטוח שהייתי עומד בניסיון!!!

לעצם הענין - אני הייתי בסיטואציה דומה. צריך קודם כל לעשות הפרדה בין ענין הקשר לישיבה.

ולכן אם הישיבה היא מתאימה לך נראה לי שראוי שתלמד בה כי "אין אדם לומד תורה אלא במקום שליבו חפץ"

ואת הברור אם המשיכה לישיבה היא בגלל התורה או בגללה.. לדעתי כדאי לברר עם ת"ח שמכיר אותך ותוכל לברר איתו את זה בצורה מסודרת.

אם אני הייתי מדבר איתך פנים אל פנים הייתי שואל אותך מה מצאת בישיבה ולמה היא נראת לך טובה בשבילך וכו'

עצם זה שאתה מסביר את הדברים מול אדם אחר שדורש ממך את נקודת האמת שלך זה כבר יכול לחשוף את הנקודה הזו.

בהצלחה צדיק!!!!

גרמת לי להתחזקות גדולה!!!

קשר וריטואלי הוא ממש לא בריא, אתה בונה קשר שהוא לא נכון מיסודו כמו שכתבה יהודית פוגל. עצם פגישה עם בן אדם, שפה, שפת גוף, אפילו להסתכל בעינים אילו דברים שאין לך אותם בשיחה ויירטואלי.

אני רוצה להוסיף נקודה קטנה, "אדם נמדד בכוסו, כיסו וכעסו" (מקווה שלא טעיתי) , אבל אני רוצה להתייחס כאן לכעסו, אין לך מושג איך אותה בחורה מגיבה במצבים שונים, ומהי שפתה ביום יום, ויכול להיות שכאשר השיחה ביניכם מתנהלת וירטואלית אין לך כל דבר לראות ולקרוא את תגובותיה בעין נכונה ואמיתית.

 - זו דעתי...

ובקשר לישיבה, תנתק את הרגש למרות הקושי, ותערוך טבלה שתכיל את היתרונות והחסרונות של הישיבה ותראה לעומת אחרות,( כמובן במידה ומח אתם מנתקים את הקשר מצידך כמובן), ואז תראה לאן ליבך פונה וחפץ ללמוד.

 בס"ד

1. קשר וירטואלי הוא טעות. נקודה.

2. התייעצות וירטואלית היא טעות לא פחות גדולה. נקודותיים.

3. עדיף ליצור קשר לכתחילי ולא בדיעבד (וזו עוד טעות..),

אי לכך ובהתאם לזאת..

אם לדעתך אינך פנוי רגשית-נפשית-אחר..

תמשיך בחייך הנהדרים, תלמד בישיבה (לימוד לשמה.. ולא לשמה של החברה) 

ואי"ה בבוא היום (בעתו ובזמנו כמובן) תגיע האחת החדשה (או הישנה, לבחירתך..)

והשאר כבר ידוע, גמור ומנוי..

ובחייאת אל תגרום לי לרשום לך פה את טעות מס' 4 

בברכה

צבישי

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!

-דעתי-.

המילה "עיקר" מבלבלת כאן..
אבל הכוונה הבסיס. קודם שיהיה את זה. בלי זה, אין על מה לדבר. אין בכלל מה לנסות.

ניקח את שוק הרכב.

אם אין בלמים שעובדים חלק,
ואין מנוע שפועל חלק,

אין בכלל מה להסתכל על הצבע והצורה וכמה אנשים הוא מסוגל להכיל בתוכו.

עכשיו נניח שיש בסיס.
זה אומר שכל רכב מתאים לך ? לא.
יש כאלה מעדיפים רכב קטן, גדול, בטוח, מהיר, נמוך, גבוה. טוב לשטח, טוב לעיר.

אבל קודם הבסיס.

ככה אני מבין את זה.
כלומר, זה שיש למישהו "לב טוב, והוא מקסים" זה רק -תחילת- הסיפור. לא סוף הסיפור.

במה הוא עובד ? 
מה הוא למד ?
איך הוא מתנהג כשדברים לא מסתדרים כמו שהוא רוצה ? איך הוא עומד בלחץ ?
האם הוא דברן ? שקט ? 

כל אחד והפרמטרים שחשובים לו, ממש כמו בבחירת רכב. כמובן, כל אחד והתקציב שלו (מה שיש לו להציע)

בהצלחה.

אני לא מסתכל מהצד של האדם שיש לו מידות טובות או לב טוב..המשפט הזה בדרך כלל נאמר לאנשים כאיזה משהו להתמקד בו ופחות בחיצוניות(אגב הוא נאמר בעיקר לגברים ממה שאני מכיר) אף פעם לר באמת האמנתי בו כל כך, נכון, יש בו מן האמת אבל בדור הזה להגיד לבחור "העיקר לב טוב ומידות טובות" אם הוא לא צדיק נסתר בנם של קדושים בעיניי זה פחות רלוונטי לנסות למכור לו את זה, והאמת עכשיו כשאני חושב על זה, אני חושב שהרבה שדכנים נופלים שם(גילוי נאות אף פעם לא הלכתי לשדכן/ית) ומרגיש לי שהם לא באמת מתעניינים במה אתה מחפש/ת אלא פשוט לחתן בלי הרבה מאמץ ואז מגיע המשפט " העיקר לב טוב"

חנוכה מלבלב מלא בלבלובי שמחה וכו🦝🔥

השפעה חיובית;)

כתבת בפורום הנכון?

אל תתייאש. בע"ה שלך תבוא כמה שיותר מהר🙏

אוח ישע למתולתל ואני יש דודא אליך 

סליחה @הרמוניה 

בגדת ככה בשירי נשמה? (כן, ככה אני קוראת למזרחית😛) 

אהה אליסיה משהו מה שמה

כן?

נהייתי קצת אובססיבי לשירים שלה ולאחרונה התחלתי לשמוע את כל האלבומים שלה מהעבר, אפילו נרשמתי לTIDAL רק בשבילה.

היא ממש מיוחדת. למען האמת זה בעיקר בגלל הפרסונה... יש לה לב טוב והפרסום לא גרם לה לאבד את זה.

האמת שמאז הנערות לא שמעתי מזרחית קלאסית רק מזרח חסידי חח .. האייל גולן זה היה יותר נוסטלגיה בשבילי אז שמעתי תקופה מסוימת.

מה שאני שומע עכשיו זה בעיקר את אליסיה וחסידי קלאסי. (חח רק אני מסוגל לעשות את השילובים האלה 🤣🤣)

לבריאות

למה, זה הגיוני. אתה גם: יהודי, גם ישראלי, גם מזרחי, גם בן אדם בעולם, גם ילד לשעבר, גם .... הרבה זהויות.

TIDAL זה כמו ספוטייפי רק באיכות גבוהה יותר ...HiFi .. אני משלם רק 20 ומשהו שקל בחודש..

אשכול פריקה חושפני ופוטוגני לא יעזור לך לשחזר את הכבוד האבוד שלך. יש דברים שקשה מאוד לתקן. אפילו הייתי אומר ביזיון...

אני אחזור לי למוזיקה החביבה עלי ואתענג על החברה שאני מארח לעצמי

יום אחד גם אתה תחזור בתשובה

🍿

זה לא יפה אם את אומרת שמזרחית= שירי עגבים...

יש הרבה שירי עגבים וגם סתם שירים מטומטמים שהם לא מזרחיים

ולצערנו רוב המוזיקה היום (בין הפופ הרגיל ובין הפופ המזרחי) היא מטומטמת. בזכותה אתה מעריך יותר מוזיקה איכותית ונהנה ממנה...

השוני שיש בין הפופ המזרחי של היום לבין ימי תחילת ואמצע הז'אנר הזה- לפני עשרים שלושים שנה, בולט מאוד. כבר אין זכר היום למוזיקה שהיו עושים אז.
 

אבל גם היום מדי פעם יש הבלחות, אפילו מדהימות.

נניח פאר טסי הוא מאוד מוכשר, ומי שיסתכל מהצד לא יכול להבין איך מי שכתב והלחין את "מה יהיה מחר" מבזבז את הכשרון שלו על שירים טיפשיים.

אבל שמה הדור נמצא. תרבות רדודה ואנשים שנמצאים בבוץ רגשי, שצמאים לצאת משם ולהגיע לעומקים רגשיים ולקשר אמיתי, אבל הרבה פעמים לא באמת יודעים מה זה כי הם לא חוו את זה או לא מאמינים שיגיעו לזה.

השיר הראשון חסום לי🤭 והשני לא

נכון