ומתוך כך לענות לעצמך על שאר השאלות.

בכ"מ אולי באמת זה זמן מתאים לחדש את הקשר?

הגעתם כבר לגיל שאפשר להתחיל?

ואז- מה רע?

היא רוצה להתרכז רק בשירות הלאומי שלה, וגם אני, לפי מה שהבנתי, טוב לשקוע לפחות שנה אחת בבנייה שלך עצמך, לפני שאתה מתחיל קשר... לכן אני לא חושב שנרצה - ולפחות היא - אפילו אם נחדש את הקשר, לחדש אותו כבר בשנה הבאה... מצד שני, אולי כן, מי יודע.

חשוב לי לציין עוד דבר: לפני הרבה זמן, שאלתי אותה בצחוק מה לעשות אם ארצה ללמוד בישיבה בעיר שלה (כזכור, החלטנו שאנחונו לא רוצים להפגש...) - והיא הפתיעה אותי ואלא התנגדה, ואמרה שזה לא תהיה בעייה, כי העיר שלה (יחסית) גדולה, ואין שום הכרח שניפגש - במיוחד אם לא נרצה להפגש...

השאלה היא אם זה עדיין רלוונטי, גם כשנפרדנו...

והיא, האם כדאי להתחיל בקשר כבר בשיעור א'. בנות אני יכול יותר להבין: הן מתבגרות מהר יותר (זה ברור לכולם, נכון?) - אבל ידוע שעיקר ההתבגרות הנפשית והשינויים העיקריים של הבן הם דווקא בסוף שנות העשרה, הויי אומר, בזמן שיעור א'/ב/ - אז אולי עדיף לחכות טיפה ואז לחשוב על קשרים עם המין השני?

אתה חושב שהלימוד בשיעור א' הוא כזה בשקדנות עצומה שאי אפשר לסגור את הגמרא,לזוז מהסטנדר ולקפוץ להגיד שלום לבחורה פעם בשבוע? לא מחזיק מזה. אני לא אומר שכדאי להתחיל לצאת בשיעור א' אבל מי שכבר יש לו מישהי על הכוונת...

קודם כל באמת צריך לבנות  את עצמך לפני שיוצאים, וזה הרבה פעמים נעשה ע"י ש"ל או מדרשה

ודבר שני, בהחלט אם יוצאים משקיעים פחות בלימוד, וכל סוג של לימוד.

וזה לא הפעם בשבוע, אלא זה דבר שמטריד, שלוקח ממך כוחות וזמן.

היא לא רוצה אותך, היא לא מעוניינת לחדש את הקשר אתך, אתה צריך לשכוח ממנה.

בס"ד

מה שהבחורה רוצה או מעוניינת זה עניין שלה ורק היא יודעת אותו, ולכן אל תקשיב לאנשים שאומרים לך דברים לא נכונים.. ההצעה שלי ככה:

א. קודם כל תבדוק בצורה אובייקטיבית עם עצמך אם באמת זאת הישיבה שמתאימה לך ע"פ הקריטריונים שבחרת. (אם קשה לך, תשאל את עצמך מה היה קורה אם היית מגלה שהיא שהיא עברה דירה, האם גם אז הייתי רוצה ללמוד בישיבה הזאת?)

ב. במידה והחלטת שזאת הישיבה, ואתה רוצה למנוע מפגשים מיותרים שיפריעו לשניכם, פשוט אל תספר לה שאתה לומד שם.. (גם ככה ניתקתם את הקשר..)

אם בהמשך, כשהעניין יהיה יותר רלוונטי תחליט שאתה רוצה לחדש את הקשר, אני סומכת עליך  שכבר תמצא את הדרכים המתאימות לעשות את זה..

אז שיהיה המון בהצלחה, ואל תשכח שהמטרה שלך בסופו של דבר זה ללמוד תורה .

אתם כבר שנתיים מתכתבים?

ומעולם לא נפגשתם?

ואתם עוד חושבים שזה קשר נפלא?!?

צר לי לבאס אותך ידידי הצעיר, אבל קשרים מסוג זה נידונים לכישלון צרוב...

ואני גם אנסה להסביר:

כשאתה מכיר בן אדם במציאות, אתה מכיר אותו אשכרה. מצד עצמו.

את כל ההבעות פנים, את המבטים, את התנועות גוף, את ההליכה....

ובקשר וירטואלי לא כך הדבר.

אתה מכיר ניק. לא מעבר לזה. ולהכיר ניק משמעותו להכיר רק את סגנון הכתיבה ואת סגנון המחשבה שהיא בוחרת להציג לך. לא מתוך רישעות או משהו, פשוט זה סגנון המדיום הזה, וצריך להבין אותו...

חשוב לי להדגיש, שייתכן בהחלט שייצא מזה קשר בר קיימא, אבל גם ייתכן בהחלט (ואולי אף יותר סביר) שלא...

תרגיל קטן:

תנסה לדמיין אותה. אומרת דברים.

מה עולה לך לראש ישר?

ולו מפני ה"תרגיל" שנתת לי. כי אני יודע איך היא נראית, וגם דברנו בטלפון.

ותרשה/י (בן, בת?) לי לחלוק עליך, שלדעתי גם קשר אפלטוני כזה, אם מתייחסים אליו ברצינות, הוא קשר מועיל ונפלא - גם כשאין בו חיצוניות. ותנסה לחשוב - נראה לך שאחרי התכתבות של שנה וחצי אי אפשר להכיר בנאדם מהצד היותר חשוב שלו, מצד העצמיות שלו? תנועות גוף, זה באמת מה שחשוב? הליכה? את/ה צוחק/ת ממני? אומנם, יש לזה חשיבות, וכמובן שצריך להכיר חיצונית לפני שמתחתנים, אבל אני בהחלט משוכנע שקשר והתאמה נפשית אפשר למצוא גם "בין השורות" תרתי משמע, ואני משוכנע שזה מה שיותר קובע בהחלטה אם להתחתן או לא - ובדבר הזה אני מוכן לומרבפה מלא שראינו שיש התאמה ביננו, בהשקפת העולם, ברמה, בהשכלה, בתחומי העניין, וברמה הכי פשוטה של קשר אמיתי, ללא מניעים חיצוניים. דווקא כאן, לא היו לי את כל הבעיות של החיצוניות, לא היו לי את כל ההתלבטויות הפיזיות - נטו לדעת מה באמת הבנאדם הזה. חותם לך, אין בנאדם בעולם שמכיר אותי יותר טוב מאותה בחורה שהתכתביתץי איתה - היא היחידה שיודעת באמת את הרצונות, השאיפות, החלומות, המחשבות וגם את הכשלונות, הבכי, הקושי והרצון שלי - אין מישהו שיודע כמוה מה עבר עלי בשנתיים האחרונות. גם לא החברים הטובים ביותר שלי.

עד כאן השתפכות (וואי, הייתי חייב את זה...אז תודה.)

אבל מצד שני, אני בהחלט מסכים שצריך קשר במציאות ולא בעולם הוירטואלי כדי להחליט החלטות גורליות, ואני מקווה שבעתיד גם זה יבוא... יתכן שעד אז כבר נשתנה, וזה לא יתאים לנו (הגיל...אוי הגיל...) אבל יתכן שלא...מבין/ה?

אני מניחה שכן, אז תקשיב:

היו היתה ילדה, קטנה, חמודה וחביבה, שגלשה להנאתה באינטרנט.

ביום מהימים, יצא לה במקרה (רק-מה') להתכתב עם עלם חמודות. והשניים התכתבו והתכתבו, והיה להם ממש טוב ביחד. עיקר הקשר וההכירות היו דרך האינטנרט.

באיזשהו שלב הקשר המקסים הנ"ל הסתיים, בהחלטת שניהם (הסיבות הרגילות של גיל צעיר..).

אותה הילדה התבאסה ברמות (וזה תיאור עדין של המציאות דאז). תקופה ארוכה שהיה לה קשה.

ואז מה? אחרי כמה זמן, ובעקבות כמה מפגשים עם העלם הנ"ל, היא התחילה להפנים שבאמת זה לא כל כך היה מתאים, למרות שעל פניו זה היה נראה מוצלח ובעל פוטנציאל גבוה.

ובהסקת מסקנות מכל האירוע הזה, הילדה הבינה והפנימה- שפשוט היה חסר לקשר המעולה הזה תבלין חשוב מאוד, והוא- הכירות אמיתית. לא וירטואלית. פנים אל פנים. לראות איך הוא מתנהג עם חברים, ועם סתם אנשים. ולא במקום סטרילי כמו האינטרנט...

גילוי נאות: אם זה לא היה ברור עד עכשיו- אני היא אותה ילדה

ואני אומרת שאין חכם כבעל הניסיון.

קח את הניסיון שלי, ותשתמש בו באופן הכי טוב שאפשר. (זה לא מחייב שתסכים איתי, אבל לפחות תיקח את זה כחומר מחשבה על הנושא).

אם תרצה עוד שאלות אפשר באישי.

קצת קשה לי לכתוב כאן לעיני כל...

בהצלחה!!!

גם לי היה סיפור עם מישהו מהאינט'. בחור מקסים, שהתכתבתי איתו הרבה מאוד זמן...

היינו חברים ממש ממש ממש טובים - באינטרנט...

הוא עזר לי בהמון דברים, היו לנו שיחות עמוקות ויפות...

בשלב מסוים הוא ביקש מאוד שניפגש, מעבר לאינט'. לא רציתי - מכל הסיבות הידועות... אבל הייתה עוד סיבה אחת, והיא - שהרגשתי שהוא ואני היינו יכולים להיות ידידים טובים מאוד, אבל לא מעבר לזה. שהוא בנאדם מקסים ומיוחד - אבל לא בתור החצי השני שלי...

אבל כן הסכמתי להיפגש - והוא היה בדיוק כמו שחשבתי... מקסים, עם מידות טובות, יכולנו לדבר שעות כמו במחשב וכו' וכו'. אבל לא בשבילי...

אני בהחלט חושבת שאפשר לדעת על בנאדם דרך התכתבות. אני לא אומרת שצריך "להתאבד" על זה, כמובן שאפשר לטעות, וכמובן שצריכים להיות זהירים. אבל אם היו להם שיחות טובות - לא צריך לשלול את זה בגלל העובדה שהם אף פעם לא נפגשו... יכול מאוד להיות שהקשר הזה יצליח גם במציאות.

אני לא יודעת לתת לך עצה לגבי הישיבה... זו שאלה טובה וצריך לחשוב עליה. אבל הייתי חייבת להגיב בקטע של ההיכרות באינט'. אני לא מזלזלת בה בכלל בכלל.

מה שלא תחליט - שיהיה המון ב"הצלחה! ותסמוך על ה'.. הוא ידאג לכוון אתכם לאן שטוב לכם. אנחנו מתלבטים, וה' איתנו...

ייתכנו מצבים שכן מכירים.

אבל צריך לקחת את ההכירות הורטואלית ממש בערבון מוגבל...

לפעמים אנחנו מרגישים שאנחנו שיא המכירים והכל, ובעצם מתחוור לנו שאנחנו שיא הלא מכירים.

קודם כל, ברוכים הבאים לפורום, ובכלל בהצלחה במציאת הישיבה המתאימה לך, זו משימה לא פשוטה.

אני חושב שאתה צריך לשאול את עצמך 4 שאלות (כמות קלאסית), ומוטב שתתייעץ עם אחרים, חברים, אנשי חינוך, הורים, רבנים, ואל תמהר להחליט, כך את הזמן לחשוב על הדברים היטב.

1. האם אתה מוכן לקשר? האם אתה רוצה קשר? האם אתה מוכן להתחתן? (בגיל הזה, במצב הזה, וכו)

סוגיה לא הכי פשוטה, וכזו שצריך לחשוב עליה הרבה ולהתייעץ לא פחות, במיוחד בגיל שלך. 

אם התשובה חיובית או שלילית - הנפקא מינא היא רק אם ליצור איתה קשר, ולהתחיל לצאת איתה, ולהתרשם ולהכיר. 

2. האם הישיבה שנמצא בעיר מגוריה יהווה השפעה מכל סוג?

ההשפעה היחידה שאני חושש ממנו, זה הפחד שאתה כבר מתאר - מהידיעה שאתם באותו העיר, ותצטרך להתמודד עם זה, בכדי שזה לא יפריע לריכוז שלך בלימודים ובישיבה. מעבר לזה, אני לא רואה כל סיבה לחשוש. 

3. פתרון כדוגמת - "יאללה בלאגן" - מעולה מבחינה טכנית. אתה לא צריך לספר לה, ואם הישיבה טובה אז לך לשם, ואם בעוד שנה תרצה לחדש את הקשר, תמיד תוכל. אממה, שזה צריך להיות אחרי שהחלטת לעמוד בסעיפים 1-2. 

4. אם אתה מוצא את עצמך במצב דומה בתחילת שיעור א' - תיגש לרב של השיעור שלך, ודבר איתו על זה.

צודקים האנשים שקשר של התכתבות היא דמיונית מאשר מוחשית, אבל לאדם שחווה אותה, זה נראה אותו דבר, אז קשה ללכת עם הטיעון הזה רחוק. בפועל, אני חושש שאתה "תפוס", ואני לא יודע להעריך כמה. לכן אני רואה את זה כהכרח שהדברים יגיעו לשווים שחורים לבנים, בלי להשאיר טיפה של אזור אפור, בכדי שאתה תוכל להתקדם בבנייה העצמית שלך, בישיבה, ובכלל בחיים.  

בסופו של יום, אתה היחיד שבאמת מבין מה היחס והתפיסה שלך לגבי מי אתה, מה אתה, איפה אתה עומד, ומה אתה רוצה. ולכן על התגובות כאן כולל שלי כמובן, הם בגדר השערות, אף אם השערות טובות

תחשוב היטב על העניין, ותנסה להגדיר לעצמך את הדברים, ותתייעץ עם הסובבים, בכדי לקבל זוויות ראיה שונות. 

המון המון בהצלחה!!

אני רק אומר--

ברוך הבא לפורום

אני חושבת שמנוסה צודקת,

בהתכבות מביעים רק 15% ממה שמורכבת התקשורת הבין-אישית שלנו.

(השאר זה הבעות פנים, אינטונציה, תנועות גוף וכו').

לכן ההתכתבות לא אומרת הרבה דברים לגבי ההתאמה הבין אישית.

מה שכן-

אפשר לדעת שיש התאמה בהסכמה על ערכים משותפים וכו'

(שזה גם חשוב, אבל מידי ראשוני בשביל לדעת שזה אכן מתאים).

לענ"ד יהיה לכם ממש קשה לצאת מהמחשבות על הנושא במשך כ"כ הרבה זמן,

ובמשך כל הזמן הזה אתם תיצרו לעצמכם סרטים...

ואני לא בטוחה שזה טוב.

לכן אני חושבת שכדאי לכם להפגש עכשיו אם אתם מוכנים לנישואים מבחינות אישיות (בגרות וכו')

[וכמובן לקחת בחשבון שזה לא כמו אחרי שיעור א'].

כך תדעו אם אתם מתאימים או לא

ולא תצטרכו למרוח את המחוייבות  (הנפשית והטכנית) לקשר הזה במשך זמן כ"כ ארוך.

לדעתי אנחנו מביעים הרבה יותר. אולי 15% אנחנו לא מביעים בהתכתבות...

התכתבות יכולה לתת הרבה מידע. השאלה היא עד כמה המידע הזה מדוייק, אמין, ומלא.

לפעמין חסר רק אחוז אחד, וזה מה שמשפיע...

לק"י.

בעיקר "מנוסה" ו"שרבוב"..

בקשר וירטואלי אתה בונה קשר על רגש, על כל הביפנוכו...

הרי דיברתם-כשהיה לך ולה נוח.

ברגעי כעס, עצבות, התלהבות וכד' יכולת לבחור שלא לדבר איתה ולכתוב לה.

וגם אם עשית את זה.. הבאת את זה מנק' מבט שבחרת בה.

לעומת זאת-

אם היא היתה מולך היא היתה קולטת את המציאות האמיתית,

איך אתה מתנהג בה, מה תגובת לעניין.

לא משנה כמה כתבת לה ופרטת לה את מה שעשית ואת מה שלא,

זה לא כמו מראה עיניים בזמן אמת.

כשנפגשים בצורה רגילה,

הקשר נבנה קודם כל על מה שנראה לעין,

על התנהגות ומידות.

שכמה שזה "חיצוני" ואתה חושב שהעיקר זה ה"פנימי" שלה...

זה לא באמת פנימי-כי זה בחירה שלה איך להציג הכל.

נכון שגם כשנפגשים עם בני אדם-

זאת הצגה שלהם,

אבל עדיין יש המון דברים שאפשר לראות,

זאת ההתנהגות של אותו האדם.

ואז יש לך את הבחירה-אם זה מתאים לך או לא.

אז גם אם תתחילו עכשיו להיפגש,

תצטרכו לעשות עבודה גדולה,

לשכוח מכל הרגש שקיים ביניכם,

ולנסות להתחיל מהתחלה.

בקיצור, אל תהיה בטוח שהיא מתאימה לך.

תבחר ישיבה על פי שיקולים אחרים שחשובים לך..

גם אם זאת הישיבה העיר שלה.

אגב, בהתחשב בזה שהיא תהיה בשירות לאומי הרי ממילא היא תהיה מחוץ לעיר שלה,

אלא אם היא עושה שירות בעיר שלה..

בהצלחה

צריך להסתכל על ההחלטה בצורה ניטרלית - זת'מרת לא אכפת לך מכלום ללכת לישיבה זו או אחרת רק להתרכז באמת " זה טוב " או ל"לא טוב" ולהחליט ע"פ הבנת הלב הרגש הפנימי של האדם הוא חזק מאד ואם מצליחים להתחבר אליו מגיעיםלמסקנה נכונה

בשביל לקיים עצה זו צריך להתפלל להשם  - לא תפילה חיצונית ( כגון שיש לך 5 דק' פנויות אז אתה מתפלל בלחץ ) אלא תפילה רגועה מתוך שלווה ( זו העצה שלי בתוך דברי רבינו על פי הניסיון המועט שיש לי ) רבינו בעצמו אמר לחסיד שהתייעץ איתו לומר כמה פרקי תהילם - אבל זה וודאי לא מחייב במיוחד בתורת ברסלב שמודגש בה ערך התפילה העצמית של האדם הנובעת מעמקי הלב .

ואחרי כל התפילות איך יודעים שעשית בחירה נכונה ? על שאלה זו אפשר להשיב ממקום אחר  מהגמרא במסכת ברכות ( פרק תשיעי ) הגמרא שם כותבת על סוגי חלומות ומה כל אחד מהם מרמז ובין השאר מובא שם חלום שרואים בו את אליהו הנביא ומשמעותו - נשאלת השאלה מנין לו לאדם שראה את אליהו הנביא ? אלא אם תראה אותו אתה וודאי תדע ....

כך זה גם אצלנו רק לדעתי עוד יותר חזק! כשמתחברים אל הלב  אין הרגשה יותר אמיתית מזה! ( טוב אולי יש אבל גם זה אמיתי ) עד כאן תשובה לשאלה השלישית, מקווה שעזרתי אשמח לתגובה חיובית אם אין אצטער לקרוא תגובה שלילית  .

{ נראה לי ש"העצה " מרבינו תעזור לך גם בשאר ההתלבטויות }

דבר נוסף זה על עצם הקשר לדעתי זה דבר גרוע  ואני יכול להיות כמעט בטוח שהוציא אותך מאיזון אין לי מושג איך אפשר לתקן  כזה דבר אבל אתה מוזמן להתייעץ עם אנשים שמבינים בנושא

מכאן הדרך קצרה להגיע למספר ציוני דרך בשרשור פתיחה שלך זה שאתה קורא לעצמך דוס וכו' אולי במגזר החברתי שלך זה נכון ( אצל היותר מזרוחניקים ) אבל ברוך השם קם ציבור חדש מתוך הציבור הדתי לאומי והחזיר עטרה ליושנה לקיים "כל " דברי תורה וגם דברי המשנה אין להרבות שיחה עם האשה, הפתיחות שלך היתה במקום לא נכון וחבל - כדאי שתדע את מקומך כי דבר כזה אצלי או אצל חבריי היה נחשב לביזיון גדול ( ובעצם גם נפילה - ואני נופל אבל יודע את זה כך שיש לי גם האופציה לתקן ולא לחיות בחוסר דעת שזה דבר גרוע "ומי שאין בו דעת אסור לרחם עליו" 

לסיכום אחי היקר ! מקווה שתתחזק ותמצא את המקום שמתאים לך ולא יהיו לך שום טרדות אלא תוכל לעסוק בתורה לשמה באמת ותזכה ללמוד וללמד ולמצוא את זיווגך האמיתי מתוך קדושה! ( אהה... ) במהרה בימינו אמן !

ביררת את הרגשתה בנושא? נשמע שאתה צריך לסגור בינך לבין עצמך את הנקודה הזו לגבי הקשר שהיה לכם או שעודנו- , (ובמקביל- כמובן שגם לשאול אותה על כך), ורק אחרי שזו תיסגר תוכל להחליט בחכמה על צעדיך כל שהיו (ישיבה, האם אני מתאים לחתונה, איך מפתחים קשר על רקע של בנייה אישית וכדומה)

אחרי הבירור הזה לטעמי יהיה קל יותר לייעץ ולכוון בכל שאר הנקודות

מעבר לכך- חשוב לזכור שהתכתבות ארוכה שלא נושאת איתה מטרה סופה לסבך, כפי שקרה..

הצלחה רבה ובשורות טובות!!

שלום לך אחי היקר! לשאלתך הראשונה הייתי חושב: שלא משנה לאיזה ישיבה תלך

אם עברה כבר חצי שנה ואתה עדיין חושב עליה אז לא יודע אם זה לא יטריד אותך בישיבה אחרת.

ב. אם אתה חושב שזה מתאים לך נפשית הישיבה הזאת אני חושב שאתה כן צריך ללכת, ואז תקנה לך באותה ישיבה רב או מישהו שיוכל לחזק אותך

ולייעץ לך כי באמת אין לך מה להתבייש כי גם(ובעיקר) בשביל הדברים האלה הולכים לישיבה. ובהתחלה אל תרוץ ותגיד לה. קודם כל תתאקלם בישיבה.

ג.אם אתה חושב כך על הישיבה רק בגללה אז דבר ראשון מה יש לך להפסיד

תשאל אותה עוד פעם(והפעם ברצינות) מה קורה אם אתה עכשיו בא ללמוד באותה ישיבה? אם כן אז יש מה להתלבט ואני מציע כן לחכות שנה לפחות. ואם לא אז אין לך חשש ללכת לאותה ישיבה כי היא לא רוצה בקשר. 

בכל זאת אם יש לך רב בישיבה התיכונית שלך שאין לך בעיה לדבר איתו על זה, אז דבר איתו וכמווובן דבר עם הקב"ה כי הוא נותן את העצות הכי טובות!!

נפגשנו במחנה סיירים, והוא היה דוס חבל"ז ואני מתחזקת ושואפת למעלה, הסתכלתי עליו בהערצה

היו לנו שחנ"שים, עמוקים מיני-ים, אבל לשנינו היה ברור שקשר בגיל הזה הוא לא שייך

כך סיימנו את המחנה וחזרנו כל איש לביתו, בלי להחליף טלפונים ובאיחולים הדדיים,

כמו גיבורים מהסרטים ( בלב צורח ומלא געגועים... )

כעבור שבועיים הוא התקשר אלי ולא הייתי בבית

לא האמנתי! לא זזתי מהטלפון כמה ימים עד שהוא צלצל שוב

והסביר שהוא לקח את הטלפון מחבר שלקח מספר של חברה שלי,

היה נראה שזו שיחה יחידה והיא הפכה לקשר של 3 שנים

נפגשנו פעמיים בלבד, במשך 3 שנים, וכשהייתי צריכה לבחור שרל"א והוא ישיבה עמדנו בפני צומת

אני רציתי חתונה והוא לא. שוחחנו שוב ושוב והוא לא היה מעוניין.

אני הייתי שבורה חודשים!!! הייתי מוכנה לתת לו הכל!!!

הייתי מוכנה לחכות לו שנים, אבל הוא לא רצה שאני אחכה כי הוא פחד שמא אחרי שנים הוא לא ירצה

וגם אני הייתי מוכנה לחכות עם הבטחה,

לא לחכות כדי למלא לו את החסר ויום אחד אחרי 6 שנות קשר שהוא יחליט שבעצם אני לא מספיק טובה

ניתקנו קשר עד סוף החופש הגדול שאחרי י"ב.

נסעתי אליו לעיר שלו, ופתאום הבנתי איך כמה חודשים בנפרד גרמו לי לגדול שונה מכיוון הצמיחה שלו

אני פניתי לכיוון אחד והוא- חיפש חופש, התנסות, שחרור...

לא האמנתי שעליו פינטזתי כל כך מלא זמן

שוב ניתקנו קשר- ולא יכולתי להאמין. אחרי חנוכה- ניסיתי שוב ליצור קשר

הייתי כל כך קשורה אליו- בגלל ההרגל הלא-בריא הזה

ושוב, הוא לא רצה להמשיך וזהו.

חיכיתי עד פורים והתחלתי לחפש חתן אחר.

בפסח, ראיתי אותו בחברון- כמעט צרחתי את שמו

אחזתי את עצמי, והלכתי בקצב מהיר, ברחתי רחוק רחוק

הוא קרא לי שוב ושוב וניסיתי להתעלם לא רציתי לראות, לא יכולתי לשאת את זה יותר!

הוא רץ אחרי, שיחקתי אותה קשוחה, שיחה קצרה ויבשה, עם הרבה ברוך השם ובלי שום דבר בעצם

 ואח"כ ישבתי מאחורי בטונאדה להסדיר נשימה ולנגב דמעות

אחרי חודשיים השארתי לו הודעה שהתארסתי

הוא צלצל ולא האמין איך אני עושה לו את זה "תמיד חשבתי שיום אחד באמת נתחתן"

הוא צלצל גם שבוע לפני החתונה לנסות לשכנע אותי לבטל

זה היה אחד הניסיונות הכי קשים שהיו לי בחיים!!!

מידי פעם רציתי לצלצל, לשמוע אותו,

וגם היום כשאני נשואה כבר המון שנים אני מוצאת את עצמי חושבת עליו לפעמים ומתגעגעת

הקשרים האלו פוגעים בקדושת הבית!!

אני מציעה שתלך לישיבה אצלה בעיר ובמקביל תיידע אותה שאתה מעוניין,

שתקבעו תאריך בסביבות אמצע השנה להיפגש לראות אם שייך להתחיל לצאת

כך שזה לא יהרוס לה את השירות ולך תהיה שלווה לדעת שהיא מחכה לך בסוף השנה

בהצלחה

לק"י.

מזועזעת עד עמקי נשמתי... [לא מהאנשים, מהמקרה.]

מניסיון אני יודע שכשמספרים סיפור\כותבים אותו חוזרים לרגע לאותו מקום שבו היינו.

הסיפור ממש נגע לי בלב. 

זה סיפור עצוב מקווה שתעליממנו שהוא לא יפגע לך יותר מדי בקשר עיםנ בעלך...

זכיתי לבעל מדהים!!!!

כבר בתקופת האירוסין הבחנתי בהבדלים- באופי, במידות, בתגובות לסיטואציות שונות, ביחס אליי

פתאום הבנתי שכל מה שחשבתי שיש בבחור ההוא שמתאים לי,

ובגלל שכבר הייתי מאוהבת בו מצאתי תירוצים וסימנים והתאמות

פתאום הבנתי כמה הם לא מתאימים לי, וגיליתי שדווקא תכונות שחשבתי שאין מצב שאני אסתדר איתם-

מתאימים לי כמו כפפה...

הקב"ה ברחמיו המרובים הראה לי כל הזמן שוב ושוב התאמה ברמות מטורפות

בד"כ כשמחברים זוגות יש חיכוכים עד שמתרגלים, מכירים, מבינים שפה

אצלינו זה פשוט לא היה! כאילו הקב"ה נותן לי יד ומחזק אותי בבחירה שקיבלתי,

גם היום כעבור שנים, כמו אז כשהייתי באותה טלטלה עזה,

כשאני אמיתית עם עצמי אני מבינה שהוא פחות מתאים לי והיה בינינו הרבה פחות שלום בית, לדעתי

ואגב, אחד הדברים החשובים בעיני זה הפתיחות עם בעלי

בעלי יודע הכל, גם על ימי משבר שאני חושבת עליו יותר, על כל מה שהיה, והוא אפילו פגש אותו פעם

עברנו את התהליך ביחד, יד ביד, הוא תמך בי והבין, והמתין...

אני חושבת שהכנסת בעלי בסוד העניינים היא הכרחית:

א.מים גנובים ימתקו, ואם הוא לא ידע יכול להיות בזה ניחוח רומנטי פגום (כמו בשיר סיגליות של דיויד ברוזה)

ב. עצם השותפות שמה את שנינו בסירת ההתמודדות עם הקושי

 וגם אם זה קצת צובט בלב הוא יודע שהוא הבחירה המועדפת, שאני בוחרת תמיד- כל יום מחדש

נכון, הייתי נותנת הכל כדי למחוק אותו ואת זכרונו מעל לוח ליבי, אבל לצערי אי אפשר

אני לא באתי מחינוך נפרד וקשרי בוסר עם בנים הייתה נורמה מקובלת בחברה ממנה באתי

אני מצרה על כך מאד, ומשתדלת לתקן ככל יכולתי, ומבקשת מה' רחמים

מה שבטוח- לא כדאי להתחיל עם קשרים כאלה לכתחילה

ממש מזעזע! בעיקר שהוא לא עזב אותך גם אחרי שהתארסת...

נראה לי שבאמת כדאי לפרסם סיפור כזה כדי ללמוד כמה מסוכנים קשרים וירטואליים...

הם פשוט לא אמיתיים ומכניסים לדמיונות שווא...

בעיקרון אני הרבה פעמים מזדהה ולא מגיבה, אבל פעם, זה היה דומה מידי. זה ממש הזכיר לי נשכחות.

זכית שאני מגיבה

לצערי, כן כן, למרות כל הטוב שיצא מזה, גם אני הכרתי מישו באינטרנט, התכתבנו וכו' וכו', מה שאתה מתאר, ואפילו יצאנו. בשלב כלשהו הגעתי למסקנה [שנתיים] שזה פשוט לא חכם במיוחד ככה לבנות את החיים. במיוחד כשההתחלה לא הייתה טובה מיוחד.

יש משהו מיוחד בבניית קשר נכון מההתחלה, ולצערי [וסביר להניח שגם לצערך] שלך לא התחיל טוב במיוחד, וטוב הכוונה לאיך שצריך להתחיל ולהימשך קשר רציני ונורמאלי.

[אני אלך שלב שלב, גם אם זה לפעמים יראה טיפה לא קשור]

אני חושבת שאתה שקוע ממש בתוך זה, רואה לנגד עיניך את הפספוס הגדול, את הרגש בעיקר. תנסה לצאת מתוך זה ולחשוב- זה מה שהיית רוצה לך? ככה היית רוצה שיתחיל קשר לחתונה?

קשה צאת מזה. קשה לראות את הדברים מהצד האחר. יש סרטים בראש. מחשבות. תכנונים, זה בא גם בלי שרוצים. שרבוב כבר ציינה את זה. זה קשה לצאת מזה. מאוד.

אבל- זה לא אומר כלום על הישיבה.

אתה צריך להיות אמיתי עם עצמך ולדעת מתוך כל השיקולים אם בחירת הישיבה הזו ספציפית היא גם באחוזון קטנטן משו שקשור אליה, או שהכל נקי, והבחירה היא רק בגלל אופי הישיבה וכו'..

אם זה לא נקי, זה קצת בעיה. כי אם תלך על זה, סביר להיח שבתחתית הראש תהיה תמיד מקננת מחשבה עמוקה עליה, גם אם לא כל הזמן. זה יופיע ויפריע.

תחשוב על זה, תהיה כן עם עצמך ותחליט לפי זה.

נניח ובחרת את הישיבה הזו,נסה להכין תסריט של איך אתה רוצה שהחיים יתנהלו מעכשיו. האם תהיה בישיבה, באמת, אם שתחשוב על לראות אותה וכו'. האם תהיה שלם עם הישיבה, תלמד תורה, תתייצב בחיים? זה יפריע לך?

ועוד משו, שנה אחרי שנפרדנו, הייתי בשירות באותה העיר [מרחק של עשרה צעדים אולי מהבית שלו].

אני בחרתי להימנע מכל קשר. זה בהתחלה היה קשה, צריך לשנות את כל צורת החשיבה, אבל אם מציבים מטרה ועומדים בה- זו ההרגשה הכי טובה בעולם. אני יודעת שהיה לו קשה, אבל גם הוא התרגל לרעיון וב"ה היה טוב אח"כ.

בסופו של דבר זו בחירה אישית, נאמנות עצמית.

אולי אחרי הישיבה, אולי תוך כדי, תראה שפתאום אתה מוכן לזה יותר. תברר קצת [לא אצלה] תראה אם גם היא מוכנה קצת יותר ואול יזה יהיה רלווטני להמשיך את הקשר, או אולי להתחי לאותו מההתחלה, בצורה נכונה ובריאה.

או שבכלל, הישיבה תשנה את כל המהות והמחשבה ותבין שהיא בכלל לא בשבילך. זה גם יכול לקרות.

מה שהכי חשוב זה לצאת מכל הסרטים והמחשבות ולנסות לחשוב בבהירות. אפילו לכתוב את הדברים על דף מסודר. נקודות. עובדות ומחשבות.

ואני מצטרפת לקודמיי, ול310 במיוחד.

מתנצלת על האורך, על אול ישזה קצת סטה מהנושא, מהעיקר, מקווה שתצליח לברור מזה את מה שנכון בשבילך. בהצלחה רבה בבחירות!

אתה כל חייך עלול להיות בסימן שאלה

לכן חובה עליכם להיפגש

אתה כבר לא ילד

בהחלט כן יכול ליצור קשר עם בחורה

במטרה להתחתן עוד שנה שנתיים

הקשר צריך להיות כך

להיפגש לפחות פעם אחת

לאחר מכן

אם באמת מצאתם חן אחד בעיני השני

בפעם בשנייה

עליכם לשוחח  על העניין בצורה בוגרת

ראשית לומר לה שהקשר יכול להתפתח לכוון רציני וכל מה שסביב

אבל כדאי דבר ראשון לחכות עוד שנתיים עד לקבלת ההחלטה .

ולכדאי ביחד לקבוע כללים שלא יפריעו לכם L:

- לא לדבר כל יום לא להפיגש כל יום

-- להגדיר פגישה של פעם בשבוע בלבד במקום ציבורי ולא להרבה זמן גם את משך הפגישה להגדיר ללא יותר משעתיים .

ולומר  לעלמה הצעירה ש

בזמן הזה שאתם תתבגרו . --אתם תוכלו לבחון את אהבתכם ואת ההיכרות שלכם

.

עכשוו לענין הלימודים שלך

לידיעתך בחיים --

כל דבר שתעשה תמיד במקביל תוכל לעשות דברים אחרים

למשל ..

להיות אבא ללמוד בכולל ולעבוד

ולא יודע מה לחשוב ... אולי היא באמת "זרקה אותך " ??? או שהיא יותר דוסית ממך או מצליחה להתגבר על הדחפים? בכל מקרה להצליח אפשר בכל ישיבה ואם תהיה בישיבה בעיר אחרת ובמיוחד שאתהמציין שהישיבה הייתה בדירוג גבוהה- אבל לא הכי גבוה אז חבל להסתכן לך על בטוח ....

ועוד משהו אינטרנט זה סבבה בשביל לצ'וטט אבל זה לא פנימי ... יש לי חברים שהייתי מציע להם וואלה תתחתנו ויש כאלה - שלא ! לכן עם כל הבושה /חרטה וכו' וכו' תתייעץ עם חבר הורה אח משו ! יש דברים שאם פותחים אותם אז זה כבר לא קשה ! וזה קשור לסוד ההסתר של העולם שאם היה הכל גלוי לא היתה בחירה חופשית ולכן העולם בזה בהעלם...

בעניין הקשר שלך שהיה דווקא עם בת ולא אם בן אני משוכנע שזה נבע ממקום לא טהור ואין מה לעשות ... אני מדמיין את עצמי מתכתב עם מישהי וזה הרבה יותר מושך בבחינת מים גנובים ימתקו... וזה מתחבר למה שכתבו אחרים על קשר כזה שהוא לא ברי נו זה ברור ?!

מה עושים ? לא יודע או שבעצם אף אחד לא יודע חוץ מהשם אז תפנה אליו בצורה טובה תבקש סליחה על זה ששנתיים התכתבת עם אשה ותנסה לתקן את זה לשמור על העיניים ודברים כאלה להתפלל כל יום עשר דקות על שמירת עיניים דברים שהם הפך קשר עם אשה לא לצורך נישואין ולכן גם יכול להיות כדאי לך להיות שנה שנתיים בישיבה גדולה לצורך שינוי שהרי בישיבה תיכונית כל מה שעודשים זה לשחק כדור סל ( טובץץץ גם בגרויות ) והדברים האלה נושאי קדושה וכו' לא מגיעים לשם... טוב אני לא מתיימר להיר את כל הישיבות אבל בכלליזה ככה לכן אתה צריך להתנקות ורק אז להחליט מה אתה עושה .

אז אם ככה לנתק קשר עם הבת שאיתה התכתבת ? לא להתחתן בגלל זה ? לא !  זה יכול להיות בבחינת "תשובת המשקל " אם תעשה את זה בצורה נכונה שיהיה בהצלחה !

מן הסתם יש רבים כמוך ( אני לא יודע אני מנחש ) והם קוראים או חלקם את מה שכתבתי אז אני פונה גם אליהם לבנים תתגברו אני יודע זה הרבה פעמים קשה וליצר הרע יש הרבה כח ולבנות שאצלם הקשר נובע ממניעים שונים לחלוטין תעזרו לבחור שכותב לכם ותנתקו איתו קשר לפני שזה מתחיל בקיצור תרחמו עליו!

ולהנדס ולנווט אותו בדיוק לפי מה שאנחנו חושבים שמתאים לנו מבחינת גיל, השקפה וכו' הוא מוטעה מיסודו. במערכות הרגש כמעט ואין שליטה במיוחד לצעירים כמותכם עם הורמונים בשיא פעילותם. לכן נסה לפקוח עינים, לזהות בדיוק איפה אתה עומד ומה אתה רוצה/לא רוצה ובהתאם לזה לפעוול. אל "תמרח" את עצמך.

את כותבת בנחרצות של היכרות מוחלטת עם כותב הסיפור, ובנחרצות של יש אמת אחת וזהו.

הבחור בן 18, וכבר לא ילד. ויש עשרות סוגים של אנשים, לכן לדעתי זה לא רלוונטי.

והקדושה שלכם.

אני לא בטוח שהייתי עומד בניסיון!!!

לעצם הענין - אני הייתי בסיטואציה דומה. צריך קודם כל לעשות הפרדה בין ענין הקשר לישיבה.

ולכן אם הישיבה היא מתאימה לך נראה לי שראוי שתלמד בה כי "אין אדם לומד תורה אלא במקום שליבו חפץ"

ואת הברור אם המשיכה לישיבה היא בגלל התורה או בגללה.. לדעתי כדאי לברר עם ת"ח שמכיר אותך ותוכל לברר איתו את זה בצורה מסודרת.

אם אני הייתי מדבר איתך פנים אל פנים הייתי שואל אותך מה מצאת בישיבה ולמה היא נראת לך טובה בשבילך וכו'

עצם זה שאתה מסביר את הדברים מול אדם אחר שדורש ממך את נקודת האמת שלך זה כבר יכול לחשוף את הנקודה הזו.

בהצלחה צדיק!!!!

גרמת לי להתחזקות גדולה!!!

קשר וריטואלי הוא ממש לא בריא, אתה בונה קשר שהוא לא נכון מיסודו כמו שכתבה יהודית פוגל. עצם פגישה עם בן אדם, שפה, שפת גוף, אפילו להסתכל בעינים אילו דברים שאין לך אותם בשיחה ויירטואלי.

אני רוצה להוסיף נקודה קטנה, "אדם נמדד בכוסו, כיסו וכעסו" (מקווה שלא טעיתי) , אבל אני רוצה להתייחס כאן לכעסו, אין לך מושג איך אותה בחורה מגיבה במצבים שונים, ומהי שפתה ביום יום, ויכול להיות שכאשר השיחה ביניכם מתנהלת וירטואלית אין לך כל דבר לראות ולקרוא את תגובותיה בעין נכונה ואמיתית.

 - זו דעתי...

ובקשר לישיבה, תנתק את הרגש למרות הקושי, ותערוך טבלה שתכיל את היתרונות והחסרונות של הישיבה ותראה לעומת אחרות,( כמובן במידה ומח אתם מנתקים את הקשר מצידך כמובן), ואז תראה לאן ליבך פונה וחפץ ללמוד.

 בס"ד

1. קשר וירטואלי הוא טעות. נקודה.

2. התייעצות וירטואלית היא טעות לא פחות גדולה. נקודותיים.

3. עדיף ליצור קשר לכתחילי ולא בדיעבד (וזו עוד טעות..),

אי לכך ובהתאם לזאת..

אם לדעתך אינך פנוי רגשית-נפשית-אחר..

תמשיך בחייך הנהדרים, תלמד בישיבה (לימוד לשמה.. ולא לשמה של החברה) 

ואי"ה בבוא היום (בעתו ובזמנו כמובן) תגיע האחת החדשה (או הישנה, לבחירתך..)

והשאר כבר ידוע, גמור ומנוי..

ובחייאת אל תגרום לי לרשום לך פה את טעות מס' 4 

בברכה

צבישי

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

יש שיר כזה

אגב זו תשובה לכל אתגר

חתן מתוק מדבש*

אני חושב שכולנו רוצים לבנות בית ורק מחכים לזה

שיעור ד' זה לא צעיר

לא צריך לקחת אותי כפרוייקט כדי לשדך לי?

אבל אני כופר וצעיר מכדי להכיר בחורות שיתאימו לך

זקן בעלז. ואולי אתה לא מכיר בחורות שיתאימי לי אבל אולי את הסגנון כן

את הסגנון ודאי שאני מכיר, אבל את הבחורות לא

מתחיל שיעור ג'

להכיר בנות בסגנון זה כבר משהו אחר. השאלה יותר מי יכול לעזור לי להכיר

לא הייתי חושש מזה לשניה

במקומי; שיר או סיפור וכו'. חוששת שהוא יעשה זאת טוב יותר.

ולזה אני לא מוכנה. באמת רוצה להאמין שאף פעם לא

יוכל להחליף את האדם, את היצירתיות האנושית.

אחרת, מה אנחנו עושים פה בכלל?

מהסיבה הפשוטה שאיני אוהב לנהל שיחות.

הרימו כוס לחייו ואמרו: "ומה עלינו לספר למלך על אודותיך, זנון?".

"לא כלום", השיב להם, "מלבד שישנו איש זקן באתונה שיכול לשתוק בשעת משתה".

"על הפטפטנות", פלוטרכוס.

טאקט ויכולת להתאים את עצמך לסיטואציה שאתה נמצא בה היא נכללת בכישורי חברה בסיסיים.

ברור שיש מקרים שעדיף לוותר על הנימוסים ולדבר ישירות, אבל הרבה יותר מעצבן בן אדם שלא יודע להתאים את עצמו לסיטואציה.

אוקי,

למשל אם בן אדם "מתאים את עצמו לסיטואציה" ולמעשה נרצה או לא, צבוע כלפי הצד השני,

איך נדע שהוא לא עושה את זה איתנו ?

כי אצל הבן אדם הישיר, עם כולם, נדע שמה שהוא אומר, זה מה שהוא חושב

ואם הוא רוצה "להתאים את עצמו לסיטואציה", הוא לא מחרטט הוא פשוט שותק.

ואם הוא אוהב את הצד השני הוא מחייך לו ואם הוא לא אוהב הוא לא מחייך. הכל ברור. בלי לעגל פינות. בלי צביעות.

אחרי ההבהרה הזו,

איזה אופי תעדיפו יותר ?

גם אני מעדיף בחורה יפה וגם שמאוד אוהבת את המטבח וגם אוהבת מאוד לגדל ולחנך ילדים (ממש אוהבת, נהנית מזה)

אבל מה אני מעדיף יותר ? שתאהב לגדל ולחנך ילדים.

אין לי בעיה שהיא לא תהיה יפה ושלא תאהב את המטבח, למרות שגם אלה דברים חשובים, אבל אם צריך לבחור, בחרתי. ויתרתי.

רואה ? עניתי על התשובה.

עכשיו תורכם (פנייה לנשים וגברים)

מה חשוב לכם יותר ? ישיר כלפי כולם (סותם במקרה שלא רוצה לפגוע אבל לא מחייך ולא מספר סיפורי סבתא)

או...מעגל פינות ? זורם ? ונרצה או לא מחרטט קלות. או זה או זה.

זו השאלה.

שאלה שיש לה תשובה ברורה מאוד וניתן לענות עליה בצורה החלטית,

גם אם זה פחות נח, אבל זה פורום אנונימי, אז אני מאמין שזה אפשרי.

זכיה ב 20 מיליון שקל בשנה הקרובה , לעונים.

שייך,

סביר מאוד שאפילו לא קיבלו את הפרטים שלך בגלל זה.

לפעמים דווקא כשהאדם כבר לא רלוונטי עבורנו הדמיון מתחיל להשלים את כל מה שלא באמת קרה. הוא בונה בראש מה היה יכול להיות ובקלות מצייר תמונה מושלמת ( מידי) שלא בטוח שהייתה קיימת במציאות.

כשאתה רואה אותה עם בעל וילד אתה לא באמת רואה את החיים שהיו יכולים להיות לכם. אתה רואה תוצאה מוגמרת והמוח באופן טבעי משלים את החסר..

אל תשכח שגם אם הייתם נפגשים אף אחד לא יודע אם באמת הייתם מתאימים. יש הבדל גדול בין פוטנציאל שדמיינו במשך שנים לבין זוגיות אמיתית שנבנת יום יום .

ובעיניי, המשפט שכתבת מה אני אמצא? הוא כנראה הדבר שבאמת יושב מתחת לכל זה. מתי שלי תגיע

אל תיתן למחשבות האלה לשכנע אותך שפספסת את האחת. יכול להיות שהן פשוט מזכירות לך כמה אתה רוצה כבר להקים בית משלך. וגם זה, בעזרת ה' יגיע.

ועם כל מה שכתבתי לי יש כלל ישר שקופץ לי לא להשוות לאחרים תתרכז בעצמך זה באמת הרבה יותר כיף

זה באמת מה שחשתבי בהתחלה... מי אמר שאנחנו בכלל מתאימים. וזהעבד טוב

רק שבחודש האחרון לא יודע פתאום נכנס למח

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

קשה לדעת.