ומתוך כך לענות לעצמך על שאר השאלות.

בכ"מ אולי באמת זה זמן מתאים לחדש את הקשר?

הגעתם כבר לגיל שאפשר להתחיל?

ואז- מה רע?

היא רוצה להתרכז רק בשירות הלאומי שלה, וגם אני, לפי מה שהבנתי, טוב לשקוע לפחות שנה אחת בבנייה שלך עצמך, לפני שאתה מתחיל קשר... לכן אני לא חושב שנרצה - ולפחות היא - אפילו אם נחדש את הקשר, לחדש אותו כבר בשנה הבאה... מצד שני, אולי כן, מי יודע.

חשוב לי לציין עוד דבר: לפני הרבה זמן, שאלתי אותה בצחוק מה לעשות אם ארצה ללמוד בישיבה בעיר שלה (כזכור, החלטנו שאנחונו לא רוצים להפגש...) - והיא הפתיעה אותי ואלא התנגדה, ואמרה שזה לא תהיה בעייה, כי העיר שלה (יחסית) גדולה, ואין שום הכרח שניפגש - במיוחד אם לא נרצה להפגש...

השאלה היא אם זה עדיין רלוונטי, גם כשנפרדנו...

והיא, האם כדאי להתחיל בקשר כבר בשיעור א'. בנות אני יכול יותר להבין: הן מתבגרות מהר יותר (זה ברור לכולם, נכון?) - אבל ידוע שעיקר ההתבגרות הנפשית והשינויים העיקריים של הבן הם דווקא בסוף שנות העשרה, הויי אומר, בזמן שיעור א'/ב/ - אז אולי עדיף לחכות טיפה ואז לחשוב על קשרים עם המין השני?

אתה חושב שהלימוד בשיעור א' הוא כזה בשקדנות עצומה שאי אפשר לסגור את הגמרא,לזוז מהסטנדר ולקפוץ להגיד שלום לבחורה פעם בשבוע? לא מחזיק מזה. אני לא אומר שכדאי להתחיל לצאת בשיעור א' אבל מי שכבר יש לו מישהי על הכוונת...

קודם כל באמת צריך לבנות  את עצמך לפני שיוצאים, וזה הרבה פעמים נעשה ע"י ש"ל או מדרשה

ודבר שני, בהחלט אם יוצאים משקיעים פחות בלימוד, וכל סוג של לימוד.

וזה לא הפעם בשבוע, אלא זה דבר שמטריד, שלוקח ממך כוחות וזמן.

היא לא רוצה אותך, היא לא מעוניינת לחדש את הקשר אתך, אתה צריך לשכוח ממנה.

לילה טוב 

תודה על ההשקעה שלכם

אתם כבר שנתיים מתכתבים?

ומעולם לא נפגשתם?

ואתם עוד חושבים שזה קשר נפלא?!?

צר לי לבאס אותך ידידי הצעיר, אבל קשרים מסוג זה נידונים לכישלון צרוב...

ואני גם אנסה להסביר:

כשאתה מכיר בן אדם במציאות, אתה מכיר אותו אשכרה. מצד עצמו.

את כל ההבעות פנים, את המבטים, את התנועות גוף, את ההליכה....

ובקשר וירטואלי לא כך הדבר.

אתה מכיר ניק. לא מעבר לזה. ולהכיר ניק משמעותו להכיר רק את סגנון הכתיבה ואת סגנון המחשבה שהיא בוחרת להציג לך. לא מתוך רישעות או משהו, פשוט זה סגנון המדיום הזה, וצריך להבין אותו...

חשוב לי להדגיש, שייתכן בהחלט שייצא מזה קשר בר קיימא, אבל גם ייתכן בהחלט (ואולי אף יותר סביר) שלא...

תרגיל קטן:

תנסה לדמיין אותה. אומרת דברים.

מה עולה לך לראש ישר?

ולו מפני ה"תרגיל" שנתת לי. כי אני יודע איך היא נראית, וגם דברנו בטלפון.

ותרשה/י (בן, בת?) לי לחלוק עליך, שלדעתי גם קשר אפלטוני כזה, אם מתייחסים אליו ברצינות, הוא קשר מועיל ונפלא - גם כשאין בו חיצוניות. ותנסה לחשוב - נראה לך שאחרי התכתבות של שנה וחצי אי אפשר להכיר בנאדם מהצד היותר חשוב שלו, מצד העצמיות שלו? תנועות גוף, זה באמת מה שחשוב? הליכה? את/ה צוחק/ת ממני? אומנם, יש לזה חשיבות, וכמובן שצריך להכיר חיצונית לפני שמתחתנים, אבל אני בהחלט משוכנע שקשר והתאמה נפשית אפשר למצוא גם "בין השורות" תרתי משמע, ואני משוכנע שזה מה שיותר קובע בהחלטה אם להתחתן או לא - ובדבר הזה אני מוכן לומרבפה מלא שראינו שיש התאמה ביננו, בהשקפת העולם, ברמה, בהשכלה, בתחומי העניין, וברמה הכי פשוטה של קשר אמיתי, ללא מניעים חיצוניים. דווקא כאן, לא היו לי את כל הבעיות של החיצוניות, לא היו לי את כל ההתלבטויות הפיזיות - נטו לדעת מה באמת הבנאדם הזה. חותם לך, אין בנאדם בעולם שמכיר אותי יותר טוב מאותה בחורה שהתכתביתץי איתה - היא היחידה שיודעת באמת את הרצונות, השאיפות, החלומות, המחשבות וגם את הכשלונות, הבכי, הקושי והרצון שלי - אין מישהו שיודע כמוה מה עבר עלי בשנתיים האחרונות. גם לא החברים הטובים ביותר שלי.

עד כאן השתפכות (וואי, הייתי חייב את זה...אז תודה.)

אבל מצד שני, אני בהחלט מסכים שצריך קשר במציאות ולא בעולם הוירטואלי כדי להחליט החלטות גורליות, ואני מקווה שבעתיד גם זה יבוא... יתכן שעד אז כבר נשתנה, וזה לא יתאים לנו (הגיל...אוי הגיל...) אבל יתכן שלא...מבין/ה?

אני מניחה שכן, אז תקשיב:

היו היתה ילדה, קטנה, חמודה וחביבה, שגלשה להנאתה באינטרנט.

ביום מהימים, יצא לה במקרה (רק-מה') להתכתב עם עלם חמודות. והשניים התכתבו והתכתבו, והיה להם ממש טוב ביחד. עיקר הקשר וההכירות היו דרך האינטנרט.

באיזשהו שלב הקשר המקסים הנ"ל הסתיים, בהחלטת שניהם (הסיבות הרגילות של גיל צעיר..).

אותה הילדה התבאסה ברמות (וזה תיאור עדין של המציאות דאז). תקופה ארוכה שהיה לה קשה.

ואז מה? אחרי כמה זמן, ובעקבות כמה מפגשים עם העלם הנ"ל, היא התחילה להפנים שבאמת זה לא כל כך היה מתאים, למרות שעל פניו זה היה נראה מוצלח ובעל פוטנציאל גבוה.

ובהסקת מסקנות מכל האירוע הזה, הילדה הבינה והפנימה- שפשוט היה חסר לקשר המעולה הזה תבלין חשוב מאוד, והוא- הכירות אמיתית. לא וירטואלית. פנים אל פנים. לראות איך הוא מתנהג עם חברים, ועם סתם אנשים. ולא במקום סטרילי כמו האינטרנט...

גילוי נאות: אם זה לא היה ברור עד עכשיו- אני היא אותה ילדה

ואני אומרת שאין חכם כבעל הניסיון.

קח את הניסיון שלי, ותשתמש בו באופן הכי טוב שאפשר. (זה לא מחייב שתסכים איתי, אבל לפחות תיקח את זה כחומר מחשבה על הנושא).

אם תרצה עוד שאלות אפשר באישי.

קצת קשה לי לכתוב כאן לעיני כל...

בהצלחה!!!

גם לי היה סיפור עם מישהו מהאינט'. בחור מקסים, שהתכתבתי איתו הרבה מאוד זמן...

היינו חברים ממש ממש ממש טובים - באינטרנט...

הוא עזר לי בהמון דברים, היו לנו שיחות עמוקות ויפות...

בשלב מסוים הוא ביקש מאוד שניפגש, מעבר לאינט'. לא רציתי - מכל הסיבות הידועות... אבל הייתה עוד סיבה אחת, והיא - שהרגשתי שהוא ואני היינו יכולים להיות ידידים טובים מאוד, אבל לא מעבר לזה. שהוא בנאדם מקסים ומיוחד - אבל לא בתור החצי השני שלי...

אבל כן הסכמתי להיפגש - והוא היה בדיוק כמו שחשבתי... מקסים, עם מידות טובות, יכולנו לדבר שעות כמו במחשב וכו' וכו'. אבל לא בשבילי...

אני בהחלט חושבת שאפשר לדעת על בנאדם דרך התכתבות. אני לא אומרת שצריך "להתאבד" על זה, כמובן שאפשר לטעות, וכמובן שצריכים להיות זהירים. אבל אם היו להם שיחות טובות - לא צריך לשלול את זה בגלל העובדה שהם אף פעם לא נפגשו... יכול מאוד להיות שהקשר הזה יצליח גם במציאות.

אני לא יודעת לתת לך עצה לגבי הישיבה... זו שאלה טובה וצריך לחשוב עליה. אבל הייתי חייבת להגיב בקטע של ההיכרות באינט'. אני לא מזלזלת בה בכלל בכלל.

מה שלא תחליט - שיהיה המון ב"הצלחה! ותסמוך על ה'.. הוא ידאג לכוון אתכם לאן שטוב לכם. אנחנו מתלבטים, וה' איתנו...

ייתכנו מצבים שכן מכירים.

אבל צריך לקחת את ההכירות הורטואלית ממש בערבון מוגבל...

לפעמים אנחנו מרגישים שאנחנו שיא המכירים והכל, ובעצם מתחוור לנו שאנחנו שיא הלא מכירים.

קודם כל, ברוכים הבאים לפורום, ובכלל בהצלחה במציאת הישיבה המתאימה לך, זו משימה לא פשוטה.

אני חושב שאתה צריך לשאול את עצמך 4 שאלות (כמות קלאסית), ומוטב שתתייעץ עם אחרים, חברים, אנשי חינוך, הורים, רבנים, ואל תמהר להחליט, כך את הזמן לחשוב על הדברים היטב.

1. האם אתה מוכן לקשר? האם אתה רוצה קשר? האם אתה מוכן להתחתן? (בגיל הזה, במצב הזה, וכו)

סוגיה לא הכי פשוטה, וכזו שצריך לחשוב עליה הרבה ולהתייעץ לא פחות, במיוחד בגיל שלך. 

אם התשובה חיובית או שלילית - הנפקא מינא היא רק אם ליצור איתה קשר, ולהתחיל לצאת איתה, ולהתרשם ולהכיר. 

2. האם הישיבה שנמצא בעיר מגוריה יהווה השפעה מכל סוג?

ההשפעה היחידה שאני חושש ממנו, זה הפחד שאתה כבר מתאר - מהידיעה שאתם באותו העיר, ותצטרך להתמודד עם זה, בכדי שזה לא יפריע לריכוז שלך בלימודים ובישיבה. מעבר לזה, אני לא רואה כל סיבה לחשוש. 

3. פתרון כדוגמת - "יאללה בלאגן" - מעולה מבחינה טכנית. אתה לא צריך לספר לה, ואם הישיבה טובה אז לך לשם, ואם בעוד שנה תרצה לחדש את הקשר, תמיד תוכל. אממה, שזה צריך להיות אחרי שהחלטת לעמוד בסעיפים 1-2. 

4. אם אתה מוצא את עצמך במצב דומה בתחילת שיעור א' - תיגש לרב של השיעור שלך, ודבר איתו על זה.

צודקים האנשים שקשר של התכתבות היא דמיונית מאשר מוחשית, אבל לאדם שחווה אותה, זה נראה אותו דבר, אז קשה ללכת עם הטיעון הזה רחוק. בפועל, אני חושש שאתה "תפוס", ואני לא יודע להעריך כמה. לכן אני רואה את זה כהכרח שהדברים יגיעו לשווים שחורים לבנים, בלי להשאיר טיפה של אזור אפור, בכדי שאתה תוכל להתקדם בבנייה העצמית שלך, בישיבה, ובכלל בחיים.  

בסופו של יום, אתה היחיד שבאמת מבין מה היחס והתפיסה שלך לגבי מי אתה, מה אתה, איפה אתה עומד, ומה אתה רוצה. ולכן על התגובות כאן כולל שלי כמובן, הם בגדר השערות, אף אם השערות טובות

תחשוב היטב על העניין, ותנסה להגדיר לעצמך את הדברים, ותתייעץ עם הסובבים, בכדי לקבל זוויות ראיה שונות. 

המון המון בהצלחה!!

אני רק אומר--

ברוך הבא לפורום

אני חושבת שמנוסה צודקת,

בהתכבות מביעים רק 15% ממה שמורכבת התקשורת הבין-אישית שלנו.

(השאר זה הבעות פנים, אינטונציה, תנועות גוף וכו').

לכן ההתכתבות לא אומרת הרבה דברים לגבי ההתאמה הבין אישית.

מה שכן-

אפשר לדעת שיש התאמה בהסכמה על ערכים משותפים וכו'

(שזה גם חשוב, אבל מידי ראשוני בשביל לדעת שזה אכן מתאים).

לענ"ד יהיה לכם ממש קשה לצאת מהמחשבות על הנושא במשך כ"כ הרבה זמן,

ובמשך כל הזמן הזה אתם תיצרו לעצמכם סרטים...

ואני לא בטוחה שזה טוב.

לכן אני חושבת שכדאי לכם להפגש עכשיו אם אתם מוכנים לנישואים מבחינות אישיות (בגרות וכו')

[וכמובן לקחת בחשבון שזה לא כמו אחרי שיעור א'].

כך תדעו אם אתם מתאימים או לא

ולא תצטרכו למרוח את המחוייבות  (הנפשית והטכנית) לקשר הזה במשך זמן כ"כ ארוך.

לדעתי אנחנו מביעים הרבה יותר. אולי 15% אנחנו לא מביעים בהתכתבות...

התכתבות יכולה לתת הרבה מידע. השאלה היא עד כמה המידע הזה מדוייק, אמין, ומלא.

לפעמין חסר רק אחוז אחד, וזה מה שמשפיע...

לק"י.

בעיקר "מנוסה" ו"שרבוב"..

בקשר וירטואלי אתה בונה קשר על רגש, על כל הביפנוכו...

הרי דיברתם-כשהיה לך ולה נוח.

ברגעי כעס, עצבות, התלהבות וכד' יכולת לבחור שלא לדבר איתה ולכתוב לה.

וגם אם עשית את זה.. הבאת את זה מנק' מבט שבחרת בה.

לעומת זאת-

אם היא היתה מולך היא היתה קולטת את המציאות האמיתית,

איך אתה מתנהג בה, מה תגובת לעניין.

לא משנה כמה כתבת לה ופרטת לה את מה שעשית ואת מה שלא,

זה לא כמו מראה עיניים בזמן אמת.

כשנפגשים בצורה רגילה,

הקשר נבנה קודם כל על מה שנראה לעין,

על התנהגות ומידות.

שכמה שזה "חיצוני" ואתה חושב שהעיקר זה ה"פנימי" שלה...

זה לא באמת פנימי-כי זה בחירה שלה איך להציג הכל.

נכון שגם כשנפגשים עם בני אדם-

זאת הצגה שלהם,

אבל עדיין יש המון דברים שאפשר לראות,

זאת ההתנהגות של אותו האדם.

ואז יש לך את הבחירה-אם זה מתאים לך או לא.

אז גם אם תתחילו עכשיו להיפגש,

תצטרכו לעשות עבודה גדולה,

לשכוח מכל הרגש שקיים ביניכם,

ולנסות להתחיל מהתחלה.

בקיצור, אל תהיה בטוח שהיא מתאימה לך.

תבחר ישיבה על פי שיקולים אחרים שחשובים לך..

גם אם זאת הישיבה העיר שלה.

אגב, בהתחשב בזה שהיא תהיה בשירות לאומי הרי ממילא היא תהיה מחוץ לעיר שלה,

אלא אם היא עושה שירות בעיר שלה..

בהצלחה

צריך להסתכל על ההחלטה בצורה ניטרלית - זת'מרת לא אכפת לך מכלום ללכת לישיבה זו או אחרת רק להתרכז באמת " זה טוב " או ל"לא טוב" ולהחליט ע"פ הבנת הלב הרגש הפנימי של האדם הוא חזק מאד ואם מצליחים להתחבר אליו מגיעיםלמסקנה נכונה

בשביל לקיים עצה זו צריך להתפלל להשם  - לא תפילה חיצונית ( כגון שיש לך 5 דק' פנויות אז אתה מתפלל בלחץ ) אלא תפילה רגועה מתוך שלווה ( זו העצה שלי בתוך דברי רבינו על פי הניסיון המועט שיש לי ) רבינו בעצמו אמר לחסיד שהתייעץ איתו לומר כמה פרקי תהילם - אבל זה וודאי לא מחייב במיוחד בתורת ברסלב שמודגש בה ערך התפילה העצמית של האדם הנובעת מעמקי הלב .

ואחרי כל התפילות איך יודעים שעשית בחירה נכונה ? על שאלה זו אפשר להשיב ממקום אחר  מהגמרא במסכת ברכות ( פרק תשיעי ) הגמרא שם כותבת על סוגי חלומות ומה כל אחד מהם מרמז ובין השאר מובא שם חלום שרואים בו את אליהו הנביא ומשמעותו - נשאלת השאלה מנין לו לאדם שראה את אליהו הנביא ? אלא אם תראה אותו אתה וודאי תדע ....

כך זה גם אצלנו רק לדעתי עוד יותר חזק! כשמתחברים אל הלב  אין הרגשה יותר אמיתית מזה! ( טוב אולי יש אבל גם זה אמיתי ) עד כאן תשובה לשאלה השלישית, מקווה שעזרתי אשמח לתגובה חיובית אם אין אצטער לקרוא תגובה שלילית  .

{ נראה לי ש"העצה " מרבינו תעזור לך גם בשאר ההתלבטויות }

דבר נוסף זה על עצם הקשר לדעתי זה דבר גרוע  ואני יכול להיות כמעט בטוח שהוציא אותך מאיזון אין לי מושג איך אפשר לתקן  כזה דבר אבל אתה מוזמן להתייעץ עם אנשים שמבינים בנושא

מכאן הדרך קצרה להגיע למספר ציוני דרך בשרשור פתיחה שלך זה שאתה קורא לעצמך דוס וכו' אולי במגזר החברתי שלך זה נכון ( אצל היותר מזרוחניקים ) אבל ברוך השם קם ציבור חדש מתוך הציבור הדתי לאומי והחזיר עטרה ליושנה לקיים "כל " דברי תורה וגם דברי המשנה אין להרבות שיחה עם האשה, הפתיחות שלך היתה במקום לא נכון וחבל - כדאי שתדע את מקומך כי דבר כזה אצלי או אצל חבריי היה נחשב לביזיון גדול ( ובעצם גם נפילה - ואני נופל אבל יודע את זה כך שיש לי גם האופציה לתקן ולא לחיות בחוסר דעת שזה דבר גרוע "ומי שאין בו דעת אסור לרחם עליו" 

לסיכום אחי היקר ! מקווה שתתחזק ותמצא את המקום שמתאים לך ולא יהיו לך שום טרדות אלא תוכל לעסוק בתורה לשמה באמת ותזכה ללמוד וללמד ולמצוא את זיווגך האמיתי מתוך קדושה! ( אהה... ) במהרה בימינו אמן !

ביררת את הרגשתה בנושא? נשמע שאתה צריך לסגור בינך לבין עצמך את הנקודה הזו לגבי הקשר שהיה לכם או שעודנו- , (ובמקביל- כמובן שגם לשאול אותה על כך), ורק אחרי שזו תיסגר תוכל להחליט בחכמה על צעדיך כל שהיו (ישיבה, האם אני מתאים לחתונה, איך מפתחים קשר על רקע של בנייה אישית וכדומה)

אחרי הבירור הזה לטעמי יהיה קל יותר לייעץ ולכוון בכל שאר הנקודות

מעבר לכך- חשוב לזכור שהתכתבות ארוכה שלא נושאת איתה מטרה סופה לסבך, כפי שקרה..

הצלחה רבה ובשורות טובות!!

לילה טוב 

תודה על ההשקעה שלכם

נפגשנו במחנה סיירים, והוא היה דוס חבל"ז ואני מתחזקת ושואפת למעלה, הסתכלתי עליו בהערצה

היו לנו שחנ"שים, עמוקים מיני-ים, אבל לשנינו היה ברור שקשר בגיל הזה הוא לא שייך

כך סיימנו את המחנה וחזרנו כל איש לביתו, בלי להחליף טלפונים ובאיחולים הדדיים,

כמו גיבורים מהסרטים ( בלב צורח ומלא געגועים... )

כעבור שבועיים הוא התקשר אלי ולא הייתי בבית

לא האמנתי! לא זזתי מהטלפון כמה ימים עד שהוא צלצל שוב

והסביר שהוא לקח את הטלפון מחבר שלקח מספר של חברה שלי,

היה נראה שזו שיחה יחידה והיא הפכה לקשר של 3 שנים

נפגשנו פעמיים בלבד, במשך 3 שנים, וכשהייתי צריכה לבחור שרל"א והוא ישיבה עמדנו בפני צומת

אני רציתי חתונה והוא לא. שוחחנו שוב ושוב והוא לא היה מעוניין.

אני הייתי שבורה חודשים!!! הייתי מוכנה לתת לו הכל!!!

הייתי מוכנה לחכות לו שנים, אבל הוא לא רצה שאני אחכה כי הוא פחד שמא אחרי שנים הוא לא ירצה

וגם אני הייתי מוכנה לחכות עם הבטחה,

לא לחכות כדי למלא לו את החסר ויום אחד אחרי 6 שנות קשר שהוא יחליט שבעצם אני לא מספיק טובה

ניתקנו קשר עד סוף החופש הגדול שאחרי י"ב.

נסעתי אליו לעיר שלו, ופתאום הבנתי איך כמה חודשים בנפרד גרמו לי לגדול שונה מכיוון הצמיחה שלו

אני פניתי לכיוון אחד והוא- חיפש חופש, התנסות, שחרור...

לא האמנתי שעליו פינטזתי כל כך מלא זמן

שוב ניתקנו קשר- ולא יכולתי להאמין. אחרי חנוכה- ניסיתי שוב ליצור קשר

הייתי כל כך קשורה אליו- בגלל ההרגל הלא-בריא הזה

ושוב, הוא לא רצה להמשיך וזהו.

חיכיתי עד פורים והתחלתי לחפש חתן אחר.

בפסח, ראיתי אותו בחברון- כמעט צרחתי את שמו

אחזתי את עצמי, והלכתי בקצב מהיר, ברחתי רחוק רחוק

הוא קרא לי שוב ושוב וניסיתי להתעלם לא רציתי לראות, לא יכולתי לשאת את זה יותר!

הוא רץ אחרי, שיחקתי אותה קשוחה, שיחה קצרה ויבשה, עם הרבה ברוך השם ובלי שום דבר בעצם

 ואח"כ ישבתי מאחורי בטונאדה להסדיר נשימה ולנגב דמעות

אחרי חודשיים השארתי לו הודעה שהתארסתי

הוא צלצל ולא האמין איך אני עושה לו את זה "תמיד חשבתי שיום אחד באמת נתחתן"

הוא צלצל גם שבוע לפני החתונה לנסות לשכנע אותי לבטל

זה היה אחד הניסיונות הכי קשים שהיו לי בחיים!!!

מידי פעם רציתי לצלצל, לשמוע אותו,

וגם היום כשאני נשואה כבר המון שנים אני מוצאת את עצמי חושבת עליו לפעמים ומתגעגעת

הקשרים האלו פוגעים בקדושת הבית!!

אני מציעה שתלך לישיבה אצלה בעיר ובמקביל תיידע אותה שאתה מעוניין,

שתקבעו תאריך בסביבות אמצע השנה להיפגש לראות אם שייך להתחיל לצאת

כך שזה לא יהרוס לה את השירות ולך תהיה שלווה לדעת שהיא מחכה לך בסוף השנה

בהצלחה

לק"י.

מזועזעת עד עמקי נשמתי... [לא מהאנשים, מהמקרה.]

מניסיון אני יודע שכשמספרים סיפור\כותבים אותו חוזרים לרגע לאותו מקום שבו היינו.

הסיפור ממש נגע לי בלב. 

זה סיפור עצוב מקווה שתעליממנו שהוא לא יפגע לך יותר מדי בקשר עיםנ בעלך...

זכיתי לבעל מדהים!!!!

כבר בתקופת האירוסין הבחנתי בהבדלים- באופי, במידות, בתגובות לסיטואציות שונות, ביחס אליי

פתאום הבנתי שכל מה שחשבתי שיש בבחור ההוא שמתאים לי,

ובגלל שכבר הייתי מאוהבת בו מצאתי תירוצים וסימנים והתאמות

פתאום הבנתי כמה הם לא מתאימים לי, וגיליתי שדווקא תכונות שחשבתי שאין מצב שאני אסתדר איתם-

מתאימים לי כמו כפפה...

הקב"ה ברחמיו המרובים הראה לי כל הזמן שוב ושוב התאמה ברמות מטורפות

בד"כ כשמחברים זוגות יש חיכוכים עד שמתרגלים, מכירים, מבינים שפה

אצלינו זה פשוט לא היה! כאילו הקב"ה נותן לי יד ומחזק אותי בבחירה שקיבלתי,

גם היום כעבור שנים, כמו אז כשהייתי באותה טלטלה עזה,

כשאני אמיתית עם עצמי אני מבינה שהוא פחות מתאים לי והיה בינינו הרבה פחות שלום בית, לדעתי

ואגב, אחד הדברים החשובים בעיני זה הפתיחות עם בעלי

בעלי יודע הכל, גם על ימי משבר שאני חושבת עליו יותר, על כל מה שהיה, והוא אפילו פגש אותו פעם

עברנו את התהליך ביחד, יד ביד, הוא תמך בי והבין, והמתין...

אני חושבת שהכנסת בעלי בסוד העניינים היא הכרחית:

א.מים גנובים ימתקו, ואם הוא לא ידע יכול להיות בזה ניחוח רומנטי פגום (כמו בשיר סיגליות של דיויד ברוזה)

ב. עצם השותפות שמה את שנינו בסירת ההתמודדות עם הקושי

 וגם אם זה קצת צובט בלב הוא יודע שהוא הבחירה המועדפת, שאני בוחרת תמיד- כל יום מחדש

נכון, הייתי נותנת הכל כדי למחוק אותו ואת זכרונו מעל לוח ליבי, אבל לצערי אי אפשר

אני לא באתי מחינוך נפרד וקשרי בוסר עם בנים הייתה נורמה מקובלת בחברה ממנה באתי

אני מצרה על כך מאד, ומשתדלת לתקן ככל יכולתי, ומבקשת מה' רחמים

מה שבטוח- לא כדאי להתחיל עם קשרים כאלה לכתחילה

ממש מזעזע! בעיקר שהוא לא עזב אותך גם אחרי שהתארסת...

נראה לי שבאמת כדאי לפרסם סיפור כזה כדי ללמוד כמה מסוכנים קשרים וירטואליים...

הם פשוט לא אמיתיים ומכניסים לדמיונות שווא...

בעיקרון אני הרבה פעמים מזדהה ולא מגיבה, אבל פעם, זה היה דומה מידי. זה ממש הזכיר לי נשכחות.

זכית שאני מגיבה

לצערי, כן כן, למרות כל הטוב שיצא מזה, גם אני הכרתי מישו באינטרנט, התכתבנו וכו' וכו', מה שאתה מתאר, ואפילו יצאנו. בשלב כלשהו הגעתי למסקנה [שנתיים] שזה פשוט לא חכם במיוחד ככה לבנות את החיים. במיוחד כשההתחלה לא הייתה טובה מיוחד.

יש משהו מיוחד בבניית קשר נכון מההתחלה, ולצערי [וסביר להניח שגם לצערך] שלך לא התחיל טוב במיוחד, וטוב הכוונה לאיך שצריך להתחיל ולהימשך קשר רציני ונורמאלי.

[אני אלך שלב שלב, גם אם זה לפעמים יראה טיפה לא קשור]

אני חושבת שאתה שקוע ממש בתוך זה, רואה לנגד עיניך את הפספוס הגדול, את הרגש בעיקר. תנסה לצאת מתוך זה ולחשוב- זה מה שהיית רוצה לך? ככה היית רוצה שיתחיל קשר לחתונה?

קשה צאת מזה. קשה לראות את הדברים מהצד האחר. יש סרטים בראש. מחשבות. תכנונים, זה בא גם בלי שרוצים. שרבוב כבר ציינה את זה. זה קשה לצאת מזה. מאוד.

אבל- זה לא אומר כלום על הישיבה.

אתה צריך להיות אמיתי עם עצמך ולדעת מתוך כל השיקולים אם בחירת הישיבה הזו ספציפית היא גם באחוזון קטנטן משו שקשור אליה, או שהכל נקי, והבחירה היא רק בגלל אופי הישיבה וכו'..

אם זה לא נקי, זה קצת בעיה. כי אם תלך על זה, סביר להיח שבתחתית הראש תהיה תמיד מקננת מחשבה עמוקה עליה, גם אם לא כל הזמן. זה יופיע ויפריע.

תחשוב על זה, תהיה כן עם עצמך ותחליט לפי זה.

נניח ובחרת את הישיבה הזו,נסה להכין תסריט של איך אתה רוצה שהחיים יתנהלו מעכשיו. האם תהיה בישיבה, באמת, אם שתחשוב על לראות אותה וכו'. האם תהיה שלם עם הישיבה, תלמד תורה, תתייצב בחיים? זה יפריע לך?

ועוד משו, שנה אחרי שנפרדנו, הייתי בשירות באותה העיר [מרחק של עשרה צעדים אולי מהבית שלו].

אני בחרתי להימנע מכל קשר. זה בהתחלה היה קשה, צריך לשנות את כל צורת החשיבה, אבל אם מציבים מטרה ועומדים בה- זו ההרגשה הכי טובה בעולם. אני יודעת שהיה לו קשה, אבל גם הוא התרגל לרעיון וב"ה היה טוב אח"כ.

בסופו של דבר זו בחירה אישית, נאמנות עצמית.

אולי אחרי הישיבה, אולי תוך כדי, תראה שפתאום אתה מוכן לזה יותר. תברר קצת [לא אצלה] תראה אם גם היא מוכנה קצת יותר ואול יזה יהיה רלווטני להמשיך את הקשר, או אולי להתחי לאותו מההתחלה, בצורה נכונה ובריאה.

או שבכלל, הישיבה תשנה את כל המהות והמחשבה ותבין שהיא בכלל לא בשבילך. זה גם יכול לקרות.

מה שהכי חשוב זה לצאת מכל הסרטים והמחשבות ולנסות לחשוב בבהירות. אפילו לכתוב את הדברים על דף מסודר. נקודות. עובדות ומחשבות.

ואני מצטרפת לקודמיי, ול310 במיוחד.

מתנצלת על האורך, על אול ישזה קצת סטה מהנושא, מהעיקר, מקווה שתצליח לברור מזה את מה שנכון בשבילך. בהצלחה רבה בבחירות!

אתה כל חייך עלול להיות בסימן שאלה

לכן חובה עליכם להיפגש

אתה כבר לא ילד

בהחלט כן יכול ליצור קשר עם בחורה

במטרה להתחתן עוד שנה שנתיים

הקשר צריך להיות כך

להיפגש לפחות פעם אחת

לאחר מכן

אם באמת מצאתם חן אחד בעיני השני

בפעם בשנייה

עליכם לשוחח  על העניין בצורה בוגרת

ראשית לומר לה שהקשר יכול להתפתח לכוון רציני וכל מה שסביב

אבל כדאי דבר ראשון לחכות עוד שנתיים עד לקבלת ההחלטה .

ולכדאי ביחד לקבוע כללים שלא יפריעו לכם L:

- לא לדבר כל יום לא להפיגש כל יום

-- להגדיר פגישה של פעם בשבוע בלבד במקום ציבורי ולא להרבה זמן גם את משך הפגישה להגדיר ללא יותר משעתיים .

ולומר  לעלמה הצעירה ש

בזמן הזה שאתם תתבגרו . --אתם תוכלו לבחון את אהבתכם ואת ההיכרות שלכם

.

עכשוו לענין הלימודים שלך

לידיעתך בחיים --

כל דבר שתעשה תמיד במקביל תוכל לעשות דברים אחרים

למשל ..

להיות אבא ללמוד בכולל ולעבוד

ולא יודע מה לחשוב ... אולי היא באמת "זרקה אותך " ??? או שהיא יותר דוסית ממך או מצליחה להתגבר על הדחפים? בכל מקרה להצליח אפשר בכל ישיבה ואם תהיה בישיבה בעיר אחרת ובמיוחד שאתהמציין שהישיבה הייתה בדירוג גבוהה- אבל לא הכי גבוה אז חבל להסתכן לך על בטוח ....

ועוד משהו אינטרנט זה סבבה בשביל לצ'וטט אבל זה לא פנימי ... יש לי חברים שהייתי מציע להם וואלה תתחתנו ויש כאלה - שלא ! לכן עם כל הבושה /חרטה וכו' וכו' תתייעץ עם חבר הורה אח משו ! יש דברים שאם פותחים אותם אז זה כבר לא קשה ! וזה קשור לסוד ההסתר של העולם שאם היה הכל גלוי לא היתה בחירה חופשית ולכן העולם בזה בהעלם...

בעניין הקשר שלך שהיה דווקא עם בת ולא אם בן אני משוכנע שזה נבע ממקום לא טהור ואין מה לעשות ... אני מדמיין את עצמי מתכתב עם מישהי וזה הרבה יותר מושך בבחינת מים גנובים ימתקו... וזה מתחבר למה שכתבו אחרים על קשר כזה שהוא לא ברי נו זה ברור ?!

מה עושים ? לא יודע או שבעצם אף אחד לא יודע חוץ מהשם אז תפנה אליו בצורה טובה תבקש סליחה על זה ששנתיים התכתבת עם אשה ותנסה לתקן את זה לשמור על העיניים ודברים כאלה להתפלל כל יום עשר דקות על שמירת עיניים דברים שהם הפך קשר עם אשה לא לצורך נישואין ולכן גם יכול להיות כדאי לך להיות שנה שנתיים בישיבה גדולה לצורך שינוי שהרי בישיבה תיכונית כל מה שעודשים זה לשחק כדור סל ( טובץץץ גם בגרויות ) והדברים האלה נושאי קדושה וכו' לא מגיעים לשם... טוב אני לא מתיימר להיר את כל הישיבות אבל בכלליזה ככה לכן אתה צריך להתנקות ורק אז להחליט מה אתה עושה .

אז אם ככה לנתק קשר עם הבת שאיתה התכתבת ? לא להתחתן בגלל זה ? לא !  זה יכול להיות בבחינת "תשובת המשקל " אם תעשה את זה בצורה נכונה שיהיה בהצלחה !

מן הסתם יש רבים כמוך ( אני לא יודע אני מנחש ) והם קוראים או חלקם את מה שכתבתי אז אני פונה גם אליהם לבנים תתגברו אני יודע זה הרבה פעמים קשה וליצר הרע יש הרבה כח ולבנות שאצלם הקשר נובע ממניעים שונים לחלוטין תעזרו לבחור שכותב לכם ותנתקו איתו קשר לפני שזה מתחיל בקיצור תרחמו עליו!

ולהנדס ולנווט אותו בדיוק לפי מה שאנחנו חושבים שמתאים לנו מבחינת גיל, השקפה וכו' הוא מוטעה מיסודו. במערכות הרגש כמעט ואין שליטה במיוחד לצעירים כמותכם עם הורמונים בשיא פעילותם. לכן נסה לפקוח עינים, לזהות בדיוק איפה אתה עומד ומה אתה רוצה/לא רוצה ובהתאם לזה לפעוול. אל "תמרח" את עצמך.

את כותבת בנחרצות של היכרות מוחלטת עם כותב הסיפור, ובנחרצות של יש אמת אחת וזהו.

הבחור בן 18, וכבר לא ילד. ויש עשרות סוגים של אנשים, לכן לדעתי זה לא רלוונטי.

והקדושה שלכם.

אני לא בטוח שהייתי עומד בניסיון!!!

לעצם הענין - אני הייתי בסיטואציה דומה. צריך קודם כל לעשות הפרדה בין ענין הקשר לישיבה.

ולכן אם הישיבה היא מתאימה לך נראה לי שראוי שתלמד בה כי "אין אדם לומד תורה אלא במקום שליבו חפץ"

ואת הברור אם המשיכה לישיבה היא בגלל התורה או בגללה.. לדעתי כדאי לברר עם ת"ח שמכיר אותך ותוכל לברר איתו את זה בצורה מסודרת.

אם אני הייתי מדבר איתך פנים אל פנים הייתי שואל אותך מה מצאת בישיבה ולמה היא נראת לך טובה בשבילך וכו'

עצם זה שאתה מסביר את הדברים מול אדם אחר שדורש ממך את נקודת האמת שלך זה כבר יכול לחשוף את הנקודה הזו.

בהצלחה צדיק!!!!

גרמת לי להתחזקות גדולה!!!

קשר וריטואלי הוא ממש לא בריא, אתה בונה קשר שהוא לא נכון מיסודו כמו שכתבה יהודית פוגל. עצם פגישה עם בן אדם, שפה, שפת גוף, אפילו להסתכל בעינים אילו דברים שאין לך אותם בשיחה ויירטואלי.

אני רוצה להוסיף נקודה קטנה, "אדם נמדד בכוסו, כיסו וכעסו" (מקווה שלא טעיתי) , אבל אני רוצה להתייחס כאן לכעסו, אין לך מושג איך אותה בחורה מגיבה במצבים שונים, ומהי שפתה ביום יום, ויכול להיות שכאשר השיחה ביניכם מתנהלת וירטואלית אין לך כל דבר לראות ולקרוא את תגובותיה בעין נכונה ואמיתית.

 - זו דעתי...

ובקשר לישיבה, תנתק את הרגש למרות הקושי, ותערוך טבלה שתכיל את היתרונות והחסרונות של הישיבה ותראה לעומת אחרות,( כמובן במידה ומח אתם מנתקים את הקשר מצידך כמובן), ואז תראה לאן ליבך פונה וחפץ ללמוד.

 בס"ד

1. קשר וירטואלי הוא טעות. נקודה.

2. התייעצות וירטואלית היא טעות לא פחות גדולה. נקודותיים.

3. עדיף ליצור קשר לכתחילי ולא בדיעבד (וזו עוד טעות..),

אי לכך ובהתאם לזאת..

אם לדעתך אינך פנוי רגשית-נפשית-אחר..

תמשיך בחייך הנהדרים, תלמד בישיבה (לימוד לשמה.. ולא לשמה של החברה) 

ואי"ה בבוא היום (בעתו ובזמנו כמובן) תגיע האחת החדשה (או הישנה, לבחירתך..)

והשאר כבר ידוע, גמור ומנוי..

ובחייאת אל תגרום לי לרשום לך פה את טעות מס' 4 

בברכה

צבישי

מצטרפת מכל הלב ❤️

שנה טובה ומתוקה, גמר חתימה טובה לחיים טובים, לשלום ולכל הישועות.

ב"ה גאולה שלמה פרטית וכללית לכולכם 🙏🌷🏠

אבל מה הקשר לבדידות

ולמה שזה יפריע

ניסיתי לשכנע מישהי שתפסיק ושהוא סתם מבלבל אותה עם שטויות, לא מקשיבה...

בעיניי הכול עניין של מינון. הבעיה מתחילה כשנוצרת תלות- כשהוא הופך לכתובת הרגשית הקבועה או מחליף קשר אנושי.

הבעיה היא בין היתר שהוא מתחנף ומרצה ולא מאתגר.

להבנתי הוא נותן עצות לא רעות בכלל לנשים, והרבה פעמים לא מתאימות בכלל לגברים.

נתתי פעם תאור של קשר חצי רעיל (לא כזה שמרעילים בכוונה, אבל כזה שלא בריא לצד הגברי שבעניין).

GPT הציע להמשיך

ג'מיני ממש צעק שזה קשר רעיל ושנכון להפסיק אותו. אבל רק לאחר עוד קצת התכתבות.

גרוק לא זוכר מה הייתה התשובה. אבל יהיה מעניין לנסות. אני אחפש אם יש לי את השאלה.

ראיתי פה ושם התייעצויות עם GPT של נשים עם שאלות נשיות (וגם ניסיתי לבדיקה) והיה ניכר ממש שהוא מוטה לכיוון הזה.

מקום אחד שהיה בו מענה לא רע לגבר: מודלים סיניים לא מצונזרים. המצונזרים עושים את מה ש"נכון" ופמיניסטי.

GPT ודומיו מעולים בצורך לקחת משהו שאדם כותב ולעשות לו שיקוף. זה נותן תועלת בערך כמו לכתוב בשביל עצמך (תרגיל ידוע לניקוי הנפש מעומסים שעובד יפה) וגם קצת כמו המנגנון המקובל באחת החסידויות לכתוב ליהודי שכבר לא איתנו.

זה שהוא יכול לשנות את דעתו תוך כדי תנועה מאות פעמים אם זה מתיישר עם דעת השואל.

אז אני לא יודע כמה נכון לשפוט אותו כמישהו עם מערכת מוטה לצד כזה או אחר...

הוא פשוט נותן עצות לא נכונות. גם אם הוא "נוטה לכיוון".

אין לה באמת אינטילגנציה רגשית ויכולת חשיבה מורכבת זה ניתוח שכלתני של מה שאתה כותב לו. מעבר לזה יש סכנה שכשפורקים רגשית לבינה המלאכותית הוא גורם לנו לפתח אליו מעין מערכת יחסים שהיא מסוכנת בקלות היא יכולה לנתק אותנו מהחברים שלנו.

אבל, נראה לי שגרוק פחות מפחדים מהשטויות האלו

נסה גם את ג'מיני.

התלבטתי אם לנסות את deepseek ובסוף וויתרתי.

לא תקין, לא בריא, לא בעד

אבל כן...

לא צריך להיות בת בשביל זה... מסוכן ביותר.

למה זה רע?

וגם מבזבז זמן ותנסי לחשוב כמה זה מנתק אותך מהיום יום וחוסם את היכולת להיפתח רגשית לבני אדם

תלוי איזה שימוש עושים בו

אפשר לתעל אותו ואפשר להתבזבז איתו

ובAI זה בריבוע

כי בשימוש נכון הוא מתאים את עצמו והתועלת עולה

ובשימוש גרוע להיפך

קשרים פרונטליים...

העולם הולך לשם בכל מקרה, צריך לחשוב מה עושים ואיך לוקחים את זה לטוב, אם זה אפשרי...

והוא לא משאיר את הנעליים בסלון

בסוף הבינה המלאכותית חשופה לכל המידע שקיים ברשת, חשופה להרבה מאמרים פסיכולוגיים וידע מקצועי. למה לא לנצל את זה?

בנוסף יש לה מוח גדול, אמנם מלאכותי אך עדיין מתפקד והיא יכולה לעשות סדר במחשבות ולעזור ולהעלות נקודות.

כמובן שצריך להשתמש בה בגבול הטעם הטוב. אני מכירה מישהי שכשבחור מסוים נפרד ממנה אמר לה שזה בעצת הצ'אט. זה מוגזם בהחלט.

אבל אם סתם מתבכיינים לו, בעיני סבבה.

*ולמה הדגשת שהן תורניות? אם זה בעיה זה בעיה לכולן בכל המגזרים.

אבל הוא לא גאון רגשית, חוץ מזה תחשבי גם על ניצול הזמן שלך מולו

צריך לפעמים להקשות עליו, להגיד לו להעלות רמה, ולדייק אותו. כלומר להעלות אותו על המסלול האישי שלך.

על מישהי שנפרדה מהחבר שלה בגלל שהיא הבינה שהיא פשוט נמצאת בתוך לולאת צ'ט. הוא פשוט אמר לו מה לעשות והוא עשה.

הוא לא באמת יכול להחליף בן אדם

הוא גם קוטע כל רגע ומביא מלא עצות

הוא נכשל בתור גבר או אישה

שתהיה שנה טובה! בע"ה כולנו נמצא את החצי השני שלנו ולא נזדקק לפתרונות ביניים.

זה שהAI עושה את זה זה לא הבעיה, הבעיה אם יש עוד מעגלי תמיכה או אין.

לא נתקלתי בזה

יש כאן כמה שיקולים:

1. לאיזה כיוון היא חזרה בתשובה? מה עולם הערכים שלה? האם המנטליות שלה קרובה לשלי?

2. זה שהיא הייתה בקשרים עם בחורים לפניי החזרה בתשובה זו גם שאלה. ברור שהלכתית יש כאן בעיה האם אחרי שהיא חזרה בתשובה אני צריך להתייחס לזה?

   אני אישית חושב שרק אחרי הבירור הזה יהיה ניתן לענות ואם ז מתאים לא אשלול (בתנאי שזה באמת מתאים למנטליות ולעולם הערכים שלי

ההתאמה - שתי הנקודות הללו לא יפריעו.

השאלה הזו נשאלה בפורום הזה במהלך השנים עשרות פעמים על בנים ובנות רק ברגישות יתר, בדיסקרטיות ובצנעה בלי להכניס את הבעיה שכולם מבינים לתוכן ההודעה ובניסיון לא לפגוע באף אחד מהמשתמשים.

מכל המעלות שהתורה יכלה לספר על רבקה, הדבר היחיד שהתורה כתבה הוא שהיא הייתה בתולה.

לא צריך להגזים, יש אנשים שמפריע להם להיפגש עם חוזרים בתשובה בגלל המשפחה, יש כאלה בגלל תרבות, אז הוא דייק לנושא שמפריע לו.

אם היא חזרה בתשובה לכיוון של פולחן צדיקים (וד"ל) אז התשובה היא לא. אבל אם היא פשוט החליטה לשמור מצוות - למה לא? בגלל שזה פורום דתי אני נמנע מלהשתמש בשפה גסה, אז הניסוח הכי מעודן שאני יכול לומר זה שלא משנה לי עם מי היא הייתה כל עוד היא לא החליפה בני זוג כל שני וחמישי.

ושבת גם איתה לא הייתה יוצא?

היא כנראה הייתה דוסית מדי בשבילי 😅

ושום דבר אחר, חחחחחחחח

באופן טבעי, אישה מסוג זה ואורח חיים כזה, תמצא חתן מתאים.

או אלו שנוהרות אחרי הצדיקות שמפעילות אירועי הפרשת חלה עם משפיעניות רשת - גם הן מוצאות חתנים מתאימים. ושם די בוודאות יש הרבה מאוד חוזרות בתשובה.

אך אני לא הייתי לוקח אותן

אם יש יכולת לגשר על הפערים השמיים הם הגבול. אני כן אומר שהאתגר הוא השפה שיש מנטליות שיש בה שפה מסוימת זה מאתגר לגשר בה על הפער אם הצד השני לא מכיר ונמצא שם זה אפשרי אבל מאתגר

הארה מול האפלה: חזון הנצח וייעוד האדם מול תפיסה חומרית חולפת

יש המתבוננים במשפחה ברוכת ילדים ורואים בה "דלות" או "כניעה", אך מבטם נעצר במעטפת החומרית בלבד. השאלה המהותית היא: מהי מטרת הבריאה ומהו תפקיד האדם עלי אדמות בשנותיו הספורות? אם התכלית היא נוחות רגעית ומיצוי עצמי אנוכי, הרי שדבריך "מתאימים" לך. אך אם נרכיב את משקפי התורה והמצוות, נגלה עולם אחר לגמרי.

המצווה הראשונה בתורה, "פרו ורבו ומלאו את הארץ", אינה רק ציווי ביולוגי, אלא היסוד להמשכיות האלוקית. ההשקעה במשפחה היא השקעה נצחית, המביאה להתעלות הנשמה ללא הפסק בנצחיות של הבורא. המטרה העליונה היא חיבור לבורא יתברך וגילוי אלוהות בעולם הזה התחתון. דווקא מתוך הריבוי והעמל, נבנה בניין עדי עד שמתקן את השלילה שנגרמה מחטא עץ הדעת, כפי שמבארת תורת הקבלה.

כל ילד הוא נשמה נצחית וחלק מהתוכנית להפוך את היקום למשכן לו יתברך. מי שחי בתפיסת "אכול ושתו כי מחר נמות", מחמיץ את המהות האמיתית של הקיום ובוחר בחיי שעה על פני חיי עולם. אנו לא משועבדים לערכים עבשים, אלא מחוברים למקור החיים ולחוקים שמובילים לשינוי מהותי וחיובי בנפש, עד להשגת חיים נצחיים ושונים בתכלית. כפי שנאמר: וזרח בחשך אורך ואפלתך כצהרים (ישעיהו נח). וכן: כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם (דברים ח). וגם: ונגלה כבוד יהוה וראו כל בשר יחדו כי פי יהוה דבר (ישעיהו מ). האמת אינה נמדדת במטרים רבועים של מגורים, אלא בגודל השליחות ובנצחיות הנשמה.

מה הקשר בין מה שהעתקת והדבקת לנושא השרשור?

גם גרושה לא בתולה, וגם לא אלמנה. ר' עקיבא נשא את אשתו של טורנוס רופוס הרשע. לא הייתה בתולה. אם אתה כהן גדול הסיפור שונה.

אם היא "נורמלית" כפשוטו, ולא מתוסבכת, זה מצוין. היא תרים אותך ואת הבית כלפי מעלה.

המנטליות כן

אני מניחה שאם הייתי רווקה, אז התשובה שלי כרגע היתה לא. ואם זה היה עוד כמה שנים, הייתי עלולה להתפשר על כן.

אבל אין לי בעיה עם חוזר בתשובה, בכלל. הדבר היחיד שהיה מפריע לי, זה הפחד שהוא יחשוב על הקודמת (קודמות?) וישווה. לא בגלל ההתנהגות והמצב שלו אלא בגלל שאני לא רוצה להרגיש בתחרות סמויה עם מישהי. ולכן אני גם קוראת לזה להתפשר- כי זו סיטואציה שלא הייתי מוכנה להכניס את עצמי לתוכה.

הייתי ממליצה לחוזרת בתשובה לא לצאת איתך או עם כל בחור שמתכנן לשאול שאלה כזרת חסרת טאקט ופוגעת.

מרגיש לי כ"כ מתנשא להיות "הדתי השמור מבית", מדובר בנשמה שיצאה מהמקומות שהייתה בהם ובחרה בדרכי תורה, שרוצה להקים בית של קדושה.

עם כל הכבוד כאשר אלה הדברים שאתה מסתכל עליהם עוד לפני שהכרת בחורה כזאת, אז גם אם תצא עם חוזרת בתשובה לא באמת תכיר אותה כי תגיע מהמקום המתנשא והשיפוטי, שלא יהיה מפגש חוץ מהמחשבות האלה.

צריך להגיע עם הרבה אומץ והכלה לפגוש משהו שיש בו גודל, עוצמה ואנושיות.

ואחת כמה חוסר מושלמות. בטוחה שגם אתה לא בבחינת מושלם.

זאת זכות, לא פחות ולא "ברירת מחדל" או "סוג ב'." וכל הדברים האלה.

עשתה תשובה, בחרה וחיה דרכי תורה- אז מה יש להזכיר לה את החטאים שלה?

אף אחד לא מגיע עם פנקס לפגישה ומזכיר לך על מה אתה עברת ומה אתה לא שמרת.

בראש ובראשונה, הפז"ם הדתי שלה. מן הסתם, במשפחה שלכם אימא לימדה אתכם קריאת שעל המיטה, אולי שרה את "מודה אני", קראה ספרים של סופרי ילדים דתיים וכו'. השאלה היא אם חוזרת בתשובה הספיקה להכיר את התכנים הללו ותאורטית, בכוחה להעביר אותם לילדיכם המשותפים.

נקודה נוספת: כיצד ההורים שלה מתייחסים לדת, ומה תהיה מידת ההשפעה שלהם על הנכדים.

בעלות תשובה, שבחרו (בעצם, שהשם גרם להן לבחור..), הן, לענ"ד, משכמן ומעלה.

לעזוב הכל, ולהתחיל לקיים חיים שיש בהם עול. כן. עול מצוות. זה לא פשוט בכלל.

הן לא גדלו כך. האין זה אומר הרבה לזכותן?

אבל לא באנו כאן לדבר על מעלתן ומעלתם של החוזרים בתשובה, אלא:

מה חשוב לך.

אם הדברים שציינת חשובים לך, ועלולים ללוות אותך אם יווצר ביניכם קשר

רציני - אתה צריך לחשוב על זה שוב. לא לכל אחד זה מתאים.

מכל מקום, חושבת שבעלי תשובה מתאימים...זה לזו. בדרך כלל, אותה מנטליות,

אותם שלבים בחיים, אותה התמודדות.....

אלא אם כן, הדתי מאוד מכיל, עם "ראש גדול"......

אנקדוטה:

לרב אהרן שטיינמן זצק"ל, הגיע בחור חרדי כדי להתייעץ איתו על הצעה

שהוצעה לו:

בחורה חרדית ש"ירדה" מהדרך ושבה בתשובה שלמה.

על השולחן ניצב בקבוק יין. הרב שטיינמן דפק על השולחן

והוא, שהיה שיא העדינות והשלמות בין אדם לחבירו,

אמר בקול קשה: אני אוסר עליך לגעת בבקבוק הזה;

אתה כופר!......

אם אתה לא מאמין באפשרות של החזרה בתשובה,

אתה כופר!

עם כל הכבוד לכל מי שמייעץ כאן. נראה לי לחפש תשובות אצל מי שנמצא בעניין.

מכירה זוגות שאחד חזר בתשובה והכל נפלא, ויש כאלה שעוברים משבר (קוראים לזה משבר 15 השנים) ופתאום מתגעגעים להמון דברים שהיו בילדות/נערות/בית אבא.

ואז פורקים עול בצורה קטנה או

בצורה גורפת.לצערי מכירה מקרה שאישה עם 4 ילדים שחזרה בתשובה אחרי כעשור החליטה שזה לא מתאים לה ועזבה הכל.

מאוד מורכב.

אבל לא יודעת מה היחס ביניהם לבין החוזרים בתשובה שחוזרים שוב בשאלה...

מכל מקום, רוב בעלי התשובה המוכרים לי, יציבים, מאוזנים וגם....סוג של צדיקים. וגיבורים. באמת.

תלוי אולי לפני כמה זמן היא חזרה בתשובה, אם היא לא קיצונית מדי, אם היא מאוזנת כבר, בריאת

נפש.... איך הקשרים שלה עם משפחתה (כמובן שצריך להיות מודע לעובדה שסבא וסבתא הם

לא שומרי מצוות ואיך לשמור על הילדים מצד אחד ולשמור על יחסים טובים מצד שני - אבל זה

לפי דעתי, לא אקוטי. אבל שוב, זה מאוד תלוי בך: כמה אתה גמיש, רחב אופקים, יודע להכיל,

מאוזן, יכול להציב גבולות בצורה נעימה, לא היסטרי.....)

יש אגב בעלי תשובה שנכנסו ממש לעולם הדתי, כל כולם והתנתקו ממש מכל העבר ויש

כאלה שלא; שמתגעגעים לפעמים לספרים שאהבו, מוסיקה שאהבו, לבטן גב בחוף

גדול, רחב, נדיב לעומת פיסת חוף צרה, חנוקה, צפופה, חורקת זיפזיף מתחת לכפות הרגליים

הנרתעות..., וכו'. רוצים באמת להיות על טהרת הקודש, אבל לא מצליחים באמת להיות

שם. אולי זה סוג של נשמה, או מבנה נפשי, או עד כמה החילוניות השפיעה עליהם....

ועדיין, מנסים לשמור בכל כוחם, ככל שביכולתם, על המצוות, אוהבים שיעורי תורה

רוצים להשתפר במצוות שבינם לבין המקום ובינם לבין הזולת....

לא יודעת מי יותר נחשב אצל השם.... מי יכול לדעת?

אז, תלוי איזה סוג היא ותלוי.....איזה סוג אתה!

בהצלחה!

זה מאד תלוי באיזה אופן היא מתנהגת עכשיו.

לעיתים לחוזרים בתשובה אין אפור. רק שחור או לבן.

וזה עניין הרבה יותר מהותי ממה שציינת.

בשבילי אם היא יפיפייה, עדינה ומאוהבת בי -

אז כן.

אם ההפך,

לא הכי יפה, מחוספסת ואין לה ניצוץ בעיניים -

ועוד היה לה גברים לפניי?!?!?

אני בורחחח!!!!

לא ממש הבנתי איך הוא עובד ולא ענו לי מהתמיכה הטכנית של האתר

ובאתר שלהם יש רשימת שדכנים עם מספרי טלפון. תחפש את מי שהכי קרוב אליך ולנסות ליצור קשר ישירות.

אולי המיזם לא התרומם, ורק נשאר אתר...?

אישית, לא מעמיק בהלכות, שמח שלשנינו זה אתגר כי זה סימן שאוהבים ומקיימים את ההלכה כי צריך למרות הקושי ויודעים שזה זמני (מאורסים)

קיבלתי החלטה, ואני יכול לעמוד בה.

הרי בשבת לא היית מדליק חשמל בגלל רצון רגעי או דחף עז להכין משהו

בגמרא בסוף מסכת עבודה זרה מובא מקרה בנוגע ליין נסך של יהודים שיושבים עם פרוצה גויה, שהיין לא נאסר. והסיבה: שאמנם גובר על היהודים יצר העריות, אך עדיין לא מוכנים לשתות יין נסך (ולכן לא סביר שהם נתנו לגויה לגעת ביין). עיין סט:

או כמו שאמרו במקום אחר, גזל ועריות - נפשו של אדם מתאוה להן ומחמדתן.

זה לא קשה

והאם יש לכם שיעורים שאתם אוהבים לשמוע בנושא ובנושא זוגיות בכללי?

מחפש בסגנון הרב שרקי כזה רציונלי פשוט ובהיר

פשוט לו אין הרבה

סדרה יפה. עוסקת בעיקר בדייטים כפי הזכור לי אבל לא רק

מרב המוגדר חרדי, ממליצה מאוד על הרב אבנר קבאס (הרבה הומור....)

ורבנים נוספים העוסקים ומרצים בנושא. לצערי איני זוכרת את

שמותיהם, אבל שמעתי ברדיו וכן ראיתי ביוטיוב.

ישנם ביניהם כאלה שממש מפרטים מהפגישה הראשונה. באתר "הידברות". מצויינים.

אגב, באתרי השידוכים השונים ביוטיוב יש טיפים טובים מאוד

ומאמרים טובים מאוד בנושא.

בהצלחה!

"מגע הקסם" לא יודע אם אפשר להשיג אותה בחנויות אולי באינטרנט אפשר.

אם לא היה קושי זה היה נורה אדומה. כדאי שתתרגלו, זה הולך לחזור בראונדים כל חודש

ועכשיו ברצינות - אין פתרון קסם. רק אני יכול לומר שזה קשה וצריך להסתכל קדימה. לזכור שזה תחום בזמן ושיש ודאות מתי נגמר. ותכלס חזרתי על מה שארץ השוקולד אמר

לק"י

זו הערה לגבי מי שלא מרגיש קושי, שלא ייבהל שמא משהו לא בסדר בקשר.

וגם נראה לי שיש קצת הבדל בתחושות לפני החתונה ואחריה.

האם אתם מנהלים את הזמן שלכם, או שהוא מנהל אתכם?

כולנו רצים סביב השעון, מודדים דקות ומנסים להספיק כמה שיותר. אבל האמת היא שמהירות היא לא הסיפור – האיכות היא הסיפור.

ספר הזוהר חושף סוד שמימי מדהים על כוחה של הבחירה לעצור את השלילי:

"כַּד אִתְכַּפְיָא סִטְרָא אַחְרָא לְתַתָּא, אִסְתַּלַּק יְקָרָא דְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְעֵילָא עַל כֹּלָּא, יַתִּיר מִשְּׁבָחָא אַחְרָא"

ובתרגום פשוט לעברית: כאשר כוחות הסיטרא אחרא (הצד האחר, השלילי) נכנעים ומכופפים למטה, כבודו של הקדוש ברוך הוא מתעלה למעלה מעל הכל, יותר מכל שבח אחר.

המשמעות היא עצומה: בכל פעם שאנחנו מונעים מעצמנו מעשה שלילי, אנחנו לא רק נמנעים מרע – אנחנו אקטיבית ממשיכים ומגלים את אור האינסוף של הבורא בכל העולמות כולם.

זהו עומק כוונת שלמה המלך בפסוק: "מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן" (משלי י"ח, כ"א). הבחירה לעצור, לבלום את הדחף ולבחור בטוב הופכת את ההווה החולף למציאות נצחית שמאירה את הקוסמוס כולו באור אלוקי בלתי מוגבל.

אל תתנו לזמן פשוט לעבור – חברו אותו לאינסוף על ידי הבחירות שלכם בכל רגע מחדש.

מה התנועה האיכותית הבאה שאתם בוחרים לעשות כבר עכשיו

אולי נגיד שכשאתם הולכים

אם זה לא מציק

אז שיהיה לך חפץ אחר ביד שאתה משחק איתו

כדור כזה של התרמות דם או מפתחות

קנס של מאה שקלים, אם לא עומדים בהחלטה. אתה תעמוד בהחלטה. הכי טוב לא להיפגש. לא תהיה לך שום בעיה.

צריך להכיר טובה לה' שהפגיש ביניכם, זה ממש לא מובן מאליו, ולשמור את מה שהוא מצווה.

לזכור שלצד השני גם יש אח שלא רוצה שמישהו יגע באחותו בלי מחוייבות.

לצאת מהפרספקטיבה המצומצמת של מה אני מרגיש, להסתכל מלמעלה על העניין ולהתחבר לאמת המוסרית והתורנית שלא נוגעים לפני חתונה.

לזכור שמטרת האיסור היא לא רק סור מרע אלא גם עשה טוב - זה הזמן הכי טוב להתחבר לצד של "וארשתיך לי לעולם" ושל "אחותי כלה". לקשר הפנימי השורשי שהוא הרבה מעל הגוף והמגע. עכשיו אתם באורות הגבוהים המיוחדים שבהמשך החיים אתם תכניסו אותם לכלים, ואם עכשיו אתם מצמצמים את האורות, זה יכול להשפיע על כל העתיד שלכם.

האם אתם מנהלים את הזמן שלכם, או שהוא מנהל אתכם?

כולנו רצים סביב השעון, מודדים דקות ומנסים להספיק כמה שיותר. אבל האמת היא שמהירות היא לא הסיפור – האיכות היא הסיפור.

ספר הזוהר חושף סוד שמימי מדהים על כוחה של הבחירה לעצור את השלילי:

"כַּד אִתְכַּפְיָא סִטְרָא אַחְרָא לְתַתָּא, אִסְתַּלַּק יְקָרָא דְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְעֵילָא עַל כֹּלָּא, יַתִּיר מִשְּׁבָחָא אַחְרָא"

ובתרגום פשוט לעברית: כאשר כוחות הסיטרא אחרא (הצד האחר, השלילי) נכנעים ומכופפים למטה, כבודו של הקדוש ברוך הוא מתעלה למעלה מעל הכל, יותר מכל שבח אחר.

המשמעות היא עצומה: בכל פעם שאנחנו מונעים מעצמנו מעשה שלילי, אנחנו לא רק נמנעים מרע – אנחנו אקטיבית ממשיכים ומגלים את אור האינסוף של הבורא בכל העולמות כולם.

זהו עומק כוונת שלמה המלך בפסוק: "מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן" (משלי י"ח, כ"א). הבחירה לעצור, לבלום את הדחף ולבחור בטוב הופכת את ההווה החולף למציאות נצחית שמאירה את הקוסמוס כולו באור אלוקי בלתי מוגבל.

אל תתנו לזמן פשוט לעבור – חברו אותו לאינסוף על ידי הבחירות שלכם בכל רגע מחדש.

מה התנועה האיכותית הבאה שאתם בוחרים לעשות כבר עכשיו

מזכיר את התפיסה כאילו מי ש"אחראי" על "טוהר האישה" זה לא היא אלא הגברים בחייה..

או כמו הקטע הדפוק שיש לחלק מהגברים לכבד אישה רק כתלות בהאם יש גבר בסביבתה שאותו צריך לכבד.

הרבה פעמים אם מישהו מתחיל עם מישהי והיא לא בעניין, היא יודעת שהוא לא יפסיק לנדנד עד שהיא תגיד "יש לי חבר". כי אז יש פה גבר שהוא צריך לכבד, אם סתם האישה בעצמה לא רוצה זה לא מספיק

אני לא מאשימה אותך ברעות החולות האלה, אבל צריך לשים לב שלא נגררים לשם בטעות

זה לא משנה אם בפועל יש לה אח או לא, זה בא לשקף לבחור תחושה מצד מה ששנוא עליך.

אז אם כבר מתאים יותר לשאול- ומה אם אין לבחור אחות (למרות שלך תוכיח שאין לו)

למה שמישהו ירצה "שלא יגעו באחותו" כאילו היא איזה אובייקט שברשותו, מילא היית אומר "שרוצה שאחותו תשמור מצוות" וגם על זה היו לי קושיות

הרגזתי אותך? מצויין.

חלילה לוותר.

קח את הכעס הזה שקפץ לך הרגע, ותחשוב מאיפה הוא מגיע.

זה פשוט לא שייך. 'נישט שייך'.

להשקיע את זה עמוק בנפש.

זה פשוט לא שייך.

בנוסף, מבחן המרשמלו.

תחזיק חזק. הגעגוע בונה את הקשר.

כ "תקופת אימון לעתיד"

ואז כשקשה לנו לשמור (גם אנחנו שומרים) אנחנו זוכרים רגע שאנחנו לא כאן בשביל הרגע.. אלא בשביל להתכונן למשהו גדול יותר שיבוא אחרי החתונה.

וגם לזכור את החומרה של זה וללמוד (כל אחד לבד) על החשיבות של זה עוזר מאוד.

כל כך יפה ונכון! תודה!

כך פסק החפץ חיים. (מצד איסור קריבה לנידה). אמנם ברמת ההתפרטות ההלכתית יש מקום לדון לגבי סוגים שונים של נגיעת חיבה, אך הגבול דק מאד. רגב זה רלוונטי גם לקשיים אחרי החתונה כשאסורים. ומחומרת העוון נלמד על שכר הנזהר ממנו.

וזו בדיוק תובנה #1 שלי:

תובנה #1 - לקראת נישואין וזוגיות

זה הבסיס, וצריך ללמוד על זוגיות.

אבל נראה לי יותר עקרוני מזה:

אם אני מבינה נכון, שניכם עוד בשלבים ראשוניים של גיבוש זהות עצמית. אלו השנים של עיצוב האישיות הרוחנית. כשאנחנו במסגרת של תיכון, יש פחות מקום של בחירה ועצמאות, וזה מתבטא בשנים שאחר כך - מהן הבחירות שאני עושה? ממי אני בוחר ללמוד?

המקום שבו גדלנו, אותו ההורים שלנו בחרו, זה לא בהכרח מה שאנחנו נבחר - ובטח שלא אחרי שינוי משמעותי של שירות צבאי (או לאומי). איך שאתם היום, כפרטים וכזוג, יכול להשתנות בצורה דרסטית בשנים הקרובות, לכל כיוון.

מעבר לזה, כמה עניינים נוספים:

1. כבני זוג, אנחנו לא אחראים על עבודת השם של השני. נכון, יש כיוון, יש דרך, יש שאיפות משותפות לבית - אבל בפרקטיקה, אני מאמינה שאין לי מקום להתערב.

   במילים אחרות: אנחנו מתחתנים עם האדם, לא עם קיום המצוות שלו. נכון, זה צד מסוים של האישיות - אבל יש עוד הרבה.

   אני מניחה שלא כולם יסכימו איתי, וזה בסדר, אבל מה יקרה אם בת הזוג שלך תחליט יום אחד להיות חרדית? חב"דניקית? גוראית? חילונית? מסורתית?

   אני חושבת שלעמדה הרוחנית יש השפעה גדולה על הקשר, ואנחנו רואים זוגות שנפרדים על רקע זה - אבל גם כאלו שמחליטים להישאר יחד, בגלל האדם שאיתו התחתנו. (אאלט כך קרה למנהלת כאן).

   [וגם צריך לשאול מה יקרה לחינוך הילדים - בהנחה שהיא לא משתנה, האם זה קו אדום מבחינתך?

2. זוגיות זה מקור של אור וחום, התעצמות וגדילה - אבל לא של טיפול. לטיפול הולכים לאנשי מקצוע. לברוח מבעיות בבית לתוך קשר זה רחוק מאוד מפתרון, ועלול גם להזיק לקשר.

3. האם בחרת נכון? עוד לא באמת בחרת, אבל שים לב - תמיד יהיו בנות צנועות יותר, וכל X אחר שתרצה. מה שהופך בחירה להיות נכונה זה המחויבות ההדדית שלכם. אם כל הזמן תפקפק בבחירה, אז זה לא יאפשר לקשר שלכם להתרומם. פזילה לצדדים לא תקדם אותך למטרה.

זה בסדר גמור שאתה רואה משהו ורוצה אותו, ולאף אחד אין זכות לכעוס עלייך בשל זה.

צריך לזכור כמה דברים-

1. פער דתי יכול להתרחב ולהצטמצם בלי קשר למה שהיה לפני החתונה. החיים קורים, דברים משתנים, לאנשים מוצאים את עצמם במקום אחר ממה שהתחתנו.

2. תחפש מידות ולא מעשים. כשיש בסיס מוצק וטוב של התנהלות נכונה ומידות טובות, השאר כבר יבוא מעצמו. ז"א אם האשה שלך מחוברת לעצמה ולאמת שלה, שואפת לבית של תורה פשוט עדיין קשה להם זה כיוון טוב.

   לעניות דעתי זה עדיף מישהי שמתלבשת צנוע אבל מסוכסכת עם עצמה, חסרת ביטחון ועושה דברים כי צריך ולא כי היא רוצה ומחוברת..

3. תסתכל על המכלול. לכל אחד יש חיסרון. האם הפערים האלה מהותיים ההתנהלות החיים או פשוט לא מתכתבים עם מה שדמיינת לעצמך?

אתה צריך לבנות לברר עם עצמך מה חשוב לך, לבנות סולם ערכי, ללמוד תורה, להתחבר לישיבה ולרבנים, ומתוך כך להחליט.

כמו שאמרתי בתגובה הקודמת, אפשר לעשות את התהליך הזה עם הבחורה. אבל תברר איתה קודם מה היא חושבת. אמרת שהיא הולכת למדרשה, דבר איתה על ערכים, על השאיפות…

ולומר לך שהכי לגיטימי בעולם הרצון שלך שאשתך תתלבש צנוע!!

ירגמו אותי כל הפמיניסטיות הפרוגרסיביות אבל חוסר צניעות של האישה חד משמעית פוגם משהו בקשר האינטימי שלהם. הוא הופך משהו שאמור להיות רק שלהם כזוג, מקום של "סוד", מקום שהוא אינטימי ומיוחד להם- לנחלת הכלל. ברור שזה פוגע בזוגיות!! ברור!

אני לא יודעת אם בהכרח רואים את זה תמיד על פני השטח, אבל ברור שבפנים- זה משפיע. מותר לך לרצות שאשתך תשמור על צניעות ובכך תשמור על האינטימיות שלכם. מעבר לזה, ברור שחוסר צניעות חיצונית זו אמירה, וסופר לגיטימי שלא יתאים לך מבחינה תורנית האמירה הזאת.

האם בגלל זה נכון שתיכנס לה לעבודת ה'? לא. אבל מותר לך לחפש ולרצות אישה שמתלבשת בצניעות.

ביחס לשאלה המרכזית שלך- אני לא מומחית גדולה באיך מגשרים על פערים דתיים ותורניים, כי אחד מכללי הברזל שלי כשחיפשתי בעל זה שיהיה לנו שיח תורני משותף, שנסתכל על התורה מאותה נקודת מבט. וב"ה זכיתי וזאת אכן המציאות ואין ברכה כזאת! תענוג עצום!

הדבר היחיד שכן עולה לי זה שלפני שאתה ניגש לגשר על פערים אני חושבת שלפני הכל אתה צריך להחליט עד כמה זה חשוב לך. ואל תוותר על משהו מכוח האנרציה, כי זה יכול להתהפך עליך יום אחד ותהיה מתוסכל שויתרת על עצמך ועל משהו שחשוב לך.

זה לא אומר שאם תחליט שזה מאוד חשוב לך אז אוטומטית שווה להיפרד, אבל כן כשדברים יותר מבוררים לך באופן אישי, אז יותר קל לנהל שיח של גישור על פערים.

אגב זה לא סותר את מה שאמרתי מקודם לגבי לא להיכנס לעבודת ה' שלה, כי מראש שיח של גישור על פערים הוא לא שיח של "תשתני" אלא של "וואי אני מרגיש שהעקרון הזה נורא חשוב לי כי.... ומצד שני..... מה את מרגישה כלפי זה? איפה זה פוגש אותך?" ומשם מתגלגלים ומנסים להבין איך מגשרים על הפער ובמקרה של לפני נישואין- האם זה שווה לנו לגשר על הפער.

זה מתחיל בקטן וממשיך בגדול.

סליחה שתוקפנית.

מכירה יותר מדי מקרוב את ההשוואות הבלתי פוסקות האלה.

אם אתה רוצה דוסית תתחתן עם דוסית.

ואל תצפה ממישהי שכרגע לא דוסית להפוך לכזו.

אתה מתחתן עם אישה שאתה אוהב?

או עם שמלה?

הייתי מתייחסת לפזילות שלך החוצה.

אבל כתבת שאתה צעיר לקשר (תיכון?) + נכנסת לזוגיות ממקום של קושי נפשי + פערים + פזילות החוצה לחיפוש יותר טוב.

אולי פשוט קחו הפסקה אחד מהשני.

אתה עדין צעיר, תבנה את עצמך, תבין מה חשוב לך, כל אחד יפנה לחייו ולהתפתחות שלו ותדברו בעוד תקופה אם מתאים.

אני לא חושבת שבשלב כל כך מוקדם בחיים צריך להיות במקום של "להילחם על הקשר"