זה ממש תלוי בך

לי אישית כבר שנתיים המדריכות הם בוגרות של האולפנא והם שפציות וממש מתאים להם 

אז זה נראלי ממש תלוי בך ואם מתאים לך או לא...

בהצלחה

וכולם אומרים לי שכדאי לי לעזוב שנה ראשונה ולחזור רק לשנה השניה של הש"ל...

אבל יכול להיות שזה ממש תלוי בבת ובמקום...

תשבי עם עצמך ותחשבי באמת איפה *את* רוצה להיות ולא איפה אחרים רוצים אותך...

קודם כל - כדי לצאת קצת מהבועה שלך. זה לא אומר שאת צריכה לפרוץ גבולות, אבל קצת שינוי, אפילו אם זה לאולפנה דוסית אחרת - זה שונה.

לפתח קשר אישי עם בנות אפשר גם באולפנות אחרות ובעוד שלל תפקידי הדרכה.

אני הכי בעד שבעולם להדיך באולפנות ואולפניות, וגם לחזור לאולפנה שממנה באת.

אבל - אני חושבת שבשנה הראשונה יש ערך חשוב לצאת החוצה.

קודם כל - כדי להתערנן קצת. להישאר באותו מקום עוד שנה יכול לדכא (גם אם לא מרגישים את זה. השינוי, השחרור, יוצרים מעוף אחר לגמרי לאישיות).

שנית, ברגע שיוצאים החוצה מקבלים פרספקטיבה אחרת על מקום שממנו באת. לומדים לראות את הדברים בצורה שונה. ואז כשחוזרים חזרה, זה בא ממקום בריא יותר, כי משתחררים בדרך מכל מיני מוסכמות ויחסים שהיו בעבר.

המעבר מתלמידה למדריכה באותה אולפנה הוא לא פשוט כ"כ... גם אם זאת לא האולפה שלך.

אני זוכרת שהיה לי שוק ענקי הליות פתאום בישיבת מורים... לקחת לי הרבה זמן להבין שהפכתי להיות גורם עם סמכות כלשהי, ולא זאת שצריכה לבקש אישורים לכל דבר... וכל זה היה לי קשה כשהצוות שעבדתי איתו לא היה הצוות של האולפנה שלי, אז קל וחומר אם כן...

יש בזה גם צדידם נפלאים! זה לחזור ולתרום למקום שתרם לך. זה להוסיף עוד רובד, מבחינתך, למקום שבו גדלת וחונכת. את גם מכירה את המערכת, את יודעת איך הדברים אמורים להתנהל, מה המוסכמות... את מרגישה בבית

אבל - לפעמים זה בדיוק מה ששובר. איתי בצוות המדריכות הייתה בוגרת של האולפנית, וזה לא עשה לה טוב. צריך לבחון אתה דברים ולראות אם זה מתאים לך לראות פתאום דברים באור שונה, ולא תמיד חיובי ומובן יותר...

כשאת תלמידה, את כמו ילד. את רואה אתה דברים באור מאוד מסויים, הכל סובב סביבך, כולם "משרתים" אותך. ופתאום כשאת מתבגרת, ואת כבר זאת שצריכה לעשות את הדברים, זה לא תמיד בא באותה קלות ונעימות. פתאום היחסים עם הצוות משתנים, ולא תמיד זה עושה טוב.

את צריכה לבחון את זה מול עצמך, אולי לדבר עם מישהי שעשתה את זה באולפנה שלך (כי זה גם שונה מאולפנה לאולפנה...), ולהחליט אם זה מתאים ונכון לך, ומתי.

בהצלחה!

אני מאוד רוצה להישאר, אבל מצד שני אני ממש רוצה שילוב של מדרשה וגם לצאת קצת למשו אחר...

הרבה מיעצים לי לצאת ולא להישאר באותו מקום,אבל אני חושבת שאם את יודעת על עצמך שאת מתאימה ושאת יכולה לתרום שם- אל תשימי על אפח'ד! ברור שכדאי להתייעץ ולבדוק עם עצמך ועם אחרים,אבל הכי חשוב זה לא לשים על מה ש"כולם" אומרים. באמת ממומלץ להתייעץ עם מדריכה שכבר הדריכה באולפנה שלך וסיימה, ולשאול אותה מה היא חושבת במבט לאחור. זה לפחות מה שאני הולכת לעשות...

בהצלחה!

לענ"ד זה נורא דפוק להשאר באולפנא שלמדת בה, לפחות בשנה הראשונה..במיוחד אם הסובבים אותך עיקמו תאף =\

חבל לך, תפתחי למקומות חדשים, סגנונות חדשים, מתפתחים מזה מלא!!! באמת!!

ועוד משו, גם בשביל האולפנא עצמה זה לא כ"כ בריא שיש מדריכות מבפנים, שיש בנות שבאות מבחוץ זה מוסיף לאולפנא אוירה של התחדשות והתרעננות וכיף יותר =] =]

דבר ראשון-צריך קצת לצאת מהבית להיות עצמאיות קצת..

דבר שני-לחזור שוב לבי"ס-על כל הלחץ והמחבנים שיש בו שניה אחרי שיצאת ממנו?את בטוחה שאת רוצה (אני לפחות רציתי לצאת מזה ואז לחזור)

דבר שלישי-אם את רוצה לעשות שנה שניה,את יכולה אולי לחזור לשם שנה שניה..

בקיצור,אני ממש לא ממליצה..אבל זה באמת תלוי בך-האם לפי דעתך יש במקום יותר יתרונות מחסרונות..

חוץ מזה-אל תבדקי רק את הבי"ס שלך תבדקי עוד מקומות (יש גם מצב שלא יקבלו אותך לבי"ס שלך)..

שיהיה לך המון ב"הצלחה בחיפוש השירות ובהחלטות!!!!

בס"ד

אני נשארתי בזמנו להדריך במקום שלמדתי בו, וזה עבודה פשוט נפלאה, אבל לא מתאימה לכולם.

תשבי עם עצמך טוב-טוב-טוב-טוב-טוב וכו...

ותחשבי-

לי מתאים להישאר עוד שנה בחממה?

לי מתאים לעבוד עם בנות טובות כמוני?

לי מתאים להיות חלק מצוות שעד עכשיו חינך אותי?

לי מתאים קשר אישי עם חניכות?

ותעזבי מה שחושבים עליך!!!

עזבי תמדריכה, מחנכת חברות...כמובן שמותר להתיעץ (ואפילו רצוי) אבל חובה שיהיה שלב שתשבי מול עצמך בלי שום מחיצות ותחשבי מה מתאים לך, לכוחות הנפלאים שהקב"ה נתן לך...

הרבה ברכה והצלחה בס"ד!!

שהקב"ה יאיר לך את הדרך ויכוון אותך למקום שתעשי הכי הרבה טוב בעמ"י!!!