אני לפעמים חושבת מה בעצם המשמעות של השבת

לא סתם קיבלנו ת'מצווה הזאת!

תכל'ס..מי אוהב את השבת? "אמא ואבא" סתם.. אהבת השבת צריכה לבוא מתוך כל אחד מאיתנו..

אבל איך?

בוא נחשוב יחד מזה בעצם שבת.

שבת = שביתה.

יום מדהים בו אפשר לנוח מ-ה-כ-ל! ממה שההוא אמר לי באמצע שבוע וממה שיש לי לעשות שבוע הבא.

ובכלל מכל דבר מכל טירדה מכל מחשבה של חול..

אפילו ממה אני אלבש במוצא"ש ליציאה עם חברות במקרה שלך חברים.

קבלת שבת ותפילות זה קודם כל! אחרי סעודת הערב או לקרוא דברים לחיים, להחכים עוד בקודש.

יש סניף ב"ה.. ויש חברות.

תהילים.. תפילות בשבת וסעודה ועוד תהילים וללמוד למבחנים ולהפגש עם חברות וסניף שוב לאלו שמדריכים

ולבקר דודים / משפחה / אנשים שמכירים.

ולישון!

מקווה שזה עוזר קצת שבת שלום לכולם!

כמו ספירה לאוחור... אני אוהב מה שאני עושה ביום יום... שבת אני סונה!! וגם לא תמיד יוצא לי לישמור שבת.. אפילו שאני רוצה!!

אתה מבחינתו באמת 'המלך' ככל שהקושי יותר גדול ככה השכר פי כמה יותר גדול.

כי אתה בן של מלך!

תבקש מד' בתפילה שתאהב ת'שבת ובע"ה תראה שינוי.. תתפלל עוד ועוד ועוד אל תפסיק עד שתרגיש את זה.

ב"הצלחה ושב"ש.

התפילה בשבת !! אחד הדברים המדהימים ...

וסוף סוף אפשר לנוח !!!

אבל בואו ננסה רגע לחשוב-מה זה שבת?

אפשר לומר-שבת זה סתם יום אחד, ארוך ומשעמם, שאי אפשר לעשות בו כלום.

אבל מצד שני-שבת זה חתיכת יום!! שבת זה היום הכי איכותי שיש!

זה זמן איכות עם המשפחה. זה זמן להוריד את מסכות האינטרנט ולדבר עם חברים פנים מול פנים.

זה יום שבו כל המשפחה נפגשת, אוכלים ארוחה כייפית עם כולם, מפטפטים וצוחקים. כולם ביחד.

מה שאין בסתם יום של חול. אתה יכול לצאת מה-כ-ל!! לשכוח את מעמסת הימים האחרים, להכנס לאווירה חמה וכייפית. אפשר ללמוד, אפשר להקדיש קצת זמן לאחים קטנים(אם יש), לשיחה עם ההורים, וכו'.

ואם אתה באמת מרגיש שזה סתם יום משעמם, אז תחכה לתקופה של מבחנים, ואז תוכל לשקול מחדש..=)

תסתכל על על הייתרונות של שבת, ולא על החסרונות!

שבת שלום!!

אני לומד במכינה קדם צבאית!! אני לא אוהב לשבת כול המישפחה בשבת... אני לא אוהב ליהיות בבית אם ההורים ואחים הבית שלי זה במכינה!! אני לא מסוגל להישאר בבית יותר מ3 ימים!!

כן .... מי ששמר על השבת תמיד הוא לא מבין איזו מתנה ע-נ-ק-י-ת הוא קיבל !!!

מי שלא היה בחו"ל צריך להתאמץ להבין מה זו ארץ ישראל !!!

וכן הלאה לכן אל תצפה להשיג דברים בלי מאמץ . תחשוב על זה תתפלל ! תעשה משהו ואז בעזרת ה' תבין מה זה שבת ( תבין קצת-)

1.ללכת לתנועת נוער.-זה שווווווווווווה,כיף ומחכים!

2.חברים..

3.תפילות,-אל תותר על הבית כנסת!!!,לנסות להתפלל עם כל הלב-לנסות-זה לא קל-אבל יש לך זמן ורצון וזה כזה סיפוק!

4.להקדיש זמן למשפ' ,לחזק ת'קשר,לשחק\להעסיק עם\את האחים\אחיות\בני דודים\וכו.. הקטנים\הגדולים

5.לטייל(ובאמת אין על טיול בשבת שבכל הרבה יותר רגוע!!)

6.לישון(שב"ס=שינה בשבת סבבה..)-להשלים שעות מכל השבוע..

7.לקרוא-עלונים,ספרים(לא עצובים)ותורנים[-אל תדאג יש כאלו מעניינים..].

8.אם יש מבחן במשהו תורני-ללמוד אליו.

 וחוץ מזה שאין על שבת!!

 יש עוד הרבה,רק צריך לחפס!!

שבת של שלום,מלא בניצול הזמן

פשוט יום מהמם, שתזכו...

אני התחלתי לאהוב את שבת רק אחרי שנמאס לי ממנה, והפכתי אותה ליום רגיל, ואז, כשחזרתי לשמור אותה, זה הפך ליום הכי מיחד ואהוב שלי..  שתזכו.

בס"ד

יום אחד בשבוע של שקט מכל מה שצריך לעשות ביום יום, יום אחד שעושים מה שכיף לנו עם עצמנו, קוראים ספר, חושבים, שרים, ישנים. לא מה שאנחנו חייבם לעשות - לימודים, עבודה וכו'... יום אחד שבו אפשר להיות עם עצמך ולהעסיק את עצמך, בלי גורמים חיצוניים ותעסוקות שונות של היום יום.

גם כשלא הכי כיף עם המשפחה אז אפשר רק לשבת לאכול איתם ואז את שאר השבת לשבת להנות נטו עם עצמך, לקרוא ספר, להירגע, לחשוב, ללמוד משהו מענין שאוהבים, להתחבר מחדש לאנשים יקרים.. מה תעשה אם יום אחד לא יהיה מה לעשות? ייבם למצוא דרך להעסיק את עצמנו מחוחץ לתעסוקות החיצונייות של היום יום!

חוץ מזה אתה יכול לקרוא ספר, עיתון, ללמוד תורה 

תמיד הייתי מתבאסת אבל אז פעם אחת פשוט עשיתי רשימה של דברים שאני יכולה לעשות בשבת.. שטויות כמו לישון, לקרוא את הבוקריפורט שלי וכאלה..

ואז אתה לא הכי נהנה מהשבת אבל לפחות היא לא בזבוז זמן כזה מעפן...

בהצלחה!!

ולא שאני עושה בה משהו מיוחד... בערך 70 אחוז ממנה אני ישנה.. אבל חוצמיזה אפשר לעשות בה את כול הדברים שאין לך כח או זמן לעשות ביומחול.

כל השבוע-מבחנים, ש,ב (אני עוד בתקופה הזאת), מחשב, מוזיקה, רעש, אי שקט..

שבת זה זמן להרגע.. דווקא בגלל שכל השבוע אנחנו עסוקים, בשבת אנחנו יכולים לראות כמה חשוב הוא הרוגע, שום דבר לא לוחץ, אין טלפון, אין מחשב- זמן לחשבון נפש קטן...

וכמובן, הכי חשוב לדעתי זה שכל המשפחה ביחד. כל השבוע כולם עסוקים, שבת זה זמן להרגיש משפחה, לדבר, לספר מה היה השבוע, אצלנו מעלים דילמות שקרו בשבוע ודבר תורה..

הזמן הכי כיף הוא כניסת שבת והזמן הכי מדכא הוא יציאת שבת.

שבוע טוב

אתה בטוח שהתכוונת לשבת??

אימאלה...איך אפשר לא לאהוב את שבת???

מעכשיו אני מתגעגעת.

"שבת, שבת כמה טוב שבאת!

שבת, שבת כמה טוב באת.

כל השבוע יש בי געגוע אלייך שבת".

תחזור פעם בחודש ותראה מזה שבת בבית

והוא לא נהנה!!

אנשים, תקראו את מה שהוא אומר...

הוא כבר עבר מבחנים, והוא כבר גדול לתנועת נוער...

והאחים משחקים בחוץ, ואינמה לעשות, אני כבר גדולה ואני לא יכולה לשחק עם בנים? וכל הספרים מהספריה משעממים?

שבת היא כלי מדהים, אבל אם אין דברים למלא אותו הוא יכול להיות לא רק סתם יום- אלא אפילו יום ממש מעצבן ומעיק.

אם רוצים אפשר להכניס תוכן לשבת, ולעשות אותה מעניינת, אבל זה באמת רק אם רוצים.

ללכת לתנועת נוער (פעולת חב"ב בערב, הדרכה בצהרים אם זה רלוונטי אליך), לקבוע עם חברים ללימוד או סתם בשביל הכיף, להחליט ללמוד פרק/ עמוד/ פסקה (ולעמוד בזה) מסויים באיזה ספר, לעזור לאמא (כן כן), לעשות פיקניק עם האחים.

לנסות לחדש את השבת כל פעם- לנסות נגיד למשל תפילה בנוסח חדש, שלא כל שבת תהיה אותו דבר.

לגרום לעצמך לחכות לשבת- להשאיר ממתק שאתה ממש אוהב ולשמור לשבת, או בגד חדש, או ספר ממש מעניין שאתה רוצה להתחיל ושומר אותו רק לשבת..

ללמוד פרשת שבוע, על השבת מבחינה רוחנית, הלכות שבת.

אם שבת בבית מעיקה עליך- לקבוע נגיד ארוחה אצל חבר, או להתארח פעם נגיד בחודש אצל חבר- כן, זו סוג של בריחה אבל אם כרגע א"א להתמודד כ-ל הזמן אפשר לקחת מדי פעם הפסקות..

אין תרופת פלאים לשבת מתוקה- וגם אם תשתדל מאוד מאוד מאוד אף אחד לא מבטיח לך שבת מושלמת, אבל אתה כן יכול לעשות את השבת שלך יותר טובה ממה שהיא עכשיו, אם אתה רוצה באמת.

אם לא היה כזה דבר, נשבע לכם הייתי מתאבד, זה אשכרה איזה יומיים חופש ונחת, ורק לזה אתה מחכה כל השבוע...

כמו בשיר של "יום שישי את יודעת" ככה אני מרגיש.

הלוואיי וכל יום היתה שבת..."....אז למה לא כל יום שבת?...", סתם בלי להגזים.....

אין על שבת!!! כל יום שישי אני נכנסת מבואסת לשבת, כי אני יודעת שאני לא אספיק לעשות את כל מה שתכננתי...

יש פוווווווולללל דברים לעשות....

ואם עדיין אין לך..אתה יכול לדבר איתי...תוך שנייה השבת שלך תהיה כ"כ מפוצצת שלא יהיה לך זמן לנשום...חח

אני גם לומדת באולפנא ואני הכי מחכה לחזור הביתה לשבת..(גם אם הייתי בבית באותו יום)!!! אימה'לה!!פשוט לא בא לי לחזור! אני כ"כ נהנת בבית!!ב"ה!!רק בא לי לחזור הביתה לכל החיים!! ואם אתה לא כ"כ אוהב לחזור היתה זה נראה לי מוזר!!!!!!אני פשוט מאוהבת בבית

אני לא אוהב ליהיות בבית... אני רק מחכה ליום ריאשון בבוקר אני יוצא!! אני עושה איזה טיולון או משהוא בסיגנון רק כדי לא ליהיות בבית ליפעמים אני הולך לחברים שבת.. אבל אם אני הולך לחברים שבת רוב הסיכויים שאני יחלל שבת (כי הם לא כל כך דתיים) ואני בנאדם שאוהב לעבוד ולזוז זה הסיפוק שלי... במכינה אני תלמיד בתפקיד של כמה דברים בייחד שאפילו ביגלל זה נתנו לי מישרד שם!! אני מרגיש כיאילו ביזבזתי כול כך הרבה זמן! אני לא אוהב ליקרוא (בכול החיים שלי קראתי מקסימום 7 ספרים) גם לישון לא אבל זה מה שאני עושה בשבת ישן מטייל ואוכל איזה ארוחה או2

באמת איןן על שבת, אבל בכל זאת.... אלו החיים!! אין לי מה לעשות!! לכן אני מעבירה את כל השבת על אוכל, ספר, שינה, שינה, ספר, אוכל, אוכל, שינה.....

ופעם גמכן הייתי מגדילה לעשות וסופרת את הדקות לצאת שבת............

כאילו דוגרי נמאס השבוע עובר לי מהר ואני מרגישה כאילו כל שניה יש שבת וכבר נאמס מזה!

אני תכל'ס מרגישה כאילו רק אתמול חזרתי במוצ"ש הביתה... ולפני יומיים היתה השבת הקודמת....

מה שכן ברור לי- שכשאני אהיה בפנימיה (אם אני באמת יהיה..) אז אני אחכה לשבת רק בשביל לחזור הביתה ולפגוש את חברות שלי...

שבת זה אחד הימים הטובים שיש בשבוע, לא יודעת מה הייתי עושה אם לא היה אותו...
יום שלם, שאסור לעבוד בו, לרוץ, להספיק דברים...
 אפשר לנוח, לישון הרבה, להיפגש עם חברות, לקרוא, סעודות שבת עם כל המשפחה ביחד, שרים שירים יחד...
 והכל ברוגע, בכיף... שלווה שכזאת

תפוס חבר ולך להתארח,

אולי קצת מפדח אבל כיף חבל"ז

דודה של חבר שלך בחברון,

בני דודים רחוקים של השכן בגולן

וכן הלאה....

אתה מוזמן אלינו- לבית חג"י

לא שיש לי התנגדות לבוא אבל........

יש גבול לכל תעלול...

תשתדל לשמוח בכל זאת!!

זה קשה אני יודעת... מנסיון

1.אני מכינה ספר או מדפיסה דפים מראש שארצה לקרוא בהם  או להקריא לבני משפחתי.

2. משתדלת לפצות את בני המשפחה (שנמצאים בבית)- על דברים שלא עשיתי

כהלכה במשך השבוע או להסביר את עצמי טוב יותר למילים/מעשים שלא הובנו.

3. מנסה לתת אווירה נעימה ומשפחתית כמו למשל, אם למישהו/י יש קושי מסויים,

    כל אחד מעלה רעיון כיצד לפתור ולבסוף מחליטים על פתרון הטוב ביותר.

4. אצלנו, השבת וערב שבת, הם בין הזמנים הבודדים שיש לנו הזדמנות משפחתית להיות ביחד  ולהרגיש כך.

5. אני חושבת ששבת הוא יום נהדר לחשוב מה עשיתי עם עצמי ועם המטרות    שלי בחיים במשך השבוע, ולהחליט לפי זה איך אני ממשיכה בשבוע שיבוא. 

6. אני ממליצה בערב שבת לקרוא את פרשת השבוע סביב שולחן השבת ולשאול

     שאלות ולדעת לתת תשובות. בפרשות השבוע - ישנם מסרים חשובים מאוד

     לגבי השבוע שיבוא.  ולפי גיל המסובים לשולחן,מומלץ וניתן לפתח את עומק   הכתוב ולגלות שהמעיין נובע. 

  כל מה שכתוב בתורה- יש לו משמעות עמוקה מאוד

וכל מילה ואות בעלי חשיבות עצומה. ידוע לכם למשל מהי משמעות המילה:- פרדס?

פרדס- הוא כינויה של תורת הסוד היהודית, העוסקת במה שמכונה "סתרי האלוהות".    הלימוד מתאים רק למי שלמד מספיק ש"ס ופוסקים. לכן הדבר מתאים למבוגרים יותר.    אך בכוונה הזכרתי את הפרדס, כדי שתדעו ותבינו

שיש דברים, לנו היהודים, שמעניינים מאוד מאוד.   

הייתי רוצה מאוד לדעת, איזה מהרעיונות שהזכרתי למעלה הכי מקובלים עליכם

והאם ניסיתם אותם בעצמכם? או יש לכם רעיונות נוספים? בינתיים, לילה טוב לכם. אוהבת את כולכם/ן מאוד מאוד. 

בעזהי"ת

[יש לי שתי שבתות בבית עד פסח.. =\]

לא היה לי כוח לקרוא את מה שכתבו.. אני פשוט כותבת מה שנראה לי..

שבת, בשבילי לפחות, זה משו מעבר ל"להסתובב עם החבר'ה ולישון ולאכול ולקרוא ולישון ולישוןן...".

שבת זה זמן לעשות פסק זמן, ובכל הזמן שאני עושה משו אני חושבת על השבוע שהיה.

עשיתי מה שרציתי? עמדתי בהספקים שהעמדתי לעצמי? איך אפשר לתקן ולהשתפר, שהשבוע הבע"לט יהיה יותר טוב עם יותר סיפוק?

וזה מה שיוצר לי את השבת האמיתית.

אז כן, לפעמים אני מתעצבנת שלמה לעזאזל יש עכשיו שבת? אני רוצה להתכרבל במיטה מתחת לפוך,מולי הטלוויזיה/מחשב ולראות סרט טוב עם שוקו רותח מחלב ושוקולד.

ואז אני חושבת רגע- ה' בכלל אוהב שאני רואה סרטים?? אולי במקום לראות סרטים, בזמן שמשעמם לי, אני אעשה משו? ואז אני חושבת מה אפשר לעשות בשבת שא"א לעשות בכל יום.

[לי, אישית, מה שמתאים זה לקרוא דברים מחזקים שאני לא מגיעה אליהם ביומיום, ובשבת ישלי זמן אליהם..]

כל אחד- מה שמתאים לו.

שבעז"ה השבת הקרובה תהיה גבוהה במדרגה נוספת מהשבת הקודמת.

שבת שלום!

מי שלא אוהב שבת הוא באמת א-ה-ב-ל-!-!,

אין על שבת , זה היום הכי כיף בשבוע

אין מחשב וטלביזיה משעמם תיכו...

איך אפשר לשנוא שבת?? זה יום פשוט כיף.. בלי מחשב, בלי טלויזיה(זה תמיד אין ) פשוט רק אתה עם המשפחה, התפילות הרוגע.. הכל!! פשוט יום מתנה מהקב"ה!!

אחרי שבוע של ריצות ועשייה קצת רוגע ומנוחה

עצה- עזור הרבה להכנות של שבת - ממש! אפילו בבישולים! מי שטורח בערב שבת - כל כך עייף בשבת שהוא שמח על המנוחה 

כשהייתי לא עסוקה במשך השבוע פחות הערכתי את השבת כשנעשיתי מאוד מאוד עסוקה בלי זמן לנשום - רק השבת מצילה אותי

חוץ מעניין הקדושה אפשר בפרקטיות להיות כל כך עסוקים במשך השבוע עד שאי אפשר כמעט לחכות ליום המנוחה המבורך

ודרך אגב

למי שלא אוהב להיות בבית: לנסות למצוא סידור להתארח!  תמיד שינוי זה מרענן אפילו אם זה עדיין בית כנסת ואוכל וכו

הצלחה

וואי אחי, תחשוב רגע..
דמיין לעצמך שאתה עובר שבוע אחד בלי שבת..

כל השבוע יש בית ספר, בא לך טיפה חופש מהמורים..
יום אחד שפשוט ישך אישור לא להגיע..
בנוסף--- אפחד לא משגע אותך בשכל, אמא לא אומרת לך לעזור בבית,
וחברים נודניקים לא מתקשרים
(גם אם הם מתקשרים- אתה לא עונה ואתה לא צריך למצוא ים של תירוצים למה לא ענית..)
תחשוב על יום בו אומרים לך- אתה יכול לישון, אתה יכול לקרוא, לעשות מה שאתה רוצה שאתה לא יכל במשך השבוע..כי אין לך זמן..
למה?!
כי הפייסבוק קורץ לך.
וערוץ 7 מפתה לבדוק מי מחובר
ואמא קוראת לך שהיא צכה עזרה בבית..
ולרגע לא חשבת על ספר טוב (שניה, מה זה ספר?!)
ואתה זועק ליום של רוגע!
בא לך לצעוק- "תעזבו אותי!!! תנו לי שקט, רוגע! כבר שכחתי מה זה המילה הזאת..!
תנו לי לישון, תנו לי אוכל טעים, ככה בשר משו.. ופשוט תפסיקו לרדוף אחרי לכל מקום!!"

והופ- גאון ה'- אה?!
הביא לך תיום הזה- גם בלי שתבקש..

יום בו- אתה חושב.. לא על המפשט הלא מובן של חבר שלך בפייסבוק!
ולא על השיחה אישית עם המוזרה הזאת בפורומים..
אתה פשוט חושב על הרוגע.. על החיים היפים, על הנשימה ועל הנשמה.

אחי, אם אתה לא מוצא בכלל תועלת בשבת,
כנראה אתה לא חווה אותה כמו שצריך,
ואולי באמת חבל לך על הזמן..
כי אם אתה לא מרגיש 'את זה' זה וואלה- באמת לא שווה כלום!
אתה מפספס את כל הכייף והעונג..
ו-כדאי שתדע מה צריך לעשות, ואיך להגיע לנשמה שלך---שהכי מחכה ליום הזה מכולם פה.
ואם לא- באמת להסריח במיטה כל היום ולהסתובב בחוסר מעש-
זה מוציא את הדעת..

אני אוהב לזוז לעבוד לרוץ... הבעייה שלי זה לא מחשב או טלוויזיה וגם שהייתי בישבה תיכונית לאהיה לי בעיה אם המורים אני עשיתי מה שבא לי אף אחד לא מפריע לי מאמצע שבוע... רק בשבת יש את הדבר הזה מוקצה ואסור ליבנות אסור לטייל יותר מידי רחוק פשוט אני לא מרגיש כלום בשבת חוץ מיום של ביזבוז!!

מה יקרה??

בשבת אתה יכול לטייל במקומות שבחיים לא חשבתי לטייל בהם.

לא יודעת מה איתך, אבל אני אישית בשבת מטיילת המוון בסביבה של הבית שלי... מתי ביום חול הייתי מטיילת שם??

שתבין- בשבת הלכתי להכיר ת'ישוב שלי. זה נשמע הגיוני? אני מכירה ת'ג'ילבון יותר טוב מאשר שאני מכירה ת'איזור של היישוב שלי.. [ותאמין לי, אני מכירה ת'ג'ילבון יותר מידי טוב.. עשיתי אותו 4 פעמים בחופש האחרון, ובכל טיול נפלתי ונהיו לי חורים בכל מקום אפשרי בברך..]

אז יאללה- בשבת דוגרי אפשר להכיר ת'עולם שבאיזור שלך.. לבלות עם החברים מהיסודי, שלא דיברת איתם מכיתה ח', כי עכשיו אתה בישיבה/אנערף איפה, ורוב השבוע אתה עם החבר'ה משם..

אפשר ללכת סתם לסיבוב, ובמקום לצאת אליו בגישה של "יאללה שבת משעמם אז הולכים לטייל.." תצא אליו בגישה של "יאללה... שבת.. איזה כיף לי!!! אני הולך לטייל בישוב/עיר.."

הכל מתחיל ונגמר בגישה.

אם אתה מכניס שבת בגישה של "איזה באסה.. שוב שבת.. אינלי מה לעשות חוץ מלהתפלל, לישון ולאכול..."-- תהיה לך שבת דפוקהרצח!

אם תכניס שבת בגישה "יאללה.. איזה שבת מטורפת הולכת להיות!!! נטייל, נתפלל עם הרבה יותר רגש... נחלץ ת'עצמות שהתייבשו מרוב לימודים.." תהיה לך אחלה שבת.

מתכון מובטח!!! [אם לא תשרוף אותו בתנור..]

של הישוב שלי בעלפה... (אני גר באלון מורה...) והגעתי עד לבתים הריאשונים של שכם אפילו...

המציאות...

אז אני יתחיל בסיפור קטן : הרב קרליבך שאל למה אחרי השואה חלק מהיהודים עזבו את הדת התנצרו התבוללו וכו' ואילו יהודים אחרים עשו צעד בדיוק בכיוון ההפוך ? זה נראה לא נורמלי ? כל אחד עושה הפוך מהשני ? מילא אלו שעזהבו את הדת היה להם סיבה מצוינת !!! הם כעסו על הקב"ה הוא גרם להם כלכך

הרבה סבל ! כל המשפחה שלהם נספתה הם היו במחנות השמדה ששם רק ביזו אותם הרביצו להם הרעיבו אותם והעבידו אותם בפרך אז עשו משוואה פשוטה - אם זה ה' אני לא רוצה אותו .... אבל- מה עם אלו שהתחזקו ???? למה הם עשו את זה?

לכן מסביר ריב שלוימל'ה -- הסיבה האמיתית היא אחרת לחלוטין ! ?!  והכל מתחיל משבת !(?)!

אותם יהודים שזכרו את שולחן השבת מהבית שלהם שההורים שלהם נישקו אותם וחיבקו אותם וחייכו אליהם ושרו שירים וסוף סוף היה מספיק אוכל וכו' וכו' אז הם אמרו "סבלנו כלכך הרבה אנחנו רוצים שמחה רוצים אהבה ! טהם חזרו ליהדות

אבל הילדים האחרים שנזכרו בילדות שלהם ... זכבר סיפור אחר לגמרי הם חשבו בידיוק הפוך ! הם אמרו היינו כלכך הרבה שנים במחנות ההשמדה סבלנו כלכך הרבה אנחנו לא מסוגלים יותר ! והם ברחו - מהיהדות - מהזכרונות מהכל !!! רק לא עוד סבל !

המצב היום לא שונה ! יש ילדים / נערים/בחורים שמה שהם יודעים וזוכרים בתת מודע מהשבת זה רק צעקות - מריבות אין אצלם שלום בית ושבת זה יום סיוטי אין שירים אין כלום ! לא דברי תורה ולא שלווה ורוגע

אז הם שואלים בשביל מה אני צריך יום כזה מלחיץ ? יש לי מספיק קשיים במשך השבו ונתנו לי עוד יום כזה קשה ?!!? איך אני עובר אותו אין לי כח !!!

אז מה אתם חושבים ?! שאם יהיה היום שוב הפעם שואה ( חס ושלום ! ) אז המצב יהיה שונה ? לא ! זה יקרה בדיוק אותו הדבר מי שיזכור את השמחה והשלווה ירצה לחזור ומי שלא ....

עכשיו כל אחד יחשוב על הבית שלו - מה ש אצלו על שולחן השבת , ארוחה עסקית ? רוגע ? שלווה ? דברי תורה ?

מי שזכה במשפחה טובה אז כן ומי שלא אז לא

אז מה יש לנו כאן הרבה מאד אנשים שבשבילם השבת היא סיוט מתמשך לכל החיים !!! ( או לפחות כל עוד הם בבית )

אז מה עושים איך משנים את זה ? לומדים תורה

כי באמת השבת ניתנה רק לצורך לימוד התורה ומי שלא מקיים את התכלית באמת אז כל הדברים שהוא עושה הם רק בבחינת הדחקה ולא באמת עוזרים

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...