אנחנו התחפשנו להם בשישית ובשביעית, היה אדיר, תמיד אילתרנו איזו הצגה מלווה..

איזה בן בדיוק התחפש לכלה???-מנסה לדמיין ולא כ"כ מצליחה...

אממ...לאנשים שהיו בסעודה של אחשורוש?

אצל אחד המחזורים אצלנו הביאו מאפר מקצועי.לא תאמיני מה הוא מסוגל לעשות!

שמלה, עקבים, פאה והינומה עושה את העבודה יופי..

ומה לבשתם? טישו?

מקורי! קודם כל. עכשיו, זה לא הלוויה סתם, זו הלוויה עם סיפור, מעין סיפור המשך לחתונה של שנה שעברה... -החתן מת. למרות של הייתי החתן, בשביעית, אני הייתי המת. היו:  האלמנה, אבאמא, דוד שיכור, וכו'... הכל התקשר יחד בהצגה של השכבה שלנו..(כל פורים כל הבית ספר מחכה להצגות השטויתיות שלנו)

מה לבשנו? אילתור- אני אילתרתי את ה"מת" באותו יום. לקחתי שלוש גלילי נייר טואלט, ביקשתי מאמא את האדמים שתמיד השתמשנו בפורים, ופול סלוטייפ. עטפתי את עצמי בנייר טואלט, השתמשנו באודם כדי לתת אפקט של פצעים, ושמו אותי על אלונקה. (המנהל חשב שיש פצוע, הוא רץ אלינו, הסתכל ואמר: "אהה! אריאל...." )

היה אדיר!

זה נראה לי לא שיך לצחוק על דברים   כאלו..

כ"א מתחפש ליצור/אדם מאגדה אחרת....

והם התחפשו פעם לפיגוע... זה מזעזע, אבל הם ממש נהנו...

ואינלי רעיון...

מתחפסים לקבוצת כדור רגל הבנים לשחקנים והבנות למעודדות, ושכנים שלנו מלמעלה מתחפשים גם לקבוצת כדורגל אנחנו אדום לבן (ארסנל) והם כחול לבן (טוטנם)

אז זה יהיה מהזה מגניב אם תתחפסו למעודדותבן דוד שלי התחפס לזה זה קורע! הוא לבש חצאים מיני והוע עשה הנפות רגלים פשוט נקרענו

אם היינו עושות את זה- אני הייתי הארון קבורה(=

אבל המנהלת שלנו לא מרשה.. פעם אחרונה ששאלנו אותה התגובה שלה הייתה: "עברתן ת'גיל".

יא ווארדי- איזה גיל עברנו בדיוק??

מה מגניב להתחפש ללויה?

יש לי תאומה שהיא לא כ"כ דומה לי, כאילו אנחנו ממש לא מהתאומות שהייתם מסווגים אותם תחת הכותרת תאומות זהות...

קיצר גם שנה שעברה וגם השנה אנחנו מתחפשות לתאומות... (וכאילו אנחנו באמת תאומות!!) אנחנו לובשות אותם בגדים, וכו' (מה שאנחנו ממש לא עושות כל יום!! אין לנו בכלל אותם בגדים... כשאנחנו רוצצות אותו דבר אנחנו נאלצות לסנג'ר מחברות...) וזה יוצא מזה מגניב!!

לפעמים פיגוע בא על חשבון פורים..

ע"ע "מרכז הרב"....

לעניות דעתי.

לעניות דעתי.

יש דברים שפשוט לא צוחקים עליהם.

כמו שאף אחד לא חושב להתחפש למחנה ריכוז. (לדוג')

אני בעד להריץ בדיחות שחורות על מרכז, על השואה, על כ--ל הדברים הרעים שקרו.

אבל תלוי ליד מי, מתי..

על מרכז- זה [מצטערת להגיד..] די מצחיק להתחפש לפיגוע בפורים.. בעצם, זה לא מצחיק. זה אירוני. אבל זה מה שהופך את זה למצחיק. [בתנאי שמתחפשים בזה רק לא ליד אנשים שהכירו אישית/קשה להם..]

על השואה- זה כבר פאן יותר אישי. יותר כללי. תמצאו בנאדם בארץ שלא מכיר אישית ניצול שואה/מישו שכל המשפחה שלו נרצחה בשואה והוא עלה לארץ לפני...

אם אני אתחפש למחנה ריכוז (דווקא חשבתי על זה..) ואז אני אראה את סבא רבא שלי- חבל על הלב שלו.. כזה בנאדם עם נשמה ענקית ופתאום בגלל פורים אחד הוא ימות? לא תודה!!!

אבל מרכז זה פחות קשה. עובדה. יותר קל לצחוק על זה, לדבר על זה, לראות תמונות [תודו שיותר קל לכם לראות תמונה של תנ"ך מוכתם בדם/ת'גופות מכוסות בטלית מאשר אנשים ערומים רזיים מוטלים בערימות..]

ש... טוב. הבנת. רק חבל שאני גרה קרוב מידי לאולפנא...

יא מלכת הבדיחות השחורות על מרכז>>

טוב, אפשר לחשוב על תחפושות של ילדים קטנים.
או להיתחפש לחיילים, דובים ארנבים.(וכו' וכו'.. )

טוב בהצלחה, תהנו לכם!!

אחיות שלי התאומות..

שהם היו קטנות משו כמו כתה ג' אולי קצת יותר אין לי שמץ...

הם למדו בשתי בתי ספר נפרדים..

ופעם הם היו ממש ממש דומות כאילו אותו דבר היום לא (יש כאלה שיחלקו עלי)

הקיצר הם בפורים הלכו כל אחת לביצפר של השנייה...

והמורות לא ידעו...

נגיד לאחת קוראים רבקה ולשניה לאה |מקריץ שמות| 

אז רבקה הלכה לביצפר של לאה והמורה כל פעם שהיא אומרת לאה ..... לאה..... כל הכתה נקרעות מצחוק!!

הקיצר ככה כל היום עד שבת אחת רחמה על המורה וגילתה לה!! 

תודו שאאווה?

- גמדים

- חדר מורים

- לוח שחמט/דמקה

- בית אבות

- FOX (כולן לבשו סוודרים של פוקס ושמו זנב ואוזניים של שועל..)

טוב,היו עוד מלא..אבל תמיד זה ככה - דווקא כשמנסים להזכר יש בלק אאוט..

תהפכו את הכיתה לספינת שודדים, ותתחפשו כולכם לשודדים...

זה c המגניב!! באמת!!

התחפשנו פעם לסמרטוט- כובע של אוניברסיטה כזו, ותותים (בגדים אדומים, ציורר של תות..) וזה יענו smartתות...

אממ.. דחלילים..

וארר.. לא זוכרת עוד..

זה היה אדיר!!!! כולם צבעו ת'צמם מתכלת אחד המגניבים!!

שתמיד יהיו בנות שיגידו שזה תינוקי או שלא ירצו לצבוע את הפנים שלהן וכו'

בסוף הן יתחפשו לאיזה מלכת אסתר או מלאכית... כמה צפוי...

זה באמת היה מצחיק...

-דחלילים זה ממש חמוד...

-זוגות (נשואים/מאורסים/חברים וכו'.....)

-חבדניקי"ם

-ברסלברים

-כל חסידות אחרת.....

-הפגנה. של מה שבאלכם... ימין/ שמאל/ בתי קברות/ כבישים בשבת/ וכו' וכו'...

-מרכזניקים (חולצה מכופתרת, משקפיים וכו'...)

-אמממ... לא יודעת מה עוד... חחח... תסלחו את יש דברים מוזרים... השעה השעה...

אני מניחה שאת לא מבינה למה זה מצחיק, כי יש בך רושם טרי ועצוב..

אבל אפילו אותי זה משעשע. מה לעשות, כאלה אנחנו בני האדם.

ותפסיקו להתחמק בתירוצים העלובים האלו של "אני כזה ואין מה לעשות"..ראבק.

בכל חברה יכול להיות מישהוא שיפגע מזה.

ובאמת, אנשים, מה מצחיק בזה? זה אחד הדברים העצובים בחיים.

נכון הספר הזה,שיש ילד עם חולצת פסים אדום לבן,ובכל עמוד הוא מסתתר במקום אחר וצריך למצוא אותו? אז כל הכתה מתחפשת לכל מיני דברים,או כל אחד איך שבא לו, או לפי איזשהו נושא שתחליטו עליו,ואחד מתחפש לאפי..

או מסרט אחד מסויים... תלוי כמה אתם...

-ספר הג'ונגל

-מלך האריות

-שלגיה ו7 הגמדים

-סינדרלה (כולל העכברים, הסוסים, הדלעת וכו'...) / רק לנשף בסינדרלה...

-מולאן

-הובין הוד

-שרק (וזה כולל דמויות מהרבה סרטים אחרים.....)

-רפנזל (לא יודעת איך קוראים לזה בעברית...)

-עמי ותמי

-עוצלי גוצלי

-מרי פופינס

-צלילי המוזיקה

-נסיך מצרים

-כנר על הגג

-צ'רלי בממלכת השוקולד

נראלי אני מתחילה להיסחף.... אבל הבנתם את הרעיון...

m16 (אמא ו16 בנות..)

 אמא אדמה

אם פי 3

דור שלישי (חברות שלי התחפשו אחת לסבתא זקנה עם פלאפון ישן, אמא עם פלאפון בינוני וילדה עם פלאפון דור שלישי.)

היו עוד דברים שעשינו ...אם אזכר אכתוב.. (דרך אגב יצא לי שהכל אמהות.. אז אפשר להתחפש לאמהות..)

ומי שלומד ברעיה- רעיה בישראל.

זה היה די דפוק אבל סתם אפשר להפוך את זה למוש חמוד.. (טוביה החולב,כובסת, שדכנית) כן כן,לקחנו משם קצת רעיונות... =]

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...