טוב, ככה.. אני פנימיסטית. בזמן האחרון אני מתחילה להרגיש באולפנא שאין לי כ"כ חברות אני מוצאת את עצמי משועממת או כשיש מבחן אני לא יודעת עם מי ללמוד. לפעמים פשוט נמאס לי מהמציאות הזאת, אז אני הולכת לישון. בורחת מהמציאות. ואני יודעת שזה לא טוב, וצריך להתמודד עם המצייאות. ואז אני רוצה הביתה. מחכה שהשבוע יגמר.
וכשאני מגיעה הביתה גם לא כיף לי ואני רוצה לחזור לאולפנא. אני מרגישה שאין אווירה כ"כ כיפית בבית. כשאבא שלי מעליב (בטעות..) את אחד האחים שלי, ואז הוא אומר שבעיה שלו שהוא נעלב, או כשאחים שלי רבים (אני יודעת שתמיד אחים רבים, אבל זה רק מעכיר עוד יותר את האווירה) , ואפילו לפעמים ההורים שלי קצת רבים (לא משו מי יודע מה) ואז אני ממש ממש רוצה כבר לחזור לאולפנא, אבל אני יודעת שכשאני אחזור לאולפנא, גם שם לא יהיה לי טוב..
אני ממש ממש מתוסכלת ולא יודעת מה לעשות..
