יום מלא שמחה,
היום הכי מאושר שהיה לי,
איך שהיה בא לי לחבק את כולם,
רק להודות לריבונו של עולם ולא להפסיק,
יום שבו היה לי רצון לעזור לכולם,
ולעשות בשמחה כל מה שהיה צריך!
אז למה?
למה היום הזה היה צריך להיהרס?
ועוד בגלל מה?
בגלל מילה אחת קטנה...
מילה שנאמרה כדרך אגב,
מילה פשוטה שלא התכוונה לפגוע,
מילה שיצאה אפילו בלי לשים לב,
אבל המילה הזאת בלבד הורידה אותי בבת אחת!
הורידה אותי אל העצב,
הורידה אל הבכי והדכאון,
הורידה אותי אל העצלנות,
אל הרצון למות ברגע זה ולא להיות פה רגע אחד יותר!
אז תגידי לי את:
היה שווה לזרוק את המילה הזאת?
זה נתן לך משהו?
ואם כבר אמרת-
אפשר לתקן במילה אחת קטנה:
סליחה!







