אם היא תרצה היא תדבר איתך על זה...

אני יודעת שאת עושה את זה מכוונה טובה אבל עדיף שלא..

לדבר איתה... אבל לא על זה...

לנסות להוציא אותה קצת לקניון/ מקום אחר שהיא אוהבת...

לנתק אותה (אפילו רק לכמה שעות) מהבית ומהצרות בבית...

בהצלחה!

אם היא באמת חברה טובה שלך אני חושבת שהיא תשמח שתדברי איתה ותעודדי אותה...

ויש מצב שהיא מתביישת לבוא לספר לך מה קורה במשפחה שלה, אני הייתי אומרת שאני יודעת מה קורה במשפחה שלה ואם היא רוצה לשתף אותי ולספר מה עובר עליה  אז אני תמיד נמצאת בשבילה=] ובכללי שנסי להקל עליה במה שאת יכולה...

בהצלחה!!

תבואי לדבר איתה,היא זקוקה לזה ופשוט מתביישת וקשה לה לשתף,וגם אם היא בהתחלה תדחה ותתעצבן תמשיכי לנסות בעדינות-לא להציק...

היא עכשיו במצב קשה נכון??

לפי מה שאני הבנתי היא לא יודעת מה לעשות במצב שלה. היא מבולבלת עצבנית...

אולי אין לה אם מי לדבר??

אין לה משהיא או מישהוא לדבר על זה או להיצא את הרגש שלה

ניראה לי צריך לדבר איתה אבל להגיע לנקודות האלה בעדינות מאוד!! כי זה נושא רגיש מאוד

אנשים בדרך כלל לא אוהבים לדבר על המצבים האלה..

צריך שהיא חופשית את צריכה ליגרום לה שהיא תדבר איתך ולא את איתה שהיא תרגיש שיש לה מישהיא שמבינה אותה ואיכפת לה ממנה

תלכי אליה, תדברי איתה.. אם היא חברה טובה שלך שאת אוהבת - זה לדעתי מה שחברות עושות..

אולי היא פשוט מתביישת ולודעת איך לשתף..

והעצבנות שלה אולי לא נובעת מ-- דווקא אלייך, זה פשוט רגש שמשתלט כשכואב או כשקשה..

אבל רק אל תתני לה הרגשה של סקרנות ושאת דוחפת ת'אף שלך..

יעני- תני לה הרגשה שאת רוצה לדבר איתה כי היא ח-ב-ר-ה שלך, ואת רוצה לעזור לה..

אולי תגידי לה את זה אפילו..

אין בנאדם מושלם! בעינייך היא מושלמת כי היא חברה שלך, אבל בכללי- אין!

ו- דבר ראשון-  חיבוקי קוקי!!! דבר שני-

אם היא לא מסתדרת עם המצב, אולי כדאי שתפני לעזרת מבוגר?

יועצת, פסיכולוגית....

בעצם, במחשבה שניה, את לא חייבת. אם את מספיק עמידה, אם היא מספיק מושלמת

בעינייך, את יכולה לנסות בעצמך לפתור את הבעיה! רק אם את לא מצליחה, תפני ליועצת...

מסתבר שההורים לא רבו בבית ולא צעקו אלה החליטו בכבוד ובשקט....

והילדים עדיין לא יודעים מזה!

ואני כמו מפגרת..(טוב,לא ידעתי שהילדים לא יודעים...) שלחתי מכתב לחברה שלי ואמרתי לה שאנחנו יכולות לדבר על הכול ושהייא בנאדם מקסים!  ואמרתי לה שנורא בכיתי ששמעתי את זה..(לא אמרתי בפירוש מה אני יודעת... אמרתי שאני יודעת בערך את מה שעובר עלייה...) אוופ...!!!! עכשיו היא לא מבינה מה אני רוצה ממנה! ואני זאתי שגילת לה!!! אני כאילו ידעתי לפנייה!!!

מה אני עושה עכשיו?!?!?!

וואי איזכה מצב קשה אני מזה מבינה אותך אני חושבת שלאט לאט תגידי לה את זה תרמזי לה שאת יודעת תספרי לה על אנשים שהיתגרשו והיא בעצם כבר תבין ותספר לך...

בהצלחה!!!@

שזה ישאר ככה.... יש לך כרגע 2 אפשרויות:

1- לגלות לה, אבל קחי בחשבון שאת לא מומחית.. ומאוד יכול להיות שלא תספרי לה את זה בדרך הנכונה.

2- לומר לה שבמקרה הגיעו אלייך שמועות שקרה לה משהו, אבל שתעזוב- שגילית שהן לא נכונות אז חבל.... [אל תסכימי לסםר לה בטענה שזה כבר לא משנה... וחבל שזה סתם יטריד אותה וזה לשון הרע וכו'...]

ממש אל תספרי לה.

זה ההורים שלה החליטו, זו החלטה על הבית, זו זכותם המלאה להודיע לה ולאחיה מתי שירצו ובדרך שירצו. לכי תדעי איזה נזק עלול להיגרם מזה שאת תספרי לה..

תנסי לומר לה שטויות, אנא עארף? שנראה לך שבזמן האחרון היא שקטה וזה בגלל שזאתי וזאתי אמרה לה כך וכך והיא באח נורא נפגעה או משו שטותי אחר... לפי איך שמתאים לנסיבות של החיים שלכן, אני לא יודעת...

בהצלחה!

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....