סיכום שיחת פרשת "תרומה" ליקוטי שיחות חלק ל"א עמ' 142-148
1.פתיחה:מהפסוק-"וערת אילם מאדמים וערת תחשים ועצי שיטים" (כה, ה) מפרש רש"י-"ועצי שיטים":"ומאין היה להם במדבר?, פירש רבי תנחומא:יעקב אבינו צפה ברוח הקודש שעתידין ישראל לבנות משכן במדבר והביא ארזים למצרים ונטעם וציוה לבניו ליטלם עימהם כשיצאו ממצרים".
2.שאלה 1:מדוע רש"י מסביר את הפסוק באמצעות דברי אגדה ומדרש ולא בצורה פשוטה, כפי שהט"ז מסביר שבני ישראל קנו מתגרי האומות או כדעה נוספת שהיה יער סמוך להר סיני שמשם כרתו את העצים?
3.תשובה אפשרית:מהפסוק בפרשת "ויקהל" (לה,כד) "וכל אשר נמצא איתו עצי שיטים", משתמע שהעצים היו כבר בידי ישראל לפני הציווי על בניית המשכן. (אבל לדעת הרבי זה עדיין הסבר דחוק).
4.הביאור בפשטות:בלשון הכתוב "ויקחו לי תרומה" מדובר על פעולת לקיחה. מדוע לא נאמר "תתנו" בלשון נתינה?, כי לשון נתינה יכול ליפול על דבר שכבר נמצא, אבל גם על דבר שעוד לא נמצא. לקיחה-היא רק אחרי שקיים כבר הדבר בפועל. היו גזברים שעברו בין כל בני ישראל ולקחו מהם את הציוד הנדרש לבניית המשכן, ולאחמ"כ הביאו את הציוד למשכן (ספורנו), והמשמעות היא שכל הדברים כבר היו קיימים אצל בני ישראל ורק היה צריך לקחת את זה מהם.
5.הסבר נוסף:אם היה כתוב בלשון נתינה, משמע שיש חיוב לתת, וגם לעשות כל מה שביכולת האדם המצווה כדי שתהיה נתינה, כולל גם כריתת עצים או קנייתם. אבל לשון קיחה (ככה הרבי אומר), תוכנו שמצד הנותן הכל מוכן ורק חסר מעשה הלקיחה של הגזבר.
6.שאלה 2:מכיוון שבני ישראל היו יכולים להשיג עצים במדבר בדרכים שנאמר לעיל, מדוע היה צריך יעקב אבינו להשתדל 200 שנה לפני כן (לפני בניית המשכן) להביא ולנטוע את הארזים במצרים?
7.תשובה אפשרית:יעקב ידע על ציווי השם על מלאכת המשכן שיהיה בלשון "תקחו", שכפי שהזכרנו לעיל, צריך שהדברים כבר יהיו מוכנים בידם כדי לקיים "לקיחה", ולכן יעקב אבינו ציווה על הבאת ונטיעת הארזים.
8.ביאור בדרך הרמז:רש"י מפרש "פירש רבי תנחומא", ש"יעקב אבינו צפה ברוח הקודש וכו'", מכיוון שעניין זה הוא נחמתן של ישראל.
כאשר בני ישראל שרויים בגלות קשה במצרים עם גזירות קשות ושעבוד נורא, הם שואבים נחמה ותנחומין כל משך זמן הגלות, כאשר הם רואים במו עיניהם את עצי הארזים שיעקב כ"כ טרח להביא ולנטוע, כיוון שצפה ברוח הקודש שבני ישראל יצאו משם יום אחד ויבנו משכן במדבר. וכולם ידעו מהציווי שציווה יעקב שכאשר יצאו ממצרים, יצטרכו לקחת את הארזים איתם, והדבר נתן להם נחמה וכוח לסבול את הגלות.
כלומר:אם הצורך היחידי בעצי השיטים היה בשביל המשכן, את זה היו יכולים להשיג באמצעות קנית או כריתת עצים, אבל כדי שתהיה נחמתן של ישראל, ואח"כ גאולת ישראל, הוצרך שיהיו עצי שיטים במצרים כבר מתקופת יעקב.
9.סיכום:רבינו בחיי כותב שהגלות נמשלה להליכת בני ישראל במדבר, ותכלית הליכה זו היא "לבנות משכן במדבר"-זאת אומרת, לעשות במדבר ומהמדבר משכן לו ית'. ובגמר עבודה זו זוכים לקיים "ועשו לי מקדש" כפשוטו בבניין בית המקדש.
והכוח להתגבר על הגלות הוא בזכות ה"ארזים" של יעקב שמרמזים על הצדיקים, כמו שנאמר "צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון ישגה" (כפירוש הכלי יקר). ובמיוחד נאמר על נשיאי ישראל. והשייכות ליעקב אבינו דווקא-נשיא ר"ת "ניצוצו של יעקב אבינו" (כמו שכתב המגלה עמוקות), וכמו שיעקב דאג לאחד את כולם, כך גם נשיא ישראל בדורו דואג לאחד את כל העם.
וזוהי נחמתם של בני ישראל, שאפילו כאשר הם נמצאים בגלות, יש להם את ה"ארזים" שנטע יעקב אבינו בכל דור ודור ("ראה הקב"ה בצדיקים שהם מועטין, עמד ושתלן בכל דור ודור"). ואותם "ארזים" נמצאים מעל לגלות ונותנים כוח לבני ישראל לא להתפעל מהגלות, אלא להתגבר עליה ולבנות משכן במדבר.
ואז זוכים לגאולה האמיתית והשלימה ע"י הרבי מה"מ נשיא דורנו
