כי הדור שחווה את השואה הולך וקטן .

אם אנחנו לא נדע אז זה ישכח מהעולם .. כבר היום יש מכחישים, ותחשבו מה יהיה בעוד כמה שנים ?!

ופשוט כי  א-ס-ו-ר לשכוח !!

תנו לי סיבות למה אנחנו צריכים לזכור את השואה. - 

 כי זה מה שקרה לאבותינו, חשוב לדעת..[כמו שלומדים היסטוריה..] וצריך לדעת את העוול שנעשה להם..

למה צריך ללכת ליד ושם - 

כדי לראות ביותר מוחשיות מה קרה, וגם שם הם אומרים באמת כאילו מה היה שם..

למה חשוב לתעד את מה שהיה שם - 

כי כמות האנשים שהיו שם קטנה, ועוד מעט כבר לא יישאר כלום מהדור הזה [ואז לא יוכלו לספר, ולא יהיו עדויות] וגם יש היום אנשים שמכחישים את השואה, אז חשוב לתעד..

אם ח"ו היו רוצחים מישי מהכיתה שלך היית זוכרת את זה? לכל החיים בדוק.

ואם ח"ו זה היה חצי מהכיתה? הניני נינים שלך בטוח היו יודעים את זה.

ואם ח"ו זה היה כל הכיתה שלך? הדור העשרים שיוצא ממך היו יודעים את זה.

ואם ח"ו זה היה כל האולפנא שלך? אי אפשר לעכל את זה. היו כבר קובעים צום לדורות שלא יישכח לעולם.

ואת שואלת למה את צכה לדעת שרק לפני שבעים וחמש שנה היו חיות טרף ששחטו ושרפו 6 מיליון מהעם שלך?

זה משהוא נוראי שעשו לעם שלנו.

אסור לנו לשכוח.

כי אם אנחנו לא נזכור- מי יזכור?

כמה מדברים על זה ומזכירים פיגועים שהיו לפני כמה עשורים.

למרות שבעצם הפיגוע הכי גדול, כמה הרוגים היו בו??????

כמה עשרות????????

6 מליון זה בכלל לא באותו קנה מידה.........

מי שלא זוכר את העבר- אין לא הווה ואין לו עתיד..

[ו..כן. אני מאמינה ממש ממש במשפט הזה. זה ממש לא סיסמא בשבילי!]

חוצמזה- אני עם ב.ש.-- זכור את אשר עשה לך עמלק!!!

מה עדיף? לחיות בהכחשה שזה קרה?

אני אשכנזיה פולניה, רומניה, צ'כית וגרמניה [גאה!(באשכנזיות. לא בגרמניות..)] ואני לא הולכת לשכוח שרצחו את ההורים של סבא רבא שלי, ואת חברים שלו, אחים שלו, אחיינים שלו, דודים- משפחה [!!!!] בגלל שהוא היה יהודי.

וגם אם הייתי

לפי דעתי- מי שמכחיש את השואה/לא רוצה לזכור- אין לו סיכוי לחיות כיהודי, ואז הנאצים הצליחו במה שהם ניסו- למחוק את הזרע הקדוש הזה מהעולם.

אם את/ה רוצה להיות יהודי קדוש ואמיתי- תזכור כל דבר שקרה לך ולעם שלך, כי אם לא- לא תגיע אל השלווה האמיתית. תמיד תמצא מישו שירדוף אותך.

ויש לי עוד הרבה מה להגיד בנושא.. אינלי כוח לכתוב עכשיו...

השואה היא ההוכחה הכי חזקה ועוצמתית שהיהודים חייבים להיות במדינה משלהם, שאסור לנו להיטמע בגויים, כי זהה יתנקם בנו אחר כך.

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...