את הנצרות אנה מנפנפת מעליה במחי יד, ולעומת זאת הספר מכיל הרבה תובנות פילוסופיות יהודיות וחסידיות במקורן, בלי לדעת כמובן שזה מה שהן. אנה מתוקה כ"כ. מצחיק, מרגש ובסוף גם מבכיא אבל לא משאיר בדיכאון. למי שאוהב לצאת מהריבוע. מנוקד, לא להיבהל, קראתי את זה אחרי התיכון וזה עדיין לא היה לי קל. בהחלט לא לילדים קטנים, אלא נוער ומעלה.

עם כל הכבוד לתובנות שיכולות להשתלב גם עם היהדות, אני חושבת שיש בו הרבה יותר "תובנות" שלא.

ברמה שגוברת על ההנאה הספרותית  -פלספנית - מתוקה ששואבים ממנו?

כמה מהרעיונות שם (מה נמצא בתוך מה? מהי השאלה לכל תשובה?? ועוד מלא)

הם כה מרתקים מעוררי מחשבה וחדשניים!

וכן, יש גם התיחסות רבה לאלוקות ולה', אבל כמה שאני זוכרת  זה תמיד מוזכר בהאדרת אין סוף, ובהסתכלות של-  אצלו אין כל דמיון למה שאנו חווים או רוצים, כי הוא מעל הכל וכו' וכו'.

מה את אומרת?

אפילו פירור הכי קטן של כפירה, גובר עשרת מונים על כל הנאה שיכולה להיות מספר. ובספר הזה יש הרבה יותר מפירור קטן.

גם הרעיונות המרתקים והחדשניים שבו שאני לא יודעת בוודאות אם הם כפירה - אני גם לא יודעת אם הם כשרים.

ואם יש זה אכן מאפיל על ההנאה מכל ספר שהוא! 

שהספר הזה בעייתי.

מי שבאמת סקרן - באישי.

בס"ד

הוא חזר על זה יותר מפעם אחת.

אז כפירה?!

(טרם קראתי אותו..)

אבל כן, יש בו כפירה. כגון, אמירה שאין משמעות לדתות ולמצוות מעשיות, העיקר להאמין באלוקים.

בס"ד

להסכים עם כולו....

אם יש לך מספיק ידע תורני כדי לדעת לנפות מה שמתאים ומה שלא.

ואני באופן אישי לא אוהבת לקרוא כשאני צריכה כל הזמן להיות ערנית ולסנן חצי מהדברים. זה מוציא את כל הכיף מהספר, ואת הרצון לקחת ממנו את הדברים שכן חכמים.

ברור שכל ספר מעורר מחשבה, כאשר עם חלק מהדברים מסכימים ועם חלק לא. אבל כשיש סכנה של כניסת דברי כפירה לראש, זה הרבה יותר מפחיד.

מלבד זאת, יש גם מידה רבה של חוסר צניעות ב"מר אל כאן אנה".

התבן מהבר... בפרט שהבר עטוף לפעמים במילים מתוקות כמו סוכריות מפתות...

לכן באמת לא שבתי לקרוא את הספר, למרות שהן אנה והן החבר שלה(מה שמו?) שבו את ליבי.

"ספרים עם מוטיבים נוצריים"

כותרת מאוד לא קולעת... ספרים עם מוטיבים נוצריים, זה אולי פוליאנה או בית קטן בערבה.

וירושלמית, אהבתי את ההגדרה שלך.

בית תיפלה, כומר, חגאות שלהם, שירי החגאות, יום ראשון, ועוד...

לא הבנתי את הכוונה של "מוטיבים" וחשבתי שהתכוונת בקטע של מסרים וכאלה..

יש את זה גם בבית קטן בערבה (מבחינת מסרים)?

לפחות לא עולה לי כרגע.

אבל בנשים קטנות יש, ובספרי הרוזנת דה-סגיר, ועוד הרבה.

למען האמת, אני לא בקיאה במסרים נוצריים, כך שקשה לי לקבוע. מה גם שהנצרות היא חיקוי מעוות של היהדות, כך שטמועים בה גם מסרים יהודיים אוניברסליים, כמו צדקה וחסד.

בכל מקרה, "מוטיבים נוצריים" זו הגדרה מאוד מאוד עדינה וסלחנית ל"מר אל כאן אנה"...

הספר הזה גרם לי לעצבות רצינית!

ספר טוב בתוך חור-שחור...

והזוי שאשכרה היינו במציאות הזאת לפני שנה...

ובאמת יש מלא מה ללמוד מהחטופים, מלא אמונה

אבל קראת נגיד את יום אחד באוקטובר? (נראלי ככה קוראים לו🙈...)

כשיש אמונה בספר (כמו ספרי שואה של מחברים שומרי מצוות), זה אחרת. אבל לקרוא על זוועות..

זה מדכא?

אבל כן סדרה ועוד חלק מסדרה שעסקה בזה

וגם הרצאה בנושא

זה נושא שחשוב לי להעמיק בו לשמוע אנשים שחוו וחווים

סיטואציה של ספרים שמורה אצלי לפאן ולא לדברים מורכבים

אז פחות

אבל כן דו"חות מפורטים.

בסופו־של־ּדבר גיבשתי דעה מוצקה ביחס לעניין ואינני רואה כיצד החוויה הסובייקטיבית יכולה לתרום לי.

בלי לתרגל בדיבור לא תתקדם לשום מקום וגם לא תדע מה הרמה האמיתית שלך

בכל פרק יש עוצר מילים

אבל הוא משני לקטעי דו-שיח

פרקטיים שמגיעים מייד לאחריו

וזה כבר משהו הנקודה היא

שקשה לחבר את הנקודות ללא

דו שיח אמיתי או פרקטיקת שטח

למשל ללכת בשוק הערבי

ולנהל משא ומתן עם הסוחרים

או דיבור בקבוצה או בחבורה

חכן גם שאלתי אם יש פה עוד מישהו

שמעוניין ללמוד ערבית או שאסתפק

בללמד את הילד הזה בחווה שלא הולך

לבית ספר חחח 😅😅

מבוגרים שיודעים אידיש ובכלל.....אוהבת ללמוד שפות,

אפילו יוונית, רוסית וכו', אבל לאחרונה מרגישה שקודם

כל ללמוד את השפה שלנו, היהודית.

נשמע פחות אטרקטיבי אבל אמיתי ונכון יותר.

ערבית אני שונאת. שפה מכוערת.

כשלומדים שפה כלשהי, חרף המטענים הרגשיים, מגלים את היופי שלה. בין אם מדובר בערבית או בגרמנית.

הראשונה - היא כן מכוערת בעיני. גרונית כזו, לא נעימה.....

חושבת שיש שפות שגם בלי להבין אותן, הצליל שלהן נעים לאוזן -

הן רכות כאלה, זורמות....

הספרדית הדרום אמריקאית, גם הפרסית, נראה לי...

לא נעימות לאוזני השפות הגרוניות, או הקצרות-קטועות (סינית למשל)

מדברת על הצליל, לא על העושר הלשוני וכו'.

גם השפות הסקנדינביות, למרות שדומות לגרמנית (חוץ מהפינית) -

רכות ונעימות יותר מגרמנית. בעיני, כלומר, באוזני, לפחות.

לא יודעת איך אנחנו נשמעים, גם לא הכי רכים נראה לי....

בשם בסמה.

כנראה היא קפצה לי, כי פה בבית יש לי ילדים שמנסים ללמוד ערבית🤭 (אני אישית לא מסוגלת לשמוע את השפה הזו, אף שמבינה שחשוב ללמוד אותה)

בכל אופן, הבן שלי לומד ערבית מסבא שלו, יליד עירק.

נשמע שהכי טוב לחפש דובר ערבית (יהודי!) ואיתו לה אמן על מה שלמדת...

אני מציע לך להאזין המון לרדיו ולשמוע את השפה הערבית גם אם אתה לא מבין הכל באותו רגע. אתה תתרגל לניב ולמבטא ובהמשך כשתכיר את המילים תתחיל גם להבין.

גם ככה הכל שם אותו דבר, שנאת יהודים ומדינה פלסטינית

אם אתה מחפש לתרגל דיבור בערבית, בדיוק בשביל זה פיתחתי בוט AI שמאפשר לנהל שיחות בערבית מדוברת (פלסטינית־עירונית).

אפשר לדבר עם דמויות שונות בסיטואציות מהחיים, כמו קניות בשוק או שיחה עם חבר, והבוט גם יודע לתקן טעויות ולעזור להשתפר.

היתרון הוא שאפשר לתרגל מתי שרוצים, בלי להיות תלויים בפרטנר לשיחה.

אם מעניין אותך, אשמח לשלוח לך קישור להתנסות 🙂

אחרי בת-שאול ברחתי כל עוד רוחי בי.

אחרת אני שוב אתמכר. לא ולא אדוני.

אחזור רק בעוד זמן ואשלים בבינג'.

הוא אכן סופר מרענן ומקורי. אמנם לפעמים הוא קצת הולך לקצה הגרפי של כל מיני זוועות, אבל בסך הכל מרתק ומוצלח ומפתיע.

יש לך רק 20 ומשהו פרקים של הסיפור החדש להשלים

אני מבין שהוא לא פיתח בסוף את ליה, אה?

אבל ממתי אני הדוברת שלו? לך תראה בעצמך מה הוא כתב היום

שלושה פרקים רק עליה, שהיא נוסעת לצפון למצוא להקה. וגם הוא הודיע שכמראה היא תהיה הדמות הראשית בספר הבא.

אין פרק היום, אז בינתיים קבלו תמונה של ליה שמחכה כבר לספר הבא שיוקדש לה - "מלכת הערוב"

לחסוך לאנשים שפחות אוהבים אימה ופעולה וכאלה...

לא קוראת ספרות ישראלית. משום מה לא נראית לי טובה. וגם לא נקייה. כאילו בלי זה,

הספר לא ייקרא.

קראתי את אהרן אפלפלד (אני מתכוונת לסופר שכותב על השואה);

כותב טוב לדעתי, אבל מה, מדכא....

ספרי אימה - לא מספיק מה שקורה מסביב? במציאות שלנו? זו לא אימה מספקת?

אבל אולי סוג כזה של ספרות דווקא משחרר קצת. כמו ספרי מתח וכאלה.

אגב מי שאוהב ספרים העוסקים בבעלי חיים (אני חוזרת לנושא האהוב עלי בכפייתיות...)

אז:

ג'יימס הריוט. וטרינר אנגלי בשנות לפני ובזמן מלחמת העולם השנייה, בבריטניה.

לא קשור למלחמה בכלל (מלבד ספר אחד שבו גוייס לצבא בפרוץ מלחמת העולם)

מתוק. אנושי. חוש הומור. מקסים. צפון אנגליה, עם הנוף החורפי הצרוב הקשה

שלה, כשהוא מתבוסס בשלג כדי להגיע לאיזו רפת, והאיכר לא מבין בכלל על מה

ולמה ההתנשפות..... למי שרוצה מצב רוח טוב ופרצי צחוק....מומלץ!

לא יודעת איזה איך היה כוטרינר אבל כסופר, מוכשר מאוד. הוא התפרסם

מאוד בזכות ספריו וזוכרת שהודיעו על מותו גם בחדשות.

יש סופר אימה אמריקאי בשם קינג. רק מקריאת תמצית מינימלית

של ספר שלו, אוחזת בי צמרמורת ונטייה לבדוק מתחת לארון

אם יש שם משהו, ולמחרת כולי עצבנית. פחד.

אישית אני לא מתחבר לז'אנר של אימה וחיות, אבל למה לזלזל בסגנון הספרותי שאנשים אחרים אוהבים????

פשוט תמהתי; הרי זה מפחיד!

דרך פעולה ודרמה, וכלה באימה ופלצות... אני אישית לא אוהב "אימה" כז'אנר, אבל כן את איך שמשה רט כותב אתזה..

וגם להזדהות עם הפחדים הכי עמוקים וקמאיים שלהם... לכן בדר"כ אנשים שהם אולטרא פילוסופיים ורציונליים לא מתחברים למיתולוגיות וכדו'...

אכן, ספרות ישראלית הרבה פעמים, (יותר מידי) לא לטעמי מבחינת רמה. קללות, גסות, תיאורים גרפיים יותר מידי, ופריצות...

את משה רט ספציפית, את מכירה? אתחיל ואקדים הוא דתי. אמשיך דרך זה שיש לו הסמכה לרבנות, ונסיים בזה שהוא פילוסוף אם זה משמח מישהו (פילוסוף גרוע וסופר נהדר לענ"ד).

לגבי הז'אנר: אנשים אוהבים ספרים, סרטים שהם מוצאים בהם את עצמם, את היום יום שלהם. את השאיפות שלהם. ו,כן גם את הפחדים שלהם... אם את לא מתחברת, אז באמת אני שמח שציינתי את כל שציינתי - חסכתי לך לבדוק אותו...

ההתחלה והחלפתי בחנות לספר אחר. זה מתחיל כמו כל ספר מתח, עם רצח וכאלה.

במה זה שונה בעצם? מה הנהייה אחרי הספרים האלה? אולי לא הבנתי. אולי המגיבים

כאן לא קראו ספרי מתח. באמת אני תוהה. לא בציניות.

אינני אוהבת ספר מתח שהקשר היחידי שלהם לרוח ישראל סבא הוא

מדי פעם "בעזרת השם" או תפילת מנחה....סליחה. את ספריה לא

מכירה, אולי אני טועה לגביה, בגלל ההתרשמות הראשונה שלי.

אמרו לי פעם שזה מדע דימיוני; מההתחלה של הספר, זה לא נראה

לי כך.

אולי זה לשון הרע מה שכתבתי. אני צריכה לעשות תשובה, לא יכולתי להתאפק

כי ציפיתי למשהו אחר לחלוטין. סליחה.

תודה!

שיש בהן גם ספרים באנגלית.

ויש גם חנות שיש בה רק או בעיקר ספרים באנגלית, שנקראת sefer and sefel כמדומני. הייתי שם פעם אחת לפני שנים, אז לא יודעת להסביר לך איך מגיעים. רק זוכרת שזה באחד הרחובות הפנימיים באזור רחוב הלל...

כמו ש @מתואמת כתבה

יש את דני ספרים, שיש להם הרבה יד שניה וגם באנגלית

הולצר ספרים

שתי החנויות האלה נמצאות בין הדוידקה ליפו מרכז

ועוד חנות אחת ששכחתי את שמה אבל בטוחה שגם שם יש ספרים באנגלית- נמצאת בין הרכבת הקלה של יפו מרכז לעיריה. פעם מצאתי שם ספר נדיר

לשנים יש אחלה אתר

בסיפור חוזר כל הספרים ב20

בסמניה זה אנשים פרטיים לאנשים פרטיים כך שכל ספר הוא במחיר אחר