בתור סיפור/סרט וכו' וכו' ולכאורה אפילו טיול סתמי

אבל למשל להסביר מה טמא ומה טהור וכדו' מותר

אם זה אסור איך אמורים להסביר לידלים את פרשת שמיני למשל?

או מה זה חמורו של לבן/בלעם/אברהם/מלך המשיח?

או הוי עז כאריה וכו'?

הרבי אומר בפירוש שמותר להראות חיות על מנת להמחיש סיפורי תורה ואגדות חז"ל.

בשיחת חיי שרה תשד"מ הרבי מתייחס לזה:

"

מבואר בכמה ספרים על-דבר הפעולה, שנפעלת באדם ע"י הראיה וההסתכלות: הן הפעולה לטוב - ע"י הראיה וההסתכלות בצורות קדושות וכיוצא באלה, והן הפעולה "למוטב" - ע"י הראיה וההסתכלות בצורות של בעלי-חיים טמאים וכיוצא באלה.

(שונה הדבר כאשר מסתכלים כדי לברך "משנה הבריות" או כדי להתבונן ב"מה רבו מעשיך וגו'", או להמחיש עניין תורני. מכאן גם מובנת ההליכה לגן חיות וכיוצא בזה).

ועל פי מה שנאמר (משלי כב, ו) "חנוך לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה": מובן, שעניין זה צריך להיות בהדגשה יתרה בנוגע לילדי ישראל בגיל החינוך, מכיון שכל העניינים הנחקקים במחשבתם (ע"י ראיה, הסתכלות וכו') בהיותם בגיל החינוך, יש להם פעולה והשפעה על כל משך החיים - "גם כי יזקין".

וכמנהג ישראל, שכאשר התינוק יוצא לאוויר העולם - תולים מסביבו ומקיפים אותו בעניני קדושה, "שיר המעלות" וכו'. ומזה מובן גם לאידך - ההשתדלות שהתינוק לא יסתכל בצורות טמאות...

על-פי האמור לעיל אודות גודל הפעולה שע"י הראיה, מובן, שכאשר נותנים לתינוק צעצוע בדמות בעל-חי (מאיזה טעם שיהיה, מפני שהוא ילד קטן) - יש להשתדל לבחור צעצוע שהוא בדמות בעל-חיים טהור: בהמה טהורה, עוף טהור, דג טהור, וכיוצא בזה.

ועל דרך זה, כשהילד מתבגר ומתחיל ללמוד צורת האותיות, שאז מראים לו ציורים מסויימים כדי להקל בתפיסת צורת האותיות - יש להשתדל שבעלי-החיים שבציורים אלה יהיו רק בעלי-חיים טהורים. לדוגמא: כשמציירים לילדים אות אל"ף בדוגמת אדם הנושא שני דליי מים (אחד מלמעלה ואחד מלמטה), וכדי להמחיש יותר את הציור, מציירים נהר עם דגים, ועל שפת הנהר - חתול וכיוצא בזה, ישתדלו "לזרוק" את החתול ולצייר במקומו בהמה או חיה טהורה. וכיוצא בזה בשאר ציורים.

(ההוראה היא לא בנוגע לציורים של בהמות וחיות טמאות המדוברות בתנ"ך ובמדרשי רבותינו ז"ל שמלמדי תינוקות וכיוצא בזה מציירים עבור התינוקות בכדי להקל לימודם כו' או שמעתיקים סיפור מתנ"ך ומדרשי רבותינו ז"ל, שאז הרי זה לימוד ופירוש התורה).

רוח של טהרה בעולם

וכמו-כן, מובן בנוגע להוצאה לאור של חוברות וכיוצא בזה שיש בהן ציורים ותמונות של בעלי-חיים, ועל אחת כמה וכמה בנוגע לחוברות המיועדות לילדים בגיל החינוך - שיש להשתדל שישתמשו בציורים של בעלי-חיים טהורים דווקא.

ישנו, אמנם, "מנהג המדינה" לקשר עניינים מסויימים עם ציור של... "עכבר" (!), או של חיה שאינה טהורה, ולדאבוננו, חדר הדבר גם בחוברות ובעיתונים ששאר הפרטים בהם על טהרת הקודש, אלא שמפני סיבה שונה ומשונה שאינה מובנת כלל, לא שמו לב, שיש להשתדל שיהודי (ובפרט ילד קטן) יראה רק דברים טהורים.

עניין זה מודגש ביותר כשמתכוננים לקיום הייעוד "את רוח הטומאה אעביר מן הארץ" (זכריה יג, ב) - ביטול והעברת כל העניינים, שהם היפך הטהרה. ולכן, צריכים לפעול בכל מקום האפשרי, שישתמשו אך ורק בציורים טהורים, ויתרה מזו - על טהרת הקודש."
 

וגם בתש"נ:"וכמדובר כמה פעמים על דבר הצורך בזהירות ממשחקים וציורים בדמות בעלי חיים שאינם טהורים, כדי שהילדים יראו רק דברים טהורים, ועד לדברים קדושים. ועד כדי כך שהזהירות בזה מתחילה תיכף ומיד כשנולד ויוצא לאויר העולם, שמניחים ותולים מסביבו דברים של טהרה וקדושה, ויתרה מזה, שהזהירות בזה מתחילה עוד לפני שנולד - בזמן העיבור, כידוע המנהג דנשי ישראל שבזמן העיבור נזהרים ביותר שלא להביט על דברים שאינם טהורים, כי אם, על דברים טהורים וקדושים".

(ש"פ אמור ערב ל"ג בעומר תש"נ)

בהרחבה: http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1669

רגילה ?

( אני לא תוקף אני יוצא מנקודת הנחה שזה כך אם לא  -תקנו אותי תודה -)

תבין לבד שאפילו על נושא של שמירת העיניים לא צריך לדבר כי זה מובן מאליו.

שמירת העיניים וכו' זה שמירה של פרט בגוף, אבל מה שחב"ד מלמדת ובעיקר בתניא שכל הגוף יהיה כלי לקדושה ושירתע ו'יגעל' ממה שלא שייך לקדושה, גם אם זה לא דבר רע.

אם הרבי אמר שזה ממש אבל ממש לא טוב אז...

כדאי שנגדיר

מבחינתי זה אסור - ודיברתי על סתם להראות תמונה לילד של חיה

אבל

כמובן שזה מותר רק בדרך של סיפורי צדיקים וכד' ...כמו שהרבי כותב ומורה לנו.

ואגב מה שאהבתי זה שהרבי כותב שם- שחיה טמאה היא טמאה בכל מצב לא משנה אם זה חתול על החוף או משו דומה

ב"ה

http://www.col.org.il/חדשות_חבד_מדוע_אין_דובי_בבית_של_החבדניקים_59680.html

לאתר 'בית-חב"ד' הגיעה שאלה: בביקור בבית של חבר חב"דניק שלי הבחנתי במשהו מוזר: לילדים לא היה אפילו דובי אחד לרפואה! מה יש לכם נגד הדובון?  לתשובה

ב"ה

http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/878405 

וברגע שמישהו שומע חצי תשובה מזה הוא יכול להבין את זה לא כמו שצריך..

נקודה למחשבה לפני שכותבים

הם מתגייסים (לא יודע בדיוק כמה אחוזי הגיוס שם, אבל הם לא כמו החרדים, זה בטוח), אבל לעומת הדתיים-לאומיים שמתייחסים לצבא כחלק מהתחייה הלאומית של עם ישראל, כחלק מהגאולה, החב"דניקים מתייחסים אל זה בצורה פרגמטית, שצריך צבא באופן טכני כדי להגן על העם (כך לפחות ידוע לי). אגב, זו תפיסה שדומה גם לתפיסה החילונית את הצבא. הויכוח העקרוני הזה הוא לא רק לגבי הצבא, אלא לגבי כל מוסדות המדינה וכו'.

אבל בחבד הכל סובב סביב השליחות של האדם, אז אולי בטוחים שזו השליחות של הבחורים בגיל הזה...

אני יודעת שבתי ספר של חבד וכאלו לא נחשבים חרדיים אלא ממלכתידתי כי הרבי רצה שאנשים שלא שולחים את הילדים שלהם לחרדי-ישלחו לחבד ויקבלו חינוך מספיק חרדי ומספיק ממלכתי... אז ישיבות חבדניקיות זה כמו הסדר או כמו ישיבות חרדיות?

חשבתי על זה, התלבטתי אם לכתוב את זה. חלק מהמידד של השירות בצה"ל בחב"ד זה המידד של השליחות, שכדי לקדש את שם ה' בעולם ולגרום לשם שלו להיות אהוב בעולם, הם הולכים לצבא (לא יודע בוודאות אם זה השיקול שלהם, אבל זה בהחלט הגיוני). אבל בסופו של דבר אצלם זה רק כלי כדי להגן/לקדש את שם ה' בעולם. מבחינת התפיסה החבדי"ת אין ערך עצמי (ערך מקודש) לצבא. לא כ"כ הבנתי את השאלה שלך בסוף.

נ.ב אינני חב"דניק והדברים נכתבו לפי ראות עיניי. עדיף שתשאלי חב"דניק שיסביר לך את תפיסתם.

אה, עכשיו הבנתי. לא יודע. מניח שבאמצע (יש אפשרות אך לא חובה)

יש ישיבות שהמקובל בהן הוא לעשות פטור (כמו הישיבה בכפר חבד) ויש כאלה שיש להן הסכמים עם הצבא על שירות אחרי שנת לימודים ב770 ורצוי גם חתונה (כמו הישיבה בקרית גת)

שתיהן ישיבות גדולות עם לא מעט תלמידים.

אבל חייבת להדגיש שבסופו של דבר זו תהיה הבחירה האישית של הבחור לכאן או לכאן וזה לא משנה איפה הוא לומד.

באף ישיבה אין איסור מפורש ללכת לצבא (אלא רק מינימום דחיית שירות עד אחרי החתונה) אבל גם אין יותר מידי עידוד לצבא.

לדוגמא במשפחה שלי חלק עשו פטור משירות וחלק שירתו.

אחת הבעיות המרכזיות שגורמות להמון בחורים להוציא פטור זה שהצבא עושה להם בעיות עם שנת הלימודים ב770 אחרי 3 שנים בישיבה גדולה ואף בחור לא רוצה להיות עריק ולהסתבך.

התוצאה היא שחלק מהבחורים עושים פטור וחלק חותמים על הסכם מסויים שדוחה להם את השירות לאחרי החתונה.

לרוב מי שעשה פטור כבר לא יעשה צבא, אם כי יש כאלה שמבטלים אותו (לפעמים אפילו בגיל 30+ ואז הם מתגייסים לפיקוד העורף, הרבנות או כל מיני דברים בסגנון).

תודה

ראיתי כבר בזמנו את העלונים שמתארים איך יבוא המשיח ואז משבר האקלים ייעלם כהרף עין (ועוד נגזרה מכך מסקנה שאין מה להיות מוטרדים).
לחשוב שמחנות הפליטים הרעילים והמסוכנים - והעמוסים אנשים מלאי שיטנה ומשטמה לישראל - משמשים כאיזה מטה זעם הולוגרפי תיאולוגי, זה בערך אותו ההיגיון.

אגב, העלונים ההם הופיעו למיטב זכרוני עוד כשבחיים היתה חיותו, אבל גם אם אני טועה בכרונולוגיה הזו אזי מכל מקום הם הופיעו כשהמשיחיזם שלאחר המוות עוד היה בשיאו.

מובן שכל התפיסה הזו נשענת על ימי ההאדרה המטורללת למבצע "סופה במדבר" (שחרור כוויית מהפלישה העירקית) ותום הקומוניזם במדינות הסובייטיות-לשעבר, שיצרו שבתאות ברורה ומובהקת.