ובירושלים תנוחמו.

ביבנין ירושלים תנוחמו ולא תוסיפו לדאבה עוד

ושלא תראו עוד צער.

מן השמיים תנוחמו

המקום ינחם אתכם בתור שאר אבלי ציון וירושלים ולא תוסיפו לדאבה עוד!

בגלל שעברתי את זה שנה שעברה, אז יש לי קצת ניסיון, לצערי...

-אסור להגיד שלום לאבלים

-לא פותחים בשיחה אלא נותנים להם לפתוח (הלכה!)

-כשיוצאים אומרים "תנוחמו מן השמיים" (ספרדים) "המקום ינחם אתכתם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים ולא תוסיפון לדאבה עוד"

-צריך לטול להם ידיים (להביא קערה, נטלה, מגבת, בקבוק מים)

-נותנים להם את הלחם ליד

-לא אומרים להם "לא, אל תקומי, אני אעשה את זה..." מתוך נימוס, כי זה נשמע כאילו אומרים שהם לא יקומו מהשבעה, ח"ו (לא נראה לי שזאת הלכה...)

ועוד טיפ- כדאי להשתיק את הפלאפון או לפחות להעביר את הצילצולים לצילצולים נורמלים ולא שירים... זה לא נעים שפתאום הפלאפון משמיע איזה שיר מזרחי....(למי שיש)

אבל למה ללמוד דיני אבלות? נשמע לי רע להקדים את זמנן..ב"ה,זו סבתא.

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....