ונורא נהנתה מזה. היא גם תפרה לעצמה ולעצמי. אני בקושי יודעת להכניס חוט במחט, או פיל במחט.

היא תפרה בגדים שתפורים לגופה של הברבי?!

לא, בגדים רגילים צנועים אבל פיצפונים, שמחליפים לברבי. איך אפשר לתפור בגד מבד לגוף של ברבי מפלסטיק?...

אבל נראה לי שרקריקי לא התכוונה לביגוד של הברבי, שאפשר למצוא גם צנוע (אם זכור לי נכון, היו לברביות שלי לא מעט שמלות צנועות למדי), אלא לבובה עצמה, שבנויה בצורה לא צנועה.

מצאתי בגוגל אתר של "ברביות יהודיות" ושמו gali girls" מישהי מכירה?

אם כבר, בובת היידי מופיעה עם 2סטים נוספים להחלפה: ספורט, ספורט-אלגנט, גרבי תחרה וגרביים רגילים, 3 זוגות נעליים, מכונת כביסה (דמויית הדבר האמיתי ועם מתקן לתליית הכביסה שלה ואטבים), 3 פאות: ג'ינג'ית, תסרוקת גבוהה, שיער חלק.     גדולה יותר מברבי.       כל הביגוד צנוע!

מומלץ לקנות בתקופה שלפני החגים, כאשר המחיר יורד מ-300 לסביבות ה-200. ניתן לקנות בנפרד בזול פאות או פריטים שונים שהלכו לאיבוד/התקלקלו. לא הייתי ממליצה לפני גיל 5-6, כדי שהילדה תסתדר עם החלפת הביגוד והפאות לבד.

כי אז יש להחליט:

או שמחליטים שזה יכנס לבית, וכך בנוי גוף של אשה (כן, בטח, בחלום הלילה בצאת הכוכבים...) וזה בסדר.

או שמחליטים שברבי לא תעבור את סף ביתנו, מסבירים לילדה ש"למשפחה שלנו זה לא מתאים" וקונים לה בובה מתוקה רגילה.

האמת, ככה עדיף, תחסכי לה אנורקסיה חס וחלילה. לי היתה ברבי ואני ממש לא אנורקטית, דווקא עגולה למדי, לצערי. אבל כבר היו דברים מעולם.

ניתן להשיג שמלות צנועות בזול ולהלביש אותה (אני קניתי בירושלים ברח' שטראוס מול בזאר שטראוס ב5-10 שח).

לפני כמה שבועות חיפשתי הכנת בגדים לבובות ברבי  ומצאתי (מגרביים ישנים), אבל אני לא מוצאת את האתר כעת, אבל יש לי אתר להכנת בגד תחרה (לא מדובר בסריגת תחרה). אפשר לנסות על בסיס התיאור שם להלביש אותה בבגד עשוי מבגד ישן של הילדה או שלך. בהצלחה!

http://msatminidolls.minilists.com/twins.htm

בס"ד

כל הרעיון של הבובה הוא חוסר צניעות!

ממתי צריכות ילדות לשחק עם בובה בדמות אשה בוגרת חושנית????

מה רע בבובה תינוקת חייכנית?

אפשר עם בגדים להחלפה...

את תחסכי הרבה כסף וצרות אם תגמלי אותה מה"צורך" (וגם כוח לעמוד בפני לחץ חברתי בעתיד).

אפשר להיכנס לגמח ולקנות לה כמה בגדי תינוק קטנטנים שיתאימו לבובה "רגילה".

אם את מביאה לה מתנה נחמדה מושכת, עם הרבה "טרררם" סביב זה,

היא תשמח עם מה שתביאי.

בהצלחה!

כבר דובר רבות - אצל הגויים!- כמה רעה ההשפעה שיש לבובה הזאת

אז בטח ובטח שבבית שומר מצוות צריך להרחיק את הרעה הזאת

יש בובות רגילות עם בגדים רגילים וכמובן שההצעות לקנות בגדי תינוקות לבובה או לתפור הן מצויינות

כל ילד וילדה מושפעים ממה שהם רואים - מה פתאום להכניס לבית בובה אם סממנים מיניים מובהקים של אישה "מושלמת"?

ממש לא מתאים וטוב יעשו כ ו ל ם אם ימנעו מלהכניס את הרעה הזאת לביתם

אהבתי את ההסבר שהוצע לך לומר לילדה:

לבית שלנו זה לא מתאים!   זה הסבר מצויין להרבה חוליים רעים שמצויים על כל צעד ושעל והילדים רוצים

ברבי היא בובה "רעה" לבנות שיהיו נשים בעתיד , היא הופכת להיות דמות, מודל לחיכוי כל כך גרוע ולסכסוכים נוראיים בין נשים לגופם. אני מציעה לא רק לא להכניס את הדמות הזו הביתה אלה להתחיל להילחם נגד הקונספט של ברבי בכל דרך אפשרית. ברור לי אבל שהילדה רוצה מה שהיא רואה אצל החברות וקשה לאמא להגיד לילדה "לא" מה שמותר לחברות שלך לך אסור, זאת בעיה רצינית. רק התאגדות של הורים שיתאחדו בדרישתם להעיף את ברבי מהבית או לא לרכוש בכלל יכולה ממש להצליח כאן.

ברבי בויקיפדיה, כולל תמונה של הבובה בבגד ים, למי ששומר עיניים:

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%91%D7%99

משפטי מפתח בקטע בויקיפדיה:

מאפיין ייחודי נוסף היה שיטת השיווק של ברבי, באמצעות פרסום הפונה ישירות לילדות ועוקף את הוריהן. במהלך השנים הוטחה במעצבי דמותה של ברבי ביקורת רבה בגלל ממדי הגוף האנורקטיים שלה.

גרסה מוסלמית לבובת הברבי יצאה לשוק בשנת 2003, בשם "פוּ‏לָ‏ה". הבובה נמכרת ברחבי העולם, בעיקר במדינות ערב, בתלבושות ערביות מסורתיות וחלקן נמכרות עם כאפיות ערביות על ראשיהן.

--------------------------------

אם החלטתם בכל זאת לקנות לה ברבי, אפשר לתפור לה בגד פנימי בצבע לבן (מתלכלך מייד) או שחור, כלומר טישירט ולבנים, עדיף מחוברים, בשביל להבדיל את זה באופן ברור מכל שאר הבגדים הצבעוניים שיהיו לברבי, להלביש את הברבי בזה יחד עם הילדה ברגע שנותנים לה אותה במתנה ולהסביר שזה כמו תחתונים ולעולם לא מורידים את הבגד הפנימי הזה, כי אנחנו שומרים על צניעות.

מצד שני, את יודעת מה, זה בלי סוף. ולמה לא להלביש ככה גם בובה רגילה? גם היא צריכה להיות צנועה... 

מבחינת אביזרים היא מזכירה את ברבי.יש לה מכונית,מטבח,אמבטיה  ומה שצריך ומצד שני אין בה בעיית צניעות או תפיסת מבנה גוף מוטעית.שם המותג,נדמה לי,אווי. נמכר בטויס אר אס ובבזאר שטראוס תלפיות,אולי יש עוד מקומות.

כמובן שלא קניתי את המקורית וניסתי לפתור את בעיית הצניעות עם תוספות מאולטרות ואז הבנתי שהבעיה שלי היא כנראה לא הצניעות ולא האנורקסיה. ישבתי ליד הבת שלי והיא דובבה את הבובה אז שאלתי אותה כאילו במהלך המשחק "מה את עושה בגן?" אז הבת שלי ענתה לי בשם הברבית - "אני לא בגן, אני בשרות לאומי ובצבא"... מה שהבנתי היא שהיא מבינה שהבובה הזו היא לא ילדה היא נערה/אישה. למה אני צריכה לגרום לה להזדהות עם נערה/אישה מבוגרת? הרי זו אחת הבעיות של דורנו - הצעירות רוצות להיות מבוגרות והמבוגרות צעיורת. במקום לשמחו כל אחד בשלב שלו. אין לי מושג איך אני מוציאה את זה עכשיו בלי לגרום אנטי גדול מידי שהיפוך את הדבר לנחשק יותר. אני מתנחת בכך שהיא בובה מהסוג הפשוט ביותר כך שאני לא נותנת לה אורך חיים ארוך מידי. בהצלחה!

בהיסטוריה שלי..)

בקיצור, אני ואמא שלי תפרנו לה בגדים..

זה ממש פשוט וכיף!

לי היתה ילדות עם ברביות וזה ממש לא השפיע עלי- אלא היווה לי רק כמשחק תמים!!

באמת שלא חשבתי יותר מידי על הגוף.... ואל תשכחו שרוב הבנות מפסיקות לשחק עם ברביות עוד לפני שהן מתבגרות ומבינות!

אתן מדברות על מה שהן מבינות... אבל אל תשכחו שהן בסה"כ ילדות בנות 6 והן עוד לא מבינות ממש!!!!

אוקיי הן מבינות שהן גדולות... אבל זהו!

המיניות מתחילה להתהוות בגיל מאוד צעיר כל מי שלמד פעם פסיכולוגיה יודע שקיימת עוררות מינית מבולבלת כבר בגיל הגן וגם בכל הקשור לעיצוב האישיות -כבר בינקות  אדם קולט מסביבתו דפוסים ונורמות התנהגות ודווקא הילד מפנים יותר ממבוגרים ערכים, הילד מחקה מעשים והדבר נשאר חקוק בנפש שלו. הברבי היא דמות אשה "מושלמת" וככל שמתפתחת המיניות ומודעות הגוף אצל ילדות ככה הן מנסות לחקות את המודל שעליו הם גדלו. מה שנחקק בילדות מתיר רושם גם בבגרות ועוד יותר בגיל ההתבגרות בתת מודע , ברור שאפשר להוסיף לברבי את שלל הדמויות הצבעוניות שמלוות סרטים וסדרות ומפורסמים "מושלמים" כולל דוגמניות - זה כבר שייך לגילאים מבוגרים יותר אבל הברבי היא הבסיס לכל דוגמנית 

חד-פעמיים, שאין להם עוד הודעות בכרטיס האישי?

מה זה, קמפיין מחאה נגד הברבי?

גם אני בילדותי שיחקתי בברביות וממש אהבתי את זה ולא נראה שזה השפיע עלי בכלל...

רק עכשיו זה נראה לי כמו משהו לא צנוע ולא נעים לי כשאחותי מוציאה את זה לעיתים נדירות...

מלכתחילה באמת אולי עדיף שלא אבל זה לא נראה לי כזה נורא...

קצת הגזמתן עם הדה לגיטימציה לברבי.

באמת נראה לכן שאישיותה של ילדתכן תתעצב רק על פי הבובה שלה? אין לכן שום השפעה, שום דוגמא אישית?

רק הברבי, שלא אומרת אגב שום מילה, ובסך הכל בובת פלסטיק. היא זאת שתשפיע על בתכן..!

מה נראה לכן?.

אני בכל אופן חושבת שזה מוגזם.

וחלק מההשפעה שלנו על הילדות והדוגמא האישית - היא להגביל ולמנוע אלמנטים שאינם עונים על הערכים שלנו.

לא ודעת עדין מה דעתי על ברבי אבל רציתי לתרום לך מנסיוננו בנושא "צעצועים שלא מתאימים לנו"

הבן של ביקש כמה פעמם שנקנה לו פליימוביל.

אנ יודעת שזה מוזר אבל אצלנו לא נכנס פלימוביל הביתה על סעיף : "ארץ יצור"  (אוסטריה ומעלליה בשואה)

בהתחלה זה היה קשה לבן היקיר לקבל את זה כי לכולם יש וזה באמת מעניין וכו'  

אבל בסוף זה דווקא הפך לנושא מעצים כי דיברנו על העיניין עצמו וגם על הגבורה (להתגבר למרות שממש אני רוצה) ובסוף זה נהפך לו לאיזשהי גאוות חידה - לנו אין       וגם ל   "הצלחתי להתגבר"

זה היה בגיל 4 בערך והיום שנתיים אחרי הוא מאוד גאה בזה ומסביר לאחים הקטנים.

אז מה שתחליטו- אפשר לעמוד בזה ובשמחה. 

בהצלחה.

יכול להיות יצירה קלילה, סתם ערב שכל אחת מביאה משהו טעים, אוכלים ומדברים.

זה נקרא סיורי טבע עירוני. מגלים צמחים ובעלי חיים.

פיתות על הטאבון ביער..

זה עולה מעט כי זה רק תשלום למדריך.

החלטתי בשלב מסויים להגיע לסעודה מתוך גישה פנימית: אין לי ציפיות מאף אחד. אני לא אחראי על אף אחד. אני מתחיל שלום עליכם אחרי הודעה מספקת, מי שלא רוצה שלא יהיה. אני מקדש - מי שלא נמצא שיקדש לעצמו או שלא יקדש בכלל. אחרי כל כך הרבה סעודות שבהן ניסיתי להחזיק בכוח, לשלוט בסיטואציה, להשליט ''צורה של שולחן שבת'' - חלאס, זה לא שווה את הכעס.

אלה ילדים גם של הקב''ה ומנקודה מסויימת שייקח אחריות... או כמו שרבי נחמן אומר: ''וכן כשמגיע שבת או יום טוב, אזי אני מוסר כל ההתנהגות וכל הענינים והתנועות של אותו השבת או היום טוב להשם יתברך, שיהיה הכל כרצונו יתברך. ואזי איך שמתנהג באותו השבת ויום טוב שוב אינו חושב וחושש כלל שמא לא יצא ידי חובה בהנהגת קדושת אותו היום, מאחר שכבר מסר הכל להשם יתברך וסמך עליו יתברך לבד''

בקיצור, לשחרר וזהו. לאורך זמן השחרור הזה מביא לשיפור במצב. 

שיחות משפחתיות, צחוקים ודאחקות.

אולי התוכן מועבר בצורה מעיקה?

זה נשמע מאד מעיק.

למה לא פשוט לאכול ביחד, לפטפט ולספר חוויות מהשבוע שחלף?

אני מבינה את האידיאל שאתה רואה לנגד עיניך אבל נשמע שזה עושה יותר נזק מתועלת

מאוד מאוד מבינה אותך💔

מאוד כבר אמרתי?

אבל הכי חשוב שתהיה להם חוויה טובה משולחן שבת.

אל תכביד עליהם

תקליל

שישמחו בשולחן שבת, שיהיה כיף, קולות של צחוק, טעם מתוק וזכרונות טובים

צריך שילד יזכור חוויה חיובית משבת , שולחנו, וכלליותו .

תשחרר

שיעור כללי תעביר במקום אחר

בנוסף שים לב יש לך טווח גדול של גילאים

יש דרך!! בגישת "שפר" להורות תוכל למצוא דרך לשפר את סעודת השבת, לשפר את מערכת היחסים בתוך הבית, להבין את הדינמיקה שבין הורים וילדים ומכאן, השמים הם הגבול. חבל לסבול כשאפשר ליהנות מגידול הילדים. גישת שפר, המפתח להורות אחרת. 

אם כי ידיעה זאת, לא עוזרת במיוחד...

קח ממנו כמה טיפים. מנסיון.

1) תעלה נושא עם אמוציות לדיון, והם המדברים. ולא הקהל. אתה מנהל הדיון. 

2) תציב דרישה וציפייה, שאין שלילי בסעודה. רק חיובי !

3) תגרום לחוויה בשולחן, שירה חידונים וכו'

4) תעשה קואליציה עם שניים מהילדים בשירה או בדיון, השאר יצטרפו בהמשך.

5) תעשה קידוש מיד, אנשים רעבים הם אנשים עצבנים.... גם אתה.

6) תהיה אתה רק בחיובי ולא בשלילי.

8) תנמיך ציפייה, ותוציא מראש את כל התמונות והסירטונים והתיאורים מהידברות וכו' ששולחן שבת יש אוירה מדהימה ומשפחתית... לרוב זה לא כך, כל מה שבא ברוך הבא.

9) מסתבר שרוב הריבים הם על אותם דברים פחות או יותר כל שבוע, אוכל, מקום, וכו', תשב עם עצמך או אשתך ותפתור את הבעיות לפני שבת. [כגון חלוקת מקומות שונה]

10) בד"כ יש ילד אחד או שניים שהם עושים את הבלגן - תבודד אותם... בעדינות כמובן. ובלי לפגוע.

11) אם יש לך ילד עם הפרעת קשב ריכוז שייקח ריטלין גם בשבת.

12) אם יש לך הפרעה קח ריטלין לפני הסעודה ..... זה עובד. [וגם אם אין לך הפרעה.... זה עושה את העבודה...]

אם תרצה עוד, פנה אלי באישי.

לגבי ההקנטות- האם הן ממש מעליבות? האם ילדים יוצאים פגועים? אם כן זה (ורק זה) מצריך ומצדיק מלחמת חורמה. אם כולם בסבבה, תזרום.

לגבי זה שהילדים קמים- אנחנו מאוד קיצרנו את הסעודה תמורת זה שהם לא קמים.

יש לך אחריות על דברים מסויימים, ולילדים יש אחריות על דברים מסויימים (כמו כל דבר בחיים).

נראה שאתה עושה את מה שלדעתך מוטל עליך.

אתה לא יכול לשלוט על אחרים (קדרא דבי שותפי..)

תזרום עם הדברים הטובים שאתה עושה ואל תפנה למקומות שבהם אין לך ממילא שליטה

1. תדאג שלך ולאשתך יהיה כיף וטוב בשולחן. תיהנו, תאכלו טוב, תפטפטו בכיף, תספרו דברי תורה.

אנשים רוצים לבוא למקום שטוב בו, ושולחן שבת צריך להיות עונג, לא מטלה.

תנסי לשכול מכל שאר ההגדרות ופשוט לדאוג שיהיה לכם כיף, וכל השאר מפסידים...

2. אפשר להוסיף דברים שכיפיים לבני הבית, ואפילי לשאול מה אוהבים..

סבב של מה היה טוב השבוע, שירה ב2 קולות/סולו של שירים כיפיים והווי משפחתי.

3. לגבי הגדול שמקניט, זה בדרך כלל ככה או רק בסעודה? התנהגויות של הצקות או מריבות על מקום בשולחן זה מגיע מחיפוש מקום במשפחה, מתחושת מצוקה מול המקום שלי וכו.

כן כדאי לנתב אותו למקום שירגיש משמעותי, ושיש לו מקום ומשמעות במשפחה. אפשר לבקש ממנו להכין דבר תורה, לשיר איתך איזה שיר, לעזור בהגשה, או סתם לפרגן לו על משהו.

בכללי לשים לב שהוא בטוב, ומה קורה לו.

ילד שמציק זה ילד שמשהו מציק לו.

4. כמובן תפילות!!

לק"י

אמהות

הריון ולידה

ועוד

יש שם פסיכולוגים גברים מצוינים, אבל לא דתיים אם זה חשוב

אף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם כי אנחנו עם קטן.

לכן הנביאים אומרים שבעתיד הגויים יסייעו לנו כלכלית כמו שהאומן והמניקה עוזרים לתינוק קטן "והיו מלכים אמנייך ושרותיהם מניקותייך"

היא המדינה המערבית היחידה שהאוכלוסיה שלה מתרבה בעוד שאוכלוסיית המדינות המערביות האחרות צונחת.

ישראל היא מדינה שיש סיכוי לדור שלנו להזדקן בה בכבוד כי יש לה צעירים שישלמו מיסים למחלקת הרווחה.

כבר היום ישראל יכולה לקיים את התעשייה שלה ללא מהגרים (ברוב ענפי התעשיה, יש עבודות בבניין ובמוסכים ובסיעוד שזה יותר קשוח).

ישראל צפויה להגיע ל24 מליון נפש עד שנת 2100 ויש הערכות שזה יקרה עוד לפני כן.

בקיצור הבאת ילדים לעולם זה ברכה לישראל.

לא נראה לי שיום אחד נהיה מליארד כמו הסינים.

ואם מתישהוא נמנה מליארד, אז הסינים ימנו 500 מליארד (ויגורו בכוכבים אחרים או לא יודע מה יהיה. ובכלל השאלה אם ארץ ישראל יכולה הלכתית להתפשט על כל העולם, או שהטבעים ישתנו בעתיד או הטכנולוגיה בעתיד הרחוק תאפשר לנפח את כדור הארץ או לא יודע מה יהיה). בכל מקרה תמיד נהיה עם שמהווה אחוז קטן כמותית מהאנושות, ואף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם

אנחנו נכנסנו לגור בקראוון כשהיו לנו שני ילדים, ועברנו ממנו עם שלשה ילדים, והיה סביר.

לא זוכר כמה מ"ר הוא היה, אבל היו בו שני חדרי שינה - אחד לנו ואחד לילדים, שהיה בו מקום להשכיב את שלשת הילדים במרווח.

והיתה חצר גדולה שהילדים שוטטו בה בכל זמן שמזג האוויר איפשר את זה....