כ''כ קשה להגיד לחברות לא!

אוף.

גמלי יש ת'בעיה הזאת..

אני לא מעתיקה (למה מה אני מפגרת? לשקר לעצמי בשביל ציון??) אבל בנות שואלות ומבקשות וזה אסור ואי אפשר להגיד להן לא!!

אוף זה קשה!!

אני לא יודעת כלום במבחנים בדר"כ...

טוב תלוי איזה...

אבל הבנות הנחמדות שמסביבי אורות שאני לא יודעת ומנסות 'לעזור' ולשלוח תשובות...

הם גם שולחות כי עובר דף תשובות בין כל הכתה מיד בתחילת המבחן אז כמובן הוא יגיע גם אלי והם יודעות שנתקעתי כי רואים עלי... (זה או שאני כותבת בלי הפסקה או אשני יושנת בלי הפסקה ) ואז הם נורא רוצות לעזור ומה תגידי להם? אני לא מעתיקה?

יסתכלו עלי ממבט מלמעלה עד למטה יעקמו ת'אף טוב משתגידי...

חחח לא נורא עוברים את זה ברוך ה'... כבר נוכחתי לראות שזה משתלם...

לפעמים אני מסתקלת במבחן של מישי אחרת ומסמנת לה אם התשובה שלה נכון או לא ונותנת להעתיק זה בעיה? אני נותנת ומרשה

אפשר להגייד אני מתביישת להגיד לא  אפילו  פעם אחת !

יותר נכון לא לקרוא לזה מתבשיית זה יותר נכון מלאת רצון טוב -שיוצא מהזה רק רע .

היום נגיד חילקו לנו תעודות ואני מסתכלת על התעודה של בת אחת שממש מעתיקה ממני את כלל המבחן ואני יודעת

שזה לא הציוונים שלה-זה הציונים שלי !

כן ,עד כדי כך !

פשווט מעתיקה ממני את כל המבחנים שהיו לנו !

ואפשר להגיד שבגלל שאני עוזרת מלא -אני פחות מתרכזת במבחן ..

אבל מה אני יעשה ?- אני פשוט לא רוצה להיגיד לא . אני לא רוצה שהם יכשלו .

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....