אני מאוד אוהב את מירה קדר.

ויש עוד כמה שאני מחבב.

נכון, אין הרבה.

אז מה?

יש תקווה, נגיד, שיום אחד מיכאל שיינפלד יחסוך קצת בתאורים ומילים נרדפות,

ויקצץ את הספרים שלו במחצית, והם יהיו ממש יפים...

או שאמונה אלון לא תרגיש צורך להכניס סצנות בספריה ויהיה אפשר לקרוא אותם...

ואם לא הם, אז מישהו אחר.

'אל תשכחו לקרוא פעם את נקודה, כשאני אגמור לכתוב אותו'.

(חגי סגל, התנחלות דמה)

קראתי 2 ספרים בזמן האחרון מהציבור שלנו, באמת מבחינה ספרותית הם לא משהו.

אבל התוכן שמכניסים לספר הוא כ''כ נפלא ומחזק, שזה שווה את זה.

אני מדבר בכל פורום אפשרי

מקימי? הבריחה מהודו? אבדות?

אם מצאתם משהו באמת שווה בל בלי "אימים"

אני רוצה להנות מספר לא לקרוא כי זה חשוב ומחזק

עוד עניין כשאתה נכנס לדמות אתה רוצה משהו לא קשור רחוק מיוחד לא את השכנה ממול..

הצליח ממש בכל פורום אפשרי?!

אני נחרדת מהאפשרות שזו ה"ספרות המצליחה" של הקורא הישראלי..

לילה טוב 

תודה על ההשקעה שלכם

ברמה של המוזיקה היהודית היום, עדיף שכבר לא תהיה מוזיקה יהודית בכלל.

ומה שכתב פותח השרשור- אם הוא יפסיק להשתמש ב, והיא תפסיק לעשות כך..

בזה בדיוק נמדד סופר טוב!! והם לא סופרים טובים.

אגב, את סבתו התחלתי לקרוא והתייאשתי אחרי עמ'.

את "אבידות" הכרחתי את עצמי לקרוא למרות שהוא היה כל כך משעמם, וידעתי בדיוק מה יקרה בסוף, עוד מהאמצע.

(ומישהי עם כתיבה כמו שלך יכולה ממש לעזור בהתדקדמות....)

אני חושבת שהניסוח של השאלה לא נכון. אולי נכון יותר- האם אנחנו בדרך, בכיוונים הנכונים.

בכל זאת אני חושבת שכדאי שאלו שיכולים ויש להם כשרון מהציבור שלנו יתעוררו!

שיא ההתפתחנו ואפשר לראות דת"לים בכל מקום כמעט- בהייטק, בצבא, במדע...

אב בכל זאת בקטע התרבותי אנחנו לא משהו- אין כמעט ספרים יפים לנוער של סופרים דתיים ולמשל ליאת רוטנר ממש מתנערת מהדתיות שלה בספרים- כותבת על חילונים ואפילו כותבת דברים לא הכי צנועים... 

גם סרטים חוץ ממעלה אין, ואני לא כזה מתה על מעלה.

כדאי שניקח יוזמה "הדור של מחר" (עוד משפט מעצבן... )

ונתחיל ליצור!!!

א. זה סוג ספרים שאני נהנית ממנו. אני קוראת ספר ונהנית מהתוכן ולאו דווקא מהעלילה.

הדמויות שמתוארות, דווקא בגלל שאני מזדהת איתן אני נהנית לקרוא את הספר.

אבל אני מסכימה שמבחינה ספרותית, העלילה לא משהו. הסיפור ברור, המסר ברור. אבל התוכן באמת נפלא. 

בעז''ה הענף הזה יפרח. הרב קוק מדבר על זה שצריך לחזק את התרבות היהודית הספרותית. בעז''ה נעשה ונצליח.

הספרות הציונית דתית- יש אחת כזו? נראה לי שאפשר לספור את הספרים המוצלחים על יד אחת. וזה עצוב.

אבל כאמור, אנחנו מתעורים לאט לאט. אז בהתחלה הספרים לא הכי טובים בעולם, נכון. ואפילו קצת טיפשיים. אבל לאט לאט.

ועוד נק'- איפה אנחנו כצרכנים בתור ציבור?

הציבור הדתי לאומי, וזה לא סוד, ידוע כצרכן תרבות נוראי ממש. מי יוצא שמונים שקל על ספר שהוא לא של קודש? אף אחד ממש. אז למה שאנשים ירצו לכתוב, להוציא לאור? אנחנו אוהבים לקרוא סיפורים בהמשכים בחברים מקשיבים וללא תולעים, אבל כשזה מגיע לארנק שלנו..

כמו "בודדה במערכה"-ספר מהמם!!!!! של אורנה ברדמן.

בעזהי"ת

יצא ספר חדש של רועי אביחי [מחבר 'ייסורים של אהבה'], בשם 'נגד הזרם'.

ביחד עם כל הספרות הישראלית.

תחשבו על כל הספרים בטובים הישראלים שאתם מכירים. הרבה? לא כ"כ. וזה גם הגיוני- 60 שנה בסה"כ על כל כך קצת אנשים..  אז לציבור הדתי לאומי, שהוא חלק קטן מכל הציבור הישראלי, יש עוד פחות ספרים יפים, אבל מה הפלא? עוד 50 שנה יהיה הרבה יותר, ועוד 100 שנה עוד הרבה הרבה יותר..

כאלה שאם תקרא אותם עכשיו הם עלולים להרוס לך את הקריאה בספר/את הצפיה בסרט.

בלי לתרגל בדיבור לא תתקדם לשום מקום וגם לא תדע מה הרמה האמיתית שלך

בכל פרק יש עוצר מילים

אבל הוא משני לקטעי דו-שיח

פרקטיים שמגיעים מייד לאחריו

וזה כבר משהו הנקודה היא

שקשה לחבר את הנקודות ללא

דו שיח אמיתי או פרקטיקת שטח

למשל ללכת בשוק הערבי

ולנהל משא ומתן עם הסוחרים

או דיבור בקבוצה או בחבורה

חכן גם שאלתי אם יש פה עוד מישהו

שמעוניין ללמוד ערבית או שאסתפק

בללמד את הילד הזה בחווה שלא הולך

לבית ספר חחח 😅😅

מבוגרים שיודעים אידיש ובכלל.....אוהבת ללמוד שפות,

אפילו יוונית, רוסית וכו', אבל לאחרונה מרגישה שקודם

כל ללמוד את השפה שלנו, היהודית.

נשמע פחות אטרקטיבי אבל אמיתי ונכון יותר.

ערבית אני שונאת. שפה מכוערת.

כשלומדים שפה כלשהי, חרף המטענים הרגשיים, מגלים את היופי שלה. בין אם מדובר בערבית או בגרמנית.

הראשונה - היא כן מכוערת בעיני. גרונית כזו, לא נעימה.....

חושבת שיש שפות שגם בלי להבין אותן, הצליל שלהן נעים לאוזן -

הן רכות כאלה, זורמות....

הספרדית הדרום אמריקאית, גם הפרסית, נראה לי...

לא נעימות לאוזני השפות הגרוניות, או הקצרות-קטועות (סינית למשל)

מדברת על הצליל, לא על העושר הלשוני וכו'.

גם השפות הסקנדינביות, למרות שדומות לגרמנית (חוץ מהפינית) -

רכות ונעימות יותר מגרמנית. בעיני, כלומר, באוזני, לפחות.

לא יודעת איך אנחנו נשמעים, גם לא הכי רכים נראה לי....

בשם בסמה.

כנראה היא קפצה לי, כי פה בבית יש לי ילדים שמנסים ללמוד ערבית🤭 (אני אישית לא מסוגלת לשמוע את השפה הזו, אף שמבינה שחשוב ללמוד אותה)

בכל אופן, הבן שלי לומד ערבית מסבא שלו, יליד עירק.

נשמע שהכי טוב לחפש דובר ערבית (יהודי!) ואיתו לה אמן על מה שלמדת...

אני מציע לך להאזין המון לרדיו ולשמוע את השפה הערבית גם אם אתה לא מבין הכל באותו רגע. אתה תתרגל לניב ולמבטא ובהמשך כשתכיר את המילים תתחיל גם להבין.

גם ככה הכל שם אותו דבר, שנאת יהודים ומדינה פלסטינית

אם אתה מחפש לתרגל דיבור בערבית, בדיוק בשביל זה פיתחתי בוט AI שמאפשר לנהל שיחות בערבית מדוברת (פלסטינית־עירונית).

אפשר לדבר עם דמויות שונות בסיטואציות מהחיים, כמו קניות בשוק או שיחה עם חבר, והבוט גם יודע לתקן טעויות ולעזור להשתפר.

היתרון הוא שאפשר לתרגל מתי שרוצים, בלי להיות תלויים בפרטנר לשיחה.

אם מעניין אותך, אשמח לשלוח לך קישור להתנסות 🙂

אחרי בת-שאול ברחתי כל עוד רוחי בי.

אחרת אני שוב אתמכר. לא ולא אדוני.

אחזור רק בעוד זמן ואשלים בבינג'.

הוא אכן סופר מרענן ומקורי. אמנם לפעמים הוא קצת הולך לקצה הגרפי של כל מיני זוועות, אבל בסך הכל מרתק ומוצלח ומפתיע.

יש לך רק 20 ומשהו פרקים של הסיפור החדש להשלים

אני מבין שהוא לא פיתח בסוף את ליה, אה?

אבל ממתי אני הדוברת שלו? לך תראה בעצמך מה הוא כתב היום

שלושה פרקים רק עליה, שהיא נוסעת לצפון למצוא להקה. וגם הוא הודיע שכמראה היא תהיה הדמות הראשית בספר הבא.

אין פרק היום, אז בינתיים קבלו תמונה של ליה שמחכה כבר לספר הבא שיוקדש לה - "מלכת הערוב"

לחסוך לאנשים שפחות אוהבים אימה ופעולה וכאלה...

לא קוראת ספרות ישראלית. משום מה לא נראית לי טובה. וגם לא נקייה. כאילו בלי זה,

הספר לא ייקרא.

קראתי את אהרן אפלפלד (אני מתכוונת לסופר שכותב על השואה);

כותב טוב לדעתי, אבל מה, מדכא....

ספרי אימה - לא מספיק מה שקורה מסביב? במציאות שלנו? זו לא אימה מספקת?

אבל אולי סוג כזה של ספרות דווקא משחרר קצת. כמו ספרי מתח וכאלה.

אגב מי שאוהב ספרים העוסקים בבעלי חיים (אני חוזרת לנושא האהוב עלי בכפייתיות...)

אז:

ג'יימס הריוט. וטרינר אנגלי בשנות לפני ובזמן מלחמת העולם השנייה, בבריטניה.

לא קשור למלחמה בכלל (מלבד ספר אחד שבו גוייס לצבא בפרוץ מלחמת העולם)

מתוק. אנושי. חוש הומור. מקסים. צפון אנגליה, עם הנוף החורפי הצרוב הקשה

שלה, כשהוא מתבוסס בשלג כדי להגיע לאיזו רפת, והאיכר לא מבין בכלל על מה

ולמה ההתנשפות..... למי שרוצה מצב רוח טוב ופרצי צחוק....מומלץ!

לא יודעת איזה איך היה כוטרינר אבל כסופר, מוכשר מאוד. הוא התפרסם

מאוד בזכות ספריו וזוכרת שהודיעו על מותו גם בחדשות.

יש סופר אימה אמריקאי בשם קינג. רק מקריאת תמצית מינימלית

של ספר שלו, אוחזת בי צמרמורת ונטייה לבדוק מתחת לארון

אם יש שם משהו, ולמחרת כולי עצבנית. פחד.

אישית אני לא מתחבר לז'אנר של אימה וחיות, אבל למה לזלזל בסגנון הספרותי שאנשים אחרים אוהבים????

פשוט תמהתי; הרי זה מפחיד!

דרך פעולה ודרמה, וכלה באימה ופלצות... אני אישית לא אוהב "אימה" כז'אנר, אבל כן את איך שמשה רט כותב אתזה..

וגם להזדהות עם הפחדים הכי עמוקים וקמאיים שלהם... לכן בדר"כ אנשים שהם אולטרא פילוסופיים ורציונליים לא מתחברים למיתולוגיות וכדו'...

אכן, ספרות ישראלית הרבה פעמים, (יותר מידי) לא לטעמי מבחינת רמה. קללות, גסות, תיאורים גרפיים יותר מידי, ופריצות...

את משה רט ספציפית, את מכירה? אתחיל ואקדים הוא דתי. אמשיך דרך זה שיש לו הסמכה לרבנות, ונסיים בזה שהוא פילוסוף אם זה משמח מישהו (פילוסוף גרוע וסופר נהדר לענ"ד).

לגבי הז'אנר: אנשים אוהבים ספרים, סרטים שהם מוצאים בהם את עצמם, את היום יום שלהם. את השאיפות שלהם. ו,כן גם את הפחדים שלהם... אם את לא מתחברת, אז באמת אני שמח שציינתי את כל שציינתי - חסכתי לך לבדוק אותו...

ההתחלה והחלפתי בחנות לספר אחר. זה מתחיל כמו כל ספר מתח, עם רצח וכאלה.

במה זה שונה בעצם? מה הנהייה אחרי הספרים האלה? אולי לא הבנתי. אולי המגיבים

כאן לא קראו ספרי מתח. באמת אני תוהה. לא בציניות.

אינני אוהבת ספר מתח שהקשר היחידי שלהם לרוח ישראל סבא הוא

מדי פעם "בעזרת השם" או תפילת מנחה....סליחה. את ספריה לא

מכירה, אולי אני טועה לגביה, בגלל ההתרשמות הראשונה שלי.

אמרו לי פעם שזה מדע דימיוני; מההתחלה של הספר, זה לא נראה

לי כך.

אולי זה לשון הרע מה שכתבתי. אני צריכה לעשות תשובה, לא יכולתי להתאפק

כי ציפיתי למשהו אחר לחלוטין. סליחה.

תודה!

שיש בהן גם ספרים באנגלית.

ויש גם חנות שיש בה רק או בעיקר ספרים באנגלית, שנקראת sefer and sefel כמדומני. הייתי שם פעם אחת לפני שנים, אז לא יודעת להסביר לך איך מגיעים. רק זוכרת שזה באחד הרחובות הפנימיים באזור רחוב הלל...

כמו ש @מתואמת כתבה

יש את דני ספרים, שיש להם הרבה יד שניה וגם באנגלית

הולצר ספרים

שתי החנויות האלה נמצאות בין הדוידקה ליפו מרכז

ועוד חנות אחת ששכחתי את שמה אבל בטוחה שגם שם יש ספרים באנגלית- נמצאת בין הרכבת הקלה של יפו מרכז לעיריה. פעם מצאתי שם ספר נדיר

לשנים יש אחלה אתר

בסיפור חוזר כל הספרים ב20

בסמניה זה אנשים פרטיים לאנשים פרטיים כך שכל ספר הוא במחיר אחר