בס"ד!
אני לא מזהה את הכלים. לא רואה כלום.
עכשיו נוסעים לחופשה באילת-בלעדי.
נמאס לי.
סקארבןהם דיברו איתך על החופשה? שאלו משהו?
ולפני המעבר לפנימיה- לא הרגשת ככה?
לפעמים, כשעוברים לפנימיה, המשפחה חושבת שהפנימיה הופכת להיות הבית שלך.. התנהגות כזאת של כאילו אתה אורח בבית (לא נותנים משימות בבית, שואלים כל מיני שאלות דביליות שאולי לא שאלו קודם- מה אתה רוצה לאכול?- משו מיוחד?)
זה מוזר לפעמים למשפחה, בייחוד אם אתה למשל האח הבכור שהולך לפנימיה..
ובכל אופן- שולחת חיבוק וירטואלי (אוף עם כל המחמירים פה, זה כמו חיבוק של אחות, לא של בן ובת!)
(אוף נו, בסדר, אני לא אשלח חיבוק, רק תפיחה על הכתף
) ו-- אני פה אם צריך!
לא אמרו כלום,לא סיפרו שום דבר... הגעתי הביתה ושמעתי את אמא שלי מזרזת את אחותי הקטנה לגמור שיעורים בעברית כי אחרת יהיה לה המון חומר להשלים אחרי החופשה באילת...
לפני שעברתי לפנימיה הייתי ממש בתוך הבית... כאילו, תמיד היו את הטיולים של הקטנים בנפרד ואת הטיולים שלי ושל אחותי הגדולה ושל אח שלי (12), בנפרד, אבל חופשות ודברים כאלה- משפחתי. אחותי הגדולה לא באה פעם אחרונה, אבל הייתי בטוח שזה בגלל שהיה להם משהו באולפנא.
אז עברתי לפנימיה ואין לי חלק במשפחה?
וגם אחות שלי לא מזהה אותי... אח שלי (11) התחיל להסתובב בבית כאילו הוא גדול יותר מכולם, ומתנהג אלי בהתאם. אני באמת מרגיש כאילו הבית שלי זה התיק 70+ ליטר שלי, ובבית שלי- סתם אורח.
איך מסבירים להם שזה שאני פנימיסט לא מונע ממני להיות בן בית?! אני מגיע- אז משתדל לעזור כמו בת, ברצינות. שטיפות כלים, כביסות, בישולים, הכל. אבל עדיין התחושה זה שזה לא הבית שלי.
אני בשלבי חירפון, וזה גם גורם להמון מתחים פנימיים שלי עם עצמי על ההחלטה לעבור לפנימיה. וגם להמון מתחים עם הקטנים ממני וההורים- אני משתגע מזה.
[שומר נגיעה, נרתע לאחור. אני אסתדר בלי כלום, אבל תודה בכל זאת
]
אולי היא בעוד זמן ומתכננים לספר לך?
ב"ה
נכון הפנימיה זה לא כמו הבית,
אבל כאן נכנס הבחירה שלך להפוך את הפנמיה למעיין "בית" שני שתרגיש רע עם עצמך(=
ככה זה יעזור לך להנות יותר.
כן זה קשה אבל אם אתה רוצה אתה תצליח.
מעצבן.. להרגיש אורח בבית ש-ל-ך..פףף..
כמו שמי שמעלי אמר- להפוך את הפנימיה לבית שני.. להתחבר יותר עם החבר'ה, ואתה יודע מה?
לפעמים כשאתה רחוק להרבה זמן- גם אתה וגם הם רוצים שתחזור..
אני לא הייתי בפנימיה, למרות שהרבה פעמים ארזתי תיק עם בגדים ולקחתי את עצמי רחוק לכמה זמן, אבל זה יוצר אצל המשפחה רצון יותר לקרב, איפשהו לפחות..
הרי סה"כ- זאת המפשחה שלך.. אתה קרובים בקשר דם, ו-כן, התפקיד שלכם הוא לריב אחד עם השני
לא ככה?
בקשר לטיול הזה לאילת- אתה יכול לשאול אותם תכלס. זה משאיר הרבה פעמים את הפה שלהם פתוח, ואת הפנים עם ארשת בילבול נבוכה קצת. לבוא ולשאול- "אתם נוסעים לאיפשהו?" ותראה מה תהיה התשובה.
[מצטערת על זה |מבט מתנצל| . אז.. בלי שום דבר.. סליחה |מרכין ראש| |נבוך| ]
חברים שלי מהישיבה נהיו הרבה יותר " פופולאריים בבית " מאז שהם עזבו
הקשר שלהם התחזק כל הזמן ההורים התקשרו והם הרגישו יותר בבית
מתי שהיו בפנימיה { טוב הגזמתי }
אולי אתה לא מדבר עם ההורים { למשל אין לך פלאפון ?}
אולי ההורים שלך לא רוצים להציק אבל אם תסביר להם פעם אחת ותתפדח זה ימנע הרבה בעיות ?
וטוב - העולם גדול יש הרבה אפשרויות תנסה להבחין מה זה אצלך בהצלחה!!!
נותן לך חיבוק { בלי בעיות של שמירה וכו' }
ותדע שזה הרווח שלך לא להיות באילת { יאכסה ברררררררר }
סוף },
ולא הבנתי לפעמים אתה בן ולפעמים בת! מה קורה? מישו מוכן לענות?
אני הייתי הולכת להורים (לא שזה היה קורה במשפ' שלי) ואומרת להם: אפשר להבין למה?
גמאני שמתי לב לזה
גמאני לא הבנתי מה קורה פה עד ששאלתי את: "השם של כולם"..
אז ככה:
זה ניק שכל אחד או אחת יכולים להיכנס ולכתוב.
הסיסמא שלו הוא 12345678 הבנתן??
חח מדליק האא?
![]()
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?
בדיוק כמו בחיים האזרחיים
הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.
ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר
אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא
ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.
הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.
בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf
יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.
כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
אשמח לתגובות....
אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"
הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
סתם אני לא אבל משעמם פה רצח!!!!!!!!
!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
יש לי שאלה לכל החברה שהם בתנועת נוער.
ב"ה אני מדריכה בסניף בנ"ע עקיבא נפרד בעירי הנחמדת ובמקביל גם בחבב של הסניף המעורב... השאלה היא האם לעזוב את הסניף המעורב?
רוצה להוסיף שאם אני לא ילך לחבב סביר להניח שלא יהיה לי חברה אחרת...
תודה מראש לכל העונים ברכת ה' עליכם!
אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.
כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.
האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?
האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?
או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?
העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.
מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה? (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)
אולי לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי?
זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...
הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...
אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?
לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.
זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...
אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...
עכשיו מבינים קצת יותר??
אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...
חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך.
אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??
אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...
כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...
בקיצור מורכב ביותר...