הם דיברו איתך על החופשה? שאלו משהו?

ולפני המעבר לפנימיה- לא הרגשת ככה?

לפעמים, כשעוברים לפנימיה, המשפחה חושבת שהפנימיה הופכת להיות הבית שלך.. התנהגות כזאת של כאילו אתה אורח בבית (לא נותנים משימות בבית, שואלים כל מיני שאלות דביליות שאולי לא שאלו קודם- מה אתה רוצה לאכול?- משו מיוחד?)

זה מוזר לפעמים למשפחה, בייחוד אם אתה למשל האח הבכור שהולך לפנימיה..

ובכל אופן- שולחת חיבוק וירטואלי (אוף עם כל המחמירים פה, זה כמו חיבוק של אחות, לא של בן ובת!)

(אוף נו, בסדר, אני לא אשלח חיבוק, רק תפיחה על הכתף ) ו-- אני פה אם צריך!

לא אמרו כלום,לא סיפרו שום דבר... הגעתי הביתה ושמעתי את אמא שלי מזרזת את אחותי הקטנה לגמור שיעורים בעברית כי אחרת יהיה לה המון חומר להשלים אחרי החופשה באילת...

לפני שעברתי לפנימיה הייתי ממש בתוך הבית... כאילו, תמיד היו את הטיולים של הקטנים בנפרד ואת הטיולים שלי ושל אחותי הגדולה ושל אח שלי (12), בנפרד, אבל חופשות ודברים כאלה- משפחתי. אחותי הגדולה לא באה פעם אחרונה, אבל הייתי בטוח שזה בגלל שהיה להם משהו באולפנא.

אז עברתי לפנימיה ואין לי חלק במשפחה?

וגם אחות שלי לא מזהה אותי... אח שלי (11) התחיל להסתובב בבית כאילו הוא גדול יותר מכולם, ומתנהג אלי בהתאם. אני באמת מרגיש כאילו הבית שלי זה התיק 70+ ליטר שלי, ובבית שלי- סתם אורח.

איך מסבירים להם שזה שאני פנימיסט לא מונע ממני להיות בן בית?! אני מגיע- אז משתדל לעזור כמו בת, ברצינות. שטיפות כלים, כביסות, בישולים, הכל. אבל עדיין התחושה זה שזה לא הבית שלי.

אני בשלבי חירפון, וזה גם גורם להמון מתחים פנימיים שלי עם עצמי על ההחלטה לעבור לפנימיה. וגם להמון מתחים עם הקטנים ממני וההורים- אני משתגע מזה.

[שומר נגיעה, נרתע לאחור. אני אסתדר בלי כלום, אבל תודה בכל זאת ]

אולי היא בעוד זמן ומתכננים לספר לך?

ב"ה

נכון הפנימיה זה לא כמו הבית,

אבל כאן נכנס הבחירה שלך להפוך את הפנמיה למעיין "בית" שני שתרגיש רע עם עצמך(=

ככה זה יעזור לך להנות יותר.

כן זה קשה אבל אם אתה רוצה אתה תצליח.

מעצבן.. להרגיש אורח בבית ש-ל-ך..פףף..

כמו שמי שמעלי אמר- להפוך את הפנימיה לבית שני.. להתחבר יותר עם החבר'ה, ואתה יודע מה?

לפעמים כשאתה רחוק להרבה זמן- גם אתה וגם הם רוצים שתחזור..

אני לא הייתי בפנימיה, למרות שהרבה פעמים ארזתי תיק עם בגדים ולקחתי את עצמי רחוק לכמה זמן, אבל זה יוצר אצל המשפחה רצון יותר לקרב, איפשהו לפחות..

הרי סה"כ- זאת המפשחה שלך.. אתה קרובים בקשר דם, ו-כן, התפקיד שלכם הוא לריב אחד עם השני

לא ככה?

בקשר לטיול הזה לאילת- אתה יכול לשאול אותם תכלס. זה משאיר הרבה פעמים את הפה שלהם פתוח, ואת הפנים עם ארשת בילבול נבוכה קצת. לבוא ולשאול- "אתם נוסעים לאיפשהו?" ותראה מה תהיה התשובה.

[מצטערת על זה |מבט מתנצל| . אז.. בלי שום דבר.. סליחה |מרכין ראש| |נבוך| ]

חברים שלי מהישיבה נהיו הרבה יותר " פופולאריים בבית " מאז שהם עזבו

הקשר שלהם התחזק כל הזמן ההורים התקשרו והם הרגישו יותר בבית

מתי שהיו בפנימיה { טוב הגזמתי }

אולי אתה לא מדבר עם ההורים { למשל אין לך פלאפון ?}

אולי ההורים שלך לא רוצים להציק אבל אם תסביר להם פעם אחת ותתפדח זה ימנע הרבה בעיות ?

וטוב -  העולם גדול יש הרבה אפשרויות תנסה להבחין  מה זה אצלך בהצלחה!!!

נותן לך חיבוק { בלי בעיות של שמירה וכו' }

ותדע שזה הרווח שלך לא להיות באילת { יאכסה ברררררררר }

סוף },

ולא הבנתי לפעמים אתה בן ולפעמים בת! מה קורה? מישו מוכן לענות?

אני הייתי הולכת להורים (לא שזה היה קורה במשפ' שלי) ואומרת להם: אפשר להבין למה?

גמאני שמתי לב לזה

גמאני לא הבנתי מה קורה פה עד ששאלתי את: "השם של כולם"..

אז ככה:

זה ניק שכל אחד או אחת יכולים להיכנס ולכתוב.

הסיסמא שלו הוא 12345678 הבנתן??

חח מדליק האא?

או אם לא היה חרם דרבינו גרשום אז שתי סיבות...😜😜

יאללה עוד מעטט חח רציני הייתה רוצה 2?

והיא תהיה כולה שלי...

אז.. כן גם אני גם ממש רוצה זה

זה הדבר היפה בלחכות עד לחתונה ולשמור למרות שזה קשה רצח....

והאחת הזאת היא תהיה כולה רק שלי, ואני אהיה כולי רק שלה ולא של עוד אחת...

אצל אף אומה ועם בעולם, מלבד מי שחיים בתרבות של העולם העתיק, באורח חיים של שבטים, חמולות…

לא פשוט בכלל לתחזק זוגיות ומשפחה רגילה, נדרשת השקעה יומיומית, אז להחזיק משפחה של יותר מאישה אחת?

חג טו באב שמח

ומה היו אומרות הבנות לבחורים? התלמוד מחלק אותן ל-3 קבוצות:

1. יפהפיות – הבנות הנאות היו אומרות: "בחור, שא נא עיניך וראה מה אתה בורר לך. תן עיניך ליופי, שאין האישה אלא ליופי…".

2. מיוחסות – הבנות המיוחסות היו אומרות: "בחור, אל תיתן עיניך בנוי, תן עיניך במשפחה. שאין האישה אלא לבנים…".

3. מכוערות – הבנות המכוערות היו אומרות: "שקר החן והבל היופי" – אל תלכו אחר החן של המיוחסות ולא אחר היופי של היפהפיות, אלא "אשה יראת ה' היא תתהלל" – תלכו אחרינו, יראות השמיים, בתנאי שתעטרו אותנו בתכשיטים אחר החתונה…".

יצוין כי חג ט"ו באב נחגג במתכונת המלאה רק בתקופה שבית המקדש השני היה קיים. כיום אין הוא נחשב ליום טוב, אולם לא אומרים בו תחנון.

את סוגיית 'מחוללות בכרמים' התלמוד חותם במחול אחר שצפוי להיות לעתיד לבא: "עתיד הקב"ה לעשות מחול (=מעגל) לצדיקים והוא יושב בתוך המעגל בגן עדן, וכל אחד ואחד מהצדיקים מצביע על הקב"ה ואומר: "הִנֵּה אֱלֹהֵינוּ זֶה קִוִּינוּ לוֹ וְיוֹשִׁיעֵנוּ זֶה יְהוָה קִוִּינוּ לוֹ נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ".

אם יעשו את זה יהיו ישר פמינסטיות שידרשו שגם הבנים יחוללו בכרמים והבנות תבחר אותם,

והחרדים יגידו שזה שיקצע ואם משהו כתוב בגמרא זה לא אומר שצריך לעשות אותו, והשתנו הטבעים.

וזכינו לצניעות מרובה על־ידי השדכנים העוסקים במלאכת הקודש

"אני בחור נחמד מחפש בחורה נחמדה"

"וואו, שמע, אין לי ממש רעיונות בשבילך..."

דופק?

"הכאורות היו אומרות אל תתן עיניך בנוי והנאות היו אומרות תן עיניך במשפחה."

קרבן העדה: "אל תתן עיניך בנוי. אלא באשה שתמצא חן בעיניך מחמת מעשיה."

"תן עיניך במשפחה. כלומר היופי הוא לבנות מחמת שאביהן עשירים כדנתן בנדרים בנות ישראל נאות הן אלא שהעניות מנוולתן הרי היפות מסתמא בנות עשירים הן."

גם ראיתי אי־שם באמרי אמת שאחת הטעויות "שלח לך אנשים" הייתה שהיה צריך לשלוח בנות במקום בנים כי מסתמא הייתה להן עין טובה (אולי לכן בט"ו באב שזה התיקון של ט' באב זה יותר חג של הבנות. ונראה לי שזה גם קשור למחולות של יוה"כ.)

אבל זה היה בכלל אפשרי בזמנם לשלוח בנות לדבר כזה?

היו נכנסות עם ויזת תייר

אולי זה לא היה בעיה כי זה הענקים מהגובה שלהם לא הבדילו בין גבר לאישה

הקטע של הלוויות כו' המדרש הידוע

המרגלים יכלו לקחת את הבנות איתם

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....