וככל שאת עסוקה בדברים כיפיים ולא עסוקה במחשבות דיכאוניות, את פשוט מתחילה לשכוח מהדיכאון...

(מניסיון)..

עוד משו, לנסות להסתכל על הצדדים הטובים שבכל העניין ואני יודעת שזה קשה.. אבל רק להשתדל...

                בהצלחה נשמה שלי!!!!!

ואולי אפילו גורם לדכאון מסיבה פשוטה : נהניתי - חזרתי הביתה - והכל עבר !!!

מה שאני עושה שומע שירים ! השירים האהובים אודי דוידי ואברהם פריד וכאלה .

י יודעת מנסיון!! לא כדאי!!!1 את יכולה לקחת לך קצת זמן למחשבות וכאלה.. אבל לא לברוח מהצרות והעיות!! זה מחמיר אותן!!!

נראלי שבד"כ הדיכאון והמשברים נובעים מראיה של הרע במציאות( ברגע שיש  קשיים זה נראה שכל העולם רע

ואז אנחנו נכנסים למצב רוח רע ודיכאון.

אם נסתכל בצורה שונה על המציאות- כלומר נמצא את כל הנקודות הטובות במציאות זה יעזור להכניס לפרופורציה אצ הרע וממילא לא נהיה בדיכאון יותר כי יש יותר טוב מרע.

משפט סיכום: לא הכל טוב, הרוב טוב, והרוב קובע( זה עמוק...)

זה פשוט מוסיף למצב רוח.. ברור שאם מכייפים בצורה מופרזת רק כדי לשכוח מכל הצרות זה לא טוב, ואפילו יכול להזיק, אבל אני בעד שלפעמים זה טוב קצת להשתחרר..

שאת סומכת עליו. וגם אם לא נעים - אין כמו זה!!!! מנסיון, פשוט אין!

לפעמים אנחנו כל כך מנסים לעזור לעצמינו, ואין מה לעשות - אנחנו זה אנחנו, ולעזור לעצמינו זה לפעמים קשה ואנשים מסביב יכולים לעשות את זה כ"כ טוב אם רק נפנה אליהם.

תנסי. אין, פשוט אין פתרון יותר טוב..

זה יכול להיות אבא/אמא/חברה טובה/מורה/מדריכה

העיקר מישהו שאת נהנת מכיוון החשיבה שלו, מצורת החיים שלו, שאת מעריכה באמת..

בהצלחה מתוקה

הרב ארוש כותב עוד כמה דברים אבל אל העקריים

בהצלחה!

כנסי לקישור הבא ואני בטוחה שזה יעזור לך:

http://orlanoar.com/?nav=player&File_Name=1415&navme=full&code=mms://rabanim.net:7010/shidurim/רביד/לצפייה/חדשים/אורלנוער - מלאים/דיכאונות של בני נוער - ללכת לבד.wmv

(לא קראתי את כל התגובות.. אז אולי מישו כבר אמר את זה..)

לדעתי את צריכה לחקור(כן, לחקור..חרר..) מאיפה הגיע לך המשבר הזה..-להתעמק בו(אבל לא לשקוע בו..), ולהבין למה זה כ"כ טיפשי ולא נכון להתמותת(ככה?!?!) מדברים כאלה..

וככה בעז"ה תצאי מהמשבר הזה וזגם תצאי מכל זה שמחה)

                                                  שיהיה חודש טוב ושמייח ומשמאח!!!!!!

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....