וככל שאת עסוקה בדברים כיפיים ולא עסוקה במחשבות דיכאוניות, את פשוט מתחילה לשכוח מהדיכאון...

(מניסיון)..

עוד משו, לנסות להסתכל על הצדדים הטובים שבכל העניין ואני יודעת שזה קשה.. אבל רק להשתדל...

                בהצלחה נשמה שלי!!!!!

ואולי אפילו גורם לדכאון מסיבה פשוטה : נהניתי - חזרתי הביתה - והכל עבר !!!

מה שאני עושה שומע שירים ! השירים האהובים אודי דוידי ואברהם פריד וכאלה .

י יודעת מנסיון!! לא כדאי!!!1 את יכולה לקחת לך קצת זמן למחשבות וכאלה.. אבל לא לברוח מהצרות והעיות!! זה מחמיר אותן!!!

נראלי שבד"כ הדיכאון והמשברים נובעים מראיה של הרע במציאות( ברגע שיש  קשיים זה נראה שכל העולם רע

ואז אנחנו נכנסים למצב רוח רע ודיכאון.

אם נסתכל בצורה שונה על המציאות- כלומר נמצא את כל הנקודות הטובות במציאות זה יעזור להכניס לפרופורציה אצ הרע וממילא לא נהיה בדיכאון יותר כי יש יותר טוב מרע.

משפט סיכום: לא הכל טוב, הרוב טוב, והרוב קובע( זה עמוק...)

זה פשוט מוסיף למצב רוח.. ברור שאם מכייפים בצורה מופרזת רק כדי לשכוח מכל הצרות זה לא טוב, ואפילו יכול להזיק, אבל אני בעד שלפעמים זה טוב קצת להשתחרר..

שאת סומכת עליו. וגם אם לא נעים - אין כמו זה!!!! מנסיון, פשוט אין!

לפעמים אנחנו כל כך מנסים לעזור לעצמינו, ואין מה לעשות - אנחנו זה אנחנו, ולעזור לעצמינו זה לפעמים קשה ואנשים מסביב יכולים לעשות את זה כ"כ טוב אם רק נפנה אליהם.

תנסי. אין, פשוט אין פתרון יותר טוב..

זה יכול להיות אבא/אמא/חברה טובה/מורה/מדריכה

העיקר מישהו שאת נהנת מכיוון החשיבה שלו, מצורת החיים שלו, שאת מעריכה באמת..

בהצלחה מתוקה

הרב ארוש כותב עוד כמה דברים אבל אל העקריים

בהצלחה!

כנסי לקישור הבא ואני בטוחה שזה יעזור לך:

http://orlanoar.com/?nav=player&File_Name=1415&navme=full&code=mms://rabanim.net:7010/shidurim/רביד/לצפייה/חדשים/אורלנוער - מלאים/דיכאונות של בני נוער - ללכת לבד.wmv

(לא קראתי את כל התגובות.. אז אולי מישו כבר אמר את זה..)

לדעתי את צריכה לחקור(כן, לחקור..חרר..) מאיפה הגיע לך המשבר הזה..-להתעמק בו(אבל לא לשקוע בו..), ולהבין למה זה כ"כ טיפשי ולא נכון להתמותת(ככה?!?!) מדברים כאלה..

וככה בעז"ה תצאי מהמשבר הזה וזגם תצאי מכל זה שמחה)

                                                  שיהיה חודש טוב ושמייח ומשמאח!!!!!!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...