אני נפגשת עם בחור <בערך 6 פגישות> ובפגישות האחרונות כשאני מדברת אני שמה לב שהוא בוהה בי, עד שאני מסובבת אליו את הראש ואז הוא מתיישר ומחייך...
זה בסדר שזה ככה?? כי האמת היא שזה קצת מביך אותי לראות אותו מזווית העין בוהה בי.
וגם- זה נורמלי שמביך אותי להסתכל לו בעיניים? כי לא נראה שאותו זה מביך יותר מידי...
אשמח לשמוע את דעותיכם בעניין...
(נ.ב. מדובר בבחור צדיק עם מידות טובות שעמל כל היום בתורה..)
זה בסדר ונורמלי וגם נורמלית המבוכה הזו. גם אני הייתי כמוך עד שזה פשוט לאט לאט עבר.
שיהיה המון בהצלחה
שאאר הפגישה את לא מסתכלת עליו?
את מסתכלת עליו בהפתעה??.
אני עדיין בשלב שמביך אותי להסתכל לו בעיניים... זה לא אומר שאני לא מסתכלת עליו בכלל...
והוא ממש לא מובך מהעניין, הוא מסתכל לי בעיניים וזה בסדר מבחינתו <רק אני מורידה מיד את הראש ממבוכה>...
והוא ממשיך לבהות בי, עד שאני מסתכלת אליו שוב והוא עובר ממצב של בהייה למצב של הסתכלות רגילה לגמרי כמו בכל שיחה בין 2 אנשים...
ככה אני מרגישה...
מקווה שעכשיו זה יותר ברור...
אחת התופעות המצחיקות... עד שזה מגיע להזלת ריר...
אם זה מפריע\מוזר לך, אני מאמין שיגיע שלב שפשוט תדברו על זה. אין יותר פשוט מלגשת
ישירות למושא התופעה...
איך אתה יודע שהוא כזה?? הוא סיפר לך? <כי אם כן, יפה שהוא מודע לתופעה הזאת אצלו...>
ואולי זו תופעה מצחיקה, אבל מה שבטוח שהיא נורא מביכה!! וגם, מה עניין הבהייה הזאת??? אנחנו בקושי מכירים שבועיים... ואיך מדברים על דבר כזה עם בחור?? כאילו, מה אני אמורה להגיד לו? ששמתי לב שהוא בוהה בי וזה מביך אותי??!!!
מקווה שלא חפרתי יותר מידי..
כי הוא אדם עם דימיון רחב, ולעיתים מפליג על כנפי הדמיון ושוכח איפה הוא נמצא לכמה רגעים, ומה שאנחנו מסביבו רואים זה אדם בוהה.
אני לא יודע אם זאת התופעה המקבילה אצל הבחור שאת יוצאת איתו, יכולות להיות כמה סיבות, כמו למשל שזאת הפעם הראשונה שהוא מסתכל על דבר יפה כמוך...
את זה את צריכה לברר... במיוחד אם זה מביך אותך\מציק לך. אם יש לכם מספיק פתיחות, אז תדברי איתו על זה.
זה נורמלי לגמרי. אני חושב שזה יעבור בהמשך.
לדעתי חשוב שתסתכלי עליו בפגישות, כי יש המון מה ללמוד מהבעות פנים, שפת גוף, ובכלל מאיך הבנאדם נראה.
אם את לא רוצה לדבר איתו על התופעה הנ"ל, תנסי אולי, לברר דרך חבר שלו\השדכן, יכול להיות שזאת תופעה שקיימת גם בשאר המערכות יחסים... יש פשוט אנשים כאלה, אני מכיר כמה.
אבל כמו שאמרתי, יכול להיות שהוא פשוט בשוק, וזה יעבור לו. לדעתי תתני לעוד כמה פגישות לעבור, ואל תילחצי מזה.
אולי תנסי לעורר יותר "זרימה" ביניכם. תעשו דברים משחררים. אתם יושבים בפגישות? תצאו להליכה קצרה.
אתם מדברים על אורות הקודש ואיך יראו הילדים שלכם? דברו קצת על מצב החסה בשטחים ועל סניף איקאה שנשרף.
אולי זה קצת ישחרר.
בהצלחה
בסניף בנתניה יש עכשיו מכירה לוהטת - כל הרהיטים השחורים ב80% הנחה 
תראי, הייתי במצב שלך ממש...
רק לקחתי את זה הרבה יותר קשה 
לא עבר לי לגמרי אבל זה משתפר עם הזמן.
אותי זה ממש הביך בהתחלה והרגשתי "מושפלת". כאילו מישו מסתכל על משו שלא שלו.
הרגשתי נורא, כמעט נפרדתי ממישו בגלל זה.
אחרי שיחה עם אנשים מבינים, הבנתי שכל עוד זה לא מוגזם, וכשהוא מדבר איתך רוב הזמן הוא מביט בך בפנים, זה בסדר.
אני לא אומרת שזה טוב שהם מסתכלים לנו על הגוף, אבל בדרך שאנחנו בוחרים להתחתן, זה הגיוני. אם הייתי חסידית- אז תוך פעמיים כבר הייתם מתחתנים...
כשזה לוקח זמן... הגיוני שגם מסתכל עליך. זה לא נעים.
אבל זה לא עושה אותו לא בסדר.
בקשר למבט בעיניים, גם אני לפעמים מרגישה שזה פולשני מידי, כאילו - לא נעים... כאילו אני מאבדת חלק מהפרטיות שלי.
אני בטוחה שחלק מזה זה החינוך לצניעות, כל החיים מחנכים אותך למשו... ופתאום מישו מסתכל עליך, זה הרגשה לא נעימה בעליל.
אבל א-ת בסדר.
וגם הוא בסדר.
אני פשוט מנסה לא ללבוש בגדים צמודים מידי...
זה משו שעובר עם הזמן, בעז"ה.
בהצלוחה ממש!!!!!!!
לפי מה שתיארת מדובר על בחור דוס ובד"כ אצל דוס לא לוקח הרבה זמן לדעת להיכן הראש והלב נוטים..
אז ייתכן מאוד שאת מוצאת חן בעיניו והוא הגיע למצב שלא משנה מה תגידי או תאמרי מ
בחינתו אם היה אפשר לקצר תהליכים הוא היה עשה זאת
כי ת'כלס על מה כבר דוס ודוסית יכולים כ"כ הרבה לדבר (ע"י חרדים)
הרי אם הרמה הדתית וההשקפות דומות ויש מציאת חן וכימיה ....מבחינתו אפשר כבר לעמוד מתחת לחופה ...
או שפשוט הבחור שוקע במחשבות שעוסקות בעתיד איתך ואיך הוא יראה
אני לא חושב שזה כמו שניסו לצייר שהמחשבות הם בכיוון ה"בינו לבינה"
כמובן שיכול מאוד להיות שמחשבותיו עוסקות בשור שנגח את הפרה ...
ולפי מה שתיארת לא הייתי שולל זאת על הסף ..
מעבר לחוסר הנעימות, ייתכן והמחשבה שלו מתקשה להתרכז והוא מתחיל להיעלם לעולמות אחרים (גם לפרקי זמן קצרים).
את רואה את זה כבהיה בך כשבעצם העניין הוא חוסר ריכוז שלא מזיק לזבוב (טוב, חוץ מבלימודים).
זה לא הורג אף אחד. גם אני כזה, רק שרוב היום אני בוהה במסך אז במילא אף אחד לא שם לב מתי אני מרוכז ומתי אני מרחף.
יציאה מהשיגרה (לא ישיבה על ספסל אלא הליכה או פעילות אחרת) תוכל כנראה להסגיר יותר את ההתנהגות שלו ומניעיה (שלדעתי - תמימים לחלוטין).
וגם אם לא - לא כל האנשים מושלמים. כלומר - רובם לא?
גבריאל אני לא מאמינה שכל דוס שני שרוצה לקצר תהליכים זה בגלל עינייני בינו לבינה אם בכלל 'לקצר' תהליכים סתם כך.
ולמה לדעת לדוס ודוסית אין הרבה על מה לדבר.. ההפך נראלי שלהם יש הרבה יותר על מה לדבר 
להשלים מה שלא דיברו הרבה בחייהם
(אני סתם מכלילה.. קטעים מבית דניאלה 
)
מצטרפת לאור77^^
ורוצה לומר לך ש.. זה דבר טבעי! וכשזה קורה זה קודם כל צריך להחמיא לך ועכשיו לשאלתך מה לעשות בבזמן הזה זה כביכול לא להתייחס.. להמשיך כרגיל ולקחת בפרופורציות
שיהיה לך ב"הצלחה רבה!
אני ממש לא מאבחנת מקצועית, אבל למדתי את התחום ויש לי את זה בעצמי אז זה תיכף קפץ לי:
הגדרה:
ADD - הפרעות קשב וריכוז שבאות לידי ביטוי בחולמנות, בהייה, חוסר תשומת לב ונטייה להסחת דעת בקלות.
http://sf.tapuz.co.il/shirshur-201-148075469.htm
לפגישה הבאה תכיני פתק שעליו תכתבי ברור ADD ? וברגע מתאים בשיחה תניחי את זה על השולחן / הספסל ביניכם ותשאלי אותו בנימוס : יש מצב? זה זה?
שלוש אפשרויות:
1. שהוא יחייך במבוכה ובהפתעה וישאל: איך ידעת?
2. שהוא יגיד: אצלי? מה פתאום? ובאמת אין לו.
3. שהוא יגיד: אצלי? מה פתאום? ובעצם יש לו אבל הוא עצמו עדיין לא יודע.
גם אני לא ידעתי עד גיל 24
זהו. סתם השערה, אולי מופרכת, אולי והלואי שתתברר כלא נכונה כלל, ולבהייה בך יש סיבה סתמית ופשוטה לגמרי. (כמו שכבר כתבו לך: מן הסתם הבחור הצדיק מאוהב בך קשות וחולם על חופתכם...) אם כי איידידי אינו אסון כלל. חיים עם זה, לפעמים אפילו טוב מאוד, אבל צריך לדעת את ההשלכות על החיים. בהצלחה רבה דוסית יקרה.
לא חושבת... בחור עם הפרעות בקשב וריכוז לא יכול לשבת וללמוד כל היום תורה עד השעות הקטנות של הלילה, אלא אם כן הוא משתמש בריטלין... ולפי מה שאני יודעת- הוא לא משתמש בריטלין או משהו מהסוג הזה...
אממ... חולם על חופתינו?? אבל הוא מכיר אותי בערך שבועיים... לוקח זמן עד שמרגישים משהו לצד השני, לא כך? <אני בכל אופן עוד עדיין לא מרגישה אליו כלום... פשוט יש התאמה מבחינה שיכלית, אז בינתיים זורמים עם זה...>
וואי, לא נעים אם זה המצב...
ADD זה עולם ומלואו, יכול להיות כל מיני מצבים אצל כל מיני אנשים. יכול להיות שמישהו יצליח ללמוד תורה כל היום והלילה, ובכל זאת לבהות בך כמה דקות, כי באותו רגע, הורמון הדופאמין במוח דפק נפקדות ולא התייצב לשמירה בזמן. נכון, באסה, לגמרי. יש הרבה אנשים שלא מוכנים / רוצים / יכולים לקחת ריטאלין וחלופותיו.
דבר ראשון, אני לא מסכימה איתך בעניין הלמידה... אני חושבת שבחור שבאמת רוצה לגדול בתורה מסוגל לשבת 7 שעות ואפילו יום שלם כדי ללמוד- כי זה בא מתוך אהבת תורה ולא מתוך כפיה... וכשאוהבים משהו עושים אותו בשמחה ונהנים ממנו...
דבר שני, כן- קרה לי שבהיתי אבל לא במשך כמה דקות, או שכן- לא יודעת... אבל כשזו בהיה שחוזרת על עצמה כמה וכמה פעמים- בכל פגישה מספר פעמים, זה עוד לא קרה לי...
דבר שלישי, הוא צדיק, בעל מידות טובות ועמל כל היום בתורה... אבל זה לא אומר שאלו הקריטריונים היחידים שצריך לבדוק... זה באמת הדברים שהכי חשובים לי, אבל במקביל חשובים לי עוד דברים... ואני מנסה לבר את זה עכשיו עם עצמי לגביו- וכתבתי פה כדי להתייעץ ולשמוע דעות של עוד אנשים בעניין...
ולדוסית: יש לא מעט שידעו ש"זה זה" אחרי מעט מאד פגישות...
בוודאי שיש כאלו שברגע ששכלית מסתדר להם, הם נותנים לרגש את הרשות להרגיש. ב"ה שהוא שם את השכל קודם, וכשברור לו שזה מסתדר הוא עובר לשלב הבא. מה רע? זה הגיוני בהחלט .
( נסיון של נשואה, ועדיף שלא תשאלי כמה נפגשתי עד שזה היה לנו ברור כי זה ילחיץ אותך )
לק"י
הבעיות הנלמדות על עצמם.
לאבחן את עצמם כלוקים בכל מיני לקויות למיניהם.
דמייני פתק : לומדת חינוך מיוחד?!
בבקשה תרגעי, יש גם אנשים נורמלים, ללא הפרעה מאובחנת שקורים להם דברים שנמצאים בהפרעות מאובחנות.
ואם אני לדוגמא הייתי מגיבה כמוך הייתי אומרת לחשוד שיש לו אפילפסיה, שהמצב הקל שלה זה התנתקות מהסביבה, ובהייה. סתם בהגזמה כמובן.
לא כל דבר צריך אבחון. יש אנשים שבוהים יותר, ואנשים שבוהים פחות. אלו החיים.
קיצר שלא תעשה לעצמה פאדיחות עם פתק מסוג ADD ...
אנא נסי לא להחליט בשביל אחרים מה הם. נסי כן לצאת קצת מהקופסה.
אני לא ומעולם לא הייתי סטודנטית לפסיכולוגיה. בחיים לא היו מקבלים אותי. למדתי חינוך מיוחד, אובחנתי כסובלת (וזה אכן סבל מר) מ - ADD במהלך לימודי ושלא ביוזמתי, לא סיימתי את הלימודים ואין לי שום תואר או תעודה בתחום זה או אחר ואינני עוסקת בתחום, בגלל ה - ADD . אני לא משליכה שום דבר על אף אחד. אני מנסה לעזור לזוג נחמד לא להיפרד בגלל סיבה לא מהותית. קרא שוב את דבריי. סייגתי אותם מאוד מאוד מאוד. אמרתי רק שאולי אולי יש מצב שהבהייה לא תלויה ברצון הבחור והוא אינו אשם בתופעה שמפריעה לדוסית, ובצדק. אם זה נכון, הוא סובל יותר. צריך לדבר לדבר לדבר, לשים דברים על השולחן, די לקשר השתיקה הזה סביב לקויות למיניהן. לו בעלי ואני היינו יודעים מראש שיש לשנינו את ה - ADD הזה אולי היינו נערכים טוב יותר לחיי נישואין.
למה להעלות משהו שיכול להיות שהוא ממש רחוק? ואולי אישי ?
מצאת חן בעיני הבחור (כמו שאמרת העצמך), הבחור קצת חולמני. אם זה לא מפריע לך באופן עקרוני, אז תזרמי הלאה...
סה"כ אם הכל בסדר תנסי לברר לעצמך אם זה מה שאת רוצה ומזל טוב.
ואם לא, אז שיהיה בהצלחה בחיפושים.
לא כדאי לעשות סרט מכל דבר קטן!
תשמחי בזה! זה מראה על צניעות טבעית ואין שום ענין לשבור את זה. מה קרה? הכל גלוי? אם תתחתנו בעז"ה - אז מתוך הנישואין והקשר, זה יבוא , בעדינות ומתוך אמיתיות. ואם לא - אז יותר טוב להשאיר את זה למי שאיתו מתחתנים.
בהצלחה ובשמחה.
אני הייתי אולי מנסה משהו אחר, הפוך למרות הקושי מנסה "לבהות" כמו הו ולראות האם הואשם לב ומרגיש כמוך משהו לא בנוח, תמיד אני משרגישים שבוהים בהם נבוכים. לא ידועת איך ההרגשה ב"ה לא ניסיתי אבל אפשר לבדוק אופציה.
אני יודעת כיום לאחר הנישואין שלרוב הבהייה יש בה משהו יותר עמוק ומיוחד, שלא ברור לי עם אפשרי להרגיש אותו אחרי 6 פגישות (שבועיים?!).
בכל אופן בהצלחה, הרגשה לא הכי נעימה, וכמובן מלחיצה...
נ.ב. אולי אםתני הפוך ע"ע הנ"ל, הוא רגיש את מצבך ותוכלי לעלות את הנושא ולשלול את הADD שנכתב מעליי.
(רק בהגדר המלצה)
בגדול מי שמדריך אותו צודק ....מניסיון... ...ולא זה לא מוגזם ....
בתנאי שגם לך שה נראה מתאים הן מבחינה שכלית והן מבחינה רגשית .
בע"ה בהצלחה .
איך - לכל השדים והרוחות - יצאת איתו כבר 6 (!!!!!!!!!!!!) פעמים, ואתם יוצאים פחות משבועיים????
למה את עושה את זה לעצמך??
צריך זמן בין לבין בשביל לעכל..
לחשוב קצת עם עצמך..
תרגיעו!!
קחו את החודש הקרוב יותר בנחת!!!!!
גג פעמיים בשבוע..
באופן חד פעמי אפשר גם יותר,
אבל לא באופן קבוע!
מה הלחץ שלו?
[בינישים!!! |נאנח|]
פעמיים בשבוע מספיק בהחלט ונותן מרווח...
לגבי הבהייה...
את יכולה לדעתי לשאול אותו, כאשר הוא בדיוק "מתעורר" מהריחוף..
"על מה חשבת עכשיו?"
[בחביבות, לא ח"ו בתקיפה.. תתענייני..]
וכמובן כולם כבר אמרו לפני-
תתפנקו לכם על עוד חוויות..
יש מלא מה לעשות שהוא לא "לשבת,לבהות ולדבר"
בהצלחה יקרה..
ומזל טוב.
נ.ב.
התלבטתי מאוד אם לכתוב את זה כי אני לא רוצה להדליק נקודות אדומות סתם.
[ואולי זה בגלל שאני מחפשת בחורים מאוד פעילים ולא רחפנים, ולי זה היה מציק.]
אבל אולי יש פה איזה בעיה של טאקט או של "פיגור" (לא במובן הכבד, אל תהרגו אותי..)
כי מבחינה חברתית- לא נוהגים לבהות באנשים כך סתם.
ורק אחרי חצי שנה לגלות שזה לא זה, סתם מריחה.
אם מחפשים מישהו להתחתן איתו צריך לבנות קשר אי אפשר לבנות קשר על פגישות של פעם בשבועיים . לפי דעתי כדאי להיפגש כפעמיים בשבוע גם אם זה קשה וגרים רחוק, אחרת סתם חבל...
כמה זמן אתצריכה בין פגישה לפגישה? זה סתם גורם לדימיונות מיותרים ולהתחיל להעלות כל מיני מחשבות ולבנות/להרוס מגדלים על איזה שהוא משפט שהוא אמר.
זו הדרך שלו להקשיב לאיש שיחו השני? להסתכל לו על הפנים ולחשוב על מה שהוא אומר?
ביינשים בוהים. ובתור מורה לתלמידים צעירים ניתן לראות שהילדים הצדיקים, אוהבי הספר, בוהים במשך השיעור במורה או בכל דבר אחר ובנתיים מפליגים על כנפי הדמיון למחוזות רוחניים ואידאליסטיים יותר.
ולגבי עניין תכיפות הפגישות - זה ממש לא מתמטיקה אם טוב לכם ונעים לכם יחד תפגשו מתי שנוח לכם...
בסך הכל זה נשמע שזה זורם ולהפך שהבחור יודע מה הוא רוצה מעצמו ומוכן להתמסר....
אני אישית חושבת שבאופן כללי בדברים האלה אין בסדר ולא בסדר,אין נורמלי ולא נורמלי...זה עניין של הרגשה ותחושה אישית
ולאחר הקדמה זו- לדעתי זה בסדר גמור שמביך אותך להסתכל לו בעיניים, וגם בסדר שהוא "בוהה" בך, מה שחשוב זה-האם זה מפריע לך?
זה מה שחשוב כאן, תנסי לברר את זה עם עצמך...... בהצלחה רבה
בהחלט חשוב תמונה מושקעת שמציגה אותנו בטוב, וגם אני מביא כזאת.
אבל חייב גם שתהיה משקפת ומציאותית.. לא פילטרים ומשחקים עם זוויות וכאלה.
זה עלול לגרום הרבה תסכול מדייטים ראשונים מביכים בו סתם מחכים לברוח ברגע שמנומס מספיק. (לא שזה מעלה גדולה לגבר כזה, אבל כך עובד העולם)
הצד השני מצפה לרחל כמו בתמונה ואז מגיעה לאה..
שידכתי לחבר של בעלי מישי ובפגישה הגיעה מישהי מאוד מאוד מלאה
ממש לא ראו את זה בתמונה שהעבירה
החבר הזה נסע שעה נסיעה כדי להפגש איתה ובסוף זה היה ברור שהפגישה הלכה לפח כי זה נפל כבר על זה
הוא כמובן כיבד ונשאר עד סוף הפגישה
אבל חייב להעביר תמונה תואמת מציאות..חבל על שניכם
להוציא את החנוכיה ולראות שהדברים שביקשת משנה שעברה לא התגשמו .. לחשוב שהתפילות לא נענות לך שנה ועוד שנה ו..
למרות שממש התכוונתי אז אז יותר מזה? אני לא אצליח..להתפלל יותר חזק.
ואז
לחשוב על כמה שהעם הזה עובר והכל מתחבר
ואולי זה הולך לשם ?
גאולה כללית ופרטית
חג שמח
לכל המקווים לישועה לעם למשפחה לכם..
מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.
אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".
הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.
הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.
כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.
כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.
ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!
גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד
רק נותר לנו למשוך אותו
מבין?
אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה
חבר'ה אני צריך ייעוץ.
אני די חדש בעולם הדייטים. לא מזמן הציעו לי מישהי שאני מכיר מלפני כמה שנים כשעבדנו ביחד לתקופה מסוימת. אני יודע שהיא בעלת אישיות מיוחדת ובעלת מידות, ולפי מה שהבנתי מחברה שלה היא גם התקדמה יותר מבחינה תורנית (צניעות כמובן וכו).
אבל בסוף, למרות שהיא כן נשמעה לי כיוון טוב, החלטתי לא ללכת על זה בגלל המשפחה שהיא באה ממנה. היא באה ממשפחה חוזרת בתשובה, אבל לא כל כך חזקים בדת, כמה אחיות חילוניות וכו. וזה דבר שהפחיד אותי להיכנס אליו. אני רוצה שאישתי תהיה אישה מאוד תורנית (ואני גם משתדל להיות כזה), וזה לא כל כך היה נראה לי הכיוון.
אני מאוד חושש שאולי איבדתי פה משהו טוב, אבל מה לעשות? הרגיש לי שזה מורכב לי מדי!!
מה דעתכם? כמה משקל לתת לדבר כזה?
א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.
האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'
ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.
ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...
מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה?
בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.
כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.
גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.
לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.
תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.
בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.
כלומר,
אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:
לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?
האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?
האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?
האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?
האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?
כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.
בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)
מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.
אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...
את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.
ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.
תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...
תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..
לאו דווקא רק בפן התורני.
לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת
בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה
מאשר היא.
אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי
אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון
עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה
שהיה בבית שממנו באה.
אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה
אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.
אבל גם לפי המקורות,
כתוב בשולחן ערוך לישא
בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.
המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.
וגם אם החליטה לשנות כיוון
מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף
תזכר במנהגי הוריה.
אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי
וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה
אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים
ולא כאלה חזקים.
מה דעתכם?
תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.
תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.
המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות
יכול להיות שכבר כתבו בדומה
תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.
החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.
תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...
גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.
תראה שיש ביניכם התאמה וכו'
אולי זו אשתך?
ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...
האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.
אנשים קשים זו התמודדות
וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה
בהצלחה וה יתן לך עצה טובה
השפיעו על העיצוב השקפות ודעות שלכם בכללי? למדתם פעם משהו מעצב מהמדוייט? פרידה בקשר גרמה לכם לעצב דעות הפוכות?
זה מעניין שבארה"ב יש עכשיו את כל המחלוקת בימין לגבי תמיכה בישראל או דווקא לגנות. יש משפיען אחד ימני שיחסית קיצוני נגד ישראל, והוא מספר שאחד הרגעים המכוננים היה ויכוח עם ופרידה ממישהי שהתחילה בתהליך גירות, ועכשיו היא קשורה לבית הלבן ומשפיעה שם בעד ישראל.
מעניין מה איתכם לגבי השפעה של דעות או ריחוק מהדעות של המדוייט?
ברגע שהוואטסאפ נכנסל חיינו דברים עוברים מהירות האור כמעט.
לחכות כמה ימים להצעה זה נראה משהו שכמעט לא אפשרי,
מה דעתכם על זה?
אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..
כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.
קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.
אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.
העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.
ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות
אולי זה יותר הצורה.
מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?
ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.
באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.
לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.
ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..
אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.
ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.
ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.
אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.
אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק".
אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.
כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.
לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם.
השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.
"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."
יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.
מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).
אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.
יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.
אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.
זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.
אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.
אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.
כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?
הבנתי נכון ?
אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.
ישר כוח!
באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.
אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]
וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...
תודה על ההסבר על השוק.
נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.
זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..
שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.
נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות
שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .
אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר
אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים
מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר
אצלי אני לא מרגישה ככה
הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..
וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש
אני לא חושב,
אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.
בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.
על עצם ההצעה.
אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.
תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.
אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.
ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.
מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.
לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.
ככה מסתבר לי
מקווה שהפעם זה מובן חח
הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.
לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.
אני מדבר על דברים שאם לא קיימים אצל אצל הצד שני, זה לא מפריע,
אבל אם כן קיימים, אז זה בונוס נחמד מאוד.
אני לא מכיר בן אדם נורמלי, שלא יכול להמציא רשימה של עשרות ואולי מאות דברים כאלה.
זה יכול להיות צבע מכונית, סוג מכונית, תוספות לפיצה, סוג מוסיקה, זמר, אלבום, שיר, עיר בירה בעולם לטייל בה...וכל דבר שהוא בעיקרון לא משמעותי
להצלחה ותחזוקת קשר אבל הוא בונוס שתמיד נחמד לדעת שהוא קיים ושבני הזוג באותו ראש שלכם גם בחלק מהדברים הקטנים שבחיים.
אז לכבוד החנוכה, יש 2 דברים שהם בונוס די נחמד עבורי. זה משהו סמלי כזה.
אגב, רק השנה למדתי שאין כזה דבר "חג החנוכה" יש "ימי החנוכה". חנוכה זה לא חג ביהדות כמו ראש השנה, פסח.
אם יש תלמיד חכם בקהל, הוא מוזמן לאשר שלא חירטטו אותי.
לעניין עצמו :
א. בונוס 1 - שהיא אוכלת סופגניות רק בחנוכה, לא חודש וחצי לפני כמו שרשתות השיווק היו שמחות כי זה טוב לביזנס.
היום למעשה היא היתה אמורה לטעום את הסופגניה -הראשונה- שלה השנה ובאמת להנות ממנה בימי החנוכה ( לא לכעוס ! זה רק בונוס אם היא כן אוכלת בחנוכה בלבד ! )
ב. כאן אני מודה שזה קשוח יותר. אבל שוב, זה בעיקר בונוס. אז.. אה-אהמ ..
בונוס 2 - בחנוכה היא אוכלת סופגניות...רגילות. בצק, ריבה, אבקת סוכר.
ולא את כל ה"סופגניות" שהקשר בינהם לסופגניה זה כמו הקשר בין מכונית לרכבת.
עכשיו לפני שמישהו קופץ עם :
"מה נסגר בן אדם ? זה ..ח.. סליחה זה..ימי החנוכה, תן לאנשים להנות מ "סופגניה" עם קצפת וקרם קמבודי בטעם פיסטוק חלבי-כנאפה- מלוח- מתוק"
אני בעד לאכול קינוחים שווים ומפנקים אבל שזה הופך מסופגניה ל..אני אפילו לא יודע איך לקרוא לזה..זה מבחינתי...לא בונוס.
יש לך את כל השנה לאכול את זה. תשאירי את חנוכה, חנוכה.
הסבר על הבונוס במימד החילוני-מסורתי-רוחני.
אני רואה את זה (במיוחד בשנים האחרונות) כסוג של...אני לא רוצה להגיד סדום ועמורה כי אז לא יבינו אותי בכלל,
אבל סוג של השתוקקות שהיא שורש יצר הרע ומקור הסבל.
כלומר, זה בכלל לא משנה מה היו מוכרים ברשתות השיווק, אנשים פשוט רוצים את מה
שכולם רוצים בלי לחשוב לרגע אחד אם הם -באמת- צריכים את זה ואם זה באמת קשור לאירוע שבשבילו התכנסנו.
יש לכם דברים קטנים שחשובים לכם, לא קריטיים, אבל יהוו בונוס נחמד אם הצד השני מעדיף אותם גם ?
ספרו בכיף.
לא בא לכם לשתף ורוצים לשמור את זה רק לעצמכם ? גם בכיף. רק קחו בחשבון שבסוף הכל יתגלה אז לפחות כאן תקבלו פידבק.
נ.ב - אם במקרה התחלתם לאכול סופגניות עם קצפת וקרם קמבודי בטעם פיסטוק-חלבי-כנאפה-מלוח-מתוק, כבר לפני חודש וחצי...אז..לבריאות.
ימי חנוכה שמחים לכולם.
כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג
אופס ימי החנוכה😂
ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים,
כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב
שלום לכולם לאחרונה יצאתי מקשר די ארוך שלא צלח לצערי
אני מעוניין לחזור לדייטים
מישהו מכיר שדכן או מקום שאפשר להתחיל בו את עולם הדייטים?
אני יודע שיש את הטבלה של השדכנים אבל מישהו מכיר חלק מהם שאפשר לסמוך עליו שיעזור לי?
תודה לכולם תזכו למצוות
נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.
מה זה אומר ראש פתוח?
האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?
האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?
האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?
האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?
מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?
האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?
או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?
כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות
המון בהצלחה
זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות) אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג
מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב
ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות
אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.
התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?
בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?
אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?
איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?
במה מתבטאת הפתיחות שלך?
בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.
יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.
אבל מעבר לזה,
הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,
אבל לא רק.
להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,
ככל שיש לך כח להתמודד..
אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.
"הוי בחורים גיבורים וחזקים כארזים, הוי בנות בנויות חטובות כמגדלים.
חשבתם מחשבת חוץ לזמנו, כאילו ה' איננו משגיח בעתו.
האם ה' עזב אתכם גלמוד וערירי? האם הוא לא מכריז עלכים 'שלי'?
הקורא מראש דורות לא ראה? האם השגחתו הפרטית נסתרה?
יש לכם עוד תקווה ואחרית, בסוף הקשיים תגיעו לתכלית.
אהבתי אתכם אומר ה' אל נורא וחומל, מעיניי לא חבוי הקושי והסבל.
הנני בא לגואלכם כאם על בנים, בנפלאות אדירות ורחמים עצומים.
בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה.
יצאתי לישע חשמונאים צדיקים, אצא כיום לישע הבדידות והמכאובים.
הכנתי לך גבר בחורה כלילת המעלות, ולך יפהפיה הכנתי איש חמודות.
נס פך השמן יאיר ויצהיר לעולם, ללבבות הנשברים לחזקם בריא אולם.
לרוממם לחשבם ממש כבני עליון, להסיר מהם כל פחד וחדלון.
לנטוע בהם כוחות וצפיות חדשים, להצמיח בהם חלומות כיוסף נרהבים.
עוד יהיה לכם ממלכת משפחה חמה, שבו מאיר באור יקרות השכינה הקדושה.
השכינה שורה על הנרות הקטנים היפים, זה ישרה על ביתכם באהבת עולמים."
התבוננתי על המראה וזה פלא עצום שגיליתי מסר כזה חזק לרווקים לפני חנוכה.
😂😂😂
מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.
תודה!
