בס"ד

סתם שאלה שעלתה לי ישר אחרי שקראתי את זה...

"אז מה הקטע שהם חברים"-אבל תכלס נזכרתי במדריך מהסניף ששאל אותי את אותה השאלה על חברים שהם חברים והכל טוב ויפה "אבל" הם שומרים נגיעה...

אני לא יודעת אם אפשר לקרוא לזה חברות, אבל מי אני שאדבר=]=]

תכלס, אם הם לא מדברים אלא רק מתכתבים באסמסים...

לא שאני רבנית, או פוסקת הלכה...אבל אני לא חושבת שיש עם זה בעיה הלכתית, ברור שכדאי להמנע גם מזה...

כל עוד שומרים על פופורציות אפשר איכשהו, אבל לא ממש יודעים לשמור על פופורציות ולכן...רצוי לשמור על עצמנו...

רוב רובנו, ואני מדברת גם על עצמי (שחס וחלילה לא תבינו אותי לא נכון!!!), לא יודעים לשמור על פופורציות!

אבל אני רוצה קודם עוד תגובות...

טוב אני אכתוב לך במסר"ש.

בס"ד

זה מאוד יפה איך שהם שומרים על כל הגבולות שלהם. אבל הם בכל זאת רק בכיתה י'.

ולענ"ד עצם הקשר הוא בעייתי. בטח שהוא כבר הרבה זמן וזה מן הסתם רק מתחזק.

אבל איך שהקשר מתנהל? הלוואי על כולנו!

זה באמת באמת קשר לדוגמא. בטח כשהם כ"כ הרבה לפני חתונה אז אין להם עניין לקשר חזק מאוד.

ה4 אמות מאוד שומרות מדברים לא רצויים. כשלא מדברים בפלא' כל הזמן באמת שחוסכים הרבה זמן וכסף.. וזה גם חשוב לזכור כל הזמן שהקשר צריך להיות לשם ד'.

אולי הם קצת קיצוניים בזה, אבל נראלי שבגיל 16- אם כבר קשר, אז להיות קיצוניים לצד החיובי לא יזיק לאף אחד.

בס"ד בר"ה

ו.. הם חברים, ושומרים נגיעה, והיא הולכת עם חצאיות ארוכות, והיא מצטטת תורות של רבינו.. והם דוסים והם שומרים 4 אמות.. ושומרים נעליים וגרביים..

היצר ההוא.. לא שם על דוס, ועל החצאית הארוכה, ועל דברי רבינו..

למה לעשות את זה לעצמם?! הם אשכרה יושבים ומתגרים ביצרים שלכם..

אם הם היו בשמינית.. או בקטע להתחתן מוקדם אז הם רואים יעד,רואים באופק משהו.. אבל כיתה ח' בחייאת דינק אל תעשו את זה לעצמיכם.. אתם אשכרה עובדים על עצמכם.. עזבו שמרו את זה לזמן מתאים..

ה' יהיה גאה בכם!

כל הקטע של לא זה תכלס כדי לא לשחוק את הרגש, ובאסמסים ובקשר, יש הרבה רגש, שמתעצם עוד יותר כשלא נוגעים...

אבל אם כבר, אז זה נחמד כזה..

ועוד משהו- הדיבורים של הקדושה אולי הם עצתו של היצר... לצדיקים היצר מתעטף בדברים כאלה...

זה לא טוב ! מה עם המחשבה ? זה בטוח מגרה -) ( את המחשבה ! )

ואסור לדבר עם אשה ... וגם להסתכל ... אז זה לא מספיק לשמור -4 אמות -)

קשה להסביר הלכתית למה זה אסור ( למרות שכבר עשיתי את זה { בערך -) } אבל כדאי שהבחור ילמד על הנושאים האלה ככה הוא יבין למה זה לא טוב -) { אולי יש גם ספר לבנות ? לא יודע } )

בהצלחה! מקווה שעזרתי (( למרות שנראה לי שלא ????)

כמעט בטוח שכמה שהם לא עושים כלום, הם חושבים...כמעט בטוח שהם חושבים ועוד איך...

וסתם ככה- הם מכירים בכלל? איך יכול להיות קשר נורמלי רק על אסמסים? זה נראה לי גרוע קשר כזה.

אם כבר היא הורסת ת'צמה עם חבר, לפחות שתהנה מזה..

היהדות מתירה קשר של חברות בין בן לבת רק אם זה לצורך הקמת בית בישראל ונישואין.

האם אפשר להגיד שזו מטרתם בגיל 15-16 ?? . הרי אם יתחתנו הם יתחתנו רק בעוד הרבה שנים .הקשר הזה לא נראה בעיני קשר אפשרי....

אבל יש לי בקשה-

בבקשה אל תשפטו, יש הרבה דברים שאתם לא יודעים(וגם אני לא...)...

יש לי עוד מה להוסיף על המקרה הזה אבל אני לא יכולה כרגע אז בבקשה אל תשפטו...

תשאלי רב.. [ולדעתי הוא יגיד שעדיף שהם ינתקו את הקשר עד למתי שהם ירצו להתחתן]

מה עובר עליהם??

עומד מאחורי זה!!!

רק בסניף וגם זה משתדלים כמה שפחות- רק שלום ןלהתראות

מתישהוא זה פשוט יתפוצץ!!! ובענק!!!

חבל!!!

זה פשוט לא בריא!!

מנסיון...

קשר אמיתי לא יכול להיות בנוי על אסמאסים.

תגידי לי שהם ידידים טובים, תגידי לי שהם נהנים מזה, אני אומר לך- סבבה, הגיוני, לבריאות.

אבל קשר שהוא זוגי לא יכול להבנות ככה. זה ממש הרס עצמי לעשות את זה.

איפה הוא בשבילה כשהיא בוכה ונסערת וממש קשה לה אמונית? אז מן הסתם היא לא שולחת לו הודעה (כי זה כל כך לא דוסי) ואני לא מדברת בכלל על להפגש כדי שהוא יתמוך בה, ואז היא מדמיינת לה מה הוא היה אומר, ושהיא חייבת להיות חזקה בשבילו, ובונה לה עולם של חלומות עם עצמה. עולם שקרי ולא נכון.

הוא מכין את עצמו לבית- נפשית ורוחנית ורגשית- על סמך אסמסים? בלי שיחות נפש עמוקות? בלי בירור השקפתי איתה? בלי... אפילו בלי סתם לעשות איתה שטויות? אז הוא בכלל לא מכיר אותה באמת! אולי הוא הכיר אותה פעם, אבל היא מן הסתם משתנה עם הזמן. אז מה הוא מכיר, את האסמסים שלה?

ויותר גרוע, יכול להיות שהם לא ישתנו! שהם ירגישו מחוייבים לשני- הוא הרי 'אוהב' אותי על סמך מי שהייתי. איך אני יכול פתאום להשתנות? ומה, לספר לו באסמס שהפכתי לממלכתית? שהחלטתי להיות נער גבעות? שהתרחקתי מהחברות הקודמות שלי ויש לי חברות חדשות? שאני כבר לא ממש מתחבר לרבי נחמן ומעדיף פתאום ללמוד יותר הלכה? א"א פשוט 'לעדכן' את השני על השינוי.

להתנהלות של קשר כזה יש עוד המון המון השלכות ממש לא נחמדות על הבית שהם יקימו.

אז שוב, בלי להכנס להלכה (כי על זה יענו לך פה מספיק)- או שבקשר זוגי באמת, או שמוותרים על העניין.

לשמור על קשר על 'אש נמוכה', 'אסמסים', 'מכתבים'- זה הורס ולא נכון.

כדי להכיר אדם אחר אתה צריך קודם להכיר את עצמך (אם תשימו לב, אתם מגדירים את העולם לפי התכונות שלכם),

וכדי להכיר את עצמך אתה צריך "חברותא",

ונאמר מפורשות: "אישה היא לא חברותא" ...

ובעומק העניין -

כדי להכיר את עצמך, אתה צריך לברר דברים עם בן מינך, כי יש לון את אותה צורת חשיבה ומבנה נפש כמו שלך.

אחרי שתכיר את עצמך, תוכל לדעת גם את מי אתה רוצה בתור אשתך.

לרוב מה שקורה זה שבמצב כזה הזוג בונים את עצמם אחד על השניה, ואז במידה והקשר יתנק אחר כך משיקולים אחרים, העניין יהיה מורכב.

וחוץ מזה, חבל על הכסף

____________________

אם הם היו בכיתה י"א-י"ב רוב החבר'ה פה היו אומרים לא להתעסק ואני הייתי חושב שאולי מסוף י"א יש מקום בדיעבד, ובתלות באופי האנשים הרלוונטיים. גיל 13 נראה לי כמו גיל קטן באופן קיצוני כדי להתחיל קשר או משהו בחיים. 

והנה התמונה ששמתי כדי להמליץ על השרשור הזה:

שבי אמונה כתבה מאוד נכון!

אסמאסים זו הדרך הקלה לסווג את התאוות/רצונות שלנו בצורה מעודנת,
בייחוד שהשואלת הגדירה אותם כ-דוסים
כשומרים מאוד על הלכות..
נו.. ו?!

הפירפורים בבטן לא יודעים לסווג הודעות בלבד..
מחשבות זה מחשבות.
והוא לא יספר לה שבזמן שהוא לומד גמרא- היא עומדת מול עייניו- והיא מונעת ממנו להתרכז
והוא לא יספר לה- שהוא חולם עליה בלילה.. ו..

והיא לא תספר לו תפנטזיה שהיא יצרה ממנו

למה לעשות את זה עצמם?!

הנפש נשחקת- ושחיקה מאוד קשה להחזיר למצב הקדום-אם בכלל..

אין בעיה לאהוב מישהי\ו לפני החתונה, הבעיה היא לגלות ביטואי אהבה לפני החתונה. אם הם לא עושים את זה אז מותר. אבל בכל מקרה זה לא מומלץ,למה להכניס את העצמך לניסיון?

שהייתי בישיבה תיכונית (לא משנה כרגע איזה) התחתן מישהו שנתיים מעלי (נראה שהוא היה אז בשיעור ב') והחבר'ה אמרו שהם בקשר מאז השישית ושהר"מ שלו ידע על זה אז בשישית הוא לא אמר להם לנתק את הקשר (כן כמובן הוא היה דוס רציני וגם היא) אבל הוא אמר לולהמעיט בפגישות ובשיחות ביניהם (פעם בחודש כך נדמה לי)

מה זה אומר לעיניינו שנראה לי שגם כאן כדאי משהו בסגנון (לווסת בצוררה זו או אחרת את הפגישות ביניהם) למרות שקשר מגיל כזה לא אומר שהם יתחתנו בסוף מפני שגיל 14 עד 20 הבן אדם משתנה הרבה מאוד.

וכמו שכבר היו מי שאמרו כאן שילכו (אפילו אחד מהזוג) להיתייעץ עם רב שמכיר אותם (במקרה של ישיבה תיכונית הייתי ממליץ על הר"מ שהוא בקשר איתו בישיבה).

שם הוא מביא כי יש איסורים בעצם הקשר או איסורים שבהכרח יעברו עליהם,יש איסורים שסיכוי גדול מאוד יעברו ויש איסורים שיכול להיות שיעברו.

עצם הקשר הוא פסול.

ואם את אומרת שהיא ברסלברית הרי אני גם מקורב לברסלב וידוע כמה שחסידי ברסלב החמירו בענינים אלו...

אז אם היא בכיוון של ברסלב - אז למה שלא תלך אם זה עד הסוף.

חוץ מזה שבלי קשר לברסלב יש בזה איסורים הלכתיים.

שינתקו את הקשר ויחיו בקדושה.

יש למישהו מושג איפה אפשר להשיג(או לקנות) אותו?(את "חסד נעורייך").תודה

שיפרדו עכשיו ויחזרו בשמינית. אבל רק עם זה באמת קשר לחתונה.

גם אני שמעתי על מישי שהיה לה חבר מגיל 16 והם היו חברים אבל כל פעם נפרדו כי חבר שלה אמר שזה לא מתאים להם בגיל הזה( הוא היה גדול ממנה בשנתיים)

קיצר בסוף הם חזרו כשהיה את ההלוויה לפיגוע במרכז הרב ושתי חניכים שלה נרצחו. בקיצור היום הם נשואים, ב"ה +ילד אחד.באושר ועושר...

פשוט לא אכפת לך מה הרבנים אומרים?!

ואם הם שומריך 4 אמות ורק smsים וכל זה, אז להם מן הסתם אכפת מה הרבנים אומרים והרוב הגורף של הרבנים אוסרים קשר כזה!

ואם זה לא לחתונה זה רק יהרוס להם את החיים.

עדיף לומר " מה התורה אומרת " מה ההלכה מורה וכו' " אתה לא עומד אדם מול אדם אלא אדם מול אלו- קים

הוא גרוע מאוד ולא שייך. האופיים שונים מאוד והחבר'ה כלל אינם מבינים עד כמה. גם בעיה  של צניעות, וגם של התחלה בשלב של חוסר בשלות, כשאח"כ לא  פעם מתברר שלא שייך, ואז מגיעים להתחתן לא כמו שהיה אפשר בלי זה. עם "שאריות"..   צריך לחכות בסבלנות את הכמה שנים האלה, בנים עם חבריהם והבנות עם חברותיהן - עד להיכרות רצינית לצורך נישואין, בלי "סחיבה" ענקית עד הנישואין.  אם כבר התגלגל דבר כזה - בוודאי הדרך שלהם עדיפה.

מה הבעיה  שלך שעד החתונה לא היה לך קשר עם בנות? 

מה נראה לך שבחורה תיקח אותך כתור "יד שניה" אלה אם גם היא כך. 

תחשוב על זה, לפי דעתי מגעיל 

 ואגב לפתיחה אין לי מושג.

                                  יום טוב!!!!!!!!!!!

{אביעד מושקוביץ, שיעור ה' בישיבה (לפני צבא) מצפה רמון, הר המור, כוכב השחר.

נראה לי 4 שנים שלא נכנסתי לפורומים. נקלעתי בטעות, ודיגדג לי באצבעות}

אשתי היתה קומונרית כשהייתי בשמינית. אקצר ממש-

הייתי בוגר פעיל בסניף בנ"ע נפרד מאד.

קלטנו אחד את השני מזוית עין.

דיבורים לצורך קונקרטי בלבד.

התרשמנו.

והיה ברור שלא שייך, אנחנו קטנים.

בשלב מסויים, אי אפשר היה להחזיק את זה בבטן.

היא שלחה מייל שהיא מרגישה שיש משהו, נעניתי שגם אני במחשבות על זה.

לקחנו שבוע לחשוב, וקצת לדבר. \

החלטנו שיכול להיות שזה יהיה שייך בעתיד, אבל אין כזה דבר חברים.

ניתקנו את הקשר לחלוטין. עזבתי את הסניף, לא החלפנו מילה. דווקא בגלל שיש סיכוי טוב שזה הבית שלנו, רצינו לבנות אותו על יסודות של מסירות נפש וגבורה.

אז חצי שנה עברה בלי שום קשר {מלבד SMS בודד, בעקבות טעות טכנית}

נפגשנו, והחלטנו! שאי אפשר להחליט...

אז מנתקים, וכשאני אחליט שאני רוצה להיפגש, אתקשר. אל תחכי...

אז הלכתי לישיבה, והיא לדייטים. כל אחד במסלולו, כל מיני פשלות מעניינות בדרך (היא למדה עם אחותי כל השנים. חברותא שלי יצא איתה והם כמעט התארסו ועוד.)

שלוש שנים בלי מילה ישירה. פעם בעשרה חודשים היא שואלת אם אני רוצה לחזור, ואני אומר - אולי, לא עכשיו.

וזיכנו הקב"ה, לילדה חמודה ומתוקה...

התחתנו בחנוכה של שיעור ד, והיתה שמחה עצומה.

היה שווה את כל התהליך האינסופי של שלושת השנים האלו? כמה דפי גמרא עברו בחלומות, וכמה כוחות נפש היו מופנים לשם...

ברור שהיה שווה! כי כך הקב'ה סובב! אבל לא יודע אם נכון להכנס לזה.

מה שבטוח,כל יום של העמקת קשר, בלי לדעת מה הצעד הבא, לאן אני חותר, בלי שימת גבולות ברורים, לא רק מה עושים ומה לא, אלא גם לו'ז מסודר מתי מחליטים, תחנות וכדו'...

זה פשוט להפקיר עצמך לידיו של הגוף, על כל כוחותיו, החזקים האמיצים, שנועדו לטוב, להיות מודרכים בדרך ישרה לקבל ביטוי נכון על פי דבר ה' - ולכלותם, לתת ל'רשעה העולמית' להתבטא בכוחות הנפש שלי...

אשריכם ישראל!

הקב"ה זרק אתכם למציאות מורכבת, של כוחות המנסים לפרוץ את מקומם. לכוחות שמחפשים ביטוי שכל כך נצרך להם, כל כך נכון שהוא יופיע, בדרכם הנכונה.

ומידתו של עולמנו הוא, שלא יבנה בנין גדול, בלא חורבן גדול לפניו, בלא קושי גדול שיבנה את הכלי, בשביל שיוכל לקבל שפע אדיר בזמן הופעתו.

{סיכום בעברית מדוברת-

-לא נכון להכנס למקום כזה. אך לפעמים הקב'ה מסובב שניכנס.

-כעת, יש בפניכם קושי גדול. הקושי נובע מכוחות נכונים, שמחפשים ביטוי. הביטוי כרגע הוא לא נכון בצורה בה הוא מתנהל, עצם הכוחות קדושים. אם ניתן לכוחות האלו לפרוץ מגבולם, זה ממש 'מזין' את הרע שבעולם, והופך אותנו להיות חלק ממנו.

-הדרך הפרקטית, המעשית היא לקבוע זמן מסויים שמחליטים איך לתפקד בקשר ע"פ רצונו יתעלה. ועוד זמן מתי זה יקרה בפועל.

- הרבה גבורה ואמונה, שהתגברות זו היא מה שתבנה את הבית שלכם, או לחילופין - של כל אחד מאיתכם בנפרד, בצורה גדולה וטובה.

- וגם, להבין שכל תהליך משמעותי שמתרחש, מתחיל בקושי גדול, שגורם לאדם להיות גדול יותר, כדי שיוכל לתפקד היטב במדרגה הגבוהה שהוא עומד להיות בה. גם אצלכם, יכול להיות שהקב'ה מתכנן שיהיה כאן בית גדול ומשמעותי בישראל, ולכן הוא רוצה שתעבדו קשה קודם, שתהיו מסוגלים לזה}

המון הצלחה!

אשמח לעזור, אך ככל הנראה לא אכנס לכאן שוב.

המספר שלי הוא 0527560245. כמו כן אשמח לשמוע אם הועלתי למישהו במשהו ;)

והעיקר להיות בשמחה!

עלו והצליחו! 

לחברים? כאילו זה נשמע שהם בערך ידידים עם הגדרה של חברים

כולה קשר עם מישי שתבין אותך!! מה עשיתם מיזה??

וכל החראטות של הדוסים של חוסר בשלות מאיפה הקרצתם את זה ??

וצבי לא דיברתי רק עליהם בפרט אלא על הנושא הזה בכללי, ואם יש כאלה שמתירים מה הבעיה?

ולא כזה איכפת לי מהרבנים כי הם אוהבים להחמיר סתםםםםם!!!!!!!!!!!

ומאיפה הבאת שזה יהרוס לך ת'חיים ? מי בילבל לך ת'מח?? אהההה

אם אתה כותב "בעזרת ה' מחר אני אקום בבוקר אם ירצה ה' בעזרתו יתברך" ומקנח בציטוט אקראי מליקוטי מוהר"ן - זה לא אומר שאתה "דוס".

מצד שני, אתה יכול להיות ערס - והרבה יותר צדיק.

כל אחד יתקדם מהמקום שבו הוא נמצא, ואז בפני אלוקים הוא יהיה "דוס".

כרגע, לפי מה שאת מספרת, הנסיון שלהם בחיים זה להתמודד עם היצר.

לא משנה כמה החברות נראית "דוסית", היא אסורה.

אם הם באמת דוסים, אם הם באמת רוצים להשתדל לעשות הכל לפי ההלכה - הם צריכים לעצור אותה.

וכמה הערות:

- חבל על הכסף של ההורים עם הסמסים. הבעיתיות ההלכתית היא אותה בעיתיות...

- אין כזה כלל הלכתי "4 אמות". זאת סתם בדיחה של חילונים.

ועוד לא אמרתי מה הסיבה שההלכה אסרה את הקשר בין המינים שלא למטרת חתונה...

היא שומרת מרחק גודול מאוד ממנו- ולכן העניין הוגדר כ4 אמות!!!!!(זה ברור שזהו לא גדר הלכה

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...