וכמעט בלי קשר, חבל שאתה מפסיד חוויה כמו קריאה. הייתי ממליצה לך לקרוא קודם ספר שראית סרט שמבוסס עליו, כי כשכבר מכירים את העלילה הרבה יותר קל [אני גיליתי שאני קוראת באנגלית הרבה יותר מהר כשמדובר בספר שקראתי לפני כן בעברית]. אח"כ תתקדם לספרות הרצינית.

כלומר בתור אחת שכותבת דיי הרבה איני חושבת שמצב הקריאה שלי קשור,

הוא מושפע אומנם, אבל לא תלותי. לחלוטין לא.

אני מתחיל עכשיו לקרוא את "המרד" של מנחם בגין....

(הקריאה שלי לא כזה מהירה שזה גם בעיה...)

ואני ממש תולעת ספרים.

וקוראת דיי לאט.

זה לא משנה, אם אתה באמת נהנה מספר, ונכנס אליו, זה לא משנה כמה מהר שאתה קורא..

בהצלחה!

ספרים טובים?!

המשחק של אנדר

מדריך הטרמפיסט לגלקסיה (לא מתאים לכל אחד)

ילדת כוכבים

כל סדרת בית קטן בערבה (גם שמתי שהוא אולי זה יהיה ילדותי)

האסופית

פוליאנה (ובככל ספרים של מרגניות)

גאווה ודעה קדומה

אם זה יעניין אותך עדיף שתקרא קלאסיקות, זה מעצים את האוצר מילים וגם מראה סגנונות שונים..

לא ספרים נקיים לגמרי אבל די סבירים לדעתי (אולי חוץ מכמה קטעים קטנים).

ובמקומו קראתי את "תיאום כוונות" של הרב סבתו.

ואח"כ את "ילדי הורין" של טולקין.(מישהו קרא את זה?)

לפי מה שראיתי אצל הרב סבתו חו מ"תיאום כוונות" אני לא כזה אוהב את הספרים שלו...

עכשיו אני מתחיל ספר שקוראים לו "אח זאב"

ו-מ-ל-א עבודה זרה!!!

אם אני זוכרת נכון, עברו שנים

הקטע של העבודה זרה:

אין מה לעשות יש את זה בהרבה ספרים...

(עיין ערך פרסי ג'קסון)

אני אוהב את ספרי פרסי ג'קסון והארי פוטר,

אני מת על הכיוון של ריק ריידן וג'ואן רולינג.

אם משהו רוצה סדרה טובה שיקרא את 39 הרמזים.

כותב נדיר.

לא להכל התחברתי אבל יש כמה שממש אוהבת

הערפילאים העידן הראשון מנצח 

בעבר (עד גיל 20) נהניתי מאוד. הערפילאים סדרה מצויינת ו worldbuilding טוב.

קראתי בהנאה גם את הספרים הראשונים של גנזך אורות הסער...

מסקנותיי: הוא מקצוען על, אבל אין בספריו נשמה.

מקצוען = יודע את המלאכה. מעבר לזה שיש לו שגרת כתיבה פסיכית והוא פשוט מוציא לאור עוד ועוד ספרים, הוא אלוף בטכניקות של כתיבת סיפור *מושך*.

1. איך לעשות hook קבוע שהקורא ירצה להמשיך אחרי הפרק הראשון בלי לעצור

2. מיקס דמויות מגוון - דמות עמוקה, דמות קלילה, דמות שנמצאת בסבל, דמות יפה שגורמת לקורא ריגוש, דמות מסתורית שבקושי יודעים עליה משהו (Hoid), וכו' וכו'. זו מקצוענות על, ולכן מי שיגיד שהוא סופר לא טוב הוא טמבל.

3. איך לבנות עלילה ששזורה מההתחלה ועד הסוף, שהרמזים למה שיקרה בסוף מוזכרים בהתחלה וכו'.

4. Worldbuilding עשיר, עולם מגוון, תרבויות, בעלי חיים, דתות, קסמים, מנהגים (בגנזך אורות הסער - לא לכסות את יד ימין נחשב לא צנוע

אין בספריו נשמה = דווקא בשל המקצוענות שלו,  הוא מגלם אומנות ולא אמנות.

הוא מאוד שבלוני, הדמויות שלו עוברות תהליכים קלישאתיים וידועים מראש. המונולוגים של דלינאר בגנזך אורות הסער מרגישים כל כך מטופשים ומאולצים אחרי שקוראים ספרות איכותית (ויש בשפע רב). אפילו רק במדיום של הפנטזיה אין מה להשוות מבחינת נשמה בכתיבה בינו ובין הספרים של פטריק רות'פוס (טרילוגיית רוצח המלך שטרם הושלמה, ולא בכדי), שעד היום מפעימה אותי בכמה מהאלמנטים שהובאו שם (הקריאה בשם בתור ידיעה פנימית; האופן שבו הוא מכבד את המוזיקה כל כך דרך דמותו של קוות'ה; האופן שבו הוא מתאר את ההסתחררות סביב דמותה של דנה [?]; ועוד אינספור דוגמאות לאיכות) או ספריה היפהפיים של רובין הוב (פיץ והליצן, על ארבעת הטרילוגיות) שחובה חובה חובה לקרוא ולאהוב

סרטון קומי להמחשה:

המליצו לי ממש,

וקראתי,

ונחמד. מה ההתלהבות הגדולה?
ומתי יצא הספר האחרון?

הפקטור שמניתי הוא של "נשמה"... מרגיש שלרות'פוס יש הבנות עמוקות על החיים, ואלמנטים שהוא מציג לא בהכרח יהיו הfirst pick של סופר גס / קלישאתי.

(מודה שהמיניות המוגברת בפחדיו של האיש החכם לא פשוטה ליראי שמים אבל שם הרוח נקי)

וכן, נראה לי שזו עסקת חבילה - אם אתה כותב מהנשמה ולא מהמפעל היצירה שלך תתעכב בהיעדר השראה

דווקא אחד הדברים שאני אוהב אצל סנדרסון זה שהוא נקי.

לגבי רובין הוב- קראתי חלק, כבד מאד ותרגום מזעזע

בדיוק היום סיימתי את הספר האחרון "אסון"

בכללי, ברנדון הוא סופר אחלה

אם יש לכם מנוי ל-ChatGPT אז מומלץ להשתמש במודל o3 כדי לקבל תוצאות מדויקות יותר.