איך ההתנהלות סביב זה ומה זה אומר.

שהיא עובדת על מידותיה ומנסה כמה שאפשר להתקרב לה'? זו נשמעת מציאות טובה מאד מאד..

אני לומדת המון מסילת ישרים ולא נתקלתי במישהו שנלחץ מזה

ואם כן- אני מתקשה להבין למה

אני מחזקת את ידייך ודרכך..

בהצלחה

מלחיץ אותי שיש כאלו שבת שלומדת מוסר זה דבר שמלחיץ אותם.

מה יכול להיות מלחיץ במישהי כזו, רבש"ע?

זה לא גזען זה יהודי שמאמין שכל עם ישראל קדוש ויכול לחזור בתשובה ויודע שלפי התורה לערבי אין מה לחפש פה

א. ישנם 'לא יהודים' בכל העולם, לא רק בארה"ק, ולא דיברתי דוקא על אלו שפה, אך ברור שבין אינו יהודי שתומך בעם ישראל, לבין אחד מזרע ישראל שמוסר את נפשו, גופו וחייו למען האויב - עדיף את אוהב ישראל, גם אם לא זכה להיוולד  כיהודי.

ב.  גם ערבי שנלחם למען אחיו, אינו שפל כמו יהודי הנלחם באחיו, בוגד בהם, ומצטרץ לצד של האויב.

תגיד שלימוד גמרא לא מתאים, תגיד שפלפולים מכל סוג שהוא לא מתאימים.

אבל מסילת ישרים?

עבודת המידות שייכת לכל אחד מעמ"י. לגברים ולנשים באותה מידה.

באופן כללי נשים צריכות פחות לימוד תורה כדי להתחבר, להתחזק- אבל מפה ועד לפסול בכלל לימוד מוסר...

אני לא מגיבה אמנם עם הניק הזה(הייתי כאן בפורמים לפני חצי שנה עם ניק אחר) אבל כשראיתי את הדברים האלה-הרגשתי שאני ממש חייבת להגיב. ובמיוחד את הדברים שלך- "המבקש"- ומצטערת אם יצא לי קצת קיצוני, אבל הצלחתי להרגיז אותי......

נשים הן לא עם בור וטיפש. לא כל אישה שמחליטה ללמוד בשביל הנפש שלה- עושה דבר אסור!! לפי הטענה שלך, נשים= לקרוא ספרי קריאה, בישול, גידול ילדים, הריון ולידה, ושות'. וזהו!! עד כאן. מעבר- מה פתאום?! השתגעת?! מאיפה נפלת?!?!

צר לי לאכזב, אבל השיטה הזאת- לענ"ד- מקומה לא קיים עוד. הוא התפנה לטובת גישה אחרת, נכונה ובריאה יותר-

אישה יכולה לעסוק גם בדברי תורה, הלכה ומוסר- כן, גם לאישה יש חיוב בידיעת הלכה וקצת תורה! לא יזיק אם היא תשב ותלמד.

לא יקרה כלום. להפך- אפילו תועלת תצמח מזה. מה פלא שנשים אח"כ מגלות כ"כ חוסר בקיאות מזעזע ומביש בתחומים שונים?! בדיוק בגלל אנשים שהשקפתם זהה לשלך, והם חושבים שהאישה צריכה להיות בין מכונת הכביסה לכיריים, ותו לא. וזה מאד מצער אותי כשאני רואה את זה.

אני גם למדתי ספרי מוסר (עוד כשהייתי באול') וגם הרב מאד עודד אותנו ללמוד ולדעת, להתמיד בקביעות בלימוד כל יום- זה מאד חשוב. גם מידות, גם הלכה, גם קצת תורה. והיו לנו שיעורי מדרשה. ואני חושבת שזה הוסיף המון.

אני לא מדברת על נשים שמנסות ללמוד תורה, מוסר, הלכה, גמרא ושות' כדי להדמות לגברים. זה בוודאי בעייתי כי זה לא נובע ממקום טהור.

אבל--- לומר :"בנות אל תתעסקו עם מה שלא שייך לכן...אחרי שהיא תסיים תורה שבכתב שתתחיל ללמוד את זה.מסל"ש לא מתאים לנפש האישה.נקודה.גם אם זה קורץ ללימוד..."

צר לי. הקביעות האלו מדוקלמות מידי. נפש האישה צריכה עבודה על תיקון המידות- בדיוק כמו שגבר צריך לעבוד. ולפעמים עדיף לחשוב ולהבדיל בין מקרה שמדובר בניסיון של השתלטות פמיניסטית לבין הגיון בריא.

אני שוב מצטערת על הנימה התוקפנית שבתגובה, אבל הייתי חייבת לומר את הדברים בצורה משמעותית.

תגיד, אתה למדת פעם מסל"ש או שנתקעת בגמרא וזהו?

אין דבר שמתאים יותר לנפש האדם, כל אדם, מאשר עבודת המידות. ומסל"ש זה אחד הספרים הטובים (אם לא הטוב ביותר) לענין.

מילא, כשאני שומעת על מתנגדים ללימוד גמרא- אני עוד יכולה להבין (גם אם אני לא מסכימה) אבל מוסר? מידות? וכי מה אתה רוצה, שנישאר במידותינו הרעות? שלא נתקדם בעבודת ה' שלנו?

מה השלב הבא? לאסור עלינו לימוד הלכה? שנחטא?

ואני אומרת הפוך- אם אני אדע שהבחור החביב שאיתו אני נפגשת מעולם לא פתח מסל"ש או ספר דומה- זה יציק לי מאד. קשה לי להבין איך עבודת ה' יכולה להיות שלמה בלי עבודת מידות. 

אם היית קצת יותר בקיא בנפש האישה

אולי היית יודע - שבמדרשות קדושות שהולכות לפי הרצי"ה (שהוא, אני מקווה, מהווה בר סמכא גם לך)

לומדים מסילת ישרים.

ואפילו משתדלים לגמור אותה.

וזה דבר מומלץ מאוד!

(ושוב, אני לא מדברת על מדרשות פמיניסטיות, אלא מדרשות שמאוד מאוד בעד בניית המשפחה, וידיעה שהתפקיד העיקרי של האישה הוא עיקר הבית. ועדיין. לומדים מסילת ישרים.

ועוד ספרי מוסר.)

אני חושבת שאתה לא מספיק יודע על נפש האשה...

(לא שאני יודעת יותר. אבל אני בטוחה שראשי המדרשה יודעים יותר, והרבנים שמדריכים את המדרשה גם כנ"ל, וזוהי הדרכה שלהם.)

עכ"ד.

לומדים מסילת ישרים.

בכל מקום,בעצם.זה הבסיס לתיקון המידות.

ומלמדים אותי רבנים (בהערת סוגריים: רבנים די נחשבים, בעלי ישיבות וכו'.).

ואני מאמינה, שאם הרבנים האלו מלמדים במדרשה- כנראה שהם מאמינים שיש מקום ללימוד נשים בנושאים שהם עוסקים.

אז יש גושפנקא רבנית. למקרה שחששת.

וזה אומר שאנחנו לומדות: מסל"ש, מהר"ל, חסידות, נתיבות שלום, כוזרי, הלכות לרמב"ם, שש"כ ועוד..

אבל--

ההבדל בינינו לביניכם, העם הגברי, הוא שאצלנו אין עניין להספיק את כל החומר ולסמן וי שלמדנו.

(וזה לא נאמר בזלזול. בכלל. זה רק כדי לחדד את ההבדל בין ישיבה ומדרשה)

אלא שהלימוד מגיע בתיבול חריף של הלכה למעשה, של מה אני עושה עם זה בחיים. מדברים הרבה מאד על עבודת המידות, על התמודדויות בחיים.

אין עניין אצלנו במדרשה, שהבנות תצאנה טוענות רבניות (אם כי יש בנות שטוענות בסוף שנה שהן רבניות..(; ). אלא שתצאנה עם כלים לחיים, כלים שבאים מאורה של תורה.

מעודדים אותנו מאד ללמוד גם בזמננו החופשי. לעשות חברותות.

אבל העידוד הוא לפתוח תנ"ך, ללמוד שמירת הלשון, ללמוד הלכות שבת. לא גמרא או כל מיני פלפולים אחרים. זה באמת לא מתאים לבנות.

אם כי מי שרוצה בכ"ז, בכיף.

בקיצור, מומלץ לברר לפני שאתה יוצא נגד.

ללמוד במדרשה אין פירושו להיות פמיניסטית.

אני האחרונה שתוכל להגיד את זה עליה.

ללמוד מסל"ש, אורות, כוזרי וכו' זה לא להתפלפל.

להתפלפל זה ללמוד גמרא, לדוגמה.

רציתי להדגיש בדבריי שהלימוד במדרשה הוא לא לימוד לשם ידע דווקא,

אלא בעיקר לימוד למעשה. איך זה מתקשר לי לחיים, איך אני בונה את עצמי לקראת החיים..

אנחנו משתמשות יותר בדפי מקורות ערוכים מאשר פותחות ספרים.

וגם כשאנחנו פותחות ספרים (במסגרת השיעור), אנחנו עוסקות בפרקים נבחרים.

הרבנים לא כפופים לשום דבר. אף אחד לא חייב אותם לבא וללמד במדרשה.

הם מעצמם מעודדים אותנו לפתוח ספרים לבד. הם  מעצמם מעודדים אותנו להביא עוד בנות לשנים הבאות.

"הלימוד הרבני במדרשות נובע ממחשבה שעדיף שתלמדנה את זה בטהרה במדרשות ובאולפנות (גם אם זה אינו מתאים לנפשן) מאשר שתלמדנה את זה בצורה טמאה,ביקורתית,ומעוותת בבואן להוציא תואר אקדמי או בכתבי העת הנשיים.. " "

אם היו הדברים כפי שאתה מתאר, הרבנים לא היו מעודדים לפתוח ספרים לבד.

לא הבנתי מאיפה הסקת שמסל"ש זה חכמות חיצוניות. זה לימוד מוסר פשוט..

מה הקשר פה ליחס הכמותי בין נביאים ונביאות?

אין לי מושג מה קורה במדרשות אחרות, אבל אצלנו מי שבאה למדרשה, זו בת שרוצה לעבוד על המידות, להתחזק, ולא דווקא מי שרוצה להשתוות לעם הגברי.

יחד עם העידוד לפתוח תנ"ך, ספרי הלכה וכו' ,כמובן שיש עידוד להכיר את ארון הספרים היהודי בכללי.

לפתוח ספרים שתמיד חשבנו שהם לא נגישים, שהם נועדו רק ליופי (כמו כל ספרי פירושי התורה למיניהם. לא עולים לי עכשיו שמות..).

בקיצור, יש עידוד להכיר ספרי קודש, ללמוד, להחכים, להתפתח.

אבל מתוך קדושה ולא מתוך פמיניסטיות/ השוואה לגברים.

זה קשור לזה שגם אישה צריכה לעבוד את ה'!! לא פחות מגבר.

ואיך בדיוק אתה רוצה שאני אעבוד את ה' אם אתה לא מרשה לי ללמוד ספרים שיקרבו אותי אליו?!

לימוד תורה לנשים הוא מלכתחילה! הוא דבר נצרך!

אני יכולה לומר לך, כאשה שיכלית, שאם לא הייתי הולכת למדרשות (ולמדתי ב"ה יותר משנה אחת במדרשה)  ואם לא הייתי פותחת ספרים-ויותר "שכליים" ממסל"ש- לא הייתי היום דתיה. שלא לומר עובדת ה'.

יש נשים שלימוד תורה נכון להן. ואוסיף חטא על פשע ואטען- שאין אשה שלא נכון לה לימוד תורה- השאלה היא מה וכמה. (כמו שגם אצל בנים- לא כולם לומדים ב-ד-י-ו-ק אותו דבר (ואני לא מדברת על המצב הקיים בחברה החרדית אלא על המצב האידאלי)) 

אין אישה שלא נכון לה ללמוד מוסר ועבודת מידות

ולגבי נביאות- לא ראיתי בשום מקום שנבואה תלויה בידע ובלימוד. הרמב"ם אומר שנביא צריך להיות עובד ה', שלם בגופו, חכם, גיבור במידות ופרוש מהחומר. לא ראיתי בכל זה לימוד תורה בעיון. כך שכל עניין הנבואה לא שייך לסוגיה הזו בכלל..

הרי אם עשו לך שטיפת מוח מהגן שבנים בונים בלגו ומשחקים במכוניות, ובנות בבובות, מי שחורג מזה- הוא אינדיבידואליסט יחיד סגולה שיכול לעשות את הדבר האמיתי שהוא מרגיש שהוא רוצה ולא בגלל הזרם.

מאיפה הסברה שמסילת ישרים נכתב עבור גברים? הרי היו נביאות בישראל ואפילו שרה היתה גבוהה מאברהם...

שנית- אני אשה ומחליפה גומיה בניאגרה כשיש נזילה או החלפתי ברז בחדש ומשכתי חוטי חשמל עם שטלבנד בקירות כשבנינו ועיתי גם טפסנות לפני יציקת מעקה בטון במרפסת. האם בגלל זה אני פחות אשה?

אני פשוט נהנית לעשות דברים.

אישי מאוד שמח שיש לו על מי לסמוך והוא יכול להעזר בי בכל הדברים. וההפך. שבתות רבות הוא והבנים מכינים אוכל לשבת. ואתה יודע מה? יצא מצויין.

אני חושבת שכולם צריכים לדעת הכל ולאלהיות חסרי אונים אם אין לידם-אשה לבשל או לידן -גבר לתיקונים או לטפל בג'וקים.

לא לסלף בבקשה את דברי הגמרא.

הכניסו לשם את הנביאים שנבואתם הוצרכה לדורות

וברור שכמו שהיו עוד נביאים היו גם עוד נביאות

לא מתאים לנפש האשה????????

להיות פחות מאשתו דווקא בקטע של תורה ( לגוף העניין החיוב של האשה בלימוד מוסר שווה לשל הגבר וע"כ אשמח אם אשתי תלמד את זה )

אבל היא גם יהודיה וצריכה ללמוד מה שנוגע אליה הלכות שבת, כשרות חגם , וכו' וכו'(יש המון) אמונה, מוסר וכו'.

לא יתכן שכיום, כשנשים לומדות כל המקצועות ברמה גבוהה(פעם הן אפיל ולא למדו בביה"ס יסודי) אז דווקא בתחום התורה תשאר רמה נמוכה.(נדמה לי נדמה לי שהרבי מליובאביץ' זצוק"ל אמר זאת, אבל שומעי םזאת מרבנים נוספים, ובכלל- זה ההגיון)זה לא מתקבל על הדעת.

ואם את כזו שזה מדבר אליה, אז את צריכה מישהו שלא מפחד מזה, אלא להיפך, שמח בזה.

למה שלא תלמד ותדון יחד עם אשתך?

לעני"ד זה דבר מדהים[!] שזוג ילמדו יחד עבודת המידות!!

זה יכול להועיל לשני הצדדים... אפילו או בעיקר אם זה צורך ארוך טווח...

ולימוד בזוג לדעתי הוא הרבה יותר משפיע ונותן...

שבוע טוב!

זוגיות שהיא בעצמה עבודת המידות ! ( גם לי קשה לדון עם אשתי בבמסל"שזה פשוט לא זה ...

מעבר לזה שהדבר מקרב בין בני הזוג,הלימוד עשיר יותר כיוון ששני צדדי החברותא רגילין לקרות את הדברים בצורה שונה מאוד וע" הלימוד הרבה יותר רחב.

ידוע לי שלאדמו"ר מפיאסצנה התה חברותא קבועה עם אשתו,ואגב נראה לי שחובת התלמידים אולי יותר מתאים ללימוד שכזה.(לגמרי אבין שמישהו יחלוק עלי,זו רק נטייתי הטבעית)

כי אתה תראה שבעז"ה אתה תדבר עם אשתך על הרבה מאד דברים

ש "לא תמיד מביאים את התוצאה הרצויה".... וכו' וכו'

אשתך היא לא חברותא שלך...היא ראש הישיבה!

מהבחינה של בת שלומדת או שלומדת דווקא מסילת ישרים?

כי אני לא רואה בפסול בת שלומדת, ללא ספק צריך להעמיק בתורה. [עם גבולות כמובן]

ובטח ובטח לא פסול במסילת ישרים שגם כן צריך להלמד עם גבול מסויים....

אין בעיה שבת תלמד זה היום אולי אפילו חובה אבל...

בנות תפסיקו להיות בחורים- עליכם מוטל לעשות את מה שעליכם ועל בנים את שעליהם. אל תנסו להיות הם!

והשאלה באמת מאיזה נקודה זה מגיע:

אם זה מרצון להיות בחור- אז זה על הפנים

אם זה מרצון אמיתי לעבוד על המידות מבלי להשתחצן אז סבבה.

אצלנו אמרו את זה לבנות שהתחילו לשאול שאלות כמו: האם בת צריכה לומר שלושה פרקים ברמב"ם כל יום?

או כל מיני שאלות הזויות כאלו שקשורות בעיקר ללמוד תורה של בחורים.

יש דווקא שיחה של הרבי שבה הרבי מדבר על הלימוד הימי של הרמב"ם והוא מעיר שבנות שיש להם זמן צריכות ללמוד את מסלול ה-3 פרקים ורם אין מספיק זמן (כמו אישה נשואה וכ"ו) אז אפשר ללמוד את ספר המצוות.

זה שיצאה מעין סטיגמה שספר המצוות זה המסלול של הנשים זה טעות. 

אין שום בעיה שבת תשב ותלמד 3 פרקים כל עוד זה אפשרי מבחינתה.

ואדרבה זה מוסיף המון (מנסיון.

אבל כל זה כמובן כשזה לא פוגע בדברים אחרים שהיא אמורה לעשות.. (כמו אישה נשואה וכד')

ולכן אני למדתי גם 3 פרקים וגם ספר המצוות אבל אחרי שהתחתנתי זה כבר לא היה שייך.

כך שלא שייך לומר שבנות לומדות 3 פרקים רק כדי להדמות לבחורים... יש פה פשוט הוראה פשוטה של הרבי, שמי שמסוגלת לעשות אותה אשריה.

בקשר ללימוד של בנות:

גם בת מחויבת במצוות אהבת ה' ויראתו.

כיום בימינו הדרך היחידה להגיע לזה זה רק ע"י לימוד (במיוחד בתורת החסידות).

כך שאין שום פסול בכך שבת תלמד אדרבה זה רק מוסיף, הן לבנית הבית בעתיד והן לעבודה האישית שלה בתור יהודיה.

מעניין אותי מה עומד מאחורי השאלה... מה יהיו ההשלכות של התשובות שקיבלת או שתקבלי?

הרי אם את כבחורה- אישה רוצה ללמוד ולומדת מסל"ש, וזה חשוב לך, אז תחפשי בחור-גבר שלא נלחץ מכך!!! 

ואם תגלי כאן לפי התשובות שבנים (מי אלו אותם "בנים"? הרי יש הטרוגניות גדולה) נלחצים מאמירות כאלו- לא תאמרי אותן?? לא תהיי מי שאת??? תכווני את האמירות שלך רק לפי מה שהם רוצים לשמוע?

הרי יש עוד כ"כ מרכיבים וגורמים...לפעמים חשוב לשמוע על מסיל"יש ולפעמים דברים אחרים.

רוב הבנות הגיבו ב- "ברור, מצויין,מעולה ...הלואי עלינו"

ולרוב (רק רוב) הבנים היו הסתייגויות מהעניין...

מה זה אומר עלינו?  

תפסיקו להפוך את הפמיניסטיות לעם צמא דם שסוגד לפמיניזם!

מה גם שיש כמה סוגים של פמיניסטיות. 

אני יכולה להעיד על עצמי שיש כאלו שיגידו עלי שאני פמיניסטית, ויש פמיניסטיות שיגידו שאני שוביניסטית..

מה גם שכל הזרם הפמיניסטי התמתן בשנים האחרונות (כנראה הן הולכות לפי הרמב"ם- הולכות לקיצוניות כדי להגיע בסוף לאמצע )

יש דבר שמאד כואב לי- |נאנח| מסתובבת פה הרבה שנאה נגד כל מה שלא בתוך המסגרת המצומצמת. נגד כל מה ששונה. לא חייבים להסכים, אבל למה לשנוא? (לא אישי לאף אחד, רק הרגשה כללית שלי..)

ללמוד מסל"ש ולכן בהתחלה הייתי נגד עד שנזכרתי שאני חסיד של הרב טל ואז הייתי בעד !!!

[אני כותב נחרץ כי הדיון הזה מתנהל משום מה תמיד לכיוונים הזויים]

ובדרך כלל העובדות מסודרות ולא הולכות לאיבוד בצורת רשימת מכולת.

א. לימוד תורה זה לא איסור.
ב. לימוד תורה לנשים זה לא איסור.
ג. הגמרות דרושות עיסוק מחוץ לפורום,

    או שלא ראיתי או שלמזלך עוד לא נתקלת בשרשור הזה בהן.

ד. שרה שנירר חשבה שנשים צריכות ללמוד תורה.

ה. החפץ חיים פסק שהמציאות השתנתה.

ו. הוא לא היה היחיד!, אשמח למי שיעזור לי למצוא את הרב [הרבֶּה מגור אולי?] השני שפסק לה כך.

ז. מי שרוצה לפתוח פה על מדרשות במקרה וזה קרה,

    שיאזור אומץ וילך ויבדוק באמת את העניין.

ז. נשים יקרות: אין לגברים עניין להספיק, זה לעז גמור.

    [והייתה תגובה כזו שנתקלתי בשרשור הנוכחי]

ח. מי שהכניס פנימיזם שיקום ויאמר כאן,

     ויסביר למה. במשפטים שלמים.

     בלי סיסמאות.

ט. דברים שלא בנויים לנפש האישה שמעתי לענ"ד שמדובר דווקא בעיון.

    אבל גם ילד פספוס בן חמש עשרה בדור הזה עדיין לא מגיע 

    לרגליו של שבתי צבי לפני שירד לתהום שחת בגיל חמש עשרה.

    החילוקים לא קשורים בהכרח לגיל מוחלט או למגדר מוחלט.

    לא בצורה שבה הצגתם את זה כאן.

    [וגם על זה מן הסתם יש מחלוקת, אבל אני חושב שהחילוק הזה

     והדוגמא הזו כעיקרון הרבה יותר אמיתית ממסל"ש כדוגמא.

     אז זה שהרבנית טאו נתנה שיעור בתומר דבורה והרב דרוקמן

     על ספר ישעיהו תוך כדי התמקדות בתהליכי כלל ישראל לנשים.

     פסלתן אותן? מישהו מוכן לנהל דיון לעניין?]

י.  הודית, את לא באמת רוצה שאני אפתח בטן מלאה על כמה קריטריונים

    בנים ובנות נשפטות באופן כללי [מי שמכיר יבין למה אני חותר]

    אז כן חשוב לענ"ד לדון על כל קריטריון אם הוא רלוונטי באמת.

    [פירוק השם נובע על בסיס הומור מאתר אחר מסתבר.]

יא. למטה בשרשור הקולה תיקנה בצדק. פנימסטיות זו הגדרה הכללתית

     לפחות כמו דתי לאומי. אנא מכולן וכולם, תפנימו.

יב. איני יודע מה זה מיתון וקיצון בזרם הפנימיסטי אבל זה בהחלט לא הדיון.

     התפזרתם. ולכן כתבתי בצורה שכתבתי. כי למה אי אפשר לנהל דיון 

     בכיוון אחד עם עובדות לעניין. מה היה קשור להכניס גזענות נחותה על גויים?

     [דוגמא שתוכיח היא להכניס תת דיון האם יש מושג כזה, בבקשה לא.

      ציטטתי]
     דיברו על מסל"ש והכנסתם פנימיזם קיצוני.

     שיחת חרשים מוכרחת רק כי אנו במישור וירטואלי?

גילוי נאות: השם שלי הוא הניק שלי ואפשר לקרוא לי יעקב.

קשה שלא להסכים לביקורת על סגנון הדיון הנמוך.

האמת שלא קראתי את רוב השירשור- הבנתי לבד לאן הדברים הולכים...

יעקב- תודה על איפוס הדיון, ועל  הנחרצות הנדרשת

לפי מה שמצאתי שרה שנירר הסתמכה על גישת הרב הירש- וקקיבלה את הסכמות הרבי מבעלז (?)  הרבי מגור, והרב מראדין

מאז קמו בעמ"י לא מעט רבנים- למעשה כל קשת הרבנית בעמ"י- והלכו בכיוון הזה- מי יותר ומי פחות.

לכל השיטות כולן- אישה חייבת בלימוד עבודת המידות

אישה שלא לומדת מסילת ישרים או ספר דומה- יש בזה מן הפסול בעינייני שידוכים...

זו דעתי לדיון זה

כשאמרתי שלבנים יש יעד להספיק חומר, לא היתה בכוונתי לזלזל. ואאל"ט גם כתבתי זאת.

כוונתי היתה להגיד שבמדרשות (למעט שתיים-שלוש..), הלימוד הוא יותר אמצעי מאשר מטרה, הוא יותר בשביל להסביר עניין מסויים שעליו רוצים לדבר כעת.

לדוג: אצלנו במדרשה, בשיעור של שעה ומחצה, לא מספיקים יותר מפסקה אחת ב'אורות'. וזה לא שאנחנו נמרחים, אלא שמתוך הלימוד אנחנו מגיעים לעניינים אחרים, שעליהם רצה הרב/ רבנית לדבר השיעור. 

ובשונה מהן, בישיבה כן יש מטרה בלימוד אינטנסיבי. יש עניין בבקיאות, בהספק.

מובן? (:

איני בא לחדש דבר..

גם אם לא כולם יסכימו, יש הבדל מהותי בין איש לאישה, וזה מתבטא בין השאר במבנה הנפש מחד ומאידך במה שהתורה מחייבת אותנו לקיים או להמנע מעשות.

"זו לשון הרמב"ם, הלכות תלמוד תורה פרק א הלכה יג: אשה שלמדה תורה יש לה שכר אבל אינו כשכר האיש, מפני שלא נצטוית, וכל העושה דבר שאינו מצווה עליו לעשותו אין שכרו כשכר המצווה שעשה אלא פחות ממנו, ואע"פ שיש לה שכר צוו חכמים שלא ילמד אדם את בתו תורה, מפני שרוב הנשים אין דעתם מכוונת להתלמד אלא הן מוציאות דברי תורה לדברי הבאי לפי עניות דעתן..." http://www.kipa.co.il/ask/show/114313

גילוי נאות 1 -  (למי שמתעצל לעיין בקישור) ניתן להבין משם גם אחרת ..

גילוי נאות 2 - הדגשה שלי

המצב שגבר מתנהג כאישה, כמו גם כאשר אישה מתנהגת כגבר, הוא לא נכון (בלשון עדינה) גם אם הוא קיים במציאות. וכן לדעתי יש חסרון בגבריות ובנשיות של כאלה. לצערנו היום מציאות זו כבר לא כ"כ חריגה..

אם אני מבין נכון - מצוות לימוד תורה לגבר, כלל אינה קשורה בהספק כמותי אלא ביגיעה! ואילו לימוד הראוי לאישה הוא כמו שכתבה יעל_א כאמצעי. לאישה אין מצוות לימוד תורה כמטרה. וממילא לא חשוב כ"כ מה היא לומדת כי אם מה היא מבקשת להשיג בלימוד זה.

"ד. שרה שנירר חשבה שנשים צריכות ללמוד תורה."  יעקב רובין.

פלא בעיניי איך אתה קובע כעובדה מה חושב בן אדם. בכל אופן משמח אותי לראות תגובות ארוכות 

לפותחת השרשור (ה+)

אותי לא היה מלחיץ, היא ממילא מבינה מה שהיא רוצה בלי קשר למה שכתוב שם.

וזה בטח טוב יותר מלשמוע: "סיימתי היום את הארי פוטר 5"

אני נתתי לך שמות לא מזרוחניקיים בכל מקרה.

ואיזה רב מבריסק אגב, ז"א של איזו תקופה בדיוק?

העיקר לזרוק שמות?

גם לשיטת הראי"ה וממשיכי דרכו-

אישה חייבת ללמוד אמונה מוסר והלכות

נקודה

אולי בשבילך ספר מסל"ש הוא ספר עמוק וחשוב שרק רבנים גדולים מלמדים אותו בשיעור חשוב-

אבל בשביל אנשים אחרים-

הוא ספר עמוק וחשוב- וגם ספר פשוט וקל וחשוב!

אין סיבה בעולם לא ללמוד מסל"ש לבד בזמנך הפנוי, זה לא תיקוני זוהר או אורות הקודש- חומרים יותר קשים לעיכול עצמי....

שוב- היסוד הוא-

בחורה של-א לומדת מידות- היא בבעיה. היא בחורה שאני לא הייתי רוצה להכיר (כחברה- לא כמדוייטת )

ודי לחפור

יעקב- אל תנסה להלחם בתחנות רוח... מי שלא בירר באמת את הנושא- ימשיך לומר קלישאות..... ולחזור ולומר את אותן אמירות-חסרות-בסיס.... צר לי

לך תעשה משו יעיל יותר עם הכוח-דיון שלך

יש עניין גם בבקיאות והספק,

כי אחרי זה העיון נראה אחרת.

זה לגבי ישיבות בכל אופן על רגל אחת וקצה המזלג.

אלא גם הייתי מציע לה ללמוד ביחד

אם זו מישהי שזה מעניין אותה ללמוד, שרוצה ושמחה בזה- אז למה לא?

יש הרבה יתרונות בללמוד בדייטים- זה עוזר נגד שתיקות מביכות  (כי יש על מה לדבר, יש מאיפה לגלוש) וזה נותן עוד מבט על עוד צד של האישיות (במיוחד אצל ביינישים- פתאום הם נמצאים במקום הטבעי והנוח שלהם) וכמובן- למי שנהנה מזה זה דבר מהנה לעשות במקום לשבת ולדבר על מצב החסה בשטחים..

כמובן- שזה עניין שצריך לבוא משני הצדדים ולהיות תחום בזמן מוגדר (שלא ישתלט על כל הפגישה)

אשה היא לא חברותא. לכן התייחס אליה בעדינות, כאל אשה. דבר אליה בשפה שלה.

ומצד שני- אשה מסוגלת ללמוד. מה רע בלמידה משותפת של כוזרי/ מסל"ש/ כל דבר דומה?

זה יכול להוסיף מאד לזוגיות. ולבית התורני.

הקב"ה נתן את התורה גם לבנות עם ישראל ולא רק לבני ישראל!

"חובה ללמוד כי אם לא תלמדי לא תדעי"

הדבר הנכון- בזמן הלא נכון. הדייט הוא הזדמנות לדבר ולשוחח, אבל לא ללמוד!

(אני בחיים לא אשכח לבחור ששעה לפני שבאתי אליו פעם ראשונה הביתה- הציע לי ללמוד קטע מהרב קוק.... רעיון יפה, רק לא עכשיו...

מספר החיוכים שלה.

לפי פניני החכמה שיוצאות מפיה,

לפי הכימיה...

כל אחד עם ההעדפות שלו

גבוהה(פעם, נשים בכלל לא למדו בבי"ס יסודי..כיום.....ב"ה)אז כשאישה לומדת באוניברסיטה, במכללה וכד', אז דווקא לימוד התורה שלה ישאר חלילה ברמה נמוכה?!?! לא מתקבל על הדעת.

 היא אמנם פטורה מממצוות עשה שהזמן גרמן ומתלמוד תורה אבל גם היא יהודיה וצריכה ללמוד מה שעליה לדעת לדוג': הלכות שבת, כשרות וכו' וכו', ללמוד אמונה, מוסר וכמובן פ"ש.

הי א מחנכת ילדיה לתורה ויראת שמיים!!

נכון שהאיש מדריך בני ביתו וצריך להוות כתובת בשאלות בהלכה וכו'(יש לימוד לפי ימים בשולחן ערוך) אבל, שוב כיום אישה לומדת הכל ברמה גבוהה.,אז אישה יהודיה לא תלמד?!

מסילת ישרים? היום יש מדרשות, שיעורי תורה בכל מקום ואפילו מהבית במחשב או ברדיו. מדוע שלא תלמד מוסר? מה מלחיץ את הבחור? זה מופרך!! היא לא הלכה לישיבה ללמוד כל היום גמרא. היא לומדת מוסר. וגם פ"ש כשיש לה פנאי ,יש היום ספרים וזה נפלא. היחא אוהבת את התורה!

התורה לא תהיה חלילה כביכול פחותה אצלה ממקצועות החול.

מי שמסכים עימי, שיקליד!!

כנראה לא ראוי

מצטרפת מכל הלב ❤️

שנה טובה ומתוקה, גמר חתימה טובה לחיים טובים, לשלום ולכל הישועות.

ב"ה גאולה שלמה פרטית וכללית לכולכם 🙏🌷🏠

שיתגשמו כל משאלות ליבכם לטובה,

גמר חתימה טובה

אבל מה הקשר לבדידות

ולמה שזה יפריע

ניסיתי לשכנע מישהי שתפסיק ושהוא סתם מבלבל אותה עם שטויות, לא מקשיבה...

בעיניי הכול עניין של מינון. הבעיה מתחילה כשנוצרת תלות- כשהוא הופך לכתובת הרגשית הקבועה או מחליף קשר אנושי.

הבעיה היא בין היתר שהוא מתחנף ומרצה ולא מאתגר.

להבנתי הוא נותן עצות לא רעות בכלל לנשים, והרבה פעמים לא מתאימות בכלל לגברים.

נתתי פעם תאור של קשר חצי רעיל (לא כזה שמרעילים בכוונה, אבל כזה שלא בריא לצד הגברי שבעניין).

GPT הציע להמשיך

ג'מיני ממש צעק שזה קשר רעיל ושנכון להפסיק אותו. אבל רק לאחר עוד קצת התכתבות.

גרוק לא זוכר מה הייתה התשובה. אבל יהיה מעניין לנסות. אני אחפש אם יש לי את השאלה.

ראיתי פה ושם התייעצויות עם GPT של נשים עם שאלות נשיות (וגם ניסיתי לבדיקה) והיה ניכר ממש שהוא מוטה לכיוון הזה.

מקום אחד שהיה בו מענה לא רע לגבר: מודלים סיניים לא מצונזרים. המצונזרים עושים את מה ש"נכון" ופמיניסטי.

GPT ודומיו מעולים בצורך לקחת משהו שאדם כותב ולעשות לו שיקוף. זה נותן תועלת בערך כמו לכתוב בשביל עצמך (תרגיל ידוע לניקוי הנפש מעומסים שעובד יפה) וגם קצת כמו המנגנון המקובל באחת החסידויות לכתוב ליהודי שכבר לא איתנו.

זה שהוא יכול לשנות את דעתו תוך כדי תנועה מאות פעמים אם זה מתיישר עם דעת השואל.

אז אני לא יודע כמה נכון לשפוט אותו כמישהו עם מערכת מוטה לצד כזה או אחר...

הוא פשוט נותן עצות לא נכונות. גם אם הוא "נוטה לכיוון".

אין לה באמת אינטילגנציה רגשית ויכולת חשיבה מורכבת זה ניתוח שכלתני של מה שאתה כותב לו. מעבר לזה יש סכנה שכשפורקים רגשית לבינה המלאכותית הוא גורם לנו לפתח אליו מעין מערכת יחסים שהיא מסוכנת בקלות היא יכולה לנתק אותנו מהחברים שלנו.

אבל, נראה לי שגרוק פחות מפחדים מהשטויות האלו

נסה גם את ג'מיני.

התלבטתי אם לנסות את deepseek ובסוף וויתרתי.

לא תקין, לא בריא, לא בעד

אבל כן...

לא צריך להיות בת בשביל זה... מסוכן ביותר.

למה זה רע?

וגם מבזבז זמן ותנסי לחשוב כמה זה מנתק אותך מהיום יום וחוסם את היכולת להיפתח רגשית לבני אדם

תלוי איזה שימוש עושים בו

אפשר לתעל אותו ואפשר להתבזבז איתו

ובAI זה בריבוע

כי בשימוש נכון הוא מתאים את עצמו והתועלת עולה

ובשימוש גרוע להיפך

קשרים פרונטליים...

העולם הולך לשם בכל מקרה, צריך לחשוב מה עושים ואיך לוקחים את זה לטוב, אם זה אפשרי...

והוא לא משאיר את הנעליים בסלון

בסוף הבינה המלאכותית חשופה לכל המידע שקיים ברשת, חשופה להרבה מאמרים פסיכולוגיים וידע מקצועי. למה לא לנצל את זה?

בנוסף יש לה מוח גדול, אמנם מלאכותי אך עדיין מתפקד והיא יכולה לעשות סדר במחשבות ולעזור ולהעלות נקודות.

כמובן שצריך להשתמש בה בגבול הטעם הטוב. אני מכירה מישהי שכשבחור מסוים נפרד ממנה אמר לה שזה בעצת הצ'אט. זה מוגזם בהחלט.

אבל אם סתם מתבכיינים לו, בעיני סבבה.

*ולמה הדגשת שהן תורניות? אם זה בעיה זה בעיה לכולן בכל המגזרים.

אבל הוא לא גאון רגשית, חוץ מזה תחשבי גם על ניצול הזמן שלך מולו

צריך לפעמים להקשות עליו, להגיד לו להעלות רמה, ולדייק אותו. כלומר להעלות אותו על המסלול האישי שלך.

על מישהי שנפרדה מהחבר שלה בגלל שהיא הבינה שהיא פשוט נמצאת בתוך לולאת צ'ט. הוא פשוט אמר לו מה לעשות והוא עשה.

הוא לא באמת יכול להחליף בן אדם

הוא גם קוטע כל רגע ומביא מלא עצות

הוא נכשל בתור גבר או אישה

שתהיה שנה טובה! בע"ה כולנו נמצא את החצי השני שלנו ולא נזדקק לפתרונות ביניים.

זה שהAI עושה את זה זה לא הבעיה, הבעיה אם יש עוד מעגלי תמיכה או אין.

לא נתקלתי בזה

יש כאן כמה שיקולים:

1. לאיזה כיוון היא חזרה בתשובה? מה עולם הערכים שלה? האם המנטליות שלה קרובה לשלי?

2. זה שהיא הייתה בקשרים עם בחורים לפניי החזרה בתשובה זו גם שאלה. ברור שהלכתית יש כאן בעיה האם אחרי שהיא חזרה בתשובה אני צריך להתייחס לזה?

   אני אישית חושב שרק אחרי הבירור הזה יהיה ניתן לענות ואם ז מתאים לא אשלול (בתנאי שזה באמת מתאים למנטליות ולעולם הערכים שלי

ההתאמה - שתי הנקודות הללו לא יפריעו.

השאלה הזו נשאלה בפורום הזה במהלך השנים עשרות פעמים על בנים ובנות רק ברגישות יתר, בדיסקרטיות ובצנעה בלי להכניס את הבעיה שכולם מבינים לתוכן ההודעה ובניסיון לא לפגוע באף אחד מהמשתמשים.

מכל המעלות שהתורה יכלה לספר על רבקה, הדבר היחיד שהתורה כתבה הוא שהיא הייתה בתולה.

לא צריך להגזים, יש אנשים שמפריע להם להיפגש עם חוזרים בתשובה בגלל המשפחה, יש כאלה בגלל תרבות, אז הוא דייק לנושא שמפריע לו.

אם היא חזרה בתשובה לכיוון של פולחן צדיקים (וד"ל) אז התשובה היא לא. אבל אם היא פשוט החליטה לשמור מצוות - למה לא? בגלל שזה פורום דתי אני נמנע מלהשתמש בשפה גסה, אז הניסוח הכי מעודן שאני יכול לומר זה שלא משנה לי עם מי היא הייתה כל עוד היא לא החליפה בני זוג כל שני וחמישי.

ושבת גם איתה לא הייתה יוצא?

היא כנראה הייתה דוסית מדי בשבילי 😅

ושום דבר אחר, חחחחחחחח

באופן טבעי, אישה מסוג זה ואורח חיים כזה, תמצא חתן מתאים.

או אלו שנוהרות אחרי הצדיקות שמפעילות אירועי הפרשת חלה עם משפיעניות רשת - גם הן מוצאות חתנים מתאימים. ושם די בוודאות יש הרבה מאוד חוזרות בתשובה.

אך אני לא הייתי לוקח אותן

אם יש יכולת לגשר על הפערים השמיים הם הגבול. אני כן אומר שהאתגר הוא השפה שיש מנטליות שיש בה שפה מסוימת זה מאתגר לגשר בה על הפער אם הצד השני לא מכיר ונמצא שם זה אפשרי אבל מאתגר

הארה מול האפלה: חזון הנצח וייעוד האדם מול תפיסה חומרית חולפת

יש המתבוננים במשפחה ברוכת ילדים ורואים בה "דלות" או "כניעה", אך מבטם נעצר במעטפת החומרית בלבד. השאלה המהותית היא: מהי מטרת הבריאה ומהו תפקיד האדם עלי אדמות בשנותיו הספורות? אם התכלית היא נוחות רגעית ומיצוי עצמי אנוכי, הרי שדבריך "מתאימים" לך. אך אם נרכיב את משקפי התורה והמצוות, נגלה עולם אחר לגמרי.

המצווה הראשונה בתורה, "פרו ורבו ומלאו את הארץ", אינה רק ציווי ביולוגי, אלא היסוד להמשכיות האלוקית. ההשקעה במשפחה היא השקעה נצחית, המביאה להתעלות הנשמה ללא הפסק בנצחיות של הבורא. המטרה העליונה היא חיבור לבורא יתברך וגילוי אלוהות בעולם הזה התחתון. דווקא מתוך הריבוי והעמל, נבנה בניין עדי עד שמתקן את השלילה שנגרמה מחטא עץ הדעת, כפי שמבארת תורת הקבלה.

כל ילד הוא נשמה נצחית וחלק מהתוכנית להפוך את היקום למשכן לו יתברך. מי שחי בתפיסת "אכול ושתו כי מחר נמות", מחמיץ את המהות האמיתית של הקיום ובוחר בחיי שעה על פני חיי עולם. אנו לא משועבדים לערכים עבשים, אלא מחוברים למקור החיים ולחוקים שמובילים לשינוי מהותי וחיובי בנפש, עד להשגת חיים נצחיים ושונים בתכלית. כפי שנאמר: וזרח בחשך אורך ואפלתך כצהרים (ישעיהו נח). וכן: כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם (דברים ח). וגם: ונגלה כבוד יהוה וראו כל בשר יחדו כי פי יהוה דבר (ישעיהו מ). האמת אינה נמדדת במטרים רבועים של מגורים, אלא בגודל השליחות ובנצחיות הנשמה.

גם גרושה לא בתולה, וגם לא אלמנה. ר' עקיבא נשא את אשתו של טורנוס רופוס הרשע. לא הייתה בתולה. אם אתה כהן גדול הסיפור שונה.

אם היא "נורמלית" כפשוטו, ולא מתוסבכת, זה מצוין. היא תרים אותך ואת הבית כלפי מעלה.

המנטליות כן

אני מניחה שאם הייתי רווקה, אז התשובה שלי כרגע היתה לא. ואם זה היה עוד כמה שנים, הייתי עלולה להתפשר על כן.

אבל אין לי בעיה עם חוזר בתשובה, בכלל. הדבר היחיד שהיה מפריע לי, זה הפחד שהוא יחשוב על הקודמת (קודמות?) וישווה. לא בגלל ההתנהגות והמצב שלו אלא בגלל שאני לא רוצה להרגיש בתחרות סמויה עם מישהי. ולכן אני גם קוראת לזה להתפשר- כי זו סיטואציה שלא הייתי מוכנה להכניס את עצמי לתוכה.

הייתי ממליצה לחוזרת בתשובה לא לצאת איתך או עם כל בחור שמתכנן לשאול שאלה כזרת חסרת טאקט ופוגעת.

מרגיש לי כ"כ מתנשא להיות "הדתי השמור מבית", מדובר בנשמה שיצאה מהמקומות שהייתה בהם ובחרה בדרכי תורה, שרוצה להקים בית של קדושה.

עם כל הכבוד כאשר אלה הדברים שאתה מסתכל עליהם עוד לפני שהכרת בחורה כזאת, אז גם אם תצא עם חוזרת בתשובה לא באמת תכיר אותה כי תגיע מהמקום המתנשא והשיפוטי, שלא יהיה מפגש חוץ מהמחשבות האלה.

צריך להגיע עם הרבה אומץ והכלה לפגוש משהו שיש בו גודל, עוצמה ואנושיות.

ואחת כמה חוסר מושלמות. בטוחה שגם אתה לא בבחינת מושלם.

זאת זכות, לא פחות ולא "ברירת מחדל" או "סוג ב'." וכל הדברים האלה.

עשתה תשובה, בחרה וחיה דרכי תורה- אז מה יש להזכיר לה את החטאים שלה?

אף אחד לא מגיע עם פנקס לפגישה ומזכיר לך על מה אתה עברת ומה אתה לא שמרת.

בראש ובראשונה, הפז"ם הדתי שלה. מן הסתם, במשפחה שלכם אימא לימדה אתכם קריאת שעל המיטה, אולי שרה את "מודה אני", קראה ספרים של סופרי ילדים דתיים וכו'. השאלה היא אם חוזרת בתשובה הספיקה להכיר את התכנים הללו ותאורטית, בכוחה להעביר אותם לילדיכם המשותפים.

נקודה נוספת: כיצד ההורים שלה מתייחסים לדת, ומה תהיה מידת ההשפעה שלהם על הנכדים.

בעלות תשובה, שבחרו (בעצם, שהשם גרם להן לבחור..), הן, לענ"ד, משכמן ומעלה.

לעזוב הכל, ולהתחיל לקיים חיים שיש בהם עול. כן. עול מצוות. זה לא פשוט בכלל.

הן לא גדלו כך. האין זה אומר הרבה לזכותן?

אבל לא באנו כאן לדבר על מעלתן ומעלתם של החוזרים בתשובה, אלא:

מה חשוב לך.

אם הדברים שציינת חשובים לך, ועלולים ללוות אותך אם יווצר ביניכם קשר

רציני - אתה צריך לחשוב על זה שוב. לא לכל אחד זה מתאים.

מכל מקום, חושבת שבעלי תשובה מתאימים...זה לזו. בדרך כלל, אותה מנטליות,

אותם שלבים בחיים, אותה התמודדות.....

אלא אם כן, הדתי מאוד מכיל, עם "ראש גדול"......

אנקדוטה:

לרב אהרן שטיינמן זצק"ל, הגיע בחור חרדי כדי להתייעץ איתו על הצעה

שהוצעה לו:

בחורה חרדית ש"ירדה" מהדרך ושבה בתשובה שלמה.

על השולחן ניצב בקבוק יין. הרב שטיינמן דפק על השולחן

והוא, שהיה שיא העדינות והשלמות בין אדם לחבירו,

אמר בקול קשה: אני אוסר עליך לגעת בבקבוק הזה;

אתה כופר!......

אם אתה לא מאמין באפשרות של החזרה בתשובה,

אתה כופר!

עם כל הכבוד לכל מי שמייעץ כאן. נראה לי לחפש תשובות אצל מי שנמצא בעניין.

מכירה זוגות שאחד חזר בתשובה והכל נפלא, ויש כאלה שעוברים משבר (קוראים לזה משבר 15 השנים) ופתאום מתגעגעים להמון דברים שהיו בילדות/נערות/בית אבא.

ואז פורקים עול בצורה קטנה או

בצורה גורפת.לצערי מכירה מקרה שאישה עם 4 ילדים שחזרה בתשובה אחרי כעשור החליטה שזה לא מתאים לה ועזבה הכל.

מאוד מורכב.

אבל לא יודעת מה היחס ביניהם לבין החוזרים בתשובה שחוזרים שוב בשאלה...

מכל מקום, רוב בעלי התשובה המוכרים לי, יציבים, מאוזנים וגם....סוג של צדיקים. וגיבורים. באמת.

תלוי אולי לפני כמה זמן היא חזרה בתשובה, אם היא לא קיצונית מדי, אם היא מאוזנת כבר, בריאת

נפש.... איך הקשרים שלה עם משפחתה (כמובן שצריך להיות מודע לעובדה שסבא וסבתא הם

לא שומרי מצוות ואיך לשמור על הילדים מצד אחד ולשמור על יחסים טובים מצד שני - אבל זה

לפי דעתי, לא אקוטי. אבל שוב, זה מאוד תלוי בך: כמה אתה גמיש, רחב אופקים, יודע להכיל,

מאוזן, יכול להציב גבולות בצורה נעימה, לא היסטרי.....)

יש אגב בעלי תשובה שנכנסו ממש לעולם הדתי, כל כולם והתנתקו ממש מכל העבר ויש

כאלה שלא; שמתגעגעים לפעמים לספרים שאהבו, מוסיקה שאהבו, לבטן גב בחוף

גדול, רחב, נדיב לעומת פיסת חוף צרה, חנוקה, צפופה, חורקת זיפזיף מתחת לכפות הרגליים

הנרתעות..., וכו'. רוצים באמת להיות על טהרת הקודש, אבל לא מצליחים באמת להיות

שם. אולי זה סוג של נשמה, או מבנה נפשי, או עד כמה החילוניות השפיעה עליהם....

ועדיין, מנסים לשמור בכל כוחם, ככל שביכולתם, על המצוות, אוהבים שיעורי תורה

רוצים להשתפר במצוות שבינם לבין המקום ובינם לבין הזולת....

לא יודעת מי יותר נחשב אצל השם.... מי יכול לדעת?

אז, תלוי איזה סוג היא ותלוי.....איזה סוג אתה!

בהצלחה!

זה מאד תלוי באיזה אופן היא מתנהגת עכשיו.

לעיתים לחוזרים בתשובה אין אפור. רק שחור או לבן.

וזה עניין הרבה יותר מהותי ממה שציינת.

בשבילי אם היא יפיפייה, עדינה ומאוהבת בי -

אז כן.

אם ההפך,

לא הכי יפה, מחוספסת ואין לה ניצוץ בעיניים -

ועוד היה לה גברים לפניי?!?!?

אני בורחחח!!!!

וזו בדיוק תובנה #1 שלי:

תובנה #1 - לקראת נישואין וזוגיות

זה הבסיס, וצריך ללמוד על זוגיות.

אבל נראה לי יותר עקרוני מזה:

אם אני מבינה נכון, שניכם עוד בשלבים ראשוניים של גיבוש זהות עצמית. אלו השנים של עיצוב האישיות הרוחנית. כשאנחנו במסגרת של תיכון, יש פחות מקום של בחירה ועצמאות, וזה מתבטא בשנים שאחר כך - מהן הבחירות שאני עושה? ממי אני בוחר ללמוד?

המקום שבו גדלנו, אותו ההורים שלנו בחרו, זה לא בהכרח מה שאנחנו נבחר - ובטח שלא אחרי שינוי משמעותי של שירות צבאי (או לאומי). איך שאתם היום, כפרטים וכזוג, יכול להשתנות בצורה דרסטית בשנים הקרובות, לכל כיוון.

מעבר לזה, כמה עניינים נוספים:

1. כבני זוג, אנחנו לא אחראים על עבודת השם של השני. נכון, יש כיוון, יש דרך, יש שאיפות משותפות לבית - אבל בפרקטיקה, אני מאמינה שאין לי מקום להתערב.

   במילים אחרות: אנחנו מתחתנים עם האדם, לא עם קיום המצוות שלו. נכון, זה צד מסוים של האישיות - אבל יש עוד הרבה.

   אני מניחה שלא כולם יסכימו איתי, וזה בסדר, אבל מה יקרה אם בת הזוג שלך תחליט יום אחד להיות חרדית? חב"דניקית? גוראית? חילונית? מסורתית?

   אני חושבת שלעמדה הרוחנית יש השפעה גדולה על הקשר, ואנחנו רואים זוגות שנפרדים על רקע זה - אבל גם כאלו שמחליטים להישאר יחד, בגלל האדם שאיתו התחתנו. (אאלט כך קרה למנהלת כאן).

   [וגם צריך לשאול מה יקרה לחינוך הילדים - בהנחה שהיא לא משתנה, האם זה קו אדום מבחינתך?

2. זוגיות זה מקור של אור וחום, התעצמות וגדילה - אבל לא של טיפול. לטיפול הולכים לאנשי מקצוע. לברוח מבעיות בבית לתוך קשר זה רחוק מאוד מפתרון, ועלול גם להזיק לקשר.

3. האם בחרת נכון? עוד לא באמת בחרת, אבל שים לב - תמיד יהיו בנות צנועות יותר, וכל X אחר שתרצה. מה שהופך בחירה להיות נכונה זה המחויבות ההדדית שלכם. אם כל הזמן תפקפק בבחירה, אז זה לא יאפשר לקשר שלכם להתרומם. פזילה לצדדים לא תקדם אותך למטרה.

זה בסדר גמור שאתה רואה משהו ורוצה אותו, ולאף אחד אין זכות לכעוס עלייך בשל זה.

צריך לזכור כמה דברים-

1. פער דתי יכול להתרחב ולהצטמצם בלי קשר למה שהיה לפני החתונה. החיים קורים, דברים משתנים, לאנשים מוצאים את עצמם במקום אחר ממה שהתחתנו.

2. תחפש מידות ולא מעשים. כשיש בסיס מוצק וטוב של התנהלות נכונה ומידות טובות, השאר כבר יבוא מעצמו. ז"א אם האשה שלך מחוברת לעצמה ולאמת שלה, שואפת לבית של תורה פשוט עדיין קשה להם זה כיוון טוב.

   לעניות דעתי זה עדיף מישהי שמתלבשת צנוע אבל מסוכסכת עם עצמה, חסרת ביטחון ועושה דברים כי צריך ולא כי היא רוצה ומחוברת..

3. תסתכל על המכלול. לכל אחד יש חיסרון. האם הפערים האלה מהותיים ההתנהלות החיים או פשוט לא מתכתבים עם מה שדמיינת לעצמך?

אתה צריך לבנות לברר עם עצמך מה חשוב לך, לבנות סולם ערכי, ללמוד תורה, להתחבר לישיבה ולרבנים, ומתוך כך להחליט.

כמו שאמרתי בתגובה הקודמת, אפשר לעשות את התהליך הזה עם הבחורה. אבל תברר איתה קודם מה היא חושבת. אמרת שהיא הולכת למדרשה, דבר איתה על ערכים, על השאיפות…

ולומר לך שהכי לגיטימי בעולם הרצון שלך שאשתך תתלבש צנוע!!

ירגמו אותי כל הפמיניסטיות הפרוגרסיביות אבל חוסר צניעות של האישה חד משמעית פוגם משהו בקשר האינטימי שלהם. הוא הופך משהו שאמור להיות רק שלהם כזוג, מקום של "סוד", מקום שהוא אינטימי ומיוחד להם- לנחלת הכלל. ברור שזה פוגע בזוגיות!! ברור!

אני לא יודעת אם בהכרח רואים את זה תמיד על פני השטח, אבל ברור שבפנים- זה משפיע. מותר לך לרצות שאשתך תשמור על צניעות ובכך תשמור על האינטימיות שלכם. מעבר לזה, ברור שחוסר צניעות חיצונית זו אמירה, וסופר לגיטימי שלא יתאים לך מבחינה תורנית האמירה הזאת.

האם בגלל זה נכון שתיכנס לה לעבודת ה'? לא. אבל מותר לך לחפש ולרצות אישה שמתלבשת בצניעות.

ביחס לשאלה המרכזית שלך- אני לא מומחית גדולה באיך מגשרים על פערים דתיים ותורניים, כי אחד מכללי הברזל שלי כשחיפשתי בעל זה שיהיה לנו שיח תורני משותף, שנסתכל על התורה מאותה נקודת מבט. וב"ה זכיתי וזאת אכן המציאות ואין ברכה כזאת! תענוג עצום!

הדבר היחיד שכן עולה לי זה שלפני שאתה ניגש לגשר על פערים אני חושבת שלפני הכל אתה צריך להחליט עד כמה זה חשוב לך. ואל תוותר על משהו מכוח האנרציה, כי זה יכול להתהפך עליך יום אחד ותהיה מתוסכל שויתרת על עצמך ועל משהו שחשוב לך.

זה לא אומר שאם תחליט שזה מאוד חשוב לך אז אוטומטית שווה להיפרד, אבל כן כשדברים יותר מבוררים לך באופן אישי, אז יותר קל לנהל שיח של גישור על פערים.

אגב זה לא סותר את מה שאמרתי מקודם לגבי לא להיכנס לעבודת ה' שלה, כי מראש שיח של גישור על פערים הוא לא שיח של "תשתני" אלא של "וואי אני מרגיש שהעקרון הזה נורא חשוב לי כי.... ומצד שני..... מה את מרגישה כלפי זה? איפה זה פוגש אותך?" ומשם מתגלגלים ומנסים להבין איך מגשרים על הפער ובמקרה של לפני נישואין- האם זה שווה לנו לגשר על הפער.

רובד הלכתי - לבוש מסויים לא עונה על הקריטריונים ההלכתיים. סעיף בשו"ע, שצריך לקיים כמו כל הסעיפים שבשו"ע.

רובד הברית בין איש לאישה - לבוש לא צנוע פוגם בברית מההיבט האינטימי בין האיש לאישה.

רובד חברתי - לבוש מסויים מציין השתייכות חברתית.

דווקא אני מבין שבדרך כלל מה שמעסיק אנשים זה בעיקר הרובד החברתי, ואני אומר את זה בלי לזלזל בו כהוא זה, זה רובד מאוד משמעותי.

בעיני, הרובד של הברית הוא לא תלוי רק בקריטריונים ההלכתיים, הרי גם בהלכה יש מגוון *מסויים* של דעות. וחלילה אם נגיד על דעה מסויימת שמתירה טיפה יותר שהיא חס ושלום גורמת לפגם בין הברית לאיש והאישה. לכן, עניין זה גורם לי לתהות ביחס לכך האם הקריטריונים ההלכתיים הם הפרמטר המרכזי לעניין של הברית. בודאי שהם מעצבים את הברית, אך לא נראה לי שבצורה בלעדית.

העניין שלהכנס לעבודת ה', נראה לי שבהחלט הוא נכנס לה לעבודת ה' וזה לגיטימי מאוד. בפועל, עבודת ה' של האישה משפיעה על הבית כמו עבודת ה' של האיש.

הפתרון שהצעת בתור החלפת רגשות הוא בהחלט נשמע נכון לכל דבר שקשור לזוגיות. ליצור תקשורת מיטיבה ולהגיע להבנה הדדית והזדהות זה מדהים. ההתעסקות בפן הריגשי והתקשורתי יכולה להפרות את השיח וליצור מחשבות ורגשות חדשים של כל אחד מהצדדים ביחס לאיך שהוא תופס את הנושא. שיח זה גם יכול להגיע לקרבה שמאפשרת ויתורים והליכה לקראת אחד לשנייה. אמנם כמו שכתבת, ברגעי ההחלטה לפני נישואין, ההחלטה היא מאוד אישית - לשחרר או לא. מכיר חבר ששם תנאי לכיסוי ראש מלא אחרי החתונה והאישה החליטה לזרום. זה באמת עניין מאוד אישי.

בגלל שהוא עסוק בהשוואות נשמע שהעניין יותר חברתי.

אם עניין הברית היה פה המרכזי, ההשוואה בין נשים שונות לא היתה מתחילה. מה שפוגם בברית, בודאי לא ראוי לזוגיות.

זה מתחיל בקטן וממשיך בגדול.

סליחה שתוקפנית.

מכירה יותר מדי מקרוב את ההשוואות הבלתי פוסקות האלה.

אם אתה רוצה דוסית תתחתן עם דוסית.

ואל תצפה ממישהי שכרגע לא דוסית להפוך לכזו.

אתה מתחתן עם אישה שאתה אוהב?

או עם שמלה?

הייתי מתייחסת לפזילות שלך החוצה.

אבל כתבת שאתה צעיר לקשר (תיכון?) + נכנסת לזוגיות ממקום של קושי נפשי + פערים + פזילות החוצה לחיפוש יותר טוב.

אולי פשוט קחו הפסקה אחד מהשני.

אתה עדין צעיר, תבנה את עצמך, תבין מה חשוב לך, כל אחד יפנה לחייו ולהתפתחות שלו ותדברו בעוד תקופה אם מתאים.

אני לא חושבת שבשלב כל כך מוקדם בחיים צריך להיות במקום של "להילחם על הקשר"

לא ממש הבנתי איך הוא עובד ולא ענו לי מהתמיכה הטכנית של האתר

ובאתר שלהם יש רשימת שדכנים עם מספרי טלפון. תחפש את מי שהכי קרוב אליך ולנסות ליצור קשר ישירות.

אולי המיזם לא התרומם, ורק נשאר אתר...?

אישית, לא מעמיק בהלכות, שמח שלשנינו זה אתגר כי זה סימן שאוהבים ומקיימים את ההלכה כי צריך למרות הקושי ויודעים שזה זמני (מאורסים)

קיבלתי החלטה, ואני יכול לעמוד בה.

הרי בשבת לא היית מדליק חשמל בגלל רצון רגעי או דחף עז להכין משהו

בגמרא בסוף מסכת עבודה זרה מובא מקרה בנוגע ליין נסך של יהודים שיושבים עם פרוצה גויה, שהיין לא נאסר. והסיבה: שאמנם גובר על היהודים יצר העריות, אך עדיין לא מוכנים לשתות יין נסך (ולכן לא סביר שהם נתנו לגויה לגעת ביין). עיין סט:

או כמו שאמרו במקום אחר, גזל ועריות - נפשו של אדם מתאוה להן ומחמדתן.

זה לא קשה

והאם יש לכם שיעורים שאתם אוהבים לשמוע בנושא ובנושא זוגיות בכללי?

מחפש בסגנון הרב שרקי כזה רציונלי פשוט ובהיר

פשוט לו אין הרבה

סדרה יפה. עוסקת בעיקר בדייטים כפי הזכור לי אבל לא רק

מרב המוגדר חרדי, ממליצה מאוד על הרב אבנר קבאס (הרבה הומור....)

ורבנים נוספים העוסקים ומרצים בנושא. לצערי איני זוכרת את

שמותיהם, אבל שמעתי ברדיו וכן ראיתי ביוטיוב.

ישנם ביניהם כאלה שממש מפרטים מהפגישה הראשונה. באתר "הידברות". מצויינים.

אגב, באתרי השידוכים השונים ביוטיוב יש טיפים טובים מאוד

ומאמרים טובים מאוד בנושא.

בהצלחה!

"מגע הקסם" לא יודע אם אפשר להשיג אותה בחנויות אולי באינטרנט אפשר.

אם לא היה קושי זה היה נורה אדומה. כדאי שתתרגלו, זה הולך לחזור בראונדים כל חודש

ועכשיו ברצינות - אין פתרון קסם. רק אני יכול לומר שזה קשה וצריך להסתכל קדימה. לזכור שזה תחום בזמן ושיש ודאות מתי נגמר. ותכלס חזרתי על מה שארץ השוקולד אמר

לק"י

זו הערה לגבי מי שלא מרגיש קושי, שלא ייבהל שמא משהו לא בסדר בקשר.

וגם נראה לי שיש קצת הבדל בתחושות לפני החתונה ואחריה.

האם אתם מנהלים את הזמן שלכם, או שהוא מנהל אתכם?

כולנו רצים סביב השעון, מודדים דקות ומנסים להספיק כמה שיותר. אבל האמת היא שמהירות היא לא הסיפור – האיכות היא הסיפור.

ספר הזוהר חושף סוד שמימי מדהים על כוחה של הבחירה לעצור את השלילי:

"כַּד אִתְכַּפְיָא סִטְרָא אַחְרָא לְתַתָּא, אִסְתַּלַּק יְקָרָא דְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְעֵילָא עַל כֹּלָּא, יַתִּיר מִשְּׁבָחָא אַחְרָא"

ובתרגום פשוט לעברית: כאשר כוחות הסיטרא אחרא (הצד האחר, השלילי) נכנעים ומכופפים למטה, כבודו של הקדוש ברוך הוא מתעלה למעלה מעל הכל, יותר מכל שבח אחר.

המשמעות היא עצומה: בכל פעם שאנחנו מונעים מעצמנו מעשה שלילי, אנחנו לא רק נמנעים מרע – אנחנו אקטיבית ממשיכים ומגלים את אור האינסוף של הבורא בכל העולמות כולם.

זהו עומק כוונת שלמה המלך בפסוק: "מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן" (משלי י"ח, כ"א). הבחירה לעצור, לבלום את הדחף ולבחור בטוב הופכת את ההווה החולף למציאות נצחית שמאירה את הקוסמוס כולו באור אלוקי בלתי מוגבל.

אל תתנו לזמן פשוט לעבור – חברו אותו לאינסוף על ידי הבחירות שלכם בכל רגע מחדש.

מה התנועה האיכותית הבאה שאתם בוחרים לעשות כבר עכשיו

אולי נגיד שכשאתם הולכים

אם זה לא מציק

אז שיהיה לך חפץ אחר ביד שאתה משחק איתו

כדור כזה של התרמות דם או מפתחות

קנס של מאה שקלים, אם לא עומדים בהחלטה. אתה תעמוד בהחלטה. הכי טוב לא להיפגש. לא תהיה לך שום בעיה.

צריך להכיר טובה לה' שהפגיש ביניכם, זה ממש לא מובן מאליו, ולשמור את מה שהוא מצווה.

לזכור שלצד השני גם יש אח שלא רוצה שמישהו יגע באחותו בלי מחוייבות.

לצאת מהפרספקטיבה המצומצמת של מה אני מרגיש, להסתכל מלמעלה על העניין ולהתחבר לאמת המוסרית והתורנית שלא נוגעים לפני חתונה.

לזכור שמטרת האיסור היא לא רק סור מרע אלא גם עשה טוב - זה הזמן הכי טוב להתחבר לצד של "וארשתיך לי לעולם" ושל "אחותי כלה". לקשר הפנימי השורשי שהוא הרבה מעל הגוף והמגע. עכשיו אתם באורות הגבוהים המיוחדים שבהמשך החיים אתם תכניסו אותם לכלים, ואם עכשיו אתם מצמצמים את האורות, זה יכול להשפיע על כל העתיד שלכם.

האם אתם מנהלים את הזמן שלכם, או שהוא מנהל אתכם?

כולנו רצים סביב השעון, מודדים דקות ומנסים להספיק כמה שיותר. אבל האמת היא שמהירות היא לא הסיפור – האיכות היא הסיפור.

ספר הזוהר חושף סוד שמימי מדהים על כוחה של הבחירה לעצור את השלילי:

"כַּד אִתְכַּפְיָא סִטְרָא אַחְרָא לְתַתָּא, אִסְתַּלַּק יְקָרָא דְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְעֵילָא עַל כֹּלָּא, יַתִּיר מִשְּׁבָחָא אַחְרָא"

ובתרגום פשוט לעברית: כאשר כוחות הסיטרא אחרא (הצד האחר, השלילי) נכנעים ומכופפים למטה, כבודו של הקדוש ברוך הוא מתעלה למעלה מעל הכל, יותר מכל שבח אחר.

המשמעות היא עצומה: בכל פעם שאנחנו מונעים מעצמנו מעשה שלילי, אנחנו לא רק נמנעים מרע – אנחנו אקטיבית ממשיכים ומגלים את אור האינסוף של הבורא בכל העולמות כולם.

זהו עומק כוונת שלמה המלך בפסוק: "מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן" (משלי י"ח, כ"א). הבחירה לעצור, לבלום את הדחף ולבחור בטוב הופכת את ההווה החולף למציאות נצחית שמאירה את הקוסמוס כולו באור אלוקי בלתי מוגבל.

אל תתנו לזמן פשוט לעבור – חברו אותו לאינסוף על ידי הבחירות שלכם בכל רגע מחדש.

מה התנועה האיכותית הבאה שאתם בוחרים לעשות כבר עכשיו

מזכיר את התפיסה כאילו מי ש"אחראי" על "טוהר האישה" זה לא היא אלא הגברים בחייה..

או כמו הקטע הדפוק שיש לחלק מהגברים לכבד אישה רק כתלות בהאם יש גבר בסביבתה שאותו צריך לכבד.

הרבה פעמים אם מישהו מתחיל עם מישהי והיא לא בעניין, היא יודעת שהוא לא יפסיק לנדנד עד שהיא תגיד "יש לי חבר". כי אז יש פה גבר שהוא צריך לכבד, אם סתם האישה בעצמה לא רוצה זה לא מספיק

אני לא מאשימה אותך ברעות החולות האלה, אבל צריך לשים לב שלא נגררים לשם בטעות

זה לא משנה אם בפועל יש לה אח או לא, זה בא לשקף לבחור תחושה מצד מה ששנוא עליך.

אז אם כבר מתאים יותר לשאול- ומה אם אין לבחור אחות (למרות שלך תוכיח שאין לו)

למה שמישהו ירצה "שלא יגעו באחותו" כאילו היא איזה אובייקט שברשותו, מילא היית אומר "שרוצה שאחותו תשמור מצוות" וגם על זה היו לי קושיות

הרגזתי אותך? מצויין.

חלילה לוותר.

קח את הכעס הזה שקפץ לך הרגע, ותחשוב מאיפה הוא מגיע.

זה פשוט לא שייך. 'נישט שייך'.

להשקיע את זה עמוק בנפש.

זה פשוט לא שייך.

בנוסף, מבחן המרשמלו.

תחזיק חזק. הגעגוע בונה את הקשר.

כ "תקופת אימון לעתיד"

ואז כשקשה לנו לשמור (גם אנחנו שומרים) אנחנו זוכרים רגע שאנחנו לא כאן בשביל הרגע.. אלא בשביל להתכונן למשהו גדול יותר שיבוא אחרי החתונה.

וגם לזכור את החומרה של זה וללמוד (כל אחד לבד) על החשיבות של זה עוזר מאוד.

כל כך יפה ונכון! תודה!

כך פסק החפץ חיים. (מצד איסור קריבה לנידה). אמנם ברמת ההתפרטות ההלכתית יש מקום לדון לגבי סוגים שונים של נגיעת חיבה, אך הגבול דק מאד. רגב זה רלוונטי גם לקשיים אחרי החתונה כשאסורים. ומחומרת העוון נלמד על שכר הנזהר ממנו.