לא בעד לעזוב את הארץ ..

אפשר לנסוע למסע בארץ .. !

נדמה לי שהשאלה התמקדה דווקא במסע לפולין כמסע לפולין מול המסע שיש בארץ.

אין היתר ליציאה מהארץ..

גם לא למטרה זאת..

סבא שלי לא הסכים לאחיות שלי בזמנו ליסוע הוא אמר לא חוזרים לשמה!!! 

צריך לזכור וכו'..

אבל לא לחזור... אין היתר ליסוע לשמה...

אני ממש ממש לא בעד!!

נכון שיש את העניין שאסור לצאת מהארץ ואני מאוד מסכימה איתו...

גם אני התלבטתי אם לצאת לפולין בגלל זה...

בדקתי ושאלתי...

אם את רוצה..יש על מי לסמוך..[יענו רבנים שמתירים] ומי שמחפש להתיר תמיד ימצא..אבל תלוי עד כמה את מחמירה..

אבל יש לזה תנאים...אם יש כרטיס חזור..מה המטרה..ועוד..

אז אני אגיד משו על המטרה..

אם את טסה בשביל לכאוב/ללמוד/לראות ולחזור לדעתי אל תטוסי...

אבל אם את באה לחזק אמונה..

או להרגיש את מה שהעם שלך הרגיש בשביל להתחבר אליו..

או לעצב את האישיות...

או כל סיבה אחרת שאת חושבת שלא תצליחי להשיג אותה בצורה המושלמת בארץ...

אז לדעתי תסעי...

המסע הזה מדהים..וברור שאם תטוסי גם תלמדי תראי ותכאבי...אבל השאלה אם זה המטרה שלך...

ולדעתי עם כל הכבוד מה שחווים במסע הישראלי בכלל לא משתווה למה שחווים שם..

ואני יודעת שיש כאלה שיגידו שאמונה וכל שאר הדברים אפשר 'להשיג' גם בארץ..

אבל אני לא מסכימה עם זה..יש כאלה שצריכים לקבל מכה חזקה של זעזוע בשביל להשיג בשלמות את [נגיד] האמונה...ויש כאלה שדווקא מתוך כאב צומחים...

אם את חושבת שתצאי משם פחות מחוזקת או עצובה או כועסת על ה'..לדעתי אל תסעי..

זאת הדעה שלי..אני יודעת שיש עוד דעות שנוגדות אותי..[אני מבקשת לא להתעצבן עלי...]

שכל אחד יעשה עם עצמו חשבון נפש עד כמה הוא צריך לנסוע...

וכדרך אגב סבא שלי מבקש מהנכדים שלו לצאת..כי בשבילו זה גאווה..להראות לנאצים ימח שמם שהם לא הצליחו ולא יצליחו לעולם להכחיד אותנו כי ה' שומר עלינו..!

הכיוון של חוויה אחרת שבונה אמונה וגם מצד שני מראה את הדברים בצורה חיה יותר.
ושזה מסע מדהים. השאלה היא האם זו תשובה שתתאים באופן כללי או התאימה בסופו של דבר לך.

אולי הנקודה כאן זו באמת התסכלות אישית על מה אנו מסוגלים להכיל וכמה אנו מודעים

מה נמצא ואת מי נמצא בפולין.

מצד אחד-

זה חזק מאוד ועוצמתי מאוד להיות שם. לראות הכל הכל בעיניים. להזדעזע. נסיעה כזאת לא נשכחת, ואנחנו חייבים לזכור כל מה שהיה שם. המסע הזה נותן לך כיוון לחיים, מה אתה רוצה להיות בתור ובתוך העם שלך.

מצד שני-

כל המסעות לפולין פשוט נותנות לנאצים להתפרנס על חשבון השואה.

שיקול לא פשוט.

אבל יותר קל לי להבין את סבא שלך,
למה את לא תצאי מהארץ למסע?

טוב! אז ככה:

אני בעד כי אני חושבת שאנחנו צריכים לדעת מה היה לעם שלנו! אנחנו צריכים קצת לחוות ולא רק לשמוע סיפורים\לקרוא סיפורים\לראות סרטים!

אבל-

אני מסכימה עם זה שאין היתר לצאת מהארץ,אבל אם אני[שאין לי שווווםםם קרוב משפחה שהיה בשואה] לא יצא מהארץ  בשביל לדעת מה  היה שם....אז מה אני אדע?! ספרים\סרטים בהחלט לא מספקים אותי!!

בעז"ה כשאני יהיה בגיל של הנסיעה לפולין אני ישאל\יתיעץ עם רב!

שבועעעע מעעווללההה לכל עם ישראל!

יודעת שיש הרבה שלא מסכימים עם זה!בכל זאת היה חשוב לי לציין שזה מהנקודת מבט שלי!

זהו!סיימתי לחפור בנושא זה!=]

לשיחת טלפון של אחשלי עם הרב אבינר ששודר גם ברדיו.

סיכום תשובת הרב אבינר במילה אחת: נגד.

מעולם לא שמעתי על מישהו שנסע לפולין, חזר ואמר : "אל תסעו".

החוויה הזאת היא עוצמתית כל כך, מחזקת כל כך, בונה כל כך.

כמובן, בתנאי שאתה נוסע עם מישהו שיודע מה הוא עושה.

הייתי בהכנה למסע, והבחור שדיבר איתנו שאל: למה לחזור לפולין?

ענינו שכדי לראות, לחוות, לשמוע, לדעת מה לענות למכחישים, לדעת מה עבר על הסבים והסבתות שלנו.

ואז הבחור שאל: אז למה אנחנו לא נוסעים למצריים?

למה אנחנו לא יודעים מה היה במצריים?

עברנו שם שואה חמורה הרבה יותר. מאתיים ועשר שנים של שיעבוד, לא שש.

תינוקות שימשו כלבנים. למה אנחנו לא יודעים כמה?

בואו נהיה דוגריים- זה בכלל מעניין מישהו?

לא.

כי בתנ"ך זה לא מסופר. למה? כי זה לא חשוב.

לא חשובים המספרים, ולא חשוב בני כמה הם היו. אנחנו לא יודעים כמה מבני עמינו מתו במצריים,

אבל אנחנו יודעים כמה ניסים נעשו כדי שנצא משם. אנחנו יודעים כל חלק וחלק בסיפור הגאולה.

אנחנו מזכירים אותו בכל חג, וכל שבוע בשבת.

זכר ליציאת מצריים.

למה?

כי זה החלק שצריך להתמקד בו. היציאה, הגאולה, האמונה.
מי שנוסע לפולין כדי לראות את הזוועות, כדי להניח אבן על מצבה ולבכות-

שלא ייסע. זה ישבור אותו ואת רוחו.

אבל,

מי שנוסע כדי לצמוח משם, כדי לשמוע מליון סיפורי גבורה קטנטנים,

שייסע.

אין מילים כדי לתאר מה זה עושה לאמונה של הבנאדם, להסתכלות שלו על החיים.

כשאתה שומע על ילד בן עשר שוויתר על הפרוסה האחרונה בשביל אחיו בן החמש, פתאום כבר לא כל כך קשה לגרור את עצמך מהמיטה אל הקור ואל השלג.

אני נסעתי למסע משמעותי ומדהים.

בחיים לא היה ולא יהיה לי דבר כזה.

המסע בארץ חזק, אבל הוא לא שווה חצי מהעוצמה שיש בלצאת מטרבלינקה בשירת "אני מאמין". פשוט לא.

אני ממליצה בחום:

סעו.

אל תסעו כדי להישאר שם, עם הזכרונות והכאב,

סעו בשביל לחזור.

בעד- יש א"א לחוות חוויה ש\כמו שיש בפולין בא"י. פשוט א"א!!

נגד- הרבה. א- לצאת מהארץ בשביל לפרנס ת'גויים ימ"ש?? לא ממש קורץ לי..

ב- זה קשה. זה חוויה מצמררת. מי שיודע שהוא לא יעמוד בזה- שלא יצא!!

ג- למה להיכנס לזה?? לא מספיק מה שעוברים בארץ? זה אל מספיק מזעזע ומכניס למודעות??

בכל זאת- אני מקווה שאני אוכל לנסוע בעז"ה שנה הבאה עם דודה שלי. אני רוצה.. יש בי מין מזוכיסטיות רגשית כזאת.. אז אני פשוט רוצה לנסוע, לעבור את מה שסבא רבא שלי עבר.. באלי בטירוףף..

אז.. כל אחד מה שמתאים לו.

אין לי כח להתחיל לכתוב פה את כל התחושות וכל הרגשות רובם הם בכלל מעל למילים..
אבל בכל סוג של המלצה הייתי אומר תסעי!! חשוב ביותר ובלתי נשכח.. שלא משתווה לשום דבר אחר..
(אם עדיין את מתעקשת לפירוט אז באישי..)

א. זה טירחה מטורפת למורים!!!!!!!!!! שנאת חיי בתור בת של מורה שנוסע כל שנתיים. סיוט!!

ב. נראלי לא כזה עקרוני. אפשר לחוות דברים קשים גם בארץ. וכל מה שכולם פה אמרו על נגד... ממש משחק תפקיד חשוב. מי שממש חשוב לו- שיסע. אבל- 

מי שאין לו רגש- הוא לא מספיק בנאדם בשביל לנסוע!!! מנסיון לא אישי, אבל קרוב!

אם אתם רוצים לחוות את "חווית" השואה וללמוד עליה- אתם מוזמנים לבקר במוזאונים בארץ...

אתם גם מפרנסים אותם, וגם אלו באמת מראות מזעזעים לראות בעיניים במציאות.... יש כאלו שזה מחזק אותם- ויש כאלו שבעקבות כך נפחתת האמונה שלהם....

קיצור- בכללי נגד....

כדי להבין את הערך שלה.

מיותר....

אדמין, זה לא להתכבד.

עובדה שניצולי שואה מתלוים למסעות האלה.

ולהפך, זה מחזק בנו את הערכה לחיים ועוד הרבה דברים טובים....

ממש ממש ממש חשוווב !

לזכור מה שקרה ...

אני לא יוצאת כי אני לא רוצה לצאת מהארץ (וגם זה שיא היקר...) אבל בעיקר כי אני לא רוצה ל צאת...

מי שכבר יצא מהארץ או מתכוון לצאת עוד פעמים- ממש ממש בעד!!

כמו שכתבו פה לפני- זה דבר א-ד-י-ר-!!!!!!!

מחזק, מרגש, עוד המון המון המון המון המון!!

פשוט נותן הרבה!!

וממש ממש חשוב, לבוא לשם, ולדעת שאת הולכת במקום שבו ניסו להשמיד, להרוג  ולאבד את העם שלך ואותך, ואת הולכת שם! עם דגל ישראל! ממדינת ישראל! ומרראה לנאצים שהם לא הצליחו, ושהקב"ה מצילנו מידם ושעם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה!..

ב"הצלחה!!

בס"ד

אבל זה בגלל שאני אחת שלא יכולה לעמוד בדברים האלה...

בס"ד

מותר לצאת מהארץ אם הולכים לקברי צדיקים... ויש קברי צדיקים בפולין..!

חוצמזה..

לכל האלה שבעד מה אם זה שאתם מפרנסים רוצחיםם??

ולכל האלה שנגד--

לדעתי כל המהות של עמ"י זה צמיחה מהעבר ומבט לעתיד.. איך אנחנו יכולים לצמוח מהשואה כל עוד אנחנו לא יודעים מהי? ואל תגידו  שאנחנו יודעים מספרים ואנשים-- ברווור וברור וברור שבמוחשי זה ה ר ב ה יותר חזק ועוצמתי!! לדעתי זה חלק מהרעיון של עמ"י.. נוסעים לשם כדי לזכור בדיוק מה היה ואז חוזרים לארץ ובונים וומשיכים ומקימים בית ונוקמים...

כשאני חושבת על מה אני יקבל מזה אני לא חושבת על מי מרוויח מזה...ד"א- מי אמר שהם רוצחים?

אני באמת לא חשבתי למי אני מביאה ת'כסף וזה גם לא מה  שמעניין אותי...מה שמענייין אותי בכל המסע הזה[כשאני יגיע אליו...] הוא מה היה לעם שלי בעבר! ואני לא חושבת שיש למישו סיבה להגיד לי לא, כי אין לי אף אחד מהמשפחה שהיה בשואה ולכן הנושא לא מדובר אצלינו כמו אצל משפחות שהסבים\הסבתות שלהם היו בשואה.

מקווה שלא חפרתי ושהובנתי!יומטוב!!

הרב קוק אומר שאסור לצאת מארץ ישראל אפילו בשביל קברי צדיקים.

(אני לא יודע אבל בטח יש גם בעיות של צניעות וכו')

פרנסה

זיווג

רפואה

הטעות הנפוצה היא שאומרים שמותר קברי צדיקים אין היתר!!! אין !!! אין!!!!

אסור לצאת מהארץ.. וגם אסור לפרנס גווייים! למרות שהנייתי רוצה ללכת.. אין ברירה...

מאיפה הבאתם את השטות הזאת שאסור?

כל החברות שקונים דברים שלהם בארץ, זה גויים... וכשעכמ"י היה בגלות, הם פרנסו גויים ואין עם זה בעיה...

ברור שעדיף ויש חשיבות לפרנס יהודים, אבל לפי מה שידוע לי אין איסור לפרנס גויים...

ושוש, דעתי- למי שאין בעיה לצאת מהארץ- שיצא!!!!

קברי צדיקים נחשב כלימוד תורה כך נפסק + אולי גם הלימוד על השואה חשוב "כלימוד"  שיהיה מותר לצאת בשבילו ?.

לי ידוע שאסור ללימוד תורה גם!

אתה יכול ללמוד תורה בארץ... ואפ' יותר טוב מבחו"ל!

יכולהיות שאני טועה...

למרות שזה מה שאני יודעת!

לקברי צדיקים ( אולי עדיף שלא אלא אם כן זה הרב שלך

לא קראתי את התגובות הקודמות..

אבל, אני נגד ה"בעד ונגד".. אני בעד לחשוב כל אחד לעצמו.

יש המון שיקולים, המון המון! ואין תשובה נכונה וגורפת (כמו בכל דבר בחיים! דבר שהציבור שלנו צריך להפנים כבר!!) . יש מי שמתאים לו לצאת, ויש מי שלא מתאים לו, ויותר מזה- יש מי שמתאים לו גם לצאת וגם לא לצאת. חלק מהמסע, זה להחליט אם לצאת אליו או לא..

ובכל זאת- אני מאז ומתמיד ידעתי שאטוס לפולין. ידעתי שזה יהיה משמעותי. ידעתי שהנושא מאוד נוגע לי.

קצת לפני שטסתי, התלבטתי, פתאום חששתי קצת, פתאום היו ספקות, אבל החלטתי לצאת,

תחושבת בטן נשית תמיד צודקת

ומאז שחזרתי אני יודעת, ללא ספק שזאת לא הייתה טעות!

אחת החוויות החשובות, הקשות, המאתגרו, המלמדות אותי על עצמי, הטעונות, ביותר שחוויתי שמן הסתם אחווה בחיים שלי.

זה לא פשוט, זה בוודאי לא לכל אחד.

ואני אומרת, ממש מתחננת, צריך לבחון את בזהירות רבה. לא לכולם זה טוב ונכון. אפילו, לא לכולם זה נצרך.

ואם מחליטים לצאת, צריך לזכור דבר אחד מאוד חשוב- לקחת את עצמך בערבון מוגבל!

את תצפי דבר מסויים מעצמך, מהמסע שלך, מהחוויה שלך, ותקבלי דבר אחר בתכלית, שלא ציפית ולא חשבת.

בכל מקרה, אם את רוצה לדבר איתי יותר לעומק באישי, ממש אשמח לעזור ! 

מה זה ? זה לא קיים

לדעתי כן כדאי ,מכיון שעלינו לזכור למחות את העמלק ולכולנו יש היום הוחות שפולין היא עמלק ואם לא נזכר  נעבור על שש מצות תמדיות שאנו צריכים לקימם בכל רגע ורגעץ

אני מבין ... יש תחושות ורגשות חזקים במוחד אבל בסופו של יום מה קיבלת ? לאיזו מטרה הלכת ?

לחזק את האמונה - אפשר ע"י לימוד קצר בספר אמונה לקבל הרבה יותר ... כל מי שכתב בעד דיבר רק על תחושות וכו' הוא לא הסביר לעומק מה זה נותן וגורם וכו ואולי התחושות האלה הם בכלל לא טובות ? ....

האם ביציאה מהקולנוע או ממתקן בפארק אין תחושות חזקות ? יש ויש

אשמח למישהו שיאיר עיני בנושא .

אסור לפרנס את הגרמנים ששם עכשיו!!!

אנחנו נלחמים על הארץ שלנו, וככה פתאום נעזוב אותה?!?! זה לא סיבה מוצדקת!! אפשר ללמוד על השואה מעולה גם פה בארץ!!

העיקר הוא להבין ולהעמיק מה שהיה בשואה ואת זה אפשר לעשות טוב מאוד בארץ!!!

וגם לא כולם מסוגלים נפשית- תראי אם את מסוגלת.. 

אני הייתי ביד ושם וזה ממש הספיק לי!!!

היתה ניצולת שואה, והיא אמרה-סוג של צוואה, לא לטוס לפולין, זה מפרנס את הגרמנים שם, חוצמיזה שאני אישית חושבת שמי שכבר מכיר, יודע, למה לטוס ולהוסיף סיוטים בלילה?

זה נועד לנוער שלא יודע, לא מכיר.

ולחשוב שעוד 50 שנה בערך דור ראשון לשואה כבר לא יהיה....

אנחנו צריכים להעביר את הדברים הלאה,...

בקיצור אני וסבתא רבה שלי נגד.

לא רק מהסיבה שזה מפרנס שם את האנשים.

יש פולנים!!

ולדעתי, זה כל כך צבוע שאתם מסרבים "לפרנס גויים" בזמן שאתם לובשים חולצה של פוקס, שותים קוקה קולה, מדברים בפלאפון שלא יוצר בארץ בוודאות, לובשים "נייק" או "ניו באלאנס".. תעשו לי טובה.

יש הבדל לפרנס גויים כי הם ייצרו אחלה מוצרים שאנחנו נהנים מהם,

לבין לפרנס גויים כי הם רצחו אותנו!!!

וכולנו!!חזרנו שמחות,איך זה?

באנו לפולין במטרה לראות מה העמים ימ"ש עשו לנו ואיך אנחנו יכולות להעמיק את היהדות אצלנו (לפי מה שהם עשו לנו שם)...כל אחת חזרה יותר מעומקת מבאמונה(בדוק),מעומקת בערכים על א"י,מחוברת יותר לעמ"י...

נכון שהיו רגעים שקשה ובכו אבל זה היה שווה !

ממליצה!

כדי לדעת מה קרה שם לא צריך לטוס.העדויות האחרונות שקיימות הן כאן. חשוב מאוד לשמוע ולהקליט או להסריט את מי שכאן,בעיקר אם אתם נכדים לניצולים. אפשר לראות סרט שמראה את המקום היום.

אלה חוויות שנשארות,לא חוויה חזקה חד פעמית שהרושם שלה מתעמעם. כדי לקרוא ספר על השואה לא צריך לטוס לפולין גם אם לא מרגישים ממש אותו דבר.

די לפרנס את ענף התיירות הזה! הפולנים רצחו אותנו ועכשיו עושים מזה כסף.   

בס"ד

אבל תראי באיזה להט את מדברת על זה שאסור לפרנס אום.. את יודעת למה? כי היית שם!!

ברור שמי שלא היה שם שה לא יהיה לו כ"כ ברור שהוא  מפרנס רוצחייםםםםם!!!

אם זה עדיין רולנטי את יכולה לדבר איתי באישי ...

ואני טסתי ואני חושבת שרוב רובם של מי שיגידו לא לטוס לא טסו לשם ולא מבינים על מה מדובר

כי רק שאתה שם אתה מבין ע"י ראיה, וכל שאר החושים מה היה שם,ובארץ אי אפשר לחוות דבר כזה!זה עובדה!!

המשך יום טוב

אני לא הייתי שם,אבל סבתא שלי תמיד אומרת לא לנסוע-זה רק מפרנס אותם..אפשר לעשות את זה בארץ! מסע שורשים בארץ,וכל מיני כאלה..( מישהי שאני מכיר פחדה אפילו להיכנס ליד ושם..ואם זה לא מספיק-אפשר לדבר עם ניצולי שואה וכדו'.).אשמח לתגובה!

זה לדעתי תלוי ב2 דברים: א. עם מי נוסעים? =>כלומר, כל מדריך של מסעות כאלה עושה את המסע בצורה שונה. מישהו הזכיר כאן שמותר לצאת מהארץ לצורך לימוד תורה. אני חושבת [לא בדקתי את העניין לעומק] שלא כל המסעות יכולים להיכנס להגדרה הזאת. אני אישית הייתי במסע הזה עם רב, שהכניס כ"כ הרבה לימוד תורה- כלומר, דברים שמביאים להתחזקות בעבודת ה', באמונה וכו'- שאני בטוחה שזה יכול להיכנס לגדר של לימוד תורה. וזה בטוח לא משהו שאפשר לעשות בארץ.

ב. מי הנוסע ולשם מה? =>יש לי הרבה חברות שנסעו ביחד איתי, ואני לא חושבת שהן הלכו במטרה של "לימוד תורה" ולכן הן גם לא יצאו מזה ככה. אני חושבת שהרבה אנשים קצת מפספסים את הקטע של המסעות האלה, ולא דואגים מספיק שהמסע ישפיע להם על המשך החיים. אם זה ככה- עדיף לא ליסוע. זה לא שווה את כל החסרונות שנמנו לעיל.

וחיזוק לגבי מה שנאמר פה כבר- ע"פ הידוע לי כל הרבנים שפוסקים נגד ואומרים שאפשר לעשות מסע מקביל בארץ, מעולם לא היו במסע כזה. אני אישית שמעתי סיפור על ראש ישיבה שאמר- "אני נוסע פעם אחת בחיים שלי מתוך תחושת אחריות חינוכית, וחוזר עם דעה אחת- או בעד או נגד." הוא חזר בעד...

לראות שהם לא השתנו?

כמה שאני חושבת שזה טוב וחשוב! יש עם זה ממש בעיה...

זה גם לצאת מהארץ והרמב"ם אמר שזה לא טוב, וזה גם לפרנס את הפולנים, שכשהיינו בצרה הם לא עזרו ואפילו היו לרעתנו והתעללו ביהודים! (כמובן אבל שיש כאלה צדיקי אומות העולם...)

לא ראיתי שהחוזרים מפולין הגיעו עם תובנות מיוחדות כמו שלעולם אין לסמוך על גויים.

אין, זה פדוט לא אותו הדבר. לראות סרט לא שווה אפילו חצי מהמסע.

זה לא משתווה בכלל לכל מה שתחוו בארץ...

לא סרט, לא ספר, ולא כלום...

כמו שמישהו לפני אמר- לצאת מטרבלינקה ולשיר "אני מאמין"- אין דבר שישווה לזה...

רק תדמיינו את זה...

הקטע שלפרנס גויים... זה לא שהם אלה שרצחו או שיתפו פעולה... אולי, אולי הם נכדים של כאלה... וגם חלק מהם לא.. ומה, אין לכם חולצות, נעליים, בגדים, כלי בית, מכונית, ועוד דברים של גויים? ומגרמניה?

החשיבות של המסע הזה כ"כ גדולה, שלפי דעתי הטענה של ה"לא לפרנס" ממש מאבדת את חשיבותה...

לפי דעתי הסיבה היחידה לא לצאת זה בגלל ארץ-ישראל, וזאת הסיבה שאני לא יוצאת...

ועוד משהו שבקושי דיברו עליו- המחיר של הנסיעה ממש ממש גבוהה! כמה אלפים! עדיין אני חושבת שכדאי לעשות את המאמץ...

בס"ד

שמותר לצאת מהארץ לקברי צדיקים.. (בדוק) !

מותר לצאת מהארץ אך ורק למטרות הבאות:

1). זיווג

2). פרנסה

3). רפואה

קברי צדיקים אין היתר אין היתר אין היתר ושוב פעם אני יגיד אין היתר!!!!!!!!!!!!!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...