אין סיבה שלא...

הסיבה היחידה שלא זה שלא לפרנס אותם... אבל זה כ"כ הרבה יותר חשוב ומשמעותי וכ"כ ענק לעומת הדבר השלילי הקטן הזה...

ממש ממש כן!!

להכיר ולדעת מה היה שם.

מי שרוצה לדעת ת'דעות שלי שיכנס לשירשור של ה-"אז.." נתתי ת'דעות שלי שם...וסורי אבל אין לי כח לכתוב את זה עוד פעם ואני חייבת לעוף לשיעור...סורי=] ביי!!

כי ת'כלס, הטענה העיקרית למה לא לצאת למסע, זה שלא לצאת מהארץ,[חוץ מהטענה של לפרנס אותם] אבל הוא כבר בחו"ל, אז זה כבר לא ממש משנה.. לדעתי..

לא צריך לחזור לתופת שהיתה שמה!!!

מספיק שהם עברו את זה לא חוזרים לשמה!

בהחלט צריך לזכור ואסור לשכוח...

אבל לא חוזרים לשמה!!!

למרות שיש עם זה פחות בעיה כי אין כאן ת'עניין של יציאה מהארץ..

להראות ש- הנה אנחנו!!! עומדים פה עם דגל ישראל, חיים, קיימים, עם מדינה, עם יגל ישראל!

ואתם מתים! ואנחנו חיים!!

וגם כדי לראות קצת יותר מה היה שם, לחוות דברים עוצמתיים מאוד שמאוד תורמים למי שנוסע.. מבחינה אמונית ואנושית...

מסכימה איתך שצריך להראות בגאון שאנחנו חיים וקיימים ושאי אפשר להשמיד אותנו וכו' וכו'..

אבל את זה אפשר להראות מהארץ!

לא צריך לחזור לראות את הזוועות שהלכו שמה צריך לזכור להעביר את זה כזיכרון אבל אנחנו לא צריכים לחזור לשמה לאדמת שמתעבת אותנו, שתעבה אותנו, שהשמידה 6 מליון מבני עמינו לא צריך לחזור למחנות ההשמדה שהיו שמה!!!

זאת דעתי בכולופן

אין לי שום קרובי משפחה שהיו בשואה, ואם הילדים שלי[אני יודעת שזה מחשבה רחוקה אבל בכל זאת] ישאלו אותי מה היה שם ...מה אני יגיד להם?"קראתי בספרים"?לא! צריך לדעת ולחוות מעבר ללראות סרטים ולקרוא ספרים...

בכל זאת...מי שלא מסוגל לזה-שלא ילך!

בעז"ה שנשמע ונדע רק דברים טובים!

סבתא שלי הייתה בשואה וב"ה היא חיה והיא כמעט ולא מספרת לנו כלום על מה שהיא עברה. אז אין לי מקורות כל כך ואני רוצה לטוס לפולין ולראות הכל מקרוב ולהבין את האנשים שעברו ת'שואה ולהזדהות איתם גם מבחינה נפשית.

מסיבות של פחד וכו'.

(לא אישי נגד אף אחד.)

ואני ממש מעריכה את אלה שלא טסים בגלל היציאה מהארץ( אני אלך לנפוש בחו"ל בע"ה עם בעלי אחרי החתונה...חח)

אני אישית לא רוצה לטוס לשם כי אני C המפחדת...אז אני מגעילה??

אני יודעת שאם אני יטוס לשם יהיה לי ממש סיוטים מזה..!! אז למה לי לטוס? מה יצא לי מזה?

אני אישית לא נוסעת כי אני ממש לא רואה את עצמי יוצאת מהארץ... אבל ממש ממש לא...

אבל חוץ מזה- אני ממש בעד!

הבת של אבא, את לא מתארת לעצמך (אולי כי לא שמעת מספיק בנות שטסו... השמיניסטיות שמעלינו שטסו שנה שעברה עד היום מדברות על זה וזה כ"כ כ"כ השפיע עליהן....) אבל זאת פשוט חוויה עוצמתית שלא משנה מה תעשי בארץ, שום דבר לא יגיע לקרסוליה!

וגם, יש בזה משהו שאנחנו כן חוזרים לשם- חוזרים, אבל הפעם לא בתור הקורבן אלא בתור יהודים גאים ומאמינים! גם מספרד גרשו אותנו, ובחברון היה טבח מטורף (להבדיל להבדיל להבדיל) ובכל העולם היו דברים נוראיים מוד מאוד. זה אומר שלא חוזרים למקומות האלה?

אם זה לא יעשה לך סיוטי לילה אז... סבבה לך תסעי תהני!!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!