לק"י
צודקים! אני לא אומרת שלא! אבל מה אני עושה עכשיו?! איך אני יוצאת מזה עכשיו?!
נעלבתי ממנו!נפגעתי ממנו!אני כועסת עליו! אני עצבנית עליו אש! ואני לא מאמינה לו יותר!זהו!
הוא נעלב ממני!נפגע ממני! כועס עליו! ויש לו ייסורי מצפון בגלל מה שהוא עשה לי!
יופי!אחלה! מצויין! ממש חכם מצידי להגיע למצב הטיפשי הזה! אבל כמה שאני לא מאמינה על עצמי! אני פה! בתוך הבוצקה הזה! ותאמינו לי שאני בשוק מעצמי!
לא, לא היינו חברים! וסבבה, זה היה ידידים קרובים ++++++, ונכון, במקרים אחרים הייתי אומרת שלא יבלבלו בשכל והם חברים! אבל לא היינו חברים, לא נהיה חברים, וגם עכשיו אנחנו לא חברים.
ואני אסביר גם למה...
טלנובלה זה קטן ליד הסיפור שלנו.בוא נגיד את זה ככה.
אני מגדירה אותו, או יותר נכון, הגדרתי אותו (בעבר) בן שהוא בעצם חברה שלי יותר ממה שהוא חבר שלי, לא אהבתי אותו כמו חבר, אלא יותר כמו חברה ממש קרובה, והוא הגדיר אותי שונה קצת, אבל אחרי זה, ולא אני שאלתי אותו, ולא אני שלחתי שישאלו אותו והוא אמר שהוא גם מגדיר אותי יותר חבר מאשר חברה.
אז זה המצב.היה.
עד שהשקרים התחילו לעלות, סבבה, הוא באמת ניסה לעזור אבל במקום זה הוא רק פגע בי יותר! הוא שיקר לי בפנים! בידיעה שהוא משקר! אז עברנו את זה, אבל מאז זה רק הסתבך יותר ויותר.
עד שאמרתי את מה שתכננתי להגיד הרבה מאוד זמן, ופחדתי, פחדתי מהתגובה שלו, פחדתי שהוא יכנס לי לדיכאון, יותר ממה שאני הייתי בדיכאון אחרי מה שקרה לי, והוא זה שדי הוציא אותי, ולא רציתי שהוא יכנס לדיכאון! למרות שאני פגועה ממנו! קשה לי לקחת בן אדם שאני אוהבת אותו ולהרוס הכל ברגע.
אבל זה מה שעשיתי, כל מה שתיכננתי, שאני אעשה את זה בצורה עדינה, הכי עדינה שיש, להסביר לו, להבין אותו, שיבין אותי...הלך!
עשיתי את זה בצורה מגעילה, כי כבר כל כך נעלבתי ממנו, שלא יכלתי יותר! ולא, אני לא מצדיקה את עצמי! זה לא היה בסדר!!! כל הסיפור הזה לא היה בסדר...
אני לא מתחרטת על הקשר, אני מתחרטת על מה שנוצר ממנו.
ועכשיו, הוא מתחמק ממני, הוא לא מוכן לדבר איתי ולנסות לסגור אותו יפה, ולי נמאס להתחנן...
ואם אתה קורא את זה, אז כן, זאת אני, זאת מי שאתה חושב, כבר לא מצאתי שיטה אחרת, מקווה שתבין, וההודעה הזאת לא תפגע יותר ממה שכבר נפגעת.מצטערת, זאת שאתה יודע.








