אני מגיעה מפורום לנ"ו, ואשמח לעזרתכם...
אני בקשר עם בחור מקסים כבר חודש וקצת,
זה פעם ראשונה שהוא יוצא לדייטים ואני אחרי כמות לא מובטלת של דייטים כושלים.
המצב הוא כזה- על ההתחלה הכל זרם, דיברנו מלא וממש לא היו שתיקות!
ועכשיו חודש אחרי יש הרגשה כזאת שכאילו כבר דיברנו על הכל ואין כבר מה לחדש..
מתחילות להיות יותר שתיקות.. ולי ממש קשה עם שתיקות!
אני מנסה לעבוד על עצמי לקבל את השתיקות באהבה, אבל זה לא כ"כ הולך..
הבחור לא כ"כ משתף ברגשות שלו, אנחנו מדברים על הקשר והכל אבל זה הכל במושגים של "מה את חושבת?"
הכל נשאר במחשבה!
התחושה שלי עכשיו שאולי אנחנו צריכים להתחיל לדבר במושגים של רגשות,
ואז נגלה עוד מליון נושאים שלא דיברנו עליהם! ועולם חדש שיהיה חדש לשנינו..
הבעיה היא- שהוא לא נראה כמו אחד שהולך לעשות את הצעד הזה בקרוב, ולי זה כבר ממש מפריע!
אני גם מרגישה שאני מתחילה קצת לפתח רגשות כלפיו,
וזה מפחיד אותי שאני מפתחת רגש למישהו שאין לי מושג מה הוא מרגיש כלפי..
חשוב לציין שהוא כן אמר שממש נחמד לו,בפגישות, אבל אני כבר לא יודעת מה לחשוב..
אני יודעת שזה חדש ומוזר גם לו כל הסיטואציה הזאת!
השאלה- מה אפשר לעשות? שאני יעלה את הנושא הזה של הרגשות?
לא יודעת למה, אבל בתפיסה שלי זה מצטייר שהוא זה שצריך לעשות את הצעד הראשוני הזה..
שמח לתובנות שלכם, עצות, עידודים...
תודה רבה!
אנשים מאוד נמשכים לשמחה ורוצים לדבוק בה.
כיף לשמוע!