גאוה ודעה קדומה הוא ספר סאטירי!! בסאטירה כמו בסאטירה הדמויות מוקצנות. תקראי עוד ספרים של ג'יין אוסטין ותגלי שבספריה האחרים הדמויות הרבה הרבה יותר מורכבות. כמו ב'על תבונה ורגישות' או 'בינה ורחשי לב' (אותו הספר) 'אמה', 'מנזר נורטאנגר' ,'הטיית לב' ואחרון חביב 'מנספילד פארק'. כל הדמויות בספריה עשירות ומורכבות ובהחלט מזכירות אנשים מהמציאות.

הדמות בספר, ואולי להיפך רק מעידה על איכותה ואמינותה.

אנשים במציאות אינם קלישאתיים בד"כ,

הם בהגדרתם מורכבים ואמינים, לא?

הם רב מימדיים

מונעים מאינספור תכונות וסגנונות אישיות, ומבחירתם האישית מעל הכל

יש להם תמיד עבר עמוס במאורעות כלשהם

יש להם שאיפות וחלומות

וכו' וכו'..

דמות כתובה שמכילה כ"כ הרבה

ועל כך מעיד הדמיון שלה לאחת אמיתית  -

אמורה להיות דמות חזקה מאד

שנכתבה ביד טובה מאד......

בעיקר לא הבנתי מה אמרו המתנגדים לדיעה הזאת.

בעקרון, אני לא רואה איך הנוסחה הזאת יכולה לעבוד. לא קראתי את "גאווה ודעה קדומה", אז ניקח את "האסופית" כדוגמא: את אן אי אפשר להלביש על אף אחת אחרת, כי יש לה ייחודיות ששייכת רק לה. את רייצ'ל לינד, לעומת זאת, אני חושבת שאפשר להלביש על יחסית הרבה אנשים, אך זה לא הופך אותה לדמות פחות טובה.

כאלו מיתולוגיות ואהובות  מהספרים?

אכן כמו שאמרת אברכית וטענת שירק - יש את הגיבורות הראשיות שלהן אפיון יחודי,

שהופך אותן אולי לקצת יותר מסקרנות לקריאה,

ובינהן הייתי מונה למשל את אן כאמור, לסלי חברתה מהספר ה4 (בעברית), גם ג'ו חביבתנו, וגם פוליאנה...

מאידך -

ממש לא כל הדמויות הטובות הן כאלו....

צריכה עוד לחשוב!

לגיבור הראשי בספר, חייבת להיות איזושהי עוצמה מיוחדת, שהופכת אותו לגיבור הראשי.

אבל קשה להגדיר מהי בדיוק העוצמה הזאת.

סקרלט או'הרה למשל, היא אחת ויחידה, ואין עוד כמוה, וכך גם פוליאנה. אבל ג'ודי אבוט, היא נערת-קולג' סטנדרטית למדי, מלבד הרקע המיוחד שלה. נכון שיש לה רוח חיה והומור מתוק, אבל להרבה נערות יש. גם ג'ו היא לא דמות מאוד נדירה. עובדה שכולנו כל כך מזדהות איתה... לא?

אם את יכולה לשים את הדמות בסיטואציה אחרת ולנחש איך היא תתנהג. ככה הדמות מקבלת חיים משל עצמה ולא רק בתור כלי בידיו של הסופר- בכל מצב נתון ההתנהגות שלה חייבת להתאים לאופי שלה ולא למה שיקדם את העלילה.

כותב נדיר.

לא להכל התחברתי אבל יש כמה שממש אוהבת

הערפילאים העידן הראשון מנצח 

בעבר (עד גיל 20) נהניתי מאוד. הערפילאים סדרה מצויינת ו worldbuilding טוב.

קראתי בהנאה גם את הספרים הראשונים של גנזך אורות הסער...

מסקנותיי: הוא מקצוען על, אבל אין בספריו נשמה.

מקצוען = יודע את המלאכה. מעבר לזה שיש לו שגרת כתיבה פסיכית והוא פשוט מוציא לאור עוד ועוד ספרים, הוא אלוף בטכניקות של כתיבת סיפור *מושך*.

1. איך לעשות hook קבוע שהקורא ירצה להמשיך אחרי הפרק הראשון בלי לעצור

2. מיקס דמויות מגוון - דמות עמוקה, דמות קלילה, דמות שנמצאת בסבל, דמות יפה שגורמת לקורא ריגוש, דמות מסתורית שבקושי יודעים עליה משהו (Hoid), וכו' וכו'. זו מקצוענות על, ולכן מי שיגיד שהוא סופר לא טוב הוא טמבל.

3. איך לבנות עלילה ששזורה מההתחלה ועד הסוף, שהרמזים למה שיקרה בסוף מוזכרים בהתחלה וכו'.

4. Worldbuilding עשיר, עולם מגוון, תרבויות, בעלי חיים, דתות, קסמים, מנהגים (בגנזך אורות הסער - לא לכסות את יד ימין נחשב לא צנוע

אין בספריו נשמה = דווקא בשל המקצוענות שלו,  הוא מגלם אומנות ולא אמנות.

הוא מאוד שבלוני, הדמויות שלו עוברות תהליכים קלישאתיים וידועים מראש. המונולוגים של דלינאר בגנזך אורות הסער מרגישים כל כך מטופשים ומאולצים אחרי שקוראים ספרות איכותית (ויש בשפע רב). אפילו רק במדיום של הפנטזיה אין מה להשוות מבחינת נשמה בכתיבה בינו ובין הספרים של פטריק רות'פוס (טרילוגיית רוצח המלך שטרם הושלמה, ולא בכדי), שעד היום מפעימה אותי בכמה מהאלמנטים שהובאו שם (הקריאה בשם בתור ידיעה פנימית; האופן שבו הוא מכבד את המוזיקה כל כך דרך דמותו של קוות'ה; האופן שבו הוא מתאר את ההסתחררות סביב דמותה של דנה [?]; ועוד אינספור דוגמאות לאיכות) או ספריה היפהפיים של רובין הוב (פיץ והליצן, על ארבעת הטרילוגיות) שחובה חובה חובה לקרוא ולאהוב

סרטון קומי להמחשה:

המליצו לי ממש,

וקראתי,

ונחמד. מה ההתלהבות הגדולה?
ומתי יצא הספר האחרון?

הפקטור שמניתי הוא של "נשמה"... מרגיש שלרות'פוס יש הבנות עמוקות על החיים, ואלמנטים שהוא מציג לא בהכרח יהיו הfirst pick של סופר גס / קלישאתי.

(מודה שהמיניות המוגברת בפחדיו של האיש החכם לא פשוטה ליראי שמים אבל שם הרוח נקי)

וכן, נראה לי שזו עסקת חבילה - אם אתה כותב מהנשמה ולא מהמפעל היצירה שלך תתעכב בהיעדר השראה

דווקא אחד הדברים שאני אוהב אצל סנדרסון זה שהוא נקי.

לגבי רובין הוב- קראתי חלק, כבד מאד ותרגום מזעזע

בדיוק היום סיימתי את הספר האחרון "אסון"

בכללי, ברנדון הוא סופר אחלה

אם יש לכם מנוי ל-ChatGPT אז מומלץ להשתמש במודל o3 כדי לקבל תוצאות מדויקות יותר.