אלא רק אם הגיע למצוות. וכעניין שאמרנו "קטן אין לו דעת".

ופשוט שיש לומר כן, שהרי הרואה מת צריך להביא "עולת ראיה" ומשום כך פוקח הקב"ה את עיניו ומזדמנות לו בהמות יתירות לקרבן בסייעתא דשמיא, ומשום שאין טעם זה שייך בקטן שאינו מחוייב ודאי מדוע תיפקחנה עיניו.

ויש עדיין להקשות, שהרי לונה לאבגוד ראתה את הת'סטראלים כבר מהשנה הראשונה. ואפילו שבנות מגיעות למצוות בגיל 12 עדיין רוב שנה ראשונה קטנות הן. ושמא כשם שמגיעים לבגרות בגיל 17 במקום בגיל 18 כך מדיעות הבנות למצוות בגיל 11 במקום בגיל 12, ועדיין צ"ע.

כיוון שהיתה בגיל חינוך וזכרה את מות אימה גם לאחר גיל מצוות הרי שיכולה להמשיך לראות.

באותו עניין לא מצאתי מה מברכים על ראיית ת'סתרל?

הרי בגיל שנה אדם אינו מודע למתרחש סביבו באופן שהוא זוכר ולכן גם תינוקינו החביב לא היה "עד" למוות
אך לונה הייתה מודעת ולכן גם "עדה"
(ואין לי כח לחשוב על איזה התחכמות הלכתית )

ומכאן לעדות של עין אחת שבכל התורה - כשרה וצע"ק או ג' ואיני יודע טעם הדבר

ועו"יל פי' אחר דהר הארי פוטר מת ולאחר מכן נשאר חי ( כידוע ללוקחי ספר ) א"כ התחילה ספירה חדשה וזה פשוט

( ואיך לא עלה על דעתכם הא ?}

מת , לאחר מכן נוחכנו לדעת שהוא חי א"כ-

הוי כפרה שירדה מהשמיים שאינה צריכה שחיטה וגם הארי לא צריך יותר לראות את החיה הזאת ( איך שקואים לה = קוראים ) עד יראה עוד מישהו מת ...

שהרי הארי פוטר חזר מבית ספרו גם בשנתו הרביעית אחר דמת ההוא חברי דאקרי סדריק חזר לביתו בכרכרות!

ואם תמצי לאמר דרצה לשאוף אוויר לאחר הרפאתקיה- והלא היה לו די זמן לשאוף גם לפני השיבה!

ועוד קשה לנח"ל דבכל תורת חיות דפלא ומקומן לא מצינו אפילו פעם אחת חיות קודש אלה!

וצריך עיון...

בירידה לא מצרכינן

יש לומר שבעידנא דמיתה ממש עצם עיניו ודוחק

יש עוד טעויות בהארי פוטר....

למשל בהארי פוטר וחדר הסודות שזה הספר השני....

כתוב שמי שמסתכל בעיני הבסיליסק (הנחש) מת ומי שמסתכל בעיני הבסיליסק דרך משהו רק מתאבן. למשל- דרך רוח רפאים, דרך מראה, דרך השתקפות של מים, דרך מצלמה וכו'. אז למה מירטל המייללת מתה אם היא הסתכלה בעיני הדסיליסק דרך המשקפיים שלה? נקודה למחשבה...

הכא, בעמעומי. התם - לשופרא דמחזי קמי!

ואי תמצי לאמר - כעירובי!

רש"י: הכא. דרך רוח רפאים, דרך מראה, דרך השתקפות של מים, דרך מצלמה וכו':

בעמעומי. רואים דרכם פחות טוב:

התם. במשקפיים:

לשופרא דמחזי קמי. נועד כדי שיראו טוב:

כעירובי. כמו שבעירוב מותר לצאת עם משהו שנמצא תדיר על האדם אבל אם האדם לא מקפיד שיהיה עליו תמיד - לא יוצא בהם וכן בדברים שמעמעמים ראיית בסיליסק:

שמא בעידנא דאסתכולי הייתה בלי משקפיים כדרך הבוכות ואכמ"ל

ואם הבסיליסקא אינו ממית דרך מים, היאך המיתהּ אף ע"פ שבכתה? הרי הדמעות הן ממים! תיובתא!

צריך לחשוב על גדר לחילוק...

זה לא מספיק עבה...

איך המשקפיים יהיהו נקיים

השאלה אמורה להיות על הדמעות,

ויש לי עוד שאלה עליה:

איך מירטל היתה יכולה ללכת לחתונה של אח של הזאתי שהציקה לה היא אמורה ללכת רק איפה שהיא היתה??

רוחות רפאים יכולות להיות איפה שבא להם בספר הזה

כך שזו דווקא לא טעות. הטעות האמיתית היא למה האשימו את האגריד אם יכלו פשוט לשאול את מירטל איך מתה. ואז הייתה אומרת שראתה עיינים ומתה ואז היו מבינים שזה בסיליסק ולא אקרומנטולה (עכביש גדול)

וגם כאן זה ממש לא טעות. הוא היה בחדרו בזמן שאביו נרצח בסלון ואמו היתה בפתח למזדרון שמוביל לחדרו, בזמן שהתחננה לוולדרמורט. והרי אביו אמר לאמו לקחת אותו לחדרו כדי שילחם בו והוא לא יראה כידוע.

לפני מלא זמן ...אבל יש לגיי קיי רולינג הרבה טעיות....

תביא אחד אחד וננסה לפתור!

כשהארי פוגש את מאלפוי בתחילת הראשון בחנות בגדים אז מאלפי אומר שאמא

שלו הלכה ליקנות לו שרביט, והרי השרביט בוחר את הקוסם!

דהשרביט כבר בחר בו, וכל מה שהיה חסר זה מזומן, ולא היה על אימו אז היא הוציאה כסף והלכה לשלם...

אמא שלי הולכת לבחור לי שרביט לבחור לא לקנות

וי"ל דלא נראה שאמו של מאלפוי היתה בלי כסף מזומן. ואיכא למידק שאף שלכ"ע השרביט בוחר את הקוסם, לא מוכרח שיהיה הקוסם במקום החנות, ועוד, שהרי לאימו יש את אותו הדם הטהור והזך שיש לילד הנ"ל, ואפשר שתלך לקנות לבד

וגם אם תגיד שהיא הלכה לשלם שרביט עם נימי לב דרקון לא עולה כמו שרביט עם מקור היפוגרף פשוט...

ואם השרביט יכול לבחור את הקוסם גם בלי הקוסם למה הארי היה חייב להשתמש דווקא ביד שרביט?

איזה גבר אני עברו שלוש שנים מאז שקראתי ואנ' שולט בחומר כמו גדול

באיזה טעם הייתה הגלידה שהארי אכל בתחילת ספר הראשון?

חוצמזה, שלהארי לא היה אמא ואבא שיקנו בשבילו, אז אי אפשר לדעת... ומה אתה משווה חצי בוצדם מגריפינדור, לבעל דם טהור ממשפחה מכובדת כמו מאלפוי?!??!?

ואגב - לא קראתי את זה יותר משלוש שנים...

הארי לא היה חצוי דם..

ולאמא של מאפלוי ולמלפאוי אין את אותו שרביט...

לא משנה עזוב... קלטתי שנייה אחרי שכתבתי...

יש לומר שטעה המתרגם.

יש ביידי את הגרסא המקורית:

ואולי (עוד נסין תירוץ) שבמקרה של מאפלוי אם הוא היה  בוחר שרביט בעצמו ,היה יכול לצאת לו אורן קשיח עם תולעי עץ  ושרביט  כזה היה נחשב עלבון קשה לשושלת, לכן, כדי למנוע סיכון אמא של מאפלוי בחרה בשבילו

ד"א לשרביטים יש ידיות?

כן אמר היצרן כאשר פגש את הארי בסוף השביעי כמדומה ע"ש ודו"ק וק"ל 

דמיכיון מאוכלי המוות הם, הם לא מאמינים בשרביט שבוחר את הקוסם, ועיינו בספר ז' ותראו נפלאות, ודו"ק.

בס"ד

ותמה אני על שאלתיכם:

שהרי קטן לא נחשב. מכאו יש קשיא-הרי הארי הקטן לא נחשב, ואילו לונה הקטינה נחשבת כרואת המת. מתכוון להגיד לך- שאין ראיה בקטן,אישה או בשוטה, אך יש ראיה בשניהם, כגון מספר שלילי המועלה בריבוע ונהפך בגילול משלילי לחיובי, ומרמז על חזרה בתשובה.מכאן, הקשיא מתגברת- הרי הארי הקטן הינו גם קטן וגם שוטה, ואיך לא יראה? אלא ללמדך: קטן ושוטה חד המה, ועל כן יחשב לו כאחד, וד"ל.

    ואם מתכוון לאמר: , והארי אינו זוכר בעצמו את רגע המוות (הלורד וורד-דה-מורט {נשמע כמו מסעדה צרפתית,אה?!}מעלה האוב הוא הוא שגורם להארי להזכר ברגעי המוות),מה גם שהארי הקדוש היה ז"ל ונ"י, ובנוסף- בוודאי שסילון אור הירוקת העז כארי גורם לארי לצמצם עיניו לבלתי ראות, ואילו במות סדריק דיגורי ז"ל, לא הספיק העלם העדין לכסות עיניו.

ולענינו:

ברור שהגבירה החשובה מי(ר)טל המיללת על גורלנו הסירה משקפיה,לצורך מחיית דמעותיה.  
דבר אחר:משקפיה היו כחלק ממנה,ללא חשש חציצה, ועל כן לא נחשבו כראיה דרך עצם זר.

ואגיב על שאלת הקדוש ר' סיריוס בלק שזכיתי לראות כרגע: הרי בטיפוס מעין אדון מאלפוי אין שרביט שירצה לבוחרו, אז אין זה משנה מה אם הבחור תקנה למענו,שהרי אין השרביט יבחר בו ממילא.

ואם שרביט בחר בוולדמרוט למה שלא יבחר במאפלוי שעוד לא הכניס שום ילדים למאורה חשוכה

כי בטום רידל (הוא הלורד וולדמורט) לא היתה לשרביט ברירה, שכן טום היה יתום, וע"כ החליט שרביט מסוים כי יש לתת לילד הזדמנות (תנו לו צ'אנס) כיוון שעשה מעשיו הרעים טרם התידע לעניין הקסמים, ולכן אין זאת אשמתו. ומאלפוי הרי ידע קסם מיום היוולדו, ולכן היו מעשיו מכוונים,  ולכן לא בחר בו עצמו שום שרביט. ויש שואלים- הרי גם לא נאמר על דראקו כי עשה דבר מה רע?! ועונים: הקב"ה מצרף מחשבה למעשה.

כלומר עוד לא בר חטא...

דבר פשוט וברור הוא שיש חמישה בנים בגיל של הארי בגריפינדור.

נראה להניח שגם הבנות הן בערך חמש.

עוד יש לומר ששאר הבתים בערך אותו מספר.

חישוב פשוט מעלה - 5*2 = 10. בכל בית.

10* 4 בתים= 40 תלמידים בשכבה.

ולשאלה: איך יש 100 תלמידי שנה ראשונה כל פעם, אם רק 40 תלמידים בשכבה??

ועוד יש להקשות

הכישוף נגד הבוגארט

כשפ' לופין נמצא - צריך לכשף ואז לצחוק, ואז הוא מת.

כשפ' לופין לא נמצא - מספיק רק לכשף!

ועוד יש להקשות

למה לויזלי יש סוודרים אם כל הקוסמים הולכים עם גלימות?

ואני, יושב הייתי, מחכך בדעתי ומגרד בפדחתי, וכמעט הייתי קורא בספרים אחרים!

ובקשר לשאלתך האחרונה:

לא קשה כלל, שהרי "בן סורר ומורה נידון על שם סופו"

ולשאלה השנייה-כשפרופ' לופין לימד אותם הם עוד ל היו מומחים כ"כ

לשלישית הגלימה מתחת לסוודר

ומאפלוי- לא היה בן סורר ומורה כי הלך בדרכיו של הוריו ואיך יגידו לקסמהדרין "בנינו זה איננו שומע בקולנו" הרי שומע בקולם, ואדרבה אילו היה נעשה בן צדיק היה סורר ומורה

ועוד אלו נידון על שם סופו הרי בסוף יצא צדיק (עיין בבא מצביע פרק  הכת חיים שבו מוכך שאפילו אם התנהג הבעל מקצוע בצורה ח'פרית, כל עוד לא דרש סכום מופקע הרי יצא צדיק כלומר נידון על שם סופו  ) 

ראשית כול, בספר לא מסופר שאין עוד בנים בגריפינדור מהשכבה של הארי, ומשתמע:היו עוד חדרים לגריפינדור, אך לא מסופר עליהם.

ובוודאי ניתן למצוא באחד הספרים (אך מוחי לא עובד כרגע כ"כ, ולכן איני מביאה הוכחה בכתב) עוד תלמידים מגריפינדור משכבתו של הארי. והוכחה לכך ניתן למצוא בסרט, שהרי בשיעור שינוי צורה רואים בסרט לפחות 30 תלמידים (ספרתי, הגעתי ל-30, ולא היה לי כוח יותר)והם רק גריפינדור וסליתרין (אולי מישהו אחר, אני לא כ"כ זוכרת כרגע)מהשכבה של הארי בלבד!

ומכאן ניתן ללמוד כי היו עוד חדרי שינה במגדלים. 

ובשאר אני מצטרפת לאנונימי...

כנראה שלא עשינו מלאכתינו נאמנה לשמור על הפרום ברעננותו

ולתת לא להעלם בתהום הנשיה

ופי נפער בתדהמה,

על כל תגובה בשרשור המוצלח הזה,

ושאלתי את עצמי, הכיצד לא ידעתי על קיומו של פורום גדול זה???

(במיוחד בתור חולת הארי פוטר...)

קיצור, תמשיכו, העלתם לי כמה וכמה חיוכים..

הכישוף השונה נראה לומר שהוא קונפונדוס המבלבל את המכושף ונוטע בו פרטים מטעים.

את אבא שלו הוא בכלל לא ראה כשהוא מת הרי אביו היה למטה כדי לעקב את וולדמורט ונראלי שהוא עצם את העיניים שלו שאמו מתה ולכן לא ראה אותה 

לא קנה את השרביט בעצמו, אז איך אוליבנדר ידע בספר ה7 שהשרביט שהארי לקח שייך לדראקו?

הוא היה בחדרו בזמן שאביו נרצח בסלון ואמו היתה בפתח למזדרון שמוביל לחדרו, בזמן שהתחננה לוולדרמורט. והרי אביו אמר לאמו לקחת אותו לחדרו כדי שילחם בו והוא לא יראה כידוע.

ועל פי פנימיות נ''ל שאמו קרקע עולם כיוון שמתה כדי להציל אותו וקרקע לא מעביר טומאה בהורקרוקסים

הן בספר א' נאמר שהוא זוכר הבזק אור ירוק, ולא דבר מלבד זאת.  והזוכר ושוכח הרינו כאילו לא זכר.

אפשר פילאטיס ולא זומבה

כמובן.

ואם יש משהו מותאם לזוגות כרעיון לחיזוק בית של תורה ואמת - זה יהיה נהדר

לזוג, הליכון זוגי

נמכר ב3000 ש''ח להליכון ו4900 לזוג

הלל המיוחד אומרים רק בזמן המיוחד כדי שלא נהיה דשים את ההלל בעקבינו ונמצא שכרינו בהפסדנו

של הרב מרדכי אליהו לקום כל יום ותיקין זה קשה

 כיוון שזה טבעי שבשמינית נהיים בני שמונה עשרה על כן הם קרויים שמיניסטים

בגרויות חורף פטור מלספור  

והרי אם כשסופרים ספירה אחת מתבלבלים קל וחומר בשתיים

וגם שמצינו בדוד המלך שכאן זה עדיין ספירת העומר ואין מערבין ספירה בספירה

אנחנו נשארים אחרי היסודי

אבל כשאתה סופר ספירת העומר אתה מכוון גם על הגומר

בזמן הזה גם ככה אווירת סופא דקורסא ואם היית פוטר את החופשים היית יכול גם לפטור הכל 

על כן צריך לספור הכל

אתם שטוניקים גאוניים

פעם היינו חברות;)

מצד מה שהיה בטקס המשואות השנה, שהעלו באוב את חיטמן וכו'.

 בשביל הלא מעודכנים

@משה תספר לנו מה היה פה ואיך מעירים פה ת'עניינים?

זאת מחלוקת ר' מאיר וחכמים אבל להלכה, אם אתה מעביר חפץ מרשות היחיד לרשות היחיד שלא דרך רשות הרבים אתה פטור, אני לא רואה סיבה שזה יהיה שונה במקרה הזה.

יותר מעניין לשאול מה הדין במקרה של שיגור למרחק של יותר מד' אמות ברשות הרבים עם משהו שיש בו כדי הוצאה ביד

אם החלקיקים של האדם עוברים באוויר ומתחברים מחדש בנקודה אחרת (ע"ע צ'רלי בממלכת השוקולד) נראה שזה אסור. אם זה לא כולל מעבר בשטח שבין המקומות אני חושב שזה מותר. כמובן שבמקרה כזה יהיה מותר למשתגר ללכת רק ד' אמות מהמקום שאליו הוא שוגר.

אני חושב שברשות היחיד השאלה לא רלוונטית, אני לא זוכר בדיוק את הכללים אבל נראה לי שלפחות לרוב, המדידה של אלפיים אמה מתחילה מקצה רה"י, אם זה נכון, מה שכתבתי נכון רק כשמדובר על רה"ר

זה היה מעל עשרה טפחים, כי דרך בני אדם כשהם זורקים זה מגובה החזה בדרך כלל, ובהנחה שאנחנו לא עוסקים כאן בילדון אלא בבחור, יש לשער שהוא זרק מעל עשרה טפחים.