אחותי, לא נכון. לא מסכימה.
יש גם דרך אמצע. את לקחת 2 דרכים קיצוניות בטירוף.
אחת -- "סמים,אלכוהול,סגריות,מסיבות,בנים וכ"ו-וכ"ו ..יענו..ה''? מי זה?"
ואחת-- "לטוס לאומן,צניעות,לחזור להיות של ה' לגמרי..,תפילות, בלאגנים, הכל.יענו..ה' אני שלך באש ובמים."
ומה עם כל האמצע?..
למה אין חילונים שכן יודעים שיש אלוקים?.. אין חילונים שלא עם סמים, אלכוהול וסיגריות?
ואין דתיים שכן קשורים לקב"ה – תפילות "באלאגים" והכל, אבל שמעשנים?.. שנופלים מדי פעם?..
למה את צריכה לבחור אחת מ2 הדרכים שהבאת?!
את יכולה גם באמצע. כמו שאת.
לא אומרת שזה הbest , אבל לא אומרת שזה גם לא טוב.
כל דרך – היא דרך . (אוווו גאון אני, אה?
)
כל אחד שואף להגיע למעלה – לשלמות. תמיד יש לאן להתקדם, לאן לשאוף.
אין בני אדם מושלמים. אם כן עולה לך אחד כזה לראש – הוא שהוא יודע לשחק אותה, או שאת בכלל לא מכירה אותו.
כן, גם אנחנו ה"דוסים", אלא שמתפללים, האלה עם החצאיות שמטאטות את הרצפה – את פשוט לא יודעת ת'בפנים – כי גם לנו יש נפילות ורצונות וחוסר מודעות לאני עצמי.
מה שעשית פה בעצם, זה השוות את עצמך לאחרים.
אפטת את עצמך ביחס לסביבה.
לא. זה לא עובד ככה.
הרב קוק מדבר על זה, על ה-אני העצמי. שבני אדם מפספסים את עצמם. כמו החטא של הירח. שהוא הסתכל על עצמו ביחס לשמש. שהוא אמר שלא יכול להיות ששניהם יהיו שווים בגודלם?.. הרב קוק אומר שהחטא שלו היה זה שהוא לא הסתכל על עצמו בתור – עצמו, אלא ביחס לאחרים. איך הוא צריך להיות כי שני ככה, או כי השני...
כנ"ל.
תסתכלי על עצמך.
להגיד שיש או דרך כזאת – או דרך כזאת (-כשבכלל אני אישית לא מסכימה כי הן 2 דרכים קיצוניות לגמרי..), לפי דעתי זו הכללה.
תסתכלי על עצמך. על איפה שאת נמצאת עכשיו. תעשי מה שא-ת חושבת, מה שא-ת רוצה, לא כי אין דרך האמצע או כי זאת צביעות.
כי זאת לא.\כל אחד קשור לקב"ה איפושהוא, ובדרך שלו.
אם ההוא זה לנסוע לאומן ולהפלל עם עיניים עצומות ולהתנדנד, או הקשר שלו עם הקב"ה זה לכתוב שירים, לנגן, או הקשר של זאתי – זה בעצם ללמוד תורה או..
מבינה אותי?
תסתכלי על עצמך בתור א-ת.
ו..אגב – אם את יודעת שיש אלוקים ואת רוצה להתקרב אליו ומשאירה לו פתח – למה מההתחלה להגיד או להתקרב אליו או להתרחק ולשבור הכל – אם את יודעת שזה לא טוב?!..
ו.. עדיף למות?!
ממש ממש ממש לא.
אם זה ככה, אז החילונים כביכול סתם חיים.. לא נכון בכלל!!
כל אחד – והדרך שלו, הדרך התקרבות שלו לקב"ה. כל אחד תמיד יכול לעלות, גם אם הוא עשה דברים שאלוקים יודע מה. (והוא יודע..)
לכל אחד יש דרך לחזור בתשובה – והקב"ה תמיד תמיד יקח אותו בחזרה.
לאף אחד לא מגיע למות. גם לא באופן תאורטי. חוץ מלרוצחים, אולי.. (וזה לא באופן תאורטי..)
אם הקב"ה ברא דרכים – יצר, פיתויים, ירידות, נפילות – הוא יודע מה הוא עושה, תאמיני לי. הוא לא ברא סתם.
כל דבר – זה דרך.
גם אם היא לא נראית מי יודע מה ממבט של מבחוץ – היא דרך.
ואנחנו לא יכולים להגיד אם היא טובה או לא כי אנחנו לא יודעים כלום. כ-ל-ו-ם.
אז אחותי,
אני לא חושבת שמישו כאן יוכל להגיד לך מה לבחור – כי שוב—את מול עצמך. לבד.
וכל דרך היא דרך, ומכל דרך אפשר להתחבר לקב"ה..
(למרות שיהיה לי קצת מוזר לראות מישו רוקד באיזה בר עם בנות, ויום אח"כ מתפל בדבקות אבל, נו.. מי יודעJ)
ושוב – אם אמרת שהדרך ש האלכובול והסיגריות והבנים לא טובה – למה מלכתחילה לבחור אותה וללכת בה?..
אז אחותי, בהצלחה ענקית. באמת.
ושתדעי – שהכל זה חלק מגיל ההתבגרות ה---- הזה.. אותי זה מרגיע משום מה
(ואם את צ'כה משו – באישי תמיד.)
ואז ברור שלא.. אבל פה אדם נועד לעשות רצון ה', ולחזור בתשובה - לכן החיים הם מתנה כ"כ יקרה... ואם לא אז אני אישית לא רואה בהם כ"כ צורך...