שמכתיבה לך אפילו את מחיר הנסיעה וזמני האוטובוסים (אגד לא קובעת את זה, אם לא ידעת...), והמדינה שלך מחזיקה אשכרה מפקחים שיגזלו את כולנו (כן, קביעת המחירים על ידי המדינה היא גזל! זה שהמדינה מסבסדת את התח"צ - זה גזל!)
עיר, כמו שאני רואה את זה- צריכה להיות בבעלות התושבים שלה. צריך לבטל את הפיקיציה שנקראת רשות מקומית (הרחבה באתר קו ישר בנושא רשויות מקומויתhttp://www.kav.org.il/100994/811 ), והמדינה וחוקיה הם בדרך כלל גזל גמור (בערך 40% מתקציב המדינה הולך לגזל) (פרוט בנספח להודעה זו גם כן, מהאתר המעולה 'קו ישר') . המדינה, כיום, אוסרת על כל מי שרוצה להפעיל תחבורה ציבורית, ואם כן, עליה לאפשר במסגרת המפעילים הקיימים את קווי המהדרין.
בזריזות - היסטוריה התחבורה הציבורית בישראל:
איך מגיעים בנוחיות מדימונה לבאר שבע ?
תושב דימונה שחפץ לנסוע לבאר שבע בתחבורה ציבורית מצלצל לתחנת מוניות מקומית, מציין את שעת הנסיעה הרצויה ומספר הנוסעים המצטרפים. לפעמים הוא נשאל אם יוכל להקדים או לאחר במחצית השעה. בשעה המוסכמת ממתינה המונית בכניסה לביתו ואוספת בדרכה עוד מספר נוסעים שהזמינו שרות. מחיר הנסיעה לבאר שבע 10₪ (מחיר נסיעה באגד עמד ב- 2003 על 11 ש"ח וירד בעקבות התחרות ל-9.80 ₪). מחיר נסיעה מיוחדת (ספיישל) בתוך העיר לכל יעד עומד על 12 ₪. המחירים נכונים לנובמבר 2006. השירות מהבית קיים כבר מזה מספר שנים. המוניות בדימונה מציעות שרות ייחודי נוסף: נסיעה מיוחדת מכל כתובת אל כל יעד בעיר במחיר אחיד – 6 ₪ (הנהג רשאי לאסוף בדרך נוסעים נוספים). שרות האוטובוסים של אגד אינו יכול להתחרות במוניות בגלל המבנה הקשיח של קו אוטובוס. הקו הפנימי של אגד בדימונה סובל, כפי הנראה, מהפסדים ורק נוסעים בודדים נעזרים בו.
אין להניח שנהגי המוניות בדימונה מפסידים. זו פרנסתם. הם לא מקבלים סובסידיה כלשהי, נהפוך הוא – הם משלמים מסים. מידי מספר שנים עולה טענה מצד דוברי אגד. נגד שירותי הסעות "פירטיות" בגליל – בעלי מיניבוסים המתחרים קשות באגד ,66) חלקם 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע ובמחירי אוטובוס. גם נהגי השרות מתפרנסים בכבוד. הם לא מקבלים סובסידיה.
שלטון אגד ודן
קואופרטיבים נוסדו עוד לפני קום המדינה בתחומים שונים: תעשייה, צרכנות (סופרמרקטים) וגם תחבורה. קואופרטיב הוא עסק ששייך לחברים בו שבדרך כלל גם עובדים בו ומנהלים אותו. לכל חבר שותפות שווה בקואופרטיב (המניה). דומה לקיבוץ.
ראשי היישוב, חדורי אידיאולוגיה סוציאליסטית, הקימו את הקואופרטיבים (והקיבוצים) מתוך אמונה אידיאולוגית שזו הדרך הנכונה. התיאוריה קרסה, ומהר מאד הסתבר שחברי הקואופרטיבים בני אנוש נורמאליים ונוהגים כמו כל קפיטליסט – שומרים את המניות במשפחה, מסרבים לצרף חברים "מבחוץ", מעסיקים שכירים בשכר נמוך, ובראש מעיינם – רווח אישי.
בינתיים, צברו הקואופרטיבים לתחבורה כוח פוליטי – אלפי חברים, משפחות ואזרחים תלויים בהם לפרנסתם. לאחר קום המדינה גרסה האידיאולוגיה השלטת שהמדינה צריכה לדאוג לתחבורה וגם לפרנסה (של מקורביה). בחסות האידיאולוגיה זכו הקואופרטיבים לתחבורה להגנה מתחרות ולהעברה של משאבי מדינה אליהם.
במשך עשרות שנים שלטו בתחבורה בציבורית בישראל שני הקואופרטיבים הגדולים אגד ודן – הוענק להם זיכיון ממשלתי בלעדי להסעת רוב משתמשי התחבורה הציבורית. חלק קטן מקווי הקואופרטיבים הועבר במהלך 2002 למספר מתחרים אחרים, שגם בהם אסור להתחרות – יש להם "זיכיון".
בקואופרטיבים לתחבורה אלפי חברים וגמלאים אשר יחד עם משפחותיהם מהווים כוח אלקטורלי לא מבוטל שהשתייך בעבר, ברובו, למפלגות הפועלים ששלטו במדינה ביד רמה עד לסוף שנות השבעים. כוחם הפוליטי במרכז המפלגה ובמוסדותיה היה משמעותי ובתקופה מסויימת אף כיהן בכנסת ח"כ מטעם אגד. עד סוף שנות השבעים, כאשר לרוב המשפחות בישראל לא היה רכב פרטי, שביתה באגד ודן הייתה משתקת למעשה את המדינה. אפקט הדומה לאיום חברת החשמל "לסגור את השלטר".
נספח א'
שיטת המשטר הכלכלי-חברתי כגורם העיקרי לפשע
אם מחר יתקבל, לדוגמה, חוק האוסר על עישון סיגריות, ייצורן ומכירתן ייווצרו מאות אלפי עבריינים חדשים. החוק שבדוגמה יתקבל, מן הסתם, בדרך דמוקרטית, כוונתו תהיה טובה – הגנה על הציבור.
כתוצאה, ישולש מחיר הסיגריות וניתן יהיה לרוכשן בשוק השחור בלבד. פשע מאורגן יתפתח ויתמחה בייצור מחתרתי, הברחה ומסחר לא חוקיים. אלפי פושעים חדשים יעסקו במנגנון המכירה וההפצה, הגנה על מערך ההפצה וחיסול חשבונות עם מתחרים. אלפי שוטרים חדשים יגויסו להלחם בפשע הסיגריות הגואה ועשרות אלפי תביעות פליליות חדשות יוגשו מידי שנה.
התסריט אינו דמיוני – כך ארע בארצות הברית בשנות העשרים והשלושים – תקופת האיסור על מסחר במשקאות חריפים. המאפיה התבססה באותן שנים.
מעשן סיגריה, בהנחה שאינו מעשן במקום ציבורי סגור, גורם נזק לעצמו בלבד. אדם הגורם נזק לעצמו אינו פושע. גם מהמר בקזינו או מסומם קוקאין גורמים נזק לעצמם בלבד ולכן אינם פושעים, כל עוד לא פגעו בזולת.
צמצום חופש הפרט גורר עודף חקיקה
למדינת ישראל מסורת בולשביקית מימיה הראשונים. הקו האידיאולוגי והפוליטי של האבות המייסדים נבע מהמודל הרוסי-קומוניסטי של ראשית המאה העשרים, לפיו השלטון, הממסד הפוליטי והמפלגה הם הכוח המרכזי ולא האזרח וחופש הפרט. במילים אחרות: הפוליטיקאי והעסקן יודעים טוב מהאזרח מה נדרש לטובתו, אין לסמוך על האזרח ושיקוליו – הפקיד הממשלתי הוא שיחליט, יצווה יפקח. כך שקענו ברגולציה וחקיקה ענפה, מסובכת ומגבילה כמעט בכל תחום: מיסוי, בניה, חקלאות, תעשייה, תחבורה, תקשורת, בריאות ועוד.
כאשר הפילוסופיה השלטת היא עליונות הפקיד והשלטון מעל לחופש הפרט – נדרשת חקיקה ענפה ומגבילה בכל תחום. החקיקה העודפת היא זרועו הארוכה של הממסד להידוק התלות של האזרח בפקידי השלטון ועסקניו הפוליטים.
).
)."
)
