ריק ריירדן הוא סופר שעד עכשיו ביסס את רוב ספריו על המיתולוגיה היוונית, הרומאית והמצרית...

יש לו את הסדרה פרסי ג'קסון, שעוסקת בילד שהוא חצוי, חצי בן של אל, וחצי אדם... זה מספר את כל עלילותיו, מהגעתו למחנה המיוחד לחצויים ועד למלחמות במפלצות ואלים...

ספר נחמד לגילאי 10-16 ...

בהמשך לזה הוא רשם כמה סדרות...

אני לא בטוחה באיך קוראים להם אבל אני יודעת שיש לו סדרה על מצרים (הספר הראשון- "הפירמידה האדומה" ) וסדרה בתור המשך לפרסי ג'קסון (הספר הראשון- "הגיבור האבוד" )- הסדרת המשך מנסה לשלב את המיתולוגיה היוונית ביחד עם הרומאית....

ספרים ממש טובים לפי דעתי...

הסדרה 39 רמזים... מספרת על זוג ילדים יתומים, ששיכים למשפחה מאוד גדולה בעולם, וסבתא שלהם מתה... הם יוצאים למסע ירושה בעקבות 39 רמזים, שבדרך הקבוצות הנוספות נלחמות אלו באלו...

אני קראתי את הספר הראשון (מחכה לשני בספריה) והוא ממש טוב! הוא של ריק ריירדן.. שאר הספרים, שרשמו סופרים אחרים, אני כבר לא יכולה לתת להם תעודת ביטוח...
 

הסדרה "הפירמידה האדומה" מבוססת על האלים המיצריים - שני אחים שמגלים שיש להם כוחות מצריים חזקים בעקבות כך שהם מיוחסים לשולשלת משפחות חרטומיים קדומים הילדים "נאלציים" במהלך הספר להתמודד כמעט לבדם מול מפלצות ואלים רשעים.

בסדרת 39 רמזים יצאו לבנתים 2 ספרים את הספר השני כתב הסופר "גורדן קורמן" הספר יצא לאור גם בעברית 

(למרות שלדעתי הכתיבה בו הרבה יותר גרוע לבנתיים... אבל זה לא קשור)

יש לו עוד ספר חדש שהוא סוג של המשך של פרסי ג'קסון.

לא קראתי- אבל אומרים שהוא ממש יפה!

יים.

הוא כותב בצורה מרתקת ומפתל את העלילה מצוין.

את הגיבור האבוד קראתי בשבת ברצף (+500 עמודים)

כותב נדיר.

לא להכל התחברתי אבל יש כמה שממש אוהבת

הערפילאים העידן הראשון מנצח 

בעבר (עד גיל 20) נהניתי מאוד. הערפילאים סדרה מצויינת ו worldbuilding טוב.

קראתי בהנאה גם את הספרים הראשונים של גנזך אורות הסער...

מסקנותיי: הוא מקצוען על, אבל אין בספריו נשמה.

מקצוען = יודע את המלאכה. מעבר לזה שיש לו שגרת כתיבה פסיכית והוא פשוט מוציא לאור עוד ועוד ספרים, הוא אלוף בטכניקות של כתיבת סיפור *מושך*.

1. איך לעשות hook קבוע שהקורא ירצה להמשיך אחרי הפרק הראשון בלי לעצור

2. מיקס דמויות מגוון - דמות עמוקה, דמות קלילה, דמות שנמצאת בסבל, דמות יפה שגורמת לקורא ריגוש, דמות מסתורית שבקושי יודעים עליה משהו (Hoid), וכו' וכו'. זו מקצוענות על, ולכן מי שיגיד שהוא סופר לא טוב הוא טמבל.

3. איך לבנות עלילה ששזורה מההתחלה ועד הסוף, שהרמזים למה שיקרה בסוף מוזכרים בהתחלה וכו'.

4. Worldbuilding עשיר, עולם מגוון, תרבויות, בעלי חיים, דתות, קסמים, מנהגים (בגנזך אורות הסער - לא לכסות את יד ימין נחשב לא צנוע

אין בספריו נשמה = דווקא בשל המקצוענות שלו,  הוא מגלם אומנות ולא אמנות.

הוא מאוד שבלוני, הדמויות שלו עוברות תהליכים קלישאתיים וידועים מראש. המונולוגים של דלינאר בגנזך אורות הסער מרגישים כל כך מטופשים ומאולצים אחרי שקוראים ספרות איכותית (ויש בשפע רב). אפילו רק במדיום של הפנטזיה אין מה להשוות מבחינת נשמה בכתיבה בינו ובין הספרים של פטריק רות'פוס (טרילוגיית רוצח המלך שטרם הושלמה, ולא בכדי), שעד היום מפעימה אותי בכמה מהאלמנטים שהובאו שם (הקריאה בשם בתור ידיעה פנימית; האופן שבו הוא מכבד את המוזיקה כל כך דרך דמותו של קוות'ה; האופן שבו הוא מתאר את ההסתחררות סביב דמותה של דנה [?]; ועוד אינספור דוגמאות לאיכות) או ספריה היפהפיים של רובין הוב (פיץ והליצן, על ארבעת הטרילוגיות) שחובה חובה חובה לקרוא ולאהוב

סרטון קומי להמחשה:

המליצו לי ממש,

וקראתי,

ונחמד. מה ההתלהבות הגדולה?
ומתי יצא הספר האחרון?

הפקטור שמניתי הוא של "נשמה"... מרגיש שלרות'פוס יש הבנות עמוקות על החיים, ואלמנטים שהוא מציג לא בהכרח יהיו הfirst pick של סופר גס / קלישאתי.

(מודה שהמיניות המוגברת בפחדיו של האיש החכם לא פשוטה ליראי שמים אבל שם הרוח נקי)

וכן, נראה לי שזו עסקת חבילה - אם אתה כותב מהנשמה ולא מהמפעל היצירה שלך תתעכב בהיעדר השראה

דווקא אחד הדברים שאני אוהב אצל סנדרסון זה שהוא נקי.

לגבי רובין הוב- קראתי חלק, כבד מאד ותרגום מזעזע

בדיוק היום סיימתי את הספר האחרון "אסון"

בכללי, ברנדון הוא סופר אחלה

אם יש לכם מנוי ל-ChatGPT אז מומלץ להשתמש במודל o3 כדי לקבל תוצאות מדויקות יותר.